Tuesday, November 22, 2016 • כ״א חשון תשע״ז
כמדומה במלכים נתן שלמה לכל ישראל הבאים לחנוכת המקדש אשיש אחד, חושבני שתמיד הפשט בילקעס..אז העוגת ענבים פה נשמע לי
אז בקיצור זה פרק קטן ואין לי מה להוסיף על האמור פה..אז יש שני פשטים בכללי אחד שזה חזרה אן גירסא אחרת או הדגשה אחרת של הסיפור בפרקים קודמים והשני שזה משהן חדש כמו הפירוש היפה של משה ומאטי , מה שנראה לי קרוב יותר לפשט שזה סיפור אחד. מבנה הרקעפ והנוסח מאד לא משמע שזה עןד סיפור שלפ5.
אגב בקשר לשורש ענה שדיבר יעקב אתמול יש עוד משמעויות שזה אונס כמו תחת אשר עניתה.. או ענוי למען ענותך, או זמן כמו עונה בינונית, מעניין לחשוב על כל העינויים הללו..
יש גם מה שמפרש רשי בכי תבוא וענית ואמרת בקול רם
אני חושב, ואולי זה קרוב לפירוש המפרשים, שפרק זה הוא כבר כמו נמשל שמדבר כמו משל. כלומר השם אומר אליו על זה שלקח אשת זנונים וילדי זנונים, לך אהב אשה שהיא אהובתך ומנאפת כאהבת השם.
אהובת רע הרע הזה בפשטות זה בעלה, כלומר הושע. פה יש עוד סגנון בנוסף לאישי ובעלי שהיה לנו שזה רעים.. זה לשון של שיר השירים וגם בשבע ברכות רעים האהובים, וגם בגמרא ואהבת לרעך כמוך שזה על אשתך, מעניין לחשוב מה זה רע בנוסף לכל הביטויים האחרים. זה בפשטות מבטא אהבה צעירה כמו ילדים שמחזרים זה אחרי זה, כמו המשל בשיר השירים, וכמו השבע ברכוות, שזה כאילו עוד לפני אירוסין ונישואין וכל מיני פורמליות
ויש אומרים אהבת רע friendzone..
אבל הפשט רעים זה lovers
לך אהב אומר הדעת מקרא שזה ציווי מוזר בהקשר של הציויים לנביא שהוא ציווי לאהוב ולא לעשות מעשה. ואפשר שהפשט אהב לעשות אהבה.. אבל יותר נראה לי שאכן זה לא ציווי אלא כמו הנמשל
ואוהבי אשישי ענבים קצת נתקע בפיסוק של הפסוק ולא ברור מי האוהב אשישי ענבים. בכל מקרה בהקשר הפרקים האלה זה מתייחס למה שהתלונן בפרקים הקודמים שהיא רודפת אחר מאהבים נותני לחמי ומימי צמרי ופשתי. זה כאילו סוג של התנצלות על הזנות שהיא עושה את זה עבור האתנן ולא מאהבה.. כפי שדיברנו פה.
או שהיא עושה משכרות כמו שאומרים לסוטה הרבה ילדות עושה הרבה יין עושה..
אני חושב שזה אחד הביטויים הכי חזקים בתנך למה שאומרים כל ההיפיס שהשם אוהב אותנו אפילו שחוטאים.
אין עוד הרבה פסוקים מפורשים כאלה, אולי כן ואיני יודע.. בכלל המשפט אהבת השם את בני ישראל לא מופיע בנביאים הקודמים כמדומה..
האדרא רבה כידוע עושה נגוד בין משה וחבקוק שדברו מיראה לבין מלאכי שאמר אהבתי אתכם. היו נביאים ליטוויקעס והיו חסידיים..
מה זה החמש עשר כסף וחומר שעורים ולתך שעורים?
כל הסיפור הזה הוא סוד אסתר המלכה שהיה מרדכי בעלה והיתה מנאפת עם אחשורש ושותה אשישי ענבים בביתו ואעפ״כ אהב אותה מרדכי
יש סוג כזה של מפרשים, כבר בגמרא גדולה תשובה שדוחה לא תעשה שבתורה, שעסוקים שכל המשל הזה נגד הלכה שאסור לאיש לגור עם אשתו אחרי שזנתה, ולא ישוב בעלה הראשון לקחתה. ומפלפלים פלפולים גדולים.. אבל למה לא מבינים שזה בדיוק הנקודה..
שזה נגד ההלכה
עפעס אזוי
שיתפוצצו 🙂
,רשי עושה רמזים שט״ו כסף זה ט״ו בניסן ושעורים זה העומר שיצאו ממצרים
שיתפוצצו גם 🙂
ימים רבים תשבו לי מפרש רשי על המתנת העומר גם
זה פשט יפה בעיני לפי ההפנימיות
מה שייך שם אהבה. המשל הוא שאיש אוהב את אשתו אפילו שזנתה ואפילו שאיזה רב ליטוויק יאמר שאסור לו לגור איתה לא אכפת לו
וגם אני אליך הפשט הפשוט הוא שהוא מחדש כאן נאמנות מצד הבעל, כולם מתלוננים תמיד שהנאמנות בתורה הוא חד צדדי רק מצד האשה, ופה מחדש הנביא וגם אני אהיה מחוייב אליך ולא אלך עם אחרים. אפשר שזה היתרון של החטא, כאילו אחרי שהיא זונה יש לה התנצלות שהוא גם הלך עם אחרים. כמו שהגמרא אומרת החליפם באומה אחרת. ועכשיו לגאולה הם מבטיחים זה לזה שיהיה נאמנות הדדית.
רשי אומר לא תזני זה לא יהיה לך, וגם אני אליך זה אנכי ה אלהיך.
וזה גם פשט תקראי אישי ולא בעלי
צריך לקרוא ימים רבים תשבו לי , וגם אני (אשב) אליך
אתה אומר אישי זה אישי 🙂
כי ימים רבים כן משמע הפשט כמו מוישי שזה הבעיה של הגלות שהם צריכים פשוט לחכות ואפילו לעבוד אלהים אחרים אסור להם.. אבל כנראה הנביא מבין שזה לא מעשי ולכן כבר בתחלה היא אומר שהם מנאפים והוא אוהב אותה אעפ״כ, כאילו הוא אומר את הבלתי אפשרי שלא יעבדו לא השם ולא אלהים אחרים, זה לא לענין. רק זה כאילו מה שאמור להיות ומה שנמצא בפנימות ובפועל הם זונים והוא אוהב אותה כאילו יושבת לו לבד
מה זה האפוד והתרפים פה??
אגב הוא לא מזכיר גלות
מה זה ופחדו אל השם ואל טובו?
אין מלך -ואין שר
ואין זבח -ואין מצבה
ואין אפוד – ואין תרפים
יש מפרשים שזה סטים של ניגודים כאלה
אין מלך לישאל ואין שר לאומות
אין זבח לישראל ואי מצבה לעז
אין אפוד לה ואין תרפים לעז
זה מתאים עם הרעיון שנשארים קרחים מכאן ומכאן..
יש איזה חריזה ימים רבים ישבו – אחר ישובו
דויד מלכם אומרים המקובלים שהיוד הנוסף בדויד רומז ליוסף
נצרות הרמד״ו…
טוב אז אני אוסיף…
ימים רבים תשבו לי זה היפך מה שכתוב ביעקב ויהי בעיניו כימים אחדים באהבתו אותם.
בכלל ימים רבים יש לו משמעות של ימים קשים, כמו ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים, ימים רבים לישראל ללא אלהי אמת,
Tuesday, June 16, 2020 • כ״ד סיון תש״פ
למה חושבים שזה עוד אשה? זה נראה לי עוד נבואה על אותו סיפור
אני אוהב הרי הפירוש שהושע לא היה לו שלום בית וחשד שאשתו בוגדת בו. אז באיזה שלב היה לו פירוש כזה
הפרק הזה לא נראה לי ציווי ממשי
זה הסבר שאומר אתה אוהב אהבת רע מנאפת ככה אני אוהב את בית ישראל
לא ברור בכלל אם ואכרה לי זה במשל או בנמשל
כלומר אולי זה ה אומר על ישראל
זה כמו מי שאומר לך תאמין או משהו..
אהב אשה זה לא ציווי זה הרי תחושה, ומה אם לא היה אוהב…
לפי הפירוש שלי הוא מדבר כאן על שלב כזה ביחסים , אולי גם קרה להושע עם אשתו לא יודע, אבל הנקודה הוא כזה. שהאיש אוהב את אשתו אבל היא מנאפת והוא לא יודע מה לעשות. והוא לא רוצה לגרש אותה כי אוהב אותה וגם שילם עבורה, הרי זה עולה כסף להתגרש.
אז יש כזה שלב שאיש אומר נהיה ביחד אבל לא ניגע זה בזה. בכלל יש שאלה הלכתית אם מותר לי להתייחד אתך.. אז תהיי שלי אבל לא שלי.
זה כזה עונש מצב נישט אהער נישט אהין.
והנמשל בתקופה של גלות שהקבה שלנו אבל במין ריחוק כזה שכולם תקועים, עד שיבקשו את השם וכו׳
כן חשבתי… אפשר כמו שהאנגלית מפרש פה אהב – תהיה חבר. אבל זה בדוחק אם זה חייב להיות הפשט, לי נראה יותר שלך אהב פירושו כמו הרי אתה אוהב, מה זה אתך,
וזה מה שכתוב בפסוק ד אין זבח אבל גם אין אפוד ותרפים. כלומר לא השם יראה עצמו אליכם וגם לא הכישוף או עבודה זרה שהיה. תהיו קרחים מכאן ומכאן.
אז תתיישב נו העבודה זרה לא יעזור לי, כבר עדיף אלכה אשובה אל אישי הראשון
בפסוק ה פחד בהכרח אין פירושו fear. פחד במקרא זה אולי יותר זעזעוע או excitement שיכול להיות לטוב או לרע
משלם לה מזונות שלא תברח
הוא נתן לה חדר וסיפוקה אומר זהו תשבי פה
או שזה היה שכר כתובתה
אני מבין הפירוש השני אבל הסיבה העיקרית שזה לא נראה לי נכון, גם לא בסיפור הראשון, זה כי זה לא מתאים לנמשל.
הרי כל הנמשל זה שה אוהב את אשתו ישראל אפילו שהיא זונה וכועס עליה וכו׳. אז מה הפירוש שבגלל זה ילך הנביא ויקח לכתחילה איזה זונה אקראית זה בכלל לא מראה כלום על זה. הרי ישראל לא נלקחו בתחילה בתור זונה אלא בתור אשה רק שלא היו נאמנים.
הרבה יותר טוב אם זו אשתו באמת אבל היא מנאפת כל הזמן.
אפשר נאמר דווקא ככה היה שהשם כאילו התאהב באיזה זונה ונשא אותה אפילו שידע שהסיכוי שתהי מאמנת לו קטנה , כאילו נראה לו שלקחחתו את ישראל דומה למישהו שמתאהב בזונה ואומר לה מעכשיו תהיי שלי בלבד שזה קצת בדיחה.
רעיון טוב
זה מהגמרא שהושע אמר החליפם באומה אחרת. לא יודע איפה זה מרומז בפסוק. אבל זה מתאים למהלך של הרבה חזל שהנביאים מדי קנאים וה׳ יותר אוהב.