פעם אחת בא חוקר צעיר לפני רבינו וסיפר לו שגילה על מושג חדש הנקרא "תמימות שניה". (דהיינו שבתחילה אדם הוא כפתי המאמין לכל דבר, ואז הוא לומד להטיל ספק ואינו מאמין לכל אלא בבדיקה וחקירה, ושוב הוא לומד להטיל אימון תמים בראוי לזה) וביקש מאת רבינו סגולה להגיע למדרגה זו, ונתן לו רבינו עצה לפי שורש נפשו (ופרטי העצה לא ניתן לכתוב וד"ל).
אח"כ כאשר הלך פנה רבינו לנאמן ביתו וגילה מעט ממדרגתו באמרו פלא עליו שהוא הגיע לדעת על תמימות שניה בגיל צעיר, אבל אינו פלא אם בא אצלי, שכן אני הייתי במדרגה זו כבר בגיל שתים עשרה. העיז הנאמן ביתו פניו ושאל אם רבינו היה במדרגה זו בגיל י"ב מה נאמין על מדרגתו כעת. ושחק רבינו ואמר מוטב שלא תדעו כי אם אספר הרי זה יקלקל אתכם. (והמובן מדבריו שיש בדבר זה מדרגות אין קץ כי אחר התמימות שניה באה התחכמות שלישית ואחריה היתממות רביעית ואחריה הטלת-ספק רביעית, וכן הלאה עד אלף אלפי פעמים) רק זאת אגיד לכם שבהגיעי בגיל שבע עשרה לתמימות המ"ז חדלתי לספור כי אין מספר. ומאז איני בטוח בכל שלב שהנני נמצא בו אם זה שלב של תמימות או של חקירה.
(אשרי מי ששמע דברים אלה יוצאים מפי רבינו בקדושה וטהרה וכל מיני חן של תמימות והתחכמות מעורבים בכל תנועה אלפי פעמים עד שלפעמים היה נדמה שאין תמים כמותו בעולם ולפעמים שאין כופר כמותו בעולם ומי יתן שנשיג בעולם הבא אפס קצהו של מדרגתו נעלמה בכל זה)
#שישים_עיר_כל_חבל_ארגוב