נחום ב – דברים מקבוצת הדיון

Sunday, January 15, 2017 • י״ז טבת תשע״ז

אוקיי נחום. מה הסיפור ההיסטורי עם נינוה ומה היה לישראל נגדם?

זה מעניין וכבר מעירים המפרשים יונה החל להוכיח את נינוה ועשו תשובה..ואחרי זה זה לא הועיל והולך נחום

או שנחום היה קודם..

אבל זה קצת הורס כל האפקט של יונה…

רדק מביא סדר עולם שהיה בימי מנשה ולפי שלא היה צדיק לא נקרא על שמו. כלומר לא כתוב אשר חזה בימי מנשה וכו. זה הוכחה לתזה שלי שבימי הזה זה הנקודה של הנרטיב..

אבל פשוט לא שייך בימי מלך ישראל אם כבר היה צריך לכתוב בימי איזה מלך נינוה

Monday, January 16, 2017 • י״ח טבת תשע״ז

החוקרים בגוגל משבחים את נחום על הסגנון שלו. לא שמתי לב אבל עפעס הם חושבים שזה מיוחד

אפשר לספור פה יג מידות?

ולמה זה לא מוזכר בגמרא וכל הספרים שמזכירים את המידות? או שאני לא יודע? עסוקים במידות של כי תשא ושלח ומיכה ושל נחום שכחו?

,ברזל נקרא יג מידות של רחמים, אבל גם בחומש גם כאן לפחות חצי הן לא של רחמים בכלל.. צריך להבין באמת איך ראו ארך אפים שהולך ביחד עם קנא ונוטר, כאילו זה ממש מתאר דבר אחד פה.

רשי וכאלה אומרים בגלל שהוא ארך אפים בסוף הוא פוקד עוון וכו, אם כן הכל מידות של דין ואין רחמים כלל

יש עוד פסוקים פה שרגילים להביא לטובה אבל כוונתם פה כנראה להיפך

לא תקום פעמים צרה מפרשים פה שייגמר הכל בפעם אחת, כאילו השם לא צריך לעשות וידוא הריגה הוא תמיד קולע בפעם ראשונה… בספרים אולי כבר ברזל זה מתפרש להיפך שלא עושה double jeopardy..

גם פרק א פסוק ז לא מבין איך נכנס באמצע טוב ה למעוז ביום צרה?

גמירי דזעפא תרתי שעי לא קאי לקיים מה שנאמר (נחום א, ט) לא תקום פעמים צרה

There is a tradition that a hurricane does not last two hours; to fulfil that which was said, “Trouble shall not rise up the second time” (Nahum i. 9).

ברכות נט

מה תחשבון אל השם..ממך יצר חושב אל השם

מסתמא ברסלבר מפרש שאסור לחשוב על השם צריך רק להאמין בו…

אבל מחשבה בתנך כנראה תמיד יש לו קונוטציה של מזימה? של תכנון איך לעשות לו וכדומה, הפירוש שלו לא thought אלא plot.

וכן ועניתך לא אענך עוד

Sunday, August 09, 2020 • י״ט אב תש״פ

הִנֵּ֨ה עַל־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֤י מְבַשֵּׂר֙ מַשְׁמִ֣יעַ שָׁל֔וֹם חָגִּ֧י יְהוּדָ֛ה חַגַּ֖יִךְ שַׁלְּמִ֣י נְדָרָ֑יִךְ כִּי֩ לֹ֨א יוֹסִ֥יף ע֛וֹד לעבור־[לַֽעֲבָר־] בָּ֥ךְ בְּלִיַּ֖עַל כֻּלֹּ֥ה נִכְרָֽת׃

Behold on the hills The footsteps of a herald Announcing good fortune! “Celebrate your festivals, O Judah, Fulfill your vows. Never again shall scoundrels invade you, They have totally vanished.”

עָלָ֥ה מֵפִ֛יץ עַל־פָּנַ֖יִךְ נָצ֣וֹר מְצֻרָ֑ה צַפֵּה־דֶ֙רֶךְ֙ חַזֵּ֣ק מָתְנַ֔יִם אַמֵּ֥ץ כֹּ֖חַ מְאֹֽד׃

A shatterer has come up against you. Man the guard posts, Watch the road; Steady your loins, Brace all your strength!

כִּ֣י שָׁ֤ב יְהוָה֙ אֶת־גְּא֣וֹן יַעֲקֹ֔ב כִּגְא֖וֹן יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י בְקָקוּם֙ בֹּֽקְקִ֔ים וּזְמֹרֵיהֶ֖ם שִׁחֵֽתוּ׃

For the LORD has restored the Pride of Jacob As well as the Pride of Israel, Though marauders have laid them waste And ravaged their branches.

מָגֵ֨ן גִּבֹּרֵ֜יהוּ מְאָדָּ֗ם אַנְשֵׁי־חַ֙יִל֙ מְתֻלָּעִ֔ים בְּאֵשׁ־פְּלָד֥וֹת הָרֶ֖כֶב בְּי֣וֹם הֲכִינ֑וֹ וְהַבְּרֹשִׁ֖ים הָרְעָֽלוּ׃

His warriors’ shields are painted red, And the soldiers are clothed in crimson; The chariots are like flaming torches, On the day they are made ready. The [arrows of] cypress wood are poisoned,

בַּֽחוּצוֹת֙ יִתְהוֹלְל֣וּ הָרֶ֔כֶב יִֽשְׁתַּקְשְׁק֖וּן בָּרְחֹב֑וֹת מַרְאֵיהֶן֙ כַּלַּפִּידִ֔ם כַּבְּרָקִ֖ים יְרוֹצֵֽצוּ׃

The chariots dash about frenzied in the fields, They rush through the meadows. They appear like torches, They race like streaks of lightning.

יִזְכֹּר֙ אַדִּירָ֔יו יִכָּשְׁל֖וּ בהלכותם [בַּהֲלִֽיכָתָ֑ם] יְמַֽהֲרוּ֙ חֽוֹמָתָ֔הּ וְהֻכַ֖ן הַסֹּכֵֽךְ׃

He commands his burly men; They stumble as they advance, They hasten up to her wall, Where wheeled shelters are set up.

שַׁעֲרֵ֥י הַנְּהָר֖וֹת נִפְתָּ֑חוּ וְהַֽהֵיכָ֖ל נָמֽוֹג׃

The floodgates are opened, And the palace is deluged.

וְהֻצַּ֖ב גֻּלְּתָ֣ה הֹֽעֲלָ֑תָה וְאַמְהֹתֶ֗יהָ מְנַֽהֲגוֹת֙ כְּק֣וֹל יוֹנִ֔ים מְתֹפְפֹ֖ת עַל־לִבְבֵהֶֽן׃

And Huzzab is exiled and carried away, While her handmaidens escort [her] As with the voices of doves, Beating their breasts.

וְנִינְוֵ֥ה כִבְרֵֽכַת־מַ֖יִם מִ֣ימֵי הִ֑יא וְהֵ֣מָּה נָסִ֔ים עִמְד֥וּ עֲמֹ֖דוּ וְאֵ֥ין מַפְנֶֽה׃

Nineveh has been like a [placid] pool of water From earliest times; Now they flee. “Stop! Stop!”— But none can turn them back.

בֹּ֥זּוּ כֶ֖סֶף בֹּ֣זּוּ זָהָ֑ב וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַתְּכוּנָ֔ה כָּבֹ֕ד מִכֹּ֖ל כְּלִ֥י חֶמְדָּֽה׃

“Plunder silver! Plunder gold!” There is no limit to the treasure; It is a hoard of all precious objects.

בּוּקָ֥ה וּמְבוּקָ֖ה וּמְבֻלָּקָ֑ה וְלֵ֨ב נָמֵ֜ס וּפִ֣ק בִּרְכַּ֗יִם וְחַלְחָלָה֙ בְּכָל־מָתְנַ֔יִם וּפְנֵ֥י כֻלָּ֖ם קִבְּצ֥וּ פָארֽוּר׃

Desolation, devastation, and destruction! Spirits sink, Knees buckle, All loins tremble, All faces turn ashen.

אַיֵּה֙ מְע֣וֹן אֲרָי֔וֹת וּמִרְעֶ֥ה ה֖וּא לַכְּפִרִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הָלַךְ֩ אַרְיֵ֨ה לָבִ֥יא שָׁ֛ם גּ֥וּר אַרְיֵ֖ה וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃

What has become of that lions’ den, That pasture of great beasts, Where lion and lion’s breed walked, And lion’s cub—with none to disturb them?

אַרְיֵ֤ה טֹרֵף֙ בְּדֵ֣י גֹֽרוֹתָ֔יו וּמְחַנֵּ֖ק לְלִבְאֹתָ֑יו וַיְמַלֵּא־טֶ֣רֶף חֹרָ֔יו וּמְעֹֽנֹתָ֖יו טְרֵפָֽה׃

[Where is] the lion that tore victims for his cubs And strangled for his lionesses, And filled his lairs with prey And his dens with mangled flesh?

הִנְנִ֣י אֵלַ֗יִךְ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְהִבְעַרְתִּ֤י בֶֽעָשָׁן֙ רִכְבָּ֔הּ וּכְפִירַ֖יִךְ תֹּ֣אכַל חָ֑רֶב וְהִכְרַתִּ֤י מֵאֶ֙רֶץ֙ טַרְפֵּ֔ךְ וְלֹֽא־יִשָּׁמַ֥ע ע֖וֹד ק֥וֹל מַלְאָכֵֽכֵה׃ (ס)

I am going to deal with you —declares the LORD of Hosts: I will burn down her chariots in smoke, And the sword shall devour your great beasts; I will stamp out your killings from the earth, And the sound of your messengers Shall be heard no more.

נחום האלקושי – כנראה היה מעיר בשם אלקוש. לא ידוע מי היה ומתי ואיפה.

ספר חזון נחום האלקושי מפרש רש״י מהתרגום, כבר נכתב על נינוה ספר חזון והוא נבואת יונה ואז שבו בתשובה ונדחה גזר דינם ועתה חזרו וחטאו וחזר נחום ונתנבא עליה שתיחרב.

וכעת שקראתי את הרקע קשה לי מאד. נינוה היתה עיר הבירה של מלכות אשור והם השתעבדו במלכות ישראל ואף במלכות יהודה כל הימים. ממש תמוה שיקבל ה׳ את תשובת נינוה בימי יונה ונשמע שם כאילו החטא שלהם היה שגנבו זה מזה ושוכחים שהם שהגלו עשרת השבטים וכו׳, ואולי יונה היה עוד קצת קודם אבל כמה קודם אפשר להיות. ובכל מקרה היו וודאי עובדי עבודה זרה וזה בכלל לא מוזכר בנבואת יונה? ואפילו גרמו לישראל לעבוד עבודה זרה ומנשה שהכניס צלם בהיכל בגללם היה, וכל זה לא מוזכר בספר יונה? בודואי יונה לא יסכים שתתקבל תשובתם מה חשבנו..

ובסוף אכן נינוה נחרבה בידי נבוכדנצר שירש ממנו את יהודה ובא להחריב בית המקדש. לא גרויסע גליק לנו מה שנחום מנבא…

מוזר לי כל הסיפורים האלה אולי מישהו יכול לתרץ לי

אני עוד בפרק א – פסוק ג

י״י ארך אפים.. ונקה לא ינקה. פירוש אע״פ שהוא ארך אפים לא ינקה אינו שוכח אלא לאחר זמן לוקח את נקמתו. זה גם פירוש הפסוק בכי תשא שקוראים תמיד בתור י״ג מידות של רחמים, נושא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פוקד עון אבות על בנים. התורה מפרשת תמיד את הנהגת י״י שיש לו הרבה אורך רוח הוא יכול לחכות דורות שלמים, וזה מידת הרחמים שלו, אולי מחכה שיחזרו בתשובה, אבל אם לא, ונקה לא ינקה פוקד עון אבות על בנים, יש לו זכרון ארוך זה בעצמו הוא הרחמים שלו וזה בעצמו הוא מידת הדין שלו שאחר שלש או ארבעה דורות יקבלו ענשם.

זה התשובה הנבואית המקורית לבעיית הרע. סנחריב רשע גדול ולא קיבל עונשו אבל הנכד שלו כבר יקבל. סטאלין היה רשע גדול ולא נראה שקיבלו עונשם אבל חכו עוד יבוא זמן שכלן המלוכה שלו תתפורר ואז יאמרו הכל י״י קנוא ונוקם נוטר לאויביו.

פסוק ג – ח מתאר את עוז גדלות י״י. בדגם נבואי מוכר. הוא בסופה ובסערה, ענן אבק רגליו, זה תיאור של י״י מתגלה על היבשה, כמו במרכבת יחזקאל שהאופנים מעלים אבק גדול ברגליהם, אפשר לשמוע את קול הטנקים שלו מעלים ענני אבק כשהוא מגיע.

ולפעמים מתגלה בים כמו ים סוף וירדן, גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב.

ולפעמים על ההרים, אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אומלל, כל היערות העצים והפרחים על ההרים נהרסים מפי גאון גדלו.

אלה הם שלשת הציונים הטבעיים הגדולים בהם היו מתוארים כל האלים בימי קדם והגדיל עליהם י״י שהוא מתואר בכולם, על ההרים הרמים בסופה ובסערה ובשליטה על סערות הים ומייבשם לפי הצורך.

פסוק ה – ו – ואז הוא מסכם, הרים רעשו, הגבעות המתוגגו, ותשא הארץ ומלואה ותבל וכל יושבי בה.

אי אפשר לעמוד לפני זעמו או לקום מפני חרון אפו, חמתו נשפכת כמו אש וכל הצורים החזקים מתפוצצים. התמונה לזה כמו הפיצוץ שבוע שעבר..

פסוק ז – גם בתוך היראה הזו יש מקום מסתור קטן לאוהבי י״י, טוב י״י למעוז ביום צרה ויודע חוסי בו. מי שמכיר את הטריק הזה יודע לעשות את י״י עצמו למעוז מפני הסופה המשתוללת בחוץ, לקחת מחסה בי״י עצמו כמו שלוקחים מחסה מסערה. מי שיודע סוד זה.

פסוק ח – באותו זמן בשטף עובר כלה יעשה, מסיב למחסה שהחוסה מסתתר בו הוא ירדוף את אויביו עם חושך.

פסוק ט – מה אתם חושבים, י״י לא עושה חצאי דברים, כאשר הוא סוף סוף מחליט להינקם באויביו הוא עושה כלה גמור. לא תקום פעמיים צרה הוא לא צריך אף פעם לחזור ולסיים את מה שהתחיל לעשות אותו צרה פעמים, כשהוא עושה זה מוחלט וגמור ברגע אחד.

ברבות הזמן התפרש פסוק זה לטובה שי״י לא יחזור לעשות צרה פעמיים אלא מכאן ואילך מידת הרחמים. איך זה יצא מן הפשט תחשבו..

פסוק י – לא ברור פירוטש הבמילות, ההקשר הוא שהוא מתאר באיזה מהירות ייחרב העיר.

רשי מפרש בעוד שהסירים סבוכים על האש יחרבו פתאום

ובעודם סבואים ביין משתיהם כלומר באמצע המשתה

אכלו כקש יבש מלא

לפי הנראה הדימוי שלו ששמים סיר על כמה עצים באש, וליד יושבים ושותים. ופתאום האש מתלקח מתחת הסיר והכל נשפך ונהרס וכל השתיינים מתים כאילו היו גם קש יבש ליד האש

פסוק יא – מפרשים שזה חוזר לחטא נינוה שחשבו רעה על ה׳, ולי נראה שזה יותר כלומר כבר תפסיק לחשוב שאתה יכול ליעץ עליו רע.. הוא ינצח בסוף.

פרשה ראשונה היתה ‘משא נינוה׳, כמו שאר הנבואות משא הגוים היא מופנית אל נינוה עצמו. מכאן הנבואה מופנית לישראל.

פסוק יב – כה אמר ה׳ – שוב לא ברור פירוש המילות אבל הנקודה הוא לומר אע״פ שכבר עברו עליך צרות גדולות לא אענך עוד.

פסוק יג – ואשבור מוטות אשור מעליך

פסוק יד – חוזר לדבר אל אשור?

ככה רש״י אומר, קצת קשה.

אולי נפרש הכל על מלך אשור, ולא אענך עוד פירוש כמו לא תקום פעמיים צרה, שכבר לא אמשיך לענות אותך אלא אעשה אתך כלה.. ולא יהיה עליך עול יותר.. בפסוק יג זה קשה

יכול להיות, אז הרקע הזה מחריף שבעתיים את המסר של ספר יונה על רחמי ה׳.

אני לא זוכר שמדגישים את זה ככה, זה בערך כמו סיפור שבא נביא אל פרדינד מלך שפניא שלשים שנה לפני הגירוש ואמר לו שיחזור בתשובה על הגניבות שלו והוא חזר בתשובה והתפלל לישו וה׳ יאמר לנביא אני מרחם עליו הרי שבו בתשובה..

אבל הם מדברים על הנקודה שהם היו אויבי ישראל הכי גדולים?

זה שונה מישמעל כי שם מדבר עליו לעומת זרעו, לא שישמעאל עצמו יהיה רשע אחרי זה

פרק ב – רגלי מבשר משמיע שלום זה נוסח שהכרנו כבר מישעיה..

והמבשר אומר ליהודה תחוגי את החגים שלך, כבר לא יוסיף לבוא בך בליעל של אשור

פרק זה בכללות מתאר את חורבן העיר נינוה וכיצד נפלו כל גיבורי החיל שלה והארמונות שלה

צריכים לזכור שנינוה היא עיר גדולה על גדות החדקל, כמו רוב הערים הגדולות השוכנות ליד נהרות גדולות ומשם כוחם. אמנם משם יש להם גם חולשה כי מדי פעם הנהר יכול לעלות ולשטוף את העיר. וכך מתאר נבואה זו הרבה מהחורבן של נינוה כפריצת חומות העיר מפני הנהר ושטיפתה לתוכה. בין יהיו הדברים כמשמעם בין יהיו משל לכיבוש העיר ביד נבוכדנצר, הוא עומד על דימוי זה של העיר ליד הנהר שהנהר שוטף את העיר.

פסוק א הוא בשורה טובה ליהודה שאויב שלהם נעלם וממילא יחוגו כי לא יבוא בהם עוד בן בליעל

פסוק ג גם הוא מדבר ששב גאון יעקב מאחר והאויב שלהם בקקום בוקקים וכו׳

פסוק ב לא ברור כלפי מי נאמר, מפרשים רוצים לפרש איכשהו על יהודה אבל זה קשה, הפשט יותר שהוא מדבר על נינוה

והוא מתאר כיצד מבשרים (אותו מבשר שמבשר ליהודה את הטוב..) לאשור שעלה מפיץ (אולי כמו הפצת המים, עכ״פ כינוי לאויב) על פניו, אז שיכינו את עצמם יבצרו את המצרה יחזקו את המתנים וכו׳

ואכן החיילים מתכוננים, מושחים את המגינים שלהם, הם מתלבשים במדים היפים שלהם נכנסים לאוטו שנראה כמו אש פלדות, מרעילים את הברושים, ושומעיםא ת המכוניות בחוץ השומרים מתרוצצים אנה ואנה מראיהם כלפידים כברקים

בקיצור זה תיאור כיצד מניעים אנשי נינוה את כל חיל המלחמה שלהם, תיאור עז מאד

ובפסוק ו באמצע שהוא מזכיר את אדיריו הם נכשלים בהליכתם הם מכינים את החומה ואת הסוכות

ופתאום שערי נהרות נפתחו

וההיכל מתמוסס לו בפני פרץ הנהר

והם כולם נסחבים לגולה ואמותיהם הולכים אחריהם מתופפים על לבותיהם

וכל נינוה העיר הגדולה היא ברכת מים..

חבל על כל הכסף והזהב זה לא שווה כלום

בוקה ומבוקה ומבולקה

לאף אחד אין מושג מה המילים הללו אומרות.. אבל לכולם מובן..

ואז הוא כאילו מקונן עליהם

איה מעון האריות

כל ארובת האריות הגדולים נהפך לחנות בשר.. מלא טריפות

ופסוק יד מסיים את התיאור בהזכרת שם הבעלים על הסיפור הזה.. הנני אליך נאום ה .. אני הבערתי את הרכבים.. אני האכלתי את הכפירים לחרב.. ואת הטרף הגליתי.. וכבר הכל שקט לא נשמע קול

Sunday, March 03, 2024 • כ״ג אדר א׳ תשפ״ד

יש רק 2 מילים בתנך שיש בהם אותיות אבג כפי הסדר, אביגיל ואבישג..

כן הוא ממש סתם מישהו כתב א..ב..ג.. אוקיי נלך כבר לת..עוד א למה לא

התחכמתי יותר מדי לחפש בדילוג

אפשר לחפש בתוכנת הכתר יותר מג׳ מילים?

כן נסיתי לחפש אריסטכרונים

לא מסתדר לי..

מביא לי תהלים ט אבל נדמה לי שזה ידוע

חיפשתי בראשי פסוקים

Monday, March 04, 2024 • כ״ד אדר א׳ תשפ״ד

לא הסברת