שמואל א לא – דברים מקבוצת הדיון

Monday, December 21, 2015 • ט׳ טבת תשע״ו

היי

בפרק של אתמול הראיה הכי חזקה שדוד היה ברסלבר פסוק ו ויתחזק דוד בה אלהיו

> זלמן לייב סטרולאוויטש

> תם ונשלם ספר שמואל א ביום צום עשרה בטבת מרומז בפסוק האחרון “ויצמ

הם צמו שבעת ימים ומכלל דאי אפשר ..

איזה מין יהודים הם היו, שרפו את הגופות ולא קברו, ותחת לאכול ולשתות שבעה ימים בשבעה הם צמו..

גם כאן על שריפת שאול
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp

> מאשי יעקובזון

> צריך להגיד להורים של מאי פלג, מסכנים הם כלכך מפחדים שבגלל ששרפו

לפי דעתי השריפה הרבה יותר מהר מגיע לעולם הבא. מה שכן תחיית המתים לא יהיה לאף אחד אז לא משנה..

אם השריפה הוא לכבוד אז שניהם לא צודקים וא קשיא אויף א מעשה למה לא כתוב בדה״י

להוא אומר להיפך שדבהי נגד דוד לכן לא כותב השריפ

נגד שאול

או שכן או שלא

Wednesday, July 17, 2019 • י״ד תמוז תשע״ט

לפי הפשוט אין כל זה קשה, אולי בשאר המקומות השאירו הגברים שומרים גם אלה שהלכו עם שאול רק דוד לא היה אחראי והשאיר את הילדים והנשים לבד ולכן כעסו עליו באמת

אכן. יש אומרים שכל סיבת השתיה בפורים זה לעילוי נשמת שאול המלך שאסתר היתה מזרעו וכן שאול בגימטריא פורים

הספר באמת נחתך כאילו במיתת שמואל אפילו ששזה ממש אמצע הסיפור המסדר חשב שמואל א יהיה מלכות שאול שמואל ב מלכות דוד

כן צודק פורים זה שלו

לגבי עמלקים שדיברו אתמול. הרושם שלי הוא שעמלק היה קבוצה בדואית כזו לא היה להם עיר ומקום מסודר, רק כל פעם היו פושטים על הערים וגונבים ורוצחים, וזה בעצם סיבת הכעס הגדול עליהם כי עם אומה נורמלית אפשר להסתדר סוף סוף יש איזה מלך והנהגה מסודרת אבל הם נחשבו ברברים שהעצה היחידה זה להרוג את כולם

וזה גם מה שרואים שהם עשו הרבה crimes of opportunity ברגע שראו עיר פנויה הגברים הלכו באו לגנוב וכו׳, זה לא היה משהו מסודר

ולכן בתור השערה היסטורית באמת ייתכן כמו שחיים חושב ששאול רב עם קבוצה אחרת. באמת אע״פ שיש עמלק נכד עשיו זה לא מחייב שכל מי שנקרא עמלק אחר כך היה ממש מזרעו, בעולם של אז לפעמים התערבו שבטים או נפרדו וכו׳ זה לא שהממזרים האלה שמרו איזה כתבי ייחוס.. רק מי שהתייחס אליו נקרא כך

וכמו שישראל זה זרע אברהם יצחק ויעקב ועדיין לפעמים יש גרים וקבוצות אחרים שנחשבו מזרעם גם וכו׳

באמת אפשר להסתכל על הכל בתור אינטרסים. אבל באיזשהו שלב זה מעייף. למה שלא נאמין שבאמת דוד טרח לאחד את העם. כמו שרואים כאן שעשה סיפור שלם שהיושבים על הכלים יקבלו חלק כמו ההולכים למחלמה. ואפילו שכבר רואים זאת מקודם כנראה שכחום וחזר ויסדום. וזה באמת היה חידוש והוא חידוש גם היום שהמנהיג דאג לכולם וחלק מהנצחונות שלו עם כולם וזה היה הזכות והמעלה של דוד כמו שמידת המלכות נקראת כנסת ישראל שהוא הכללות שלהם הוא ביטא את הדבר הזה במעשיו.

ראיתי מי שכותב שהעבד המצרי שמצאו הוא כמו תמונת מראה של גלות מצרים, ישראל היו עבדים למצרים ופה מצרי נהיה עבד לישראל, והם דווקא התנהגו אליו יפה ועל ייד זה הראה להם איפה עמלק

גם זה רואים ברור שעמלק לא היה לו מקום קבוע, אחרת למה היו צריכים העבד היו הולכים לעירם, אלא הם היו נוודים ולא ידעו איפה הלכו

אין ספק שההלכה הוא לא ראש בקיר וצריך להתחשב עם המציאות, כמו כל הלכה אחרת אם יש מציאות אחרת יכול להיות שהדין משתנה. לדון מה היה ומה חשבו אז בדיוק זה גם מיותר בעיני כי אף אחד לא יודע בדיוק המציאות של אז והצפיות וההרתעות וכו׳ הכל המצאות. מה שכן אנחנו יכולים לסמוך על אבותינו שהם חיפשו אחר הצדק ורצו לעשות צדקה ומשפט ככל יכולתם ולפעמים אפילו במסירות נפש ואת זה אנחנו צריכים ללמוד מהם, לא להחליט שהיו רשעים ואז להספק אם ללמוד את זה או לא..

באופן כללי כבר כתבתי בפורים שברגע שקוראים את כל הסיפורים הללו של עמלק מבינים שהציווי של שמואל לשאול לא היה out of the blue שיעשו איתו דין על מה שעשו בעלותם ממצרים, כמו שחושבים הרבה דרשנים של פורים שקראו רק פרק אחד בהפטרה ולא שאר הפרקים.. אלא עמלק היו רשעים אכזרים עדיין בימי שמואל. ומה שהנביא אומר פקדתי אשר עשה בהכרח הכוונה שהם עדיין אוחזים מעשי אבותיהם בידיהם. ובמקרה זה באמת מצטרף החטא של אבותיהם כדעת חז״ל על פוקד עון אבות על בנים. אבל אי אפשר ללמוד מזה סתם לנקום במקום אחר.

רשי אומר שכבר אברהם אבינו נהג בחוק הזה וזה פירוש מהיום ההוא ומעלה כלומר לפניו.. אבל מסתמא הפשט הוא שדוד באמת חידש הדין או הוא עצמו דרש את זה מאברהם

אבל זכרתי שיש עוד סיפורים למעלה שכבר רואים את זה?

צקלג נשמע לי שם יפה לא יודע למה

למה אין היום עיר כזאת?

*מיתת שאול*

רואים כמה היה הכבוד חשוב בזמן המקרא ששאול הסכים להרוג את עצמו ולא יתעללו בו הערלים האלה. ומסתמר כבר דנו על זה בענין איסור מאבד עצמו לדעת. ובאמת מתאים לשאול שהיה דכאוני.. אבל מן הסתם באמת במצב כזה הוא צודק. צריך לזכור מה שאמרנו כמה פעמים שעיקר המלחמה הוא בלב. העיקר זה הפרופגנדה הרוח שעושים. ושאול הבין שאם פלשתים יתעללו בו יעשו מזה סיפור שלם וזה יגרום חלישות דעת עצום לכל העם וזה עצמו מסוכן שיפלו יותר ויותר במלחמוות. אבל אם ישמעו שהמלך הגיבור ברגע האחרון לא נתן לעצמו ליפול ביד הערלים האלה והעדיף ליפול על החרב יחזקו את ליבם. ובאמת החשש שלו היה מוצדק כי מיד פלשתים לקחו את גופתו ותלו אותו לבזיון ואפשר לשער איזה מטעמים היו עושים אם היו תופסים את שאול חי, לפחחות כמו ששאול עשה עם אגג..

אפשר לראות דימוי בפרשת בא למען תספר אשר התעללתי במצרים. גם שם הפסוק מודע לכך שכמעט יותר מהמכה הפיזית חשוב המכה הרטורית שיהיה להם מה לספר לדורות, עד שהשם אומר המכה עצמו נעשה באופן כזה שיהיה לכם מה לספר ולבזות את מצרים. ורואים לאורך המדבר איזה לחץ הפעיל משה על השם כל פעם עם הטענה של יאמרו מצרים וכו׳. זה נורא חשוב בעיני המקרא שלנו אפילו אם הוא מפסיד את הקרב הממשי אף פעם לא להפסיד את הקרב על המוחות והלבבות.

כמו שאנו אומרים על המן שבסוף אפילו הרווחנו יום טוב ממנו.. זה מה ששאול רוצה למנוע מפלשתים. תהיה לכם את גופי אבל חג לא תוכלו לעשות. אפשר לומר שזה באמת הנצחון של התנך על כל מתנגדיו. או של העם שלנו. כולם חושבים החכמה הוא ששרדנו את אנטיוכוס ופרעה ונבוכדנצר. אבל זו חכמה קטנה. החכמה היותר גדולה הוא שבסוף אנחנו צוחקים מהם וכל מי שקרא הספר צוחק מהם והשמות שלהם נעשו סמלים לרשע ולא להיפך. אפילו שמישע מלך מואב ניסה וכתב פעם כתובת שהשמיד את ישראל בסוף הוא זה שצחוק והספר שישראל עשו ניצח

וגם יושבי יבש גלעד היו גיבורים ודאגו בעיקר על הכבוד. הם לא היו מספיק גיבורים להחזיר לפלשתים למלחמה אבל היה להם מספיק גבורה ואומץ ללכת בלילה ולהוריד את שאול מן החומה ולקבור אותם כראוי.

ולפני שקברו אותם שרפו אותם אולי כך היה המנהג אז לשרוף את המתים כמו שעושים עד היום בהודו ועוד מקומות. והמפרשים ממאנים בזה כי נראה להם שתמיד היה המנהג לקבור והם מפרשים שזה היה רק כליהם כמו שכתוב שורפים על המלכים וצ״ע.

והם עשו שבעה וצמו שבעה ימים, לא יודע למה לצום

רד״ק אומר שאנשי יבש גלעד זכרו לשאול הטובה שעשה להם בתחילת מלכותו שהציל אותם מיד נחש העמוני ושם חיכו שבעה ימים וכנגד זה צמו כאן לכבודו

רדק מביא מדרש אך את דמכם לנפשותיכם יכול כשאול תלמוד לומר אך, כלומר במצב כזה שבטח ימות והשאלה רק אם ימות בכבוד או בבזיון מותר לקחת את נפשו ולקרב מיתתו כדי שלא ימות בבזיון

פה כמה שיטות איך היה מותר לשאול להתאבד

http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp

וכאן פלפולים אחרים

📄 ../media/https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ2/shemesh.pdf
” target=”_blank” style=”color: #007bff; text-decoration: underline; word-break: break-all;”>https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-f…

Tuesday, February 07, 2023 • ט״ז שבט תשפ״ג

יש עוד משהו. פשיטת עמלק על צקלג מלמד כמה זה חשוב להשאיר מישהו לשמור על הכלים. הרי כל הסיבה שלקחו עמלק הכל זה כי דוד לא נהג ככה ולקח את כל שש מאות אנשיו איתו למלחמה עם פלשתים (ואולי הוא סמך על כך שהפלשתים ישמרו את מה שנשאר מאחורה אבל הם לא שמרו). אז מזה למד שזה לא דרך לצאת כולם למלחמה ולהשאיר את מה שנשאר חשוף, נמצא שזה שיש חלק שנשארים בעיר ולא יוצאים הוא חשוב למאמץ המלחמתי כמו אלה שיוצאים.

מאד עצוב מה שקרה לשאול