היה היה חבורה של רב ותלמיד, והיה הרב לתלמיד כאב וכאם והוא לרב כדוד וכבן. ינק התלמיד מן הרב את כל חפצו ובכל פעם שהיה מגיע אל קושי היה שוטח את שאלתו מאת הרב.
והרבי הכניסו בנבכי הלימוד, ולא היה עונה לו הלכה פסוקה אלא שולח אותו לעיין במסכת או בספר שבו נידונה נושא שאלתו וממנו יקבל את תשובתו.
והיה התלמיד חוזר לביתו מעיין באותו המסכת ובאותם הספרים שציין לו הרב ועלה בידו התשובה.
עד שיום אחד שאל התלמיד שאלה, וחיפש הרב בכל המפתחות ובכל הספרים ובכל המאגרים ולא מצא אפילו את המסכת המדברת על זה.
אמרו מה זה היה לנו, וכי כה התרחקנו מן התורה שאף את שם המסכת העוסקת בשאלתנו לא נודע. קרעו בגדיהם וישבו בתפלה ובתענית שלשה ימים ושלשה לילות.
וביום השלישי יצא דבר מפי הרב וכה אמר, אני איני יודע את תשובת שאלתך, ומבלעדי מסכת לא אדע גם את הדרך אליה.
אתה חזור הביתה כדרכך, וכתוב אתה את המסכת הזאת. כאשר תסיים תביא אותה אלי וביחד נלמד את המסכת שכתבת ונדענה.
#ששים_עיר_כל_חבל_ארגב