Wednesday, July 24, 2019 • כ״א תמוז תשע״ט
יש מדרשים על העיוור והפסח שזה היה פסלים שעשו יבוסים עם שבועה שנשבע אברהם לאבימלך שלא יכבשו זרעו את זרעם והיו אומרים שצריך להסיר את הפסלים האלה כלומר השבועה טרם יכבוש אותם
והסיבה שדוד היה יכול לעבור כי השבועה היה רק לג דורות לי לניני ולנכדי וכבר עבר הרבה יותר זמן מאז
יש מדרש עיוור כנגד יצחק שהיה עיוור פיסח כנגד יעקב שהיה פסח. מעניין…
ודוד עשה challenge מי שילך ויביא את הפסלים יקבל משהו, הפסוק כאן השמיט את סיום התנאי אבל בדבברי הימים הוא מפורש, יהיה לראש ולשר, אולי נשמט או הוא מובן מאליו, יש הרבה פסוקים כאלה במקרא שמשמיטים את סיום התנאי שלהם כי הוא מובן מאליו
וגם נשמט פה מי אכן הלך בסוף. ולפי דברי הימים היה זה יואב. ואולי בגלל שהפסוקים כאן נגד יואב נשמעט
– בדברי הימים חסר כל הסיפורים האלה של ההריגות הדדיות זה מדלג ישר ממיתת שאול אל ההמלכה בחברון, כפי מגמת אותו ספר להשמיט כל הקטעים שלא מתאימים לילדים או מבזים את בית דוד..
והנה הפסוקים המקבילים שם, זה יותר פשוט
וַיֵּלֶךְ דָּוִיד וְכָל-יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם, הִיא יְבוּס; וְשָׁם, הַיְבוּסִי, יֹשְׁבֵי, הָאָרֶץ. ה וַיֹּאמְרוּ יֹשְׁבֵי יְבוּס, לְדָוִיד, לֹא תָבוֹא, הֵנָּה; וַיִּלְכֹּד דָּוִיד אֶת-מְצֻדַת צִיּוֹן, הִיא עִיר דָּוִיד. ו וַיֹּאמֶר דָּוִיד–כָּל-מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה, יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר; וַיַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה, וַיְהִי לְרֹאשׁ. ז וַיֵּשֶׁב דָּוִיד, בַּמְצָד; עַל-כֵּן קָרְאוּ-לוֹ, עִיר דָּוִיד. ח וַיִּבֶן הָעִיר מִסָּבִיב, מִן-הַמִּלּוֹא וְעַד-הַסָּבִיב; וְיוֹאָב, יְחַיֶּה אֶת-שְׁאָר הָעִיר. ט וַיֵּלֶךְ דָּוִיד, הָלוֹךְ וְגָדוֹל; וַיהוָה צְבָאוֹת, עִמּוֹ
אפשר שיש גם סתירה שלפי הסיפורים כאן כבר היה יואב חשוב לפני כן, אבל זה לא קושיא מוכרחת אפשר קיבל איזה תפקיד רשמי להיות ראש העיר וכדו׳
דוד מדגיש שהם שנואי נפש דוד, שלא יאמרו יש איתם הסכם שלום או משהו. גם דוד הוא איש מאד רגשי מי שהוא שונא הוא שונא.. וזה מעורר את החסידים שלו ללחום איתם
על כן יאמרו עיור ופסח לא יבוא אל הבית, זה נשמע עוד אחד מהפסוקים שמסבירים משל עממי, אבל לא הבנתי מה כל הסיפור ואיני יודע פשר הפתגם או פירושו לפי אחד הפשטים
חירם בונה לדוד בית. מסתמא לא בנה בחינם אבל לא מפורט..
עוד מלא ילדים לדוד 11 בנוסף ל7 שנולדו בחברון
עוד שתי מלחמות של פלשתים נגד דוד.
משמע מכאן שכאשר שואלים בה׳ אם לעלות הכוונה לפעמים באיזה טכסיס לנקט, לעלות זו מתקפה ישירה, ובפעם השנית ה אומר לא תעלה אלא תסב אל אחריהם, כמו שחיים הסביר, אז זה הנגוד של לעלות
פרק ו –
דוד מביא את הארון. אשר נקרא שם שם ה צבאות יושב הכרובים עליו. לא ברור הפסוק הזה מהו שם שם. זה קצת הרחקה שלא השם ממש יושב בכרובים אבל נקרא שמו עליו. אבל ייתכן להיפך. כמו שראינו בספר יהושע הארון עצמו אפשר ייקרא אדון כל הארץ. כך הכוונה פה הארון עצמו נקרא ה צבאות יושב הכרובים.
והארון הורג את עזה, כבר דברנו בספר שופטים על ענין זה, ודוד לא אוהב את זה, דוד הוא לא איש שאפילו השם רוצה להתחיל איתון, הוא חורה אפו על זה, וקורא שם המקום לדורות פרץ עזה כאילו אזהרה לה לא נשכח לך שתעשה דברים כאלה..
אבל למעשה הוא נפחד מזה ומקבל יראה, שזה ריחוק, ואומר לא יביא הארון לעיר דוד זה מסוכן מדי, יהיה בית עובד אדום הגתי
וכנראה דוד באמת כבר שייך יותר לקו של קירוב ואהבה ולא ריחוק ויראה, השם מראה לו את זה על ידי שעובד אדום מקבל ברכה. דוד חשב אם הארון מסוכן אז שהעובד אדום הזה יסבול למה שאני אסבול.. אבל בסוף הוא לא סבל אלא נתברך סימן שהתחילה תקופה של אהבה והוא מביא את ארון אלהים עיר דוד בשמחה.
ואם כבר למעלה היה שמחה והיו משחקים, כנראה פרץ עזה זה הפעם האחרון שהיה דבר כזה שהארון יהרוג בלי טעם, ובגלל שחרה אף דוד נשתנה ההנהגה ונהיה שמחה ואהבה באמת
ומיכל בת שאול היתה עוד מהמשטר הישן היא צעקה למה זה אתה מבזה עצמך משחק לפני הארון, צריך להיות כמו שאול הכל באימה ופחד וריחוק, מה זה החסידישע מעשיות האלה. ואכן קיבלה כמידתה ולא היה לה ולד.
אמרתי כאן דבר עמוק וצריך לבדוק עוד אם זה נכון
דוד באמת היה החסידישע רבי הראשון, אחרי הריקוד והבאגלייטען לעיני הכל הוא הסתובב לעם ובירך אותם על המרפסת, ואז חילק לכל אחד א בילקע מיט א שטיקל פלייש.
וזה בדיוק מה שדוד עונה לה לכן בחר בי ה׳ על אביך, נגמר ההקפדה הזאת שהיה אביך הולך בה, בדיקו בגלל זה השם אוהב אותי כי אני לא ירא וחרד כמוהו אני לעבעדיג און פריש עושה צחוקים לפעמים לא מפחד להתערב עם האמהות אני לא צריך להיות משכמו ולמעלה גבוה טוב לי לרקוד עם כל הפשוטי עם. הזוהר קורא לדוד בדחנא דמלכא
מיט א קיכל
חלת לחם – בילקע
אשפר – א גרויס שטיקל פלייש
אשישה – א זיסע קיכעל (סמכוני באשישות)
כל הסיפור הזה הוא למעשה הקדמה לכל ענין בית דוד והמקדש בירושלים. כמו שהשם בוחר בדוד ובזרעו עד עולם כך הוא בוחר בירושלים למקדשו עד עולם. וזה הולך ביחד תמיד באותו זמן שדוד עולה לירושלים הוא מביא שם את הארון. זה לא המצאה של איזה כופר שריכוז הפולחן בירושלים קשור למלכות שם זה פשט הפסוקים ומאמרי חז״ל. השראת השכינה שייך למקום המלכות.
דעת מקרא ממציא שמן הסיפור הזה פרשה מיכל והתבודדה בעבודת השם ולכן לא היה לה ילד, היא לא אהבה הסגנון של דוד רצתה להיות כמו שאול פרוש ואליטיסט, ולכן אמרו חז״ל שהיתה מניחה תפילין כלומר היא התנהגה כמו איזה גראניק פרוש שלא רוצה להגלות ח״ו לעיני העבדים והעם. רעיון יפה ואם קבלה הוא נקבל..
תביא מפה שנבין
תודה. ואיפה שהיום עיקר העיר העתיקה מה היה?
איכה א פסוק ה
https://yitzchoklowy.com/bible-929/%d7%90%d7%99…
Wednesday, February 15, 2023 • כ״ד שבט תשפ״ג
https://www.nytimes.com/2023/02/15/arts/hebrew-…
זה באמת הכי ישן?
מה היחס לכתר אר״צ?
אה וואו יפה.. אז אתה כן צריך לספר לי..
זה ?
https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/…
אבל יכול להיות שגם יותר מדויק או שרק יותר ישן..?
חשבתי אולי כל הקבוצה ביחד נצטרף 😀
אבל אם אתה תגיד שזה פחות ישן אז זה יעזור לרכוש את זה יותר בזול…
אה ספרא שילם על זה..
אז עכשיו הקונים צריכים לשלם לכם לעשות מחקר הפוך 🙂
קונספירציה
לא חשדתי בך חלילה..
יש משהו חשיבות שצריך את המקור עצמו שלא יכולים לראות בצילומים?
לענין מחקר
אז מה אם מישהו פרטי קונה אז כבר יהיה בעיה? למה באמת הספריה לא רוצה לקנות יש מספיק כסף למדינת ישראל..
צריך לשכנע את הכנסת שזה חשוב או משו כזה
ועכשיו רוצה 50 מיליון דולר
השקעה טובה
נורא מעניין
תודה
שאלה קשורה קצת: נכתב משהו על זה שהכתבי יד העתיקים כתבו בשלש טורים עם שורות מאד קצרות? ולמה זה נשתנה בספרי תורה שלנו? או שגם אז זה רק צורה של חומשים?
אני חושב שהחומשים האלה צודקים כי בספר תורה שלנו קשה מאד לקרוא בגלל שהשורות מדי ארוכות
ככה ויקי אומר – –
Traditional line length research, limited to print-based text, gave a variety of results, but generally for printed text it is widely accepted that line lengths fall between 45 and 75 characters per line (cpl)
https://en.wikipedia.org/wiki/Line_length
שבירת משפטים זה בעיה אבל רצף ארוך של טקסט זה קשה ברמה הפיזית..
כי העין צריכה לנועה
לנוע
כן יש צרות יותר גדולות.. אבל הניסיון שלי נראה שספר תורה רגיל זה שורות ארוכות מדי, זה מסתמא תלוי בעוד כל מיני גורמים
אולי זה גם פשוט מדי צפוף
ובשלמא אם היה המסורת ככה כי הלכה נו, אבל המסורת מתי שעוד היו קוראים בספרים ככה לא היה לכתוב לא בגופן הזה ולא בעיצוב הזה..
קומרן צריך לבדוק
העין רוקדת בחצי השני של השורה וקשה לאחוז ראש באיזה שורה נמצאים
עובדה שהרבה בעלי קריאה משתמשים בידית בגלל זה..
החומשים של המסורה אולי מוגזמים בקוצר אבל פה צריך להפחית שליש, כבר לא זכור לי בכלל למה כותבים ככה נראה לי סתם מנהג או משהו
אתה מדי מומחה… צריכים תינוק לא חכם ולא טיפש להעיד..
אה זה נכון..
אוקיי אבל אתה רואה שהכתר יותר בהיר.. אז זה לא רק זה
טעות, זה הכתב יד ששון הזה
אני מעדיף אותו..
טוב אני לא מאוהב בגופן הסתם האשכנזי גם..
וזה גם פחות משנה, היה נראה לי שעובי השורות עושה הבדל גדול.. אבל אם אתה לא מסכים אז..
אולי זה טעם
טוב צריך לשאול עוד אנשים אם אני המשוגע היחיד שאוהב את זה יותר..
למשל זה פחות קריא מכל הספרי תורה.. לא יודע למה נהוג להדפיס ככה..
אבל יכול להיות שזה קשור לאופן הכתיב
הקריאה
בספרי קודש היה נהוג טורים יחסית קצרים
ובספרים מודרנים אף אחד לא עושה טורים
נראה לי שעם טורים יותר טוב, רק זה עיצוב שיותר קשה לעשות כראוי
וגם כנראה שספרים מודרנים יש יותר מילים שלא צריכים לדקדק בהם אז קוראים יותר מהר
אולי
אה כי זה מדי הרבה ריווח? מעניין
גם פעם היו מדפיסים בגודל יותר גדול רוב הספרים בכלל
מסתמא גם קשור לעלות..?
זה חויה אחרת ללמוד משס חתנים ישן ענק.. והשס למשל לא נועד לקרוא בגודל של ספר נורמלי אפילו הגמרות הגדולות שלנו מדי קטנות..
בקיצור יש לי רעיונות..
רק שהם לא מעשיים
כן בכל אשם הקפיטליזם..