אודות
תרומה / חברות

הושע יב – דברים מקבוצת הדיון

Monday, June 29, 2020 • ז׳ תמוז תש״פ

מה נכנס פה ויברח יעקב כו׳

הסברת רק בבטן עקב את אחיו


ובנביא העלה את ישראל ממצרים וכו׳- אולי רוצה לומר אל תזלזלו בנביאים הנביא גם העלה אתכם ממצרים.


וזה חלק ממה שטוען ששכחו את יציאת מצרים והם רואים עכשיו בה ונביאיו רק טירדה

יש פה איזה חריזה ויעבוד ישראל באשה… ובנביא העלה את ישראל ממצרים ובנביא נשמר

אולי זה סוג של הקבלה תראו מה יעקב עשה ומה היה לכם. יעקב היה צריך לעבוד כזה קשה וממצרים הכל היה בנביא

אבל בוודאי זה גם קשור איכשהו לזה שישראל ביקשו עזרה מאשור וממצרים, כמו שיעקב הלך לארם ולמצרים


אני לא בטוח שאריה באמת זה יראה. הרי כתוב בפירוש פני אריה אל הימין…יחרדו יכול להיות כמו זעזוע או עקסייטמנט לא דווקא פחד. אלטר מתרגם יחרדו ימהרו

נראה לי שזה היה סגנון כתיבה אז, כתבו את התוכן לא כתבו את מילות הקישור כי זה היה מובן להם או בעל פה, לא בזבזו דיו..

אפשר שהושע היה דורש ומצאו אחרי זה הnotes שלו…

אז עשו את זה לספר.

בספרי ר צדוק וכו׳ כתוב שאם יש פגם בבנים בהכרח שיש שורש לזה אצל האבות

אפשר הושע רוצה להגיד שהנביאים שמתייחסים למשה יותר חשובים מהכהנים שמתייחסים ליעקב שקבע את הקדושה בבית אל

כי יעקב היה בדומה להם רמאי…

אנו תמיד רואים הנביאים שמתנגדים לעבודת המקדש כענין של שאלה איזה עבודה חשובה יותר. אבל שוכחים שזה תמיד שאלה של כח כי הכהנים ברוב הזמנים היה להם הרבה כח והמקור לגיטימציה שלהם זה העבודה אז הנביא שבא לומר שהכהן מושחת בהכרח שיבטל גם חשיבות העבודה

יכול להיות שאפילו שרה את אלהים נראה להושע משהו רע, לדעתו אדם לא צריך להתגבר על האל אלא להיכנע אליו. כל הקרבנות זה סוג של דרך לרמות את האל היינו האדם מתגבר עליו, השם כועס והוא שם קטורת באפו ומרצה אותו וכו׳.

Tuesday, June 30, 2020 • ח׳ תמוז תש״פ

זה באמת מעניין המעבר הזה מאלהים למלאך, החיבור הזה נמצא הרבה במקרא אבל פה זה בולט, נראה שהם בעצם אותו דבר, מלאך האלהים

Tuesday, January 23, 2024 • י״ג שבט תשפ״ד

יש לי שאלה, לכאורה הושע הבחין בדיבור בין א לע, אז זה נשמע לו אחרת, אז איך המשחק עובד?


2 זה היה השאלה שלי אם יש דברים בנביאים שעובדים רק בכתב או שעיקרם היה בעל פה?

יש רמז למעלה ‘אכתב לו רובי תורתי׳ שהכוונה אולי על דברי נבואות שנמסרו בכתב

שמתם היום פרק חדש?

אני מעיר על פרק יג בכל מקרה

כְּדַבֵּ֤ר אֶפְרַ֙יִם֙ רְתֵ֔ת נָשָׂ֥א ה֖וּא בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֶּאְשַׁ֥ם בַּבַּ֖עַל וַיָּמֹֽת׃

יש כנראה ב׳ פירושים, האחת : מקודם כאשר דיבר אפרים רעדו ממנו והיה נשא, ועכשיו שאשם בבעל מת

השני: כדבריו או בגלל דבריו מגיע לו פחד, ונשא זה דבר רע כמו ברוב הספר

יש לאורך פרקים אלה איזה היסטוריה ידועה של חטאי אפרים, שאני לא בטוח שאני מכיר

מקודם היה בעל ואחר כך היה מסכה?

ומה הם חטאים בגלגל? בגבעה?

זה מאד מוזר אם כן, כי בספר מלכים מתואר שיש את חטא העגלות שהוא חטא קטן, ואחר כך יש מלכים שהוסיפו לחטוא ולעבוד גם לבעל. ופה מוצג סיפור בדיוק הפוך

ובגלל שהוסיפו לחטוא – יהיו כענן בקר, דימוי שהוא אוהב,

נוסף פה ‘עשן מארובה׳

זה קשור לתנור של פרק קודם.. יש עשן אבל מה זה שום דבר מתנדף אחרי רגע

אולי אומר פה, מקודם עבדו לבעל שזה אלהי עמי הסביבה. אחר כך עשו מסכה ‘מכספם׳, כבר עשו בעצמם עצבים, שזה כבר יותר גרוע

(עבודה זרה של ישראל אין לה ביטול..)

אֱהִ֨י דְבָרֶ֜יךָ מָ֗וֶת אֱהִ֤י קׇֽטׇבְךָ֙ שְׁא֔וֹל נֹ֖חַם יִסָּתֵ֥ר מֵעֵינָֽי׃

זה מדבר על דבר, וקטב (מרירי), ולא אדם הוא להנחם

גם פרק שלקוח מהאזינו – כְּמַרְעִיתָם֙ וַיִּשְׂבָּ֔עוּ שָׂבְע֖וּ וַיָּ֣רׇם לִבָּ֑ם עַל־כֵּ֖ן שְׁכֵחֽוּנִי׃

שִׁחֶתְךָ֥ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּי־בִ֥י בְעֶזְרֶֽךָ׃

נשמע כמו – שחת לו לא בניו מומם

אֱהִ֤י מַלְכְּךָ֙ אֵפ֔וֹא וְיוֹשִׁיעֲךָ֖ בְּכׇל־עָרֶ֑יךָ וְשֹׁ֣פְטֶ֔יךָ

אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתָּ

תְּנָה־לִּ֖י מֶ֥לֶךְ וְשָׂרִֽים׃

אֶֽתֶּן־לְךָ֥ מֶ֙לֶךְ֙ בְּאַפִּ֔י וְאֶקַּ֖ח בְּעֶבְרָתִֽי׃

בקשת מלך – אין בעיה

אתן לך מלך בכעסי

וכאשר אכעס עוד פעם אקח אותו ממכם

בקיצור גם שכן יהיה מלך גם שלא יהיה מלך זה כעס.. כבר הייתם יכולים לחזור לי שאני אהיה מלככם..

זה בעצם דברי שמואל, והמלך אשר בחרתם בו וכו׳

או הכתוב, יולך ה׳ אותך ואת מלכך וכו׳

כל הרעיון של מלך הוא שילחם מלחמתנו ולא נצטרך להתפלל, מתברר שזה לא עוזר לזה כלל, נשאר עדיין אי יציבות ואנחנו עדיין במדבר תלוים בישועת ה׳