Monday, August 19, 2019 • י״ח אב תשע״ט
עכשיו צריך ללמוד הפרקים האחרונים…
ולהתחזק באמת..
הפרק של היום מעצבן
אם היו נותנים לי לערוך הייתי מסיים הספר בפרק של אתמול ושספר מלכים יתחיל עם הפאשלה הזאת
היה לפחות ספר יפה עם סוף יפה
אבל כנראה לא תמיד יש סוף יפה….
אפילו שבאמת ספר מלכים זה המשך ישיר של ספר זה. ויש אומרים מאלה הדברים עד סוף מלכים זה סיפור אחד נמשך.
באמת לא טוב לספור אנשים. גם כסף לא טוב לספור. עדיף מה שיהיה יהיה ..
כן באופן פשוט התנגדות המקרא למספר זה חלק מהתנגדותו למשטר מסודר
מפקד זה תמיד רק היכי תימצי שהמלכות המרכזית תגנוב ממך כסף
אבל באמת כך כתוב אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העי
העין
במסכת ברכות כתוב שיש להתפלל לפני ששוקלים את התבואה כך יהיה ברכה ..
במדבר זה היה משהו אחר
יש אומרים שזה הכל היה רק מפקד אחד…
באמת אמריקאים אמורים להבין התנגדות למפקד
באמריקה אפילו אין מספר זהות נורמלי כי הנוצרים חושבים שזה לא יפה
שכל אחד יהיה מספר
שזה אומר נתון למרות המדינה
הסיפור הזה לא נמשך לקודם, מתי זה היה
בפשטות המספר פה זה עבור מלחמות
לא ..
אין בשום מקום רשימה של כל אזרחי אמריקה
מדינה הזויה
אין משרד פנים
אבל יש לכל סטייט וכו
וכל משרד ממשלתי יש לה רשימה משלה…
ויש גם census. אבל זה וולנטרי…
לכן טרמפ רוצה לשאול אנשים אם הם אזרחים.. אין לו רשימה משלו…
כל עשר שנים סופרים את העם
שולחים שאלונים לכל בית ואמורים לענות על זה בהן צדק…
בקיצור כן. בשואה במקומות הפחות מסודרים נהרגו פחות
יש את המספר הסופי
ויכול להוות הפסוק לא אוהב שכך יכול דוד לעשות מלחמות מיותרות
גם ראיתי מאמר שאומר שיש קורלציה של אנשים ש(טוענים ש) הם מאד מבוגרים עם מקומות שאין רשימות לידה .. כנראה שהרישום באמת מקצר ימים 😉😇
זה בדיעבד. יש לפעמים 2 אנשים עם אותו מספר…
https://www.vox.com/2019/8/8/20758813/secrets-u…
ברצינות זה באמת מועיל שלא יספרו אותך. בעיני המלכות אם אין לך מספר אתה לא קיים ואתה לא חייב לעשות צבא או לשלם מיסים. זה לא דבר בנאלי שסופרים אותך זה באמת שם אותך תחת מרות המדינה.
ולכן המקרא שרוצה לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעעבדים לא אוהב את זה
למשל בסין היה חוק שאסור להוליד יותר מבן אחד…אז מה עשה הקדוש ברוך הוא .יש מילוני אנשים שלא קיימים מבחינת המדינה… כי המדינה אוסרת יותר מבן אחד זה איסור על המספר לא על הביולוגיה…
כן. להיות חופשי זה קשה ..
לכן היה נסיון לספור כן
לא יודע על ימין שמאל. לא לספור משמעותו שאין ריכוזיות יותר מדי. זה לא סותר שיתנו צדקה באופן לוקלי…
לא אמר, הסית
לא ידוע מה פירוש זה…
המהלך של דוד ניפלה נא ביד השם מעניין מאד
עדיף להיות חולה מאשר במלחמה
ישראל באמת בכלל לא אשמים דוד אשם ..
כן. עם השם קל להסתדר. עושים תשובה או משהו. בני אדם סיפור יותר קשה..
זה דוד בעצמו טוען ואלה הצאן מה חטאו
אבל בתחילה היה ענישה קולקטיבית
כמו אצל משה צריך תפלה לעשות דין פרטי. האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף
ויש בזה משהו כי המציאות של העולם קולקטיבית. רק בדרך נס אפשר שיהיה צדק פרטי
אבל יש כאן עוד משהו. המזבח של ארונה ששם עשה בית המקדש בסוף קנה בסיפור הזה ומה הקשר
כלומר היה צריך לחפש את המקום הקדוש
בספר בראשית אם זה הר המוריה של העקידה
כן. לא ברור אם אברהם שילם יותר מדי או דוד מעט מדי או התייקרו השקלים ..
יש מטרה לספר שעיקרי המקומות הקדושים שלנו נרכשו בכסף מלא לא בכיבוש
אפילו שלמעלה ראינו שדוד כבש את מבצר היבוסי
שכם חברון וירושלים יש להם סיפורים שנרכשו. והם היו מקומות המלכות והקדושים בישראל
זה מוזר או לא מוזר שעד היום אלה מקומות שנמצאים בסכסוך..
לא נשמע לי כך, זה הסתכלות מודרנית מדי… אז לא היה הבדל בין ריבונות ליחסי מסחר. גם ארונה היה המלך
יכול להיות שכבש רק המצודה והגורן היה עוד חלק
גם כבר כתוב שיהושע כבש את ירושלים…זה נראה שהדברים יותר מסובכים
יש מהלך של אריזל שעל מצוה צריך לשלם ולא לקחת בחינם או במתנה. לכן למקום המזבח צריך לשלם
אבל זה מובן. כתוב אני השם שונא גזל בעולה. לא מתנהגים עם השם כמו שדוד עם שאול או שמשון עם החתן שלו. כשמבקשים ממך משהו לא הולכים גונבים את זה ומביאים להשם.. הוא מתכון שתביא משלך. גם בצדקה ומעשר יש דין שצריך להביא משלך , לא ללכת לכבוש ולהביא. זה גם לא לעניין וגם לא יפה. כמו שאבני מזבח לא בונים עם חרב. עבור מזבח צריך לדבר יפה עם הגוי ולשלם לו אחרת זה לא מתאים אתה כובש באלימות ושם עושה מזבח..
כן, כי דוד הבין את זה שעבור מזבח צריך לשלם
גם בטח זה לא היה באמת מרצון… איזה ברירה היה לו…אפילו אחרי ששילם יש טוענים שזה היה אונס ..
אבל ההלכה אומרת תלויה וזבין זביניה זביני…
מי שאונס את השני למכור משהו המקח חל…
כן. כי קיבל כסף.
וכי בסוף הוא גמר ומקני.
כן מה השאלה לאנוס מישהו לתת לך במתנה זה סתם גזל…
אבל זה באמת הבדל בדין בין מקח באונס שחל למתנה שלא
אוקיי בוא נחזור צרי עוד להבין מקודם. פרק כא.
מתי שלש שנים רעב האלה? ולמה פתאום נזכר השם להעניש על מעשי שאול שהיו שנים מקודם. ומתי פגע בהם שאול.
הגבעונים זה אלה מספר יהושע שרימו את ישראל ונשבעו להם ושמום חוטבי עצים וכו׳.
וכנראה שאול פגע בהם פעם. חזל אומרים מתי שהרג את נוב היה גם פגיעה בכמה גבעונים או בגלל שהם היו עובדים כמו שכתוב שנתנום חוטבי עצים לבית ה׳ והם היו משרתים לכהנים בגבעון ששם היה בית ה׳ וכאשר שאול החריב את זה אחרי הרכילות של דואג נפגעו גם הם
והם אומרים שזה יפה שעל המסכנים האלה שהיו בכלל חצי גוים רמאים כאלה הקפיד השם ותבע את כבודם
והפסוק מדגיש את זה והגבעונים לא מבני ישראל המה.
והם אחזו לפיצוי ראו שיהרגו שבעה מבני שאול. עולם מוזר אכזרי כזה.
אבל זה הרעיון של גאולת דם, אם קבוצה אחת פוגעת ברעותה היה אז הדין שצריך להרוג מהקבוצה השניה אותה מספר אנשים שהם פגעו. ולכן יש אומרים ששאול הרג שבעה גבעונים.
נשמע לי שסיפור זה היה סמוך למיתת שאול ולא נכתב פה על הסדר
סיום פרק כא זה רשימת עוד מלחמות עם פלשתים, וגם עם גלית ופתאום אלחנן הרג אותו. כבר רשי אומר שאלו הם מלחמות הקודמות שבתחילת הסיפרו ונכתבו כאן כסיכום אחד.
גם יש כאן חזרה על סיפור כמו אצל אבשלום שאנשי דוד מנעו ממנו לצאת. זה נראה שהיה התפתחות חשובה בשלב מסוים הוא נהיה מלך ששמרו עליו ולא רק מצביא שצריך למסור נפשו, הצבא שלו כבר דאגו לשמור עליו.
בקיצור פרק כא זה לא על הסדר והוא גם יש בו קצת גירסא אחרת לאותם סיפורים שכבר קדמו או מוסיף בהם פרטים, גם קבורת שאול כבר תוארה למעלה אבל נוסף כאן וכן המלחות
פרק כב שירה כוללת על חייו. גם רשי אומר שירה זו בזקנותו אמר אחר שהציל אותו מכף כל אויביו. דהיינו גם פלשתים ומואבים ועמונים וכו׳. והזכיר שאול במיוחד כי זה היה קשה לו מכולם שהרי הוא אחד משלנו, אבל הכונה לכל האויבים כולם בעיקר.
ושירה זו צריך להתבונן בו הרבה כדרך השירים.
באופן כללי הוא מתאר תחילה את ההתחזקות של דוד בהשם. השם סלעי מצודתי וכו׳. ואז הוא עובר לתיאור הצרה ואיך צעק על השם ביום צרתו ובא השם והצילו. וזה מוטיב שמופיע בהרבה מאד פרקי תהלים ותמיד יש תיאור דומה. יש לשים לב שהוא עונה אותו מהיכלו. כלומר הציור כאן הוא שהשם יושב בהיכלו שזה במקדש על הארץ או בשמים ושם מגיעים אליו קול התפלות של הנמצאים בצרה ואז הוא נכנס למכונית שלו וניוסע למקום הצרה ומציל, וזה התיאור שנמשך מזה וישמע מהכילו קולי וגו׳ ותגעש ותרעש הארץ וכו׳, וירכב על כרוב ויעוף וכו׳
אין במקרא בשום מקום תפיסה של השם כנמצא בכל מקום. כשכתוב קרוב השם לכל קוראיו הכוונה שהוא שומע את קוראיו בכל מקום ואז נוסע ממקומו בהיכלו ומגיע לעזור לו.
נפרשנו במובנים של העלם וגילוי אבל עכפ חשוב להבין הציור
ואז הוא מתאר למה השם עזר לו, כי הוא צדיק. זה תיאור נפלא לא כמו הרבה תהלות אחרות השם עזר לי כי הוא צדיק ואוהב מסכנים.. ויגמלני ה׳ כצדקי. וכמו שאמר רבינו נחמן צריך ללמוד להתפלל גם ככה. לפעמים נכון אני לא כזה צדיק לגבי האמת אבל לגבי הרשע הרודף אותי אני הצדיק ומגיע לי שתציל אותי כצדקי, כי כך הנהגתך עם נבר תתברר ועם עיקש תתפתל וכו׳.
אבל הפשט הוא דוד אומר השם עשה את שהבטיח והציל את הצדיק שזה אני והרשיע את הרשע שזה שאול..
הגירסא שבספר תהלים נראה לי קצת יותר מתוקן מפה
מה שדווקא מוכיח שזה הנוסח היותר קדום לפי הכלל הנודע..
החלק האחרון של השיר הוא שבחים של השם כמה גבור וגדול הוא. וקללות נמרצות על שונאיו..
וגם שלהם לא יעזור השם. כי הם הרשעים והשם עוזר לצדיקים. ישועו ואין מושיע על השם ולא ענם
מה שנראה שהספר הזה יודע שדוד כתב תהלים באופן כללי, וליקט משם שיר אחד שהוא על כללות חייו, אבל מסתמא ישנם עוד. אפשר לומר הפרק שנכלל פה הוא המייצג של חיבורי התהלים של דוד בתוך הביוגרפיה הרשמית שלו אע״פ שיש עוד הרבה תהלים שמתאימים לחלקים מחייו כמו שכתוב בכותרות של מזמורי התהלים. ואז הוא מוסר ואלה דברי דוד האחרונים שזה כמו סיום והסתכלות של דוד על עצמו ועל חייו וחיבורו את התהלות ושאר דברים
ואלה דברי דוד האחרונים – אחר כל החיים וכל השירים –
והוא כתוב בסגנון של נבואה, דומה לנבואת בלעם למשל
זה המקום היחיד שמיוחס נבואה או רוח הקודש לדוד, בכל שאר הסיפורים הוא צריך לשאול בנביא או באורים ותומים. וצריך להתבונן בזה אפשר הנבואה של דוד היה בדרך של תפלה ולא נבואה של להודיע המעשה אשר יעשון ולכן הוא המשורר של תהלים
נאום דוד בן ישי
ונאום הגבר הוקם על
משיח אלהי יעקב
ונעים זמירות ישראל
מעיד על עצמו שהוא דוד משיח ונעים הזמירות, וגם שקיבל נבואה
רוח הויה דיבר בי
ומילתו על לשוני
אמר אלהי ישראל
לי דיבר צור ישראל
זה תיאור יפה של הנבואה או רוח הקודש
מושל באדם צדיק
מושל יראת אלהים
הסגנון קטע קצת הכוונה הוא מושל צדיק ומושל ביראת אלהים ולא בחפץ ליבו, דומה ליוסף שאומר את האלהים אני ירא. לא כאבימלך שאין יראת אלהים במקום הזה. מושל שמתנהג במוסריות נקרא מושל יראת אלהים
ועכשיו נבואתו מערפלת מעט במשלים, אבל עיקרו נראה נבואה על המשכת מלכותו לזרעו, הוא אומר ביתו קבוע עם אל יותר מהבוקר או לא כמו בוקר לא עבות, והשונאים שנוגעים בהם ישורפו ויבוטלו
החלק השני של פרק כג רשימה נוספת של גיבורי דוד עם קצת דברי מעלליהם. זה כבר הרשימה השלישית או הרביעית כזאת בספר.
זה באופן פשוט מדברי הימים אשר למלך, היו רושמים מי הפקידים והשרים וכו׳ בכל מלך
בסוף פרק טו
ובסוף פרק כ
וכאן
ויעתר ה לארץ אותו נוסח יש גם למעלה ברעב אחר שהרג את שבע בני שאול
וזה נראה סיפור דומה יש פתאום מגפה לא ברור למה עד שמוצאים את הסיבה ומכפרים אותה
מה לא מובן זה כמו שתיארת.
דוד ראה את המלאך ואמר אלה הצאן מה חטאו וכו׳ אבל זה לא הפסיק את המגפה רק עזר שהשם יגלה לו את הסוד מה צריך ליעשות שזה להביא את הקרבן
כפי הנראה כאן ועוד מקומות של מגיפה כזאת עם מלאך. מגפה זה דבר שיש לו כח עצמאי, מלאך משחית. אבל בשפה שלנו מחלה מדבקת מתפשטת והורגת טובים ורעים. עד לאחרונה ממש שהמציאו תרופות זה היה דבר שקרה מידי פעם והיה מאד ברור שזה לא לפי צדק זה כיון שניתנה רשות למשחית וכו׳. וגם אם זה התחיל על ידי איזה חטא זה לא מספיק לעשת תשובה לכפר כי זה כבר מגפה. וצריך למצוא טריק מיוחד להפסיק לפעמים לעשות כמו שפנחס עשה עם זמרי או כמו שאהרן עשה בקטורת בפרשת קרח או כמו שדוד עשה כאן או כמו שישראל עשו במצרים שימת דם על המשקוף.
אפילו לגלות את המלאך כלומר מה גורם למגפה זה כבר חידוש והתחלה של הצלה. בשפה שלנו לגלות איזה בקטיריה עושה את זה.. כי זה היה דבר נורא שרירותי לא יודעים איך פתאום איש זה נדבק והשני לא ומה עשו וכיצד זה עובר מאיש למשנהו וכו׳.
אם כבר חושבים על פירוש כזה אפשר להגיד שלהסתובב בין כולם ולעשות מפקד זה מעביר נגיפים מפה לשם ולכן יכול לגרום למגפות
ואפשר גם להגיד שקטורת באמת עוצרת את הבקטיריה.. טוב אף אחד לא פה לצחוק על הרציונליזציות שלי אני יכול להמשיך לדמיין…
אני רק אומר שאנחנו לגמרי השתנה לנו התפיסה בגלל הרפואה המודרנית, כשחושבים קצת איך זה מגפה לפני שידעו את זה מבינים לגמרי את התיאורים המקראיים על זה ואיזה בלבול ואימה זה
ושזה לא הזיה מוזרה שמגפה זה לא בשליטת השם..
כלומר זה מתאר מציאות, מה שלא יהיה התאלוגיה המציאות שזה איזה דבר שיצא מידי שליטה
שטן
אגב המלאך פה הוא השטן
יואב כרגיל לא ממהר לעשות את דבר המלך הוא מתנגד, אבל הוא לא מפרט למה ולא מצטט את הפסוק בכי תשא שיכול להיות מגיפה.
קרבן זה משהו שעובד זה לא סתם דרך לרצות את השם.
אם אפשר להבין מהטענה שלו האו טוען שזה עין הרע או משהו יוסף השם עליהם למה חשוב לדעת כמה הם. אבל לא ברור ממה שאומר מה הוא רוצה
הכל זה אם השם רוצה, אבל לא מספיק שהשם ירצה צריך גם להפסיק את המגפה עצמו שזה דבר עצמאי
הרי יש כאן משהו כזה השם עצמו אומר תביאו לי קרבן. משמע הוא כבר מרוצה אז מה הוא צריך קרבן. התפיסה פה כל הזמן שיש משהו ממשי שהשם עצמו צריך לעצה של הקרבן להיפטר ממנו.
לכן אני אומר בשפה טבעית שלנו זה לגמרי מובן. היה מגיפה לא ידעו איזה חיידק עושה את זה. התפללו והשם גילה על ידי נביא איזה חיידק ואיפה צריך לחפש את התרופה. הלכו ושלחו שליחים והביאו את התרופה והמגפה נעצרה
הפסוק אכן לא עובד עם תרופות אלא עם קרבנות או מתן דם על המשקוף וכדומה אבל הלוגיקה אותו לוגיקה
כמו שאתה לא שואל אז אם הוא מהשם והתפלה עזרה למה צריך להביא את הרפואה. ככה העולם עובד.
מי המציא לך שלקרבן אין הגיון, זה גם צעד הגיוני.
אתה יכול להגיד זה עובד עם חוקרים רוחניים/מיסטיים אבל זה עדיין הגיוני
חוקים לא חוקרים
אני לא מאמין בגישה שחושבת הכל משל קרבן זה רק היכי תימצי לעשות תשובה. קרבן זה דבר שעובד
מצינו למעלה עוד השם מסית, אם השם הסיתך בי ירח מנחה
הכוונה הוא שלח בלב דוד רעיון, הפסוק לא מאמין שבני אדם ממציאים לבד רעיונות שלהם. הרעיון נפל לדוד וזה בגלל שהשם כעס על ישראל שלח לדוד רעיון כזה.
נראה לי דברנו על זה שם..
יפה, אבל זה מסובך .. השם כועס על ישראל אז גורם לדוד לחטוא ובגלל זה מעניש לדוד וגם להם ואז דוד טוען אני חטאתי לא הם…
חד גדיא חד גדיא
היה יכול גם למות במגפה.
יותר מדי משחקים פה…
גם לפי פשט הסדר פה דוד התחרט כבר לפני המגפה ואז קיבל את הנבואה עם האפשריות ואז הגיע המגפה. וזה מעניין מאד למה התחרט ‘ויך לב דוד אותו׳. זה הפעם השניה שיש פסוק כזה.
רשי מביא פירוש שגד רמז לו שצריך לבחור דבר..
גם מביא פירוש יפה שצריך ללמוד כיצד להנהיג
חשב דוד בדעתו ואמר אם בוחר אני רעב עכשיו כל ישראל אומרים מה איכפת לו לבן ישי על אוצרותיו הוא בוטח וישראל ימותו ברעב ואם בורר אני חרב עכשיו ישראל אומרין מה לו על גבוריו הוא בוטח שהם יצאו למלחמה הם ימותו והוא ינצל אמר יבא דבר שהכל שוין בו,
א גוטע קשיא
אולי גם זה מהשם כי השם רצה שיהיה מגפה..
Tuesday, August 20, 2019 • י״ט אב תשע״ט
נאה
אני חושב שתמיד כאשר רוצים לספור רוצים לדעת מי יצא לצבא לא סתם כמה בני אדם יש.
Wednesday, March 15, 2023 • כ״ב אדר תשפ״ג
כנראה שצריכים לחדש מחדש, אין לי מושג פה
לא מבין כבר כלום
אם רוצים דברים ישנים יש את זה כתוב איפשהו..
אני גם לא אוחז ראש, נמצא בפרק כ..
כל הפרקים האלה דוד כבר זקן ולא יודע מה קורה בדיוק
ורק בתחלת ספר מלכים זה נהיה מפורש
בטח לכן חילקו את הספר ככה אין סיבה הגיונית אחרת
אבל זה די מובן שגם בכל הסיפורים הקודמים דוד כבר לא במיטבו
ראיתי הרמבם אומר על ‘דברי דוד האחרונים׳, שזה בהכרח שכל נביא נפסק השגתו זמן מה לפני מיתתו
מה שהיום נוהגים להכחיש שהרבי סנילי הפסוק לא נרתע מלכתוב.. רק משה היה חידוש שלא, או לך תדע
גם במרד שבע בן בכרי וגם בדברי חושי לאבשלום ואולי גם במלחמת עמון רואים שלצור על עיר זה עבודה לא פשוטה, ערים בצורות באמת היו עוזרות מאד באותו זמן וכל החשש היה שדוד או שבע יקחו לעצמם עיר כזה ואז יהיה מאד קשה לריב איתם. רק חושי מרגיע את אבשלום שעם המון אנשים אפשר, משהו כמו שהיה ביריחו.. וגם אפשר על ידי אשה חכמה, גם כמו שהיה ביריחו..
היום אנחנו במצב תמידי של מגפה…. בגלל זה
מה כל הוויכוח מי יחזיר את דוד עד ששבע בן בכרי אומר בגלל זה לא יהיה להם חלק בו
מסתמא הכוונה מי יקבל גובים
ולכן בסוף הסיפור באמת כתוב מי קיבל הג׳ובים..
חשבו שיש כאן איזה ריסט אז אפשר לסדר בחזרה את הפוליטיקה
אבל דוד לא כ״כ רצה ריסט, בערך הכל נשאר,
כנראה באמת היה לאבשלום טענות טובות שהמלך כבר לא כזה מתפקד, רק אחר כך כתוב שאמרו הרי הוא הציל אותנו וכו׳ כלומר מגיע לו הכרת הטוב על העבר