דניאל פרק ט
הפרק של היום (כלומר של מתי שזה היה.. אנחנו נדביק את ה929 הרשמי מתישהו…) מאד חשוב, שזה כנראה הרושם הראשון ואולי היחיד הכתוב בכתבי הקודש שמישהו לא סתם מחפש נבואה ומענה מאת האל על משהו, אלא מתבונן בכתבי הקודש הקודמים לו ומנסה להבין הפשט. אמנם מלאך בא ומסביר לו הפשט כנראה, אבל דניאל מתבונן בספר ירמיהו שבו הובטח גאולה ככלות שבעים שנה ומשתדל להבין הפשט. והבנת הפשט אינו סתם פשט איזה מקרא אלא הוא הרי הקץ שהוא מחכה אליו. והוא לא סתם חוקר במפרשים וכדומה מה הפשט אלא מתוודה ושואל מה' שיגלה לו את הפשט. סיפור מעניין מאד.
ומה שאני לומד מזה הוא שעיון בכתבי הקודש הוא לא רק ואולי בכלל לא דרך לדעת מה הם חשבו, אלא גם דרך עצמית להתנבאות.
ואני לא בטוח אם מישהו היה בא לדניאל ואומר לו הכרתי את ירמיהו ואני אומר לך מה הוא התכוון שהיה בכלל מרוצה. כלומר נראה שמעיקרא הוא אינו מחפש פשט 'היסטורי'. אלא הוא מניח שהכתוב בנבואת ירמיה הוא מין מפתח אל הנושא שבו שהוא הקץ, וייתכן שהפתרון שגבריאל נותן לו אינו בכלל כוונת ירמיה המקורית אלא כמו מדרש חדש כלומר דרך חדשה שנקבע שיהיה לפי המצב של עכשיו. וזה יכול להיות מפתח להבין חישובי הקיצין שבהמשך הדורות וכפי שהעתקתי דבריו הפיוטיים של רש"י. שזה לא חיפוש כוונת הכתוב סטטית אלא בקשת הגאולה.
ועוד הרי גבריאל פותר לו את הכתוב בספר ירמיהו כפי שהיה פותר לו את המראות שראה בחזון נבואי. כלומר כתבי הקודש הם בעצמם כמו מראה נבואה שצריך מלאך שיפתור לנו. וכמו כל פתרון חלום שהולך אחר הפה כך גם כאן…
אמנם הבעיה הוא שהפתרון של גבריאל יותר עמום מן הכתוב המקורי..
אולי בזמן דניאל זה היה מובן מה כוונתו, אבל הוא בעצמו אומר למעלה ולמטה שהדברים חתומים אבל לאו דווקא שכוונתו שאי אפשר להבין הכוונה מתוך הכתב. ייתכן שהכוונה בפשטות (וכן משמע במפרשים) שדניאל היה הרבה לפני הקץ הזה ולכן רצה לחתום הספר עצמו שלא יתייאשו ישראל בראותם שהוא לזמן כה ארוך. וככה לדוגמא רמבן פעם מפרש מהו הקץ לדעתו ואומר שזה יכאב ליהודים כי זה בעוד הרבה זמן.
בואו ללמוד ביחד בקבוצת וואצאפ שלנו ותוכלו גם אתם לפתור את קץ הפלאות