וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶֽל־יְשַׁעְיָ֔הוּ ט֥וֹב דְּבַר־יְהֹוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֑רְתָּ וַיֹּ֕אמֶר הֲל֛וֹא אִם־שָׁל֥וֹם וֶאֱמֶ֖ת יִהְיֶ֥ה בְיָמָֽי׃
לפי ששיטת חזקיהו היה אפילו חרב חדה מונחת על צווארו אל ימנע עצמו מן הרחמים, כפי שהודגש במה שישעיהו הוחזר רגע אחר שהודיע לו שימות לפי שהתפלל, לכן הוא איננו נרתע מנבואות רעות לזמן רחוק, כי עד אז ייתכן שירחם עלינו ולא יביא את הרע, ואילו הנבואה לטובה הוא מקבל שכן אינה חוזרת, אם כן אין כאן אלא נבואה טובה.