למדנו אודות הבעיה שיש לה' יותר משם אחד בתורה ואם כן משמע שיש לו תוארים, או יותר מתואר אחד. ומה זה אומר.
והפתרון של הר"מ להתעקש שיש לו בעצם רק שם אחד, ולכן נקרא 'שם המפורש', ושאר השמות פעולות.
ושאלת החולקים עליו אם יש לו אפילו שם אחד (לא הגענו לחשוב מה זה אומר)
מנהג הר"מ להעתיק את השם באותיות ולא לכתוב ככתבו גם בכתיבה
התיאוריה המופלאה של הר"מ על שכחת לשון הקדש של המקרא ואיך זה מתקשר אצלו לסתרי תורה שהיו כנראה לדעתו פילוסופיה שנאמרה באותה החלק של השפה שנשכחה מאתנו, ולכן שם הויה שהוא לפי אותם סודות לא נבנה מבנייני לשון הקדש המוכרים ואף הגייתה לא מוכרת.
שיטת הר"מ אודות שם אדנות ככינוי לשם הויה, (וראה שהוא מתעתק גם את שם אדני בהלכות יסודי התורה פ"ה!). וההבדל בין שיטתו להלכה ובין שיטתו לפילוסופיה.
למה בתורה אדני בפתח תחת הנון וודאי חול, אבל בקמץ קודש, ויש פעם אחד ספק. (ובחול כנראה אומרים אדונים)
ההסבר על חילוקים שונים בשמות, בין הלכות גידוף (רק הויה ולר"מ גם אדני, אבל ה'יוסי' הראשון אפשר בכינוי), להלכות מחיקת וכבוד השם (ז' שמות שאינם נמחקים מול כינויים), והלכות שבועה (גם בכינוי).
דעת הר"מ להלכה שהשם בלע"ז כמו 'אללה' הוא כינוי בעלמא, ונמצא הדגש על האותיות ולא על התוכן, היפך מגמתו בכל מקום.