אודות
תרומה / חברות

שמונה פרקים פרק ד – ביאור מבנה השיעורים

מבנה ונושאי השיעורים

זמן קיץ תשפ״ו

בזמן הקודם עסקנו בעיקר בכללי הדרך הממוצע, (מבנה הנפש והפעולות, הבחירה והרצון, והמעשים וההלכות) בזמן הזה נתעתד לעסוק בעיקר במידות הפרטיות כל אחד בפני עצמו.

קיץ תשפ״ו שיעור א (פרק ד׳ שיעור כ׳) 

יש בו ב׳ חלקים לא קשורים בינתיים.

א] מרכזיות שמונה פרקים בכתבי הרמב״ם, מרכזיות פרק ד׳ וה׳ בתוכם, ומרכזיות נושא התאווה בתוכם.

הרב מציין לשמונה פרקים לפניו ולאחריו יותר מכל חיבור אחר, ובתוך הציונים הללו רוב הציונים הם לפרק ד׳ וה׳, המתרכזים לנקודה אחת והוא העדפת השלמות השכלית על חיי התאווה. 

 טעם מרכזיות התאווה: א – מפני שהתאווה מנוגדת גם לתיקון הגוף והחברה וגם לתיקון הנפש. ב – שזו היתה מאבקו של הרמב״ם עצמו במיוחד (דוגמאות מצדיקים אחרים עם דגשים אחרים לפי טבעם). ג – שזהו המאבק העיקרי של רוב בני אדם. (‘כעס׳ לדוגמא אינו ‘דרך חיים׳ שהורס את אפשרות הלימוד כמו התאווה – הכולל את כל סוגי התאווה לממון ותענוגי הגוף)

המשך – בשיעורים הבאים נמשיך להסביר את מהות מידת התאווה וסוגיו כפי הנמצא בפרק זה.

ב] הרגל המידות הרעות בפרט ובכלל – ביאור הנבואות על הכלל מתוך מבט המידות הנעשים טבע.

אחד מיסודות פרק ד׳ הוא שהמעשים מרגילים את האדם עד שהמידות הגורמים למעשים אלה נעשים הרגל אצלו. הדגש בשמונה פרקים והלכות דעות הוא תמיד על החלק הראשון – כיצד לפעול בכדי לקנות מידות טובות. אבל גם החלק השני חשוב מאד – מה שאח״כ ההרגל נעשה טבע, והאדם פועל מתוך זה מאליו. (בשיעורי בחירה למעלה הסברנו שאין זה סותר שהאדם אז אחראי על מעשיו כי אדרבה אז הוא פועל לפי שזה הוא)

הצד הזה מסביר את דברי הרמב״ם בהלכות תשובה פרק ו׳, המדבר על ‘הקשה לב פרעה׳, ומסביר שזהו חלק מהעונש על בחירתו. ושלכן הצדיקים מתפללים על הטוב. שאין זה נס מיוחד אלא הוא דרך הפעולה הרגילה שהמידות נעשים טבע והם כבר כמו שכר ועונש. והשכר ועונש כוללים גם מצבים חיצוניים לאדם שגורמים לו לפעול כפי בחירותיו הקודמות, לכן יש להתפלל על זה.

כמו שיש ‘הרגל נעשה טבע׳ בפרט כך יש בכלל. כמו שכתוב בהלכות תשובה פרק ג׳ שיש דין על הכלל כמו שיש על הפרט. ולכן יש לפעמים אומות שבחרו ונעשו בעלי מידות רעות בהנהגה הכללית שלהם, גם אם אין זה מחייב כל פרט. בכך מוסברים הנבואות על הנהגות האומות בברית בין הבתרים שהם כולם נבואות על מעשי כלל המצרים וגם כלל ישראל, שאלה ישעבדו ואלה בסוף יעשו תשובה ויתעוררו להיגאל.

מתוך זה הסברנו את הקיצים ואת נבואות הגאולה, שהם כולם נובעים מהבנת טבע הכללי של האומה שיסד אברהם אבינו, החוזר בגלגולים רבים לפי אותו הדפוס, ולכן ביאת המשיח הוא עיקר למרות שההבטחות נאמרו על מחזור קודם באותו גלגול. והסברנו את המדרש שאברהם בירר את המלכויות.

המשך – מבט הרגלי המידות על הכלל פותחים פתח להבין בצורה יותר עמוקה את טעמי המצוות והתורה שניתנו בחלקם הגדול לתקן את התאווה לעם הכללי, ונמשיך בשיעורים הבאים לבאר את מתן התורה לישראל מנקודה זו.