צפניה א – דברים מקבוצת הדיון

Sunday, January 22, 2017 • כ״ד טבת תשע״ז

רבותי צפניה\

זה שם יפה צפניה

צפן יה, פה צפון יה. או ה׳ צפן, או ה׳ יצפון

נראה שהיה רעבישע איניקל צפניה הזה בן חזקיה מלך יהודה

כך המפרישם אומרים

וקשה לי אם כן על הגמרא שאמרו אמוץ ואמציה אחים היו ולכן יש נביאים מיהודה אם זה היה במפורש נין של חזקיה, נראה שהגמרא הזו לא חשבה ככה

מהו המשתחווים הנשבעים לה למה יאסף אותם

בפסוק ה

פסוק ו יש כל מיני מדרגות. יש נסוגים מאחרי השם. ויש אשר לא בקשו אותו מלכתחילה.

מי אלה לובשים מלבוש נכרי שהולכים עם גינ׳ס?

אחפש את ירושלים בנרות איך וויל איר זיכען מיט לעכט

יש אנשים קפאים על שמריהם

זה תוכחת הנביא לא להיות קאלטער איד

גם נביא אפוקוליפטי שעסוק עם יום השם שהולך לבוא

על פי שפירשתי ויהי בימי יום השם זה הזמן שהסיפור יהיה על פי השם, היום שהשם מלך או עשה סדר בעולם, לא עוד ימי המלך הזה או המלך הזה או הרשע הזה או הצדיק הזה, לכן זה מפחיד

יום השם מר צורח

ויש לו ששה ימים

יום עברה

יום צרה

יום שאה

יום חשך

יום ענן

יום שופר

שפך דמם כעפר זה מוזר בדרך כלל שופכים דם כמים, שופכים אותו על העפר או כיסוי דם בעפר?

גם כספם גם זהבם לא יוכלו להצילם ביום עברת השם

כל עם כנען זה כמו שהבעלזער רבי קורא לישראל פלסטין כשרוצה להקניט אותם

Sunday, August 16, 2020 • כ״ו אב תש״פ

דְּבַר־יְהוָ֣ה ׀ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל־צְפַנְיָה֙ בֶּן־כּוּשִׁ֣י בֶן־גְּדַלְיָ֔ה בֶּן־אֲמַרְיָ֖ה בֶּן־חִזְקִיָּ֑ה בִּימֵ֛י יֹאשִׁיָּ֥הוּ בֶן־אָמ֖וֹן מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃

The word of the LORD that came to Zephaniah son of Cushi son of Gedaliah son of Amariah son of Hezekiah, during the reign of King Josiah son of Amon of Judah.

אָסֹ֨ף אָסֵ֜ף כֹּ֗ל מֵעַ֛ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה׃

I will sweep everything away From the face of the earth —declares the LORD.

אָסֵ֨ף אָדָ֜ם וּבְהֵמָ֗ה אָסֵ֤ף עוֹף־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וּדְגֵ֣י הַיָּ֔ם וְהַמַּכְשֵׁל֖וֹת אֶת־הָרְשָׁעִ֑ים וְהִכְרַתִּ֣י אֶת־הָאָדָ֗ם מֵעַ֛ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה׃

I will sweep away man and beast; I will sweep away the birds of the sky And the fish of the sea. I will make the wicked stumble, And I will destroy mankind From the face of the earth —declares the LORD.

וְנָטִ֤יתִי יָדִי֙ עַל־יְהוּדָ֔ה וְעַ֖ל כָּל־יוֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם וְהִכְרַתִּ֞י מִן־הַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶת־שְׁאָ֣ר הַבַּ֔עַל אֶת־שֵׁ֥ם הַכְּמָרִ֖ים עִם־הַכֹּהֲנִֽים׃

I will stretch out My arm against Judah And against all who dwell in Jerusalem; And I will wipe out from this place Every vestige of Baal, And the name of the priestlings along with the priests;

וְאֶת־הַמִּשְׁתַּחֲוִ֥ים עַל־הַגַּגּ֖וֹת לִצְבָ֣א הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶת־הַמִּֽשְׁתַּחֲוִים֙ הַנִּשְׁבָּעִ֣ים לַֽיהוָ֔ה וְהַנִּשְׁבָּעִ֖ים בְּמַלְכָּֽם׃

And those who bow down on the roofs To the host of heaven; And those who bow down and swear to the LORD But also swear by Malcam;

וְאֶת־הַנְּסוֹגִ֖ים מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֑ה וַאֲשֶׁ֛ר לֹֽא־בִקְשׁ֥וּ אֶת־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א דְרָשֻֽׁהוּ׃

And those who have forsaken the LORD, And those who have not sought the LORD And have not turned to Him.

הַ֕ס מִפְּנֵ֖י אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהוָ֔ה כִּֽי־הֵכִ֧ין יְהוָ֛ה זֶ֖בַח הִקְדִּ֥ישׁ קְרֻאָֽיו׃

Be silent before my Lord GOD, For the day of the LORD is approaching; For the LORD has prepared a sacrificial feast, Has bidden His guests purify themselves.

וְהָיָ֗ה בְּיוֹם֙ זֶ֣בַח יְהוָ֔ה וּפָקַדְתִּ֥י עַל־הַשָּׂרִ֖ים וְעַל־בְּנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וְעַ֥ל כָּל־הַלֹּבְשִׁ֖ים מַלְבּ֥וּשׁ נָכְרִֽי׃

And on the day of the LORD’s sacrifice I will punish the officials And the king’s sons, And all who don a foreign vestment.

וּפָקַדְתִּ֗י עַ֧ל כָּל־הַדּוֹלֵ֛ג עַל־הַמִּפְתָּ֖ן בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא הַֽמְמַלְאִ֛ים בֵּ֥ית אֲדֹנֵיהֶ֖ם חָמָ֥ס וּמִרְמָֽה׃ (ס)

I will also punish on that day Everyone who steps over the threshold, Who fill their master’s palace With lawlessness and fraud.

וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם־יְהוָ֗ה ק֤וֹל צְעָקָה֙ מִשַּׁ֣עַר הַדָּגִ֔ים וִֽילָלָ֖ה מִן־הַמִּשְׁנֶ֑ה וְשֶׁ֥בֶר גָּד֖וֹל מֵהַגְּבָעֽוֹת׃

In that day there shall be —declares the LORD— A loud outcry from the Fish Gate, And howling from the Mishneh, And a sound of great anguish from the hills.

הֵילִ֖ילוּ יֹשְׁבֵ֣י הַמַּכְתֵּ֑שׁ כִּ֤י נִדְמָה֙ כָּל־עַ֣ם כְּנַ֔עַן נִכְרְת֖וּ כָּל־נְטִ֥ילֵי כָֽסֶף׃

The dwellers of the Machtesh howl; For all the tradesmen have perished, All who weigh silver are wiped out.

וְהָיָה֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא אֲחַפֵּ֥שׂ אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם בַּנֵּר֑וֹת וּפָקַדְתִּ֣י עַל־הָאֲנָשִׁ֗ים הַקֹּֽפְאִים֙ עַל־שִׁמְרֵיהֶ֔ם הָאֹֽמְרִים֙ בִּלְבָבָ֔ם לֹֽא־יֵיטִ֥יב יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יָרֵֽעַ׃

At that time, I will search Jerusalem with lamps; And I will punish the men Who rest untroubled on their lees, Who say to themselves, “The LORD will do nothing, good or bad.”

וְהָיָ֤ה חֵילָם֙ לִמְשִׁסָּ֔ה וּבָתֵּיהֶ֖ם לִשְׁמָמָ֑ה וּבָנ֤וּ בָתִּים֙ וְלֹ֣א יֵשֵׁ֔בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְלֹ֥א יִשְׁתּ֖וּ אֶת־יֵינָֽם׃

Their wealth shall be plundered And their homes laid waste. They shall build houses and not dwell in them, Plant vineyards and not drink their wine.

קָר֤וֹב יוֹם־יְהוָה֙ הַגָּד֔וֹל קָר֖וֹב וּמַהֵ֣ר מְאֹ֑ד ק֚וֹל י֣וֹם יְהוָ֔ה מַ֥ר צֹרֵ֖חַ שָׁ֥ם גִּבּֽוֹר׃

The great day of the LORD is approaching, Approaching most swiftly. Hark, the day of the LORD! It is bitter: There a warrior shrieks!

י֥וֹם עֶבְרָ֖ה הַיּ֣וֹם הַה֑וּא י֧וֹם צָרָ֣ה וּמְצוּקָ֗ה י֤וֹם שֹׁאָה֙ וּמְשׁוֹאָ֔ה י֥וֹם חֹ֙שֶׁךְ֙ וַאֲפֵלָ֔ה י֥וֹם עָנָ֖ן וַעֲרָפֶֽל׃

That day shall be a day of wrath, A day of trouble and distress, A day of calamity and desolation, A day of darkness and deep gloom, A day of densest clouds,

י֥וֹם שׁוֹפָ֖ר וּתְרוּעָ֑ה עַ֚ל הֶעָרִ֣ים הַבְּצֻר֔וֹת וְעַ֖ל הַפִּנּ֥וֹת הַגְּבֹהֽוֹת׃

A day of horn blasts and alarms— Against the fortified towns And the lofty corner towers.

וַהֲצֵרֹ֣תִי לָאָדָ֗ם וְהָֽלְכוּ֙ כַּֽעִוְרִ֔ים כִּ֥י לַֽיהוָ֖ה חָטָ֑אוּ וְשֻׁפַּ֤ךְ דָּמָם֙ כֶּֽעָפָ֔ר וּלְחֻמָ֖ם כַּגְּלָלִֽים׃

I will bring distress on the people, And they shall walk like blind men, Because they sinned against the LORD; Their blood shall be spilled like dust, And their fat like dung.

גַּם־כַּסְפָּ֨ם גַּם־זְהָבָ֜ם לֹֽא־יוּכַ֣ל לְהַצִּילָ֗ם בְּיוֹם֙ עֶבְרַ֣ת יְהוָ֔ה וּבְאֵשׁ֙ קִנְאָת֔וֹ תֵּאָכֵ֖ל כָּל־הָאָ֑רֶץ כִּֽי־כָלָ֤ה אַךְ־נִבְהָלָה֙ יַֽעֲשֶׂ֔ה אֵ֥ת כָּל־יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃ (ס)

Moreover, their silver and gold Shall not avail to save them. On the day of the LORD’s wrath, In the fire of His passion, The whole land shall be consumed; For He will make a terrible end Of all who dwell in the land.

צפניה הוא הנביא האחרון – לפחות לפי סדר הספר – של ימי בית ראשון. אחרי זה יש חגי זכריה מלאכי שהם נביאי בית שני

מי היה צפניה? הוא היה המחבר של ספר צפניה.. בן כושי בן גדליה בן אמריה בן חזקיה, וניבא בימי יאשיהו. יותר מזה לא ידוע.

והוא מסתיים יפה בהקשר זה – בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר י״י. הנביא הבא בספר הוא חגי שכבר רואה שיבה זו בעיניו

צפניה מנבא על הרס מוחלט של הכל,

אסף אסף כל מעל פני האדמה. כמו המבול אמחה את היקום.

(פסוק ב) והוא מפרט אדם בהמה עוף השמים דגי הים

והמכשלות? את הרשעים

ולא יהיה אדם

(ד) ובפרטית מיהודה וירושלים יכרית את שארית הבעל ושם הכמרים עם הכהנים

(ה) והמשתחוים על הגגות לצבא השמים ואיתם הנשבעים בי״י, לפי שהם מזייפים ומשתחווים גם לצבא השמים, והנשבעים במלכם. אולי צריך לומר מלכם בחולם שהוא אלוהי ??

ו) יש נסוגים מאחורי ה׳, שפעם היו עובדי ה ואיכשהו נסוגו אחור. ויש כאלה שבכלל מעולם א ביקשו אותו

ז) שא שא תשתקו, ה׳ מזמין את כולם לפארטי גדול, זבח במקרא היינו מסיבה, ואת מי הולכים לשחוט שם, את הקרואים אל המסיבה הזאת. הקדיש את הקרואים להיזבח שם

ח) וגם הרעבישע קינדער והעסקנים לא ימלטו

וכל הלובשים סטראקעס ובעקיטשעס שבאים מהונגריה

מלבוש נכרי אין פירושו שכועס שהם לא לובשים מלבושים יהודים, אלא שהם מתלבשים במלבושים חשובים שבאים מארצות רחוקת

ט) וגם כל הדולגים על המפתן. היה כזה מנהג עבודה זרה? או מנהג גאווה שהמלך כזה נכנס בעליצות לביתו, הממלאים בית אדוניהם חמס ומרמנה

10) היה בירושלים שער הדגים כנראה מכרו שם דגים, יהיה משם צעקה גדולה (כי הדגים צעקו באלול :))

והיה עוד מקום שנקרא משנה, ושם יהיה יללה

וכל הגבעות מסביב ישמיעו שבר גדול

היה גם מקום שנקרא מכתש ושם עשו ביזנס, הם יילילו כי נכרת כל הסוחרים = כנען

וכל מחליפי הכסף

יב) באותו זמן כאשר הכל יכרתו יסתובב הנביא בירושלים עם נרות לחפש בן אדם שנשאר ולא ימצא אף אחד.

כי ה׳ פקד על כל השאננים “הקופאים על שמריהם:

האומרים ה׳ לא מיטיב ולא מריע, כלומר הכל יישאר כמו שהיה העיקר להמשיך לעשות מה שעשו אתמול

יג) אבל יום ה׳ הוא המתנגד הכי גדול של השמרנות הזאת. הם בטוחים שיבנו בתים וימשיך הכל אבל בסוף לא יהיה מי שישב באותם הבתים ולא יהיה מי לשתות את יין כרמיהם. זה השבר הכי גדול למי שכל עניינו זה לדאוג שהכל ימשיך. בית תבנה ולא תשב בו.

כי זה ממש חבל. ממילא מי שיש לו חלומות גדולים של לשנות העולם לא נורא אם בונה בית וזה לא מצליח לו

אבל עבור השיטה הבורגנית הקללה הכי גדולה זה בית תבנה ולא תשב בו

זה באמת קללה אני לא אומר רק מראה שפה זה בהקשר זה של האומרים לא ייטיב ה׳ ולא יריע

יד) הנביא התבונן היטב במושג הזה יום י״י. אני חושב שזה תשעה באב.

כלומר מה זה המועד של תשעה באב

כתוב קרא עלי מועד

הכוונה שיש כל מיני ימים

והם שייכים לכל מיני אנשים

שבועות זה היום של הליטאים

פורים זה היום של הברסלבים

סוכות זה היום של החסידים

וכדומה

כל תפקיד שאמור להמשיך בעולם יש לו יום ששייך לו, יום ראשון עובדים יום שישי עושים חשבונוות

וה׳ לא נכנס בכל הסדר הזה בכלל

הכל ממשיך, עם ארך רוח שלו

אבל פתאום בא יום שאין לו כינוי אחר אבל הוא יום י״י

הכח הפועל ביום הזה הוא רק שה׳ קם סוף סוף לעשות סדר בעולם. הוא לא שואל את החכמים ואת התלמידים ואת המשוררים הוא הפועל לבדו ומביא את הצדק שהיה צריך כבר מזמן שיהיה

זה המושג של יום י״י

וזה בעצם מה שכתוב באיכה שי״י קבע סוף סוף זמן

כמו שכתוב פה הכין זבח הקדיש קרואיו

זה כבר יהיה הזמן שהוא יעשה את שלו

בלי כל הפשרות שהעולם התקיים עליהם עד עכשיו

ויאמר אל ליבו

ויום הזה מר צורח שם גיבור!

יום עברה היום ההוא

יום צרה ומצוקה

יום שאה ומשואה

יום חשך ואפלה

יום ענן וערפל

יום שופר ותרועה

7 ימים בוודאי נגד 7 ספירות או משהו

זה השואה, אנו לא ידענו אבל השואה הוא כינוי של צפניה ליום י״י

יז) והאדם יהיה בצרה. מזכיר מאד את ישעיה א, כיצד כל הטבע מתמוטט ואז גם ה׳אדם׳ אין לו מה לעשות, הוא נופל

והדם שלהם יישפך כעפר והלחם שלהם יהיה כגללים, לא יהיה הבדל בין אדם ובין בהמה ובין דומם

יח) הכסף והזהב לא יעזור להם ביום עברת י׳. אין מי שאפשר לשלם לו שוחד על זה.

יש כל מיני נפילות לפעמים הישראל נופל או הערבי נופל או האמריקאי נופל. ביום יי זה לא זה אלא שהאדם נופל.