מבנה ונושאי השיעורים
סידור הנושאים
נושא זמן קיץ תשפ״ו
א] סידור וחלוקת המידות – לפי מה מחלקים ועושים רשימות של מידות.
א.א] האם ישנם מידות מובחנות כלל או שאין אלא מידה טובה ורעה אחת
א. ג] החסרון בדיבור על מידות שונות נפרדות.
א.ד] דרכים שונות בחלוקת המידות
ב] המידות בפרטיות בני אדם ובכללות קבוצות בני אדם (משפחות, עמים)
ג] התורה וחוקות האומות מנחילים את המידות לכלל ולפרט.
אידיש שיעור ד׳. אנגלית שיעור ?
ד] מידות פרטיות – פרישות, וכו׳.
ד.א] מידת הפרישות
מרכזיות מידת הפרישות בכתבי הרמב״ם (שיעור א,
בשמונה פרקים: בב׳ הרשימות (בפרק א׳ ובפרק ד׳) נמצא בראש הרשימה.
רוב הדיון במעשה החסידים, במידה הנכונה אצל התורה, ובהטיית התורה עצמה את האדם לצד אחר, מדבר על ענין הפרישות. [אמנם יש לעורר כי כשמציג את היסוד של הטיה לצד שני הוא נוקט דווקא דוגמא במידת הנדיבות ולא במידת הפרישות, ורק כשהוא מגיע אל הפירוש שהתורה כבר מטה לצד הקיצון הוא מתחיל שוב מדוגמת הפרישות]
השוואה למקורות אחרים
ברשימתו של אריסטו, אשר עליו מבוססת רשימתו זו של רבינו במקורה, מופיעה מידת האומץ לפני מידת הפרישות. אך רבינו עוקב אחר סדרו של אלפראבי וכבר בה מופיעה הפרישות ראשונה אחריה הנדיבות והאומץ שלישית.
בהפניות אל שמונה פרקים
סיבות למרכזיות המידה
א]
ב]
ג]
ביאור המידה –
הממוצע בענין התענוג – [זהו ההקשר היסודי כאן, וצריך להראות איך הממוצע נותן מסגרת לנושא, אבל גם ליישם את מה שלמדנו אודות הדרך הממוצע ביסודותיו לכאן –
– שזה לא ממצה את המידה כפי שנראה שיש חושבים שאם יש דרך ממוצע אם כן אין מידת פרישות כלל
המסגרת הבנויה והמצוי –
ד.ב] מידת הנדיבות
סידור השיעורים
אידיש שיעור א (פרק ד׳ שיעור כ׳)
יש בו ב׳ חלקים לא קשורים בינתיים.
א] מרכזיות שמונה פרקים בכתבי הרמב״ם, מרכזיות פרק ד׳ וה׳ בתוכם, ומרכזיות נושא התאווה בתוכם.
הרב מציין לשמונה פרקים לפניו ולאחריו יותר מכל חיבור אחר, ובתוך הציונים הללו רוב הציונים הם לפרק ד׳ וה׳, המתרכזים לנקודה אחת והוא העדפת השלמות השכלית על חיי התאווה.
טעם מרכזיות התאווה: א – מפני שהתאווה מנוגדת גם לתיקון הגוף והחברה וגם לתיקון הנפש. ב – שזו היתה מאבקו של הרמב״ם עצמו במיוחד (דוגמאות מצדיקים אחרים עם דגשים אחרים לפי טבעם). ג – שזהו המאבק העיקרי של רוב בני אדם. (‘כעס׳ לדוגמא אינו ‘דרך חיים׳ שהורס את אפשרות הלימוד כמו התאווה – הכולל את כל סוגי התאווה לממון ותענוגי הגוף).
המשך – בשיעורים הבאים נמשיך להסביר את מהות מידת התאווה וסוגיו כפי הנמצא בפרק זה.
ב] הרגל המידות הרעות בפרט ובכלל – ביאור הנבואות על הכלל מתוך מבט המידות הנעשים טבע.
אחד מיסודות פרק ד׳ הוא שהמעשים מרגילים את האדם עד שהמידות הגורמים למעשים אלה נעשים הרגל אצלו. הדגש בשמונה פרקים והלכות דעות הוא תמיד על החלק הראשון – כיצד לפעול בכדי לקנות מידות טובות. אבל גם החלק השני חשוב מאד – מה שאח״כ ההרגל נעשה טבע, והאדם פועל מתוך זה מאליו. (בשיעורי בחירה למעלה הסברנו שאין זה סותר שהאדם אז אחראי על מעשיו כי אדרבה אז הוא פועל לפי שזה הוא).
הצד הזה מסביר את דברי הרמב״ם בהלכות תשובה פרק ו׳, המדבר על ‘הקשה לב פרעה׳, ומסביר שזהו חלק מהעונש על בחירתו. ושלכן הצדיקים מתפללים על הטוב. שאין זה נס מיוחד אלא הוא דרך הפעולה הרגילה שהמידות נעשים טבע והם כבר כמו שכר ועונש. והשכר ועונש כוללים גם מצבים חיצוניים לאדם שגורמים לו לפעול כפי בחירותיו הקודמות, לכן יש להתפלל על זה.
כמו שיש ‘הרגל נעשה טבע׳ בפרט כך יש בכלל. כמו שכתוב בהלכות תשובה פרק ג׳ שיש דין על הכלל כמו שיש על הפרט. ולכן יש לפעמים אומות שבחרו ונעשו בעלי מידות רעות בהנהגה הכללית שלהם, גם אם אין זה מחייב כל פרט. בכך מוסברים הנבואות על הנהגות האומות בברית בין הבתרים שהם כולם נבואות על מעשי כלל המצרים וגם כלל ישראל, שאלה ישעבדו ואלה בסוף יעשו תשובה ויתעוררו להיגאל.
מתוך זה הסברנו את הקיצים ואת נבואות הגאולה, שהם כולם נובעים מהבנת טבע הכללי של האומה שיסד אברהם אבינו, החוזר בגלגולים רבים לפי אותו הדפוס, ולכן ביאת המשיח הוא עיקר למרות שההבטחות נאמרו על מחזור קודם באותו גלגול. והסברנו את המדרש שאברהם בירר את המלכויות.
המשך – מבט הרגלי המידות על הכלל פותחים פתח להבין בצורה יותר עמוקה את טעמי המצוות והתורה שניתנו בחלקם הגדול לתקן את התאווה לעם הכללי, ונמשיך בשיעורים הבאים לבאר את מתן התורה לישראל מנקודה זו.
אנגלית שיעור א (פרק ד׳ שיעור ?)
שיעור זה מתקשר אל ענין הורשת טבע האבות לבנים, ועוסק בעיקר בהבנת מעשי אברהם אבינו.
אידיש שיעור ב (פרק ד׳ שיעור כ״א)
ג] כיצד לחלק את המידות – על ידי חלקי הנפש, או על ידי הנושא שלהם
ביקורת החלוקה הכללית לפי חלקי הנפש – שאינה מועילה לנו כלום.
אנגלית שיעור ב
דרכים שונות לחלק את המידות –
אידיש שיעור ג (פרק ד שיעור כ״ב)
אידיש שיעור ד׳