Sunday, August 02, 2020 • י״ב אב תש״פ
יפה, אבל זה צורה אחרת לומר מה שאני אומר שהנבואה הוא לא פרסונלית, יש איזה ידע, בין שמיימי בין תורני (שהם אותו דבר בוודאי הרי גם משה רבינו היה באותו שמים..) שהנביאים מתחברים אליו , כמו קוראים ספר
יוצא שיש רצף בין חכמה לנבואה,
הם לא סוגים שונים
למי מתכוון הנביא ‘ויורנו׳, ‘ושפט׳, מדבר על ה׳? או על שופט או משיח כזה?
באופן כללי זה נראה מתאים יותר להקשר של מיכה מאשר של ישעיה
למה הר בית ה׳ צריך להיות בראש הרים? העילוי הטופוגרפי כסמל לעילוי רוחני/פוליטי, ‘לכו ונעלה׳
זה גם נבואה על גיורים שלפי התקיימה כבר..
מה ההבדל בין תורה ודבר ה׳? מה פירוש המילות? אולי תורה זה הוראה כללית כיצד לנהוג, דבר ה׳ זה נבואה, כמו מה יעשה באופן פרטי או מה יהיה מחר
צריך לזכור ש׳וכתתו חרבותיכם לאתים׳ זה המשך של הפסוק ‘ושפט בין עמים רבים׳. כלומר זה לא נבואה על שלום זה נבואה על בית דין צדק שיחליף את מאבקי הכח. כמו שבתוך מדינות לרוב החלפנו את הכח האנרכי לסוג של צדק מסודר כך הנביא רוצה שיהיה גם בין העמים, (התאוריה האנרכית של יחסי חוץ), מסתמא בשביל זה צריכים אימפריה שמשליטה את הצדק שלה על כל העמים..
פסוק ה׳ מוזר, מה זה כל העמים ילכו איש בשם אלהיו, ובכלל רגע אחרי שאמר שכולם יבואו לבית אלהי יעקב??
מעניין שכל פעם שישעיה אמר גוים אמר מיכה עמים, אם הקונטציות שלנו היו אז גוי זה משהו כמו לאפוקי יהודי, עמים זה כינוי נייטראלי.
אולי מיכה סבר שלא יפה לקרוא להם ‘גוים׳, רק גוים עצומים מרחוק הם גוים, הקרובים הם סתם עמים..
על פי רמבן הפירוש שחלק לכל העמים אלהים אחרים, אבל עדיין קשה אם כן איך יבואו לבית אלהי יעקב
ישעיה אמר בית יעקב לכו ונלכה באור ה׳. מיכה אמר כי כל העמים ילכו וגו׳. זה מפרש את זה, הסידור צירף את שני הפסוקים, משהו קורה פה
כל מיני חכמים אמרו שפסוק זה מראה שהיהדות לא מיסיונרית, שזה בכלל לא נראה לי נכון..
פסוק ו ואשר הרעותי.. חזל מתו על פסוק זה.. פה ה׳ מודה שהוא הרע לנו..
כן, אפשר להגיד כך אבל זה קצת הבדל סמנטי. אם ה׳ אומר תמיד אותו דבר או דברים דומים אז שוב יש חוקיות שהנביא חושף, אני מסכים שנגיד שה׳ מדבר זה הרי כל הוורט של נבואה..
Sunday, February 25, 2024 • ט״ז אדר א׳ תשפ״ד
יש גמרא שאם שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד משמע שהם נביאי שקר
אם גנבו זה בעיה אחת
ואם זה נעתק פעמיים אז סימן שלא כל הנבואות תחת כותרת של שם נביא הם שלו דווקא
אבל אולי השינויים הקטנים הם בדווקא והנביא השני העתיק בכדי לחדש בו דבר
אגב אתה יודע למה ‘דעת מקרא׳ כל כך מאריך תמיד לעשות השוואות בין ספרים שונים בתנך? הוא רוצה בזה משהו?
אבל למה באמת? זה אמור להראות האחידות של התנך נגד ביקורת שחותכת?
סתם מסקרן אותי מה רוצה דעת מקרא.. סדרה מוזרה מבחינה זו שמצד אחד נועד לתשבר ככה עם ניקוד והכל ומצד שני רב עם מישהו אני לא יודע מי
לדתיים (מסוג מסוים) זה מסתמא הצליח
למרות שבאמת יש לו נטיה להיות מוסרי מדי.. כל דבר יש לו מסר פשוט אצלו..
כלומר הוא באמת דתי מדי גם עבור דתיים לפעמים..
טוב זה בעיה בכל ספר… רשי כבר אמר לנכד שלו תעשה רשי חדש כל יום..
אני מאשים את רבי יהודה הנשיא שהתחיל לכתוב תורה שבעל פה..
אבל בעל פה קשה יותר להעתיק מילים וממילא כבר כל רב מפרש לפי זמנו
או ככה הדמיון שלי לפחות..
למי יש כח להשוות הכל..
אולי זה נבואה שלא הוצרכה לדורות
מדברים על זה מבחינה פרשנית אבל מה מבחינה תיאולוגית מה זה אומר על מהות נבואה
Monday, February 26, 2024 • י״ז אדר א׳ תשפ״ד
אני
גלות זה מצב הדעת לא צריכים לזה היסטוריה
וככל שהמלכות מתפוררת אז היא לא מקובצת, גם אם ישראל על אדמתם כביכול
ולכן בשופי אפשר להגיד גם בארץ ישראל וקבצנו מד׳ כנפות הארץ
כי הרי כולם מפוזרים ומפורדים
וצריך להתפלל שיתקבצו
“ובאה הממשלה הראשונה”, אני זוכר המילה הזו כי הרמבם תיאר בה את מלכות משיח, לך תדע מה מצא במליצה הזו
כתוב פה גם דבר נורא מוזר
שבבל יצילך ה׳ מכף אויביך
משמע שהגלות בבבל עשה לנו לפחות משהו טוב, איזה הצלה
אלא אם זה פסוק ציני או משהו
למה לטובה כאן? נראה שהוא מדבר שיתקבצו להלחם
אבל למעלה כבר אמר שגם הגוים יבואו ללמוד תורה בציון
הוא אומר פה שלא הבינו המחשבות, למה מקבץ אותם
זה נראה לי תלוי
אם יהיה טוב אז יקובצו לטוב ואם לא אז לא
ועדיין אף אחד לא יודע
גם הפסוק הזה שכל העמים ילכו בשם אלהיו
ברור הרי שזה לא באמת ראיה לכאן ולכאן
למרות שבגמרא שציטטתי נראה כן שמשתמשים בהעתקה כראיה שזה לא נבואה, ולכן אני חושב שיש בזה שאלה
וגם אם הכל העתקה, נו זה הרי רק אמונה זה לא אומר לנו משהו על אופן פעילות הנביא
אז בפועל לומדים מזה למשל דבר כזה, שחלק מההכנה לנבואה הוא ללמוד בכתבי הנביאים הקודמים
למרות שדווקא יש שם בגמרא צד שני, סגנון אחד עולה לכמה נביאים ואין שני נביאים מתנבאים בסגנוןא חד, ומביאים דוגמא שעובדיה אומר ‘זדון לבך השיאך, וירמיה אמר תפלתתך השיא אותך זדון לבך
שזה בעצם אותו דבר רק במעט שינוי מילה, כלומר גם המאמר הזה מכיר דווקא שיש קשר בין לשונות הנביאים רק לא באותו אופן ממש
ובאמת לא ברור לי מה הסימן הזה אמור להיות