Thursday, January 14, 2016 • ד׳ שבט תשע״ו
“גיבורים המה ומרי נפש המה”, נשמע כאן שמרי נפש זה לא כמו שפירשנו למעלה מסכנים, אלא שהנפש שלהם מר אכזרי או משהו כמו rugged. Gritty.
תמיד יש איזה אשה שמסתירה את המרגלים
> יוסף דוד אלבוים
> This is one of the big yesodos in yicheskel Kaufman’s views, tha
אתם אומרים משהו מאד מעניין וקצת פרדוקסלי. שדווקא הבחירה וקביעות במקום אחד עושה שאפשר לעבוד השם בכל מקום שהרי לא יכול להיות מקדש בכל עיר. אבל אפשר לראות את זה להיפך וכפשטות העניןב שהמקום אחד מגביל, והרי גם דוד השתוקק לבוא למקום הארון לעבוד השם ולא יכול לעבוד אותו במדבר.
כלומר בעומק דווקא קויפמאן יש לו אל מאד מוגבל והפגאנים של תחת כל עץ רענן מקדש יש להם אל הרבה יותר חי ודינאמי ואחדותי
מי אומר שהוא שלילי?
התשובה כי הוא נכשל..
אין איזה ר צדוק שמסביר את צדקות אבשלום?
> יוסף דוד אלבוים
> The idea was to show that בעצם nothing is needed to serve God. B
Thats rambams idea veyesh lefalpal
הרמב״ם לא לקח בחשבון שהאיסור על במות נעשה עבודה זרה בעצמו
Saturday, January 16, 2016 • ו׳ שבט תשע״ו
בקריאת התורה היום נפל לי ראיה לדעת יואלי שהויה של החומש הוא מטורף בלתי צפוי ממה שאמר משה ואנחנו לא נדע מה לעבוד את השם עד בואנו שמה. היינו הם צריכים להביא את כל הבהמות שלהם כולם למדבר כי האל המבולגן שלנו לא יכול לתכנן מראש כמה קרבנות ירצה ואיזה ואנחנו לא יכולים לשאול אותו אלא להתחשב בקפריזות שלו ואין ברירה אלא להביא הכל שנהיה מוכנים למה שלא יעלה על דעתו.
אפשר..
זה גם פשט אבל עדיין צריך לעשות סנס..
I’m not sure what your kasha is
Either it was known that he’s crazy or it was a very weak excuse for a transparent lie. Pick which pshat you like better.
שיינע צושטעל..
I’m just not sure if that makes the kasha stronger or weaker :blush:
Thursday, August 08, 2019 • ז׳ אב תשע״ט
והשליחים אומרים כל הזמן לדוד ככה יעץ עליכם אחיתופל, אבל חשבתי בכלל לא הולכים לקיים עצתו
ואחיתופל רואה שלא מקבלים עצתו, אז הוא מאבד עצמו לדעת. איזה דרמה קוונס כולם פה. לא קיבלו עצתך פעם אחת לא צריך להתאבד עדיין בגלל זה…
בסוף אבשלום אכן עובר את הירדן לרדוף אחרי דוד עם עמשא וכו׳, ועצתו של מי היתה זאת?
משהו מבולבל לי כל הסיפור
אם תאמר אכן ניסו לקיים עצת אחיתופל אלא שנסכלה בגלל שדוד ידע עליה וברח מקודם למה התאבד אחיתופל
למה, להיפך חושי אומר לאבשלום שלא כדאי לו לרדוף אחרי דוד עכשיו כי יפסידו וזה לא טוב שמיד יפסיד כי יאמרו מגפה בעם אחרי אבשלום, עדיף שיחכה למצב שהוא בטוח שינצח
אגב היו כאן 2 אנשים בשם נחש אבא של אביגיל וגם מלך עמון. באותם ימים נחש היה לו קונטציה חיובית חיה חזקה חכמה. גם נחשון הוא על שם נחש. כמו שיש שמות אריה דוב, כך היה נחש. בימי המקרא לא היה נחש מסמל את הרוע כמו אצלנו. ונפקא מינא גדולה לגבי פרשת גן עדן אבל אכ״מ.
עד כאן מובן לי. ומה קרה בפועל?
Friday, August 09, 2019 • ח׳ אב תשע״ט
קצת על פרשת דברים
ה אלקיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים – לפי הפשט ברכה זו אין מטרתה פה עבור עצמה, כאילו סתם התחשק למשה לתת ברכה, רק זה ממש כמו שמישהו מזכיר מספר האנשים שבאו והיו לו לטורח ומוסיף כן ירבו. בגלל שמשה רבינו מציג פה את ריבוי העם כבעיה שצריך להתגבר עליו איכה אשא לבדי, הוא מוסיף מיד להגיד שלא תחשבו שעינו צרה בכך, אלא אדרבה שהשם יוסף עליהם ככם אלף פעמים, רק למעשה צריך לסדר ולעשות שופטים וכו׳.
ולכן לפי הפשט איכה אשא לבדי אינו אמור לגנאי אלא כמשהו פרגמטי שצריך להתגבר עליו
זולתי כלב בן יפונה – מקשים שהשמיט יהושע בן נון. אבל כפי שראינו פה לפני שבועיים גם השמיט אלעזר ופנחס, ואולי כל שבט לוי, ומה שאפשר להבין בפשטות שאת המנהיגים אינו מחשיב, כי כפי שהוא אומר גם משה עצמו לא היה בכלל גזירה הוא רק התאנף בו ה׳ על דבריכם, ויהושע הוא המנהיג ונזכר בפסוק מיד אחרי זה שהוא יכניס תחת משה.
עיקר הדרשה הראשונה של משה – שהוא מפרק א פסוק ו ועד סוף פרק ג כאמור בהקדמתי כלומר כולל כל פרשת דברים ותחילת ואתחנן. הוא דרשה של חיזוק לישראל העוברים לרשת את הארץ עם מנהיגי הדור הבא שלהם יהושע והזקנים אשר איתו.
ולפיכך הוא מתחיל עם מינוי השופטים ויהושע להראות יפוי כוחם שלא יחשבו משמת משה אין מי שילחם בעדם.
וכן מספר על חטא אחד בלבד שהוא חטא המרגלים, ולפי דעתי אין זה כדי להוכיחם על חטא זה אלא בכדי לאפוקי מן הטעות של חטא המרגלים עצמם. כי יש פה כל הזמן הוה אמינא ברקע שלמה לא נכנסו לארץ מיד כי היו מדי חלשים (וכמו פשט פרשת בשלח בראותם מלחמה), וזה יחליש דעת הדור הבא לאמר אם אבותינו אנשי המלחמה לא הרהיבו להיכנס איך ניכנס אנחנו. ולזה אומר משה שאדרבה להיפך לא נכנסו בגלל שכעס השם על זה שלא האמינו בו שיכניס אותו, אבל עכשיו הוא רוצה ויכניס, ולא כי היו באמת חלשים אלא זה ההוה אמינא עצמו היה הטעות של אבותיהם, ולכן כשהוא אומר בדבר הזה אינכם מאמינים הוא לא מתכוון לדרוש מוסר הוא מתכוון שזה ההוה אמינא שעומד על לבכם כל הזמן זה בדיוק מה שהטעות.
ולכן הוא מזכיר את ענין אדום ומואב וסיחון. כי גם על זה יש הוה אמינא שיאמר למה לא כבשנו את אדום שהיתה בדרך ונסב את הר שעיר ימים רבים, משמע הם חזקים מאיתנו, ולמה לא כבשנו את עמון כנראה הם חזקים מאיתנו, ועוד יש ביניהם ענקים ורפאים וכו׳, ואם כן הכל תלוי בחוזק שלנו בדרך הטבע ואנחנו חלשים מרוב העמים אשר סביבותינו ולמה נשלה את עצמנו שאנחנו יותר חזקים מהכנענים, הלא גם ביניהם מן הנפילים בני ענק והם ממשפחה אחת.
נגד זה מספר להם משה כל ההיסטוריה ואומר זה שלא נכנסו לאדום אינו כי פחדנו מהמלחמה (וכפי שמשמע בפרשת חוקת..) אלא בדבר השם, כי לא היה רצון השם שניקח ממנו את ארצו. וכן עמון זה בגלל ציווי מפורש. ואדרבה ברגע שהתקרבנו לארץ סיחון היה זה ברור לכל העמים שהכי חכם זה לתת לנו לעבור כי היינו גדולים וחזקים, רק הקשה השם את לב סיחון למען תתו בידינו, כפי שאתם רואים שכבשנו אותו. לא כמו שאתם תאמרו שאדום ועמון היו חזקים וסיחון היה חלש, להיפך, הכל תלוי בדבר השם ולפי שהשם הבטיח לנו את ארץ כנען נוכל גם שם לכבוש את הרפאים אשר שם.
ובסוף דרשתו זו מספר על תנאי בני גד ובני ראובן, ואינו סתם לעשות חזרה, אלא הוא מנסה לקשר את הניצחון שלהם על סיחון ועוג בכיבוש עבר הירדן אל כיבוש העתיד שלהם, שלא יאמרו שם היה קל לכבוש כי היו עמים חלשים אבל כנען הם ערים גבוהות ובצורות וכו׳, אלא אדרבה גם סיחון ועוג הם כל אלה ערים גדולות ובצורות, אבל כבשנו בכח השם, והתנינו עם אותו הצבא שכבש שם שילך ויכבוש איתנו גם את ארץ כנען כי זה ענין אחד.
וכן מה שמסיים עם סיפור תפלתו להשם שיתן לו ליכנס לארץ הכל להגיד שהוא ענין אחד, כי הוא כבר חשב שבטלה הגזירה מאחר שהראה לו השם מפלת סיחון ועוג שהם ענין אחד עם כנען, רק היה גזירה מיוחדת שלא יכנס לכנען, לא כי כנען הם יותר חזקים ומשה פחד מהם, אלא בגזירת עליון, אבל מנקודת ראות אנושית אדרבה זה ענין אחד עד שחשב ללמוד מזה שהותר הנדר.
וייתכן שכל האריכות כמה פעמים בתורה על גזירת מיתת משה בעבר הירדן עד שמצאו עליו חטא לא ברור, הכל שלא יחשבו דורות הבאים שהרי היה זה באמצע המלחמה ומסתמא נפל משה במלחמה ולא היה יכול להמשיך ובדיעבד היו צריכים למנות את יהושע תחתיו. אלא היה משה בכחו השלם ועוד בחודשיו האחרונים כבש את סיחון ועוג ולא כהתה עינו וכו׳, אלא גזירה היתה משמים, ולא נחשוש שמשה נפל על קרב הארץ ונתפחד מזה.
כיבוש הארץ שהיה המשך של סיחון ועוג וכו׳
https://youtu.be/PBGvwxolBOg
טוב זה באמת קונספירציה.. לא יודע אם באמת היה כזה.. זה רק ביטוי לרעיון שאולי לא נכנס משה לארץ כי לא יכל.. ומסתמא ממרחק זמן רב לא ידעו בדיוק באיזה חודש הכל רק זה ידוע שבדיוק בכניסה לארץ נעלם משה וזה מחשיד אם לא כל ההבהרות שזה היה בגזירה
כן, אז נגד זה הפסוק…..
Thursday, March 02, 2023 • ט׳ אדר תשפ״ג
אז רק משה שלמה ואבשלום עשו דברים לעיני כל ישראל, לפחות בלשון זה ממש, מעניין
ענין עצת אחיתופל חשוב. כל הזמן חשוב פה מאיפה מגיע העצה או הרעיון מה לעשות. אם רוח השם או אורים ותומים. היה מאד חשוב אצל שאול אם הכהן והאורים אצלו או אצל דוד וכל הסיפור שם סבב על זה. וכן למעלה. ופה פתאום יש יועץ אנושי שמייעץ כנראה מדעתו, ועצתו טובה כאשר ישאל איש בדבר אלהים. זה מין חידוש גדול. ודוד מתפלל להשם שיסכל עצת אחיתופל! כאילו עצתו בעצם היתה מתחזקת אפילו על זה, והרי האורים באמת בצד של דוד פה, אבל צריך עזרה מיוחדת מהשם שיסכל עצת אחיתופל
ואז ממש הכהנים נעשים פה פשוט שליחים להגיד לדוד מה יעץ אחיתופל ומה יעץ חושי, ממש הפוך
Friday, March 03, 2023 • י׳ אדר תשפ״ג
https://hebrew-academy.org.il/2018/12/03/%D7%A2…
הביטוי היה צריך להיות “עצת חושי”…
Saturday, March 04, 2023 • י״א אדר תשפ״ג
מה הביאור של שני העצות? כנראה עצת אחיתופל היה שיעשו הפתעה ויהרגו רק את דוד והצבא יחליף נאמנות לאבשלום. עבור זה מספיק אחיתופל וכמה אלפי איש. חושי טוען להיפך שצריכים להרוג כל הצבא. כי דוד עצמו אי אפשר להרוג אותו הוא לוחם מדי טוב. ולזה צריכים לאסוף כל ישראל.
אבל במה זה תלוי? משמע שאחיתופל צדק רק חושי יעץ בכוונה משהו בלתי אפשרי?
ומה הטענה של חושי? שאבשלום לא מעריך נכונה את דוד, שהוא דווקא יודע טוב להסתדר בתור גורילה כזה
שזה נכון הרי, אבל אולי דוד שכח את זה
ובאמת בהמשך משמע שאנשי דוד הבינו שכבר לא הזמן לדוד להיות ראש הגורילה
לא נתנו לו לצאת עמם במלחמה
אבל למעשה גם משמע למעלה שהוא יוצא כאילו לחזור למדבר כפי שהיה יודע