קיצור דקיצור השיעור (לא על ידי אייאיי אלא על ידי שכל אנושי)
א
הצורך לדבר בעניינא דיומא – מסיבה שיווקית ומסיבה נפשית
שאלה על עבודת ימי הספירה – שאין באמת מרגישים שזה ימים קדושים
שלילת תשובה אפשרית – שזה כי אנחנו לא אנשים טובים
הסבר למה סוג התשובה הזו הוא וויתור על השאלה ולכן לא נכון וגם עצלנות כי זה תירוץ לא לעשות כלום וגם שיפוט שגורם למציאות להיות כמוהו ולא רק על המציאות
אלא התשובה הלא עצלנית הוא שאנחנו לא מבינים איך זה עובד וכיצד לעבוד איתו, וצריך לחפש כיצד להבין ולעשות
ב
הקדמת ענין הגלגולים, שעל ידי ניתוק הנשמה מהגוף הוא מקבל את מה שבחר באמת ולא היה יכול בשלימות לפי הגבלות החיים האלה
ביאור שכעין זה יש גם בפרטיות בתוך החיים, בשינויים שונים שעוברים על האדם, שבגלגול השני מה שבחר בגלגול ראשון נעשה התנאים הסובבים שלו
וזה סוד בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו שכתב הרש"ש על ימי הספירה
פסח וספירה משפט הנשמות כלומר זה המשפט כפי שהמקובלים מבינים אותו שהוא המשפטים – רזא דגלגולא, ולא שזה סתם עוד פעם הדין של ראש השנה, אלא מה שמכונה דין ראש השנה בחיצוניות היינו השכר ועונש לפי הפשט ונתתי עשב וכו', ומה שמכונה דין פסח בפנימיות הוא השכר ועונש לפי הסוד שהוא סוד משפט הנשמות בגלגולים
וזה רמוז במשנה משפט רשעים בגיהנום מפסח ועד עצרת, שהוא משפט הנשמות
מקור לדברי באמרי פנחס על ספירת העומר
ג
ולכן מובן שאין ספירת העומר סתם עוד חטיבה ארוכה של ימים נעלים, שזה בכלל בלתי אפשרי שיהיה 49 ימים 'יום טוב' שמהותו הוא יום שונה
אלא או שבפסח יצא הנשמה מהגוף ואז בספירת העומר הוא מתרגל לחיים של גלגול חדש, שהם תנאים חדשים שקיבל על ידי התרגלות שלו בזמן הקודם לזה, במשך הרבה זמן לאט לאט
או שבימים אלה מתרגל לשנות מקום ושם וכו' שהוא שעושה לעצמו גלגול חדש, ואין זה קורה ביום או יומיים אלא לאט לאט הרגל נעשה טבע ולא באקסטזה,
(זה לא הוסבר כראוי בשיעור – שהאקסטזה הוא רק בחינת הזמן שבין הגלגולים שמאפשר את השינוי בגלגול הבא, וזה בחינת ליל פסח, אבל החיים החדשים עצמם או הבחירה הגורם להם הוא לא בין החיים אלא בתוכם)
ולכן כתוב שבע שבתות תמימות תהיינה, נקרא ספיה"ע שבת ולא חג ומועד, ואפילו פסח נקרא אצלו שבת, כי זה בחינת סדר נורמלי של ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות ולא סדר מיוחד של התלהבות החגים
כי שבת בחינת טבע ויום טוב בחינת נס, על דרך שיעור הקודם. ופלא על רמבן שאומר ששבת עדות לחידוש העולם בחינת נס ולכן הוא זכר יציאת מצרים, שאינו כן אלא שבת טבע ומועד נס וזה מפורש בכתוב.