Thursday, December 03, 2015 • כ״א כסלו תשע״ו
:point_up_2::point_up_2:Reminder
Melava malke with Amichai Lau
This motzei shabbos
9 pm
63 st marks place
Apt 1b
Manhattan
Monday, July 01, 2019 • כ״ח סיון תשע״ט
אוקיי רבותי
נצטרך ללמוד..
אני אתחיל מהיום ונחזור אחורה..
אנחנו כבר עמוק בתוך הסיפור של יחסי שאול ודוד
כמה הצדיקים דמיינו על זה..
זה ממש מעניין. יש מעט פרשיות שככה התלבשו עליהם כמו הפרשיות האלה
וכנראה אחרי הכל אנחנו לא מבינים אותם
זה כמו שאותו מגיד אמר, פרשת לך לך קל. אברהם צדיק לוט רשע. וירא קל אברהם צדיק פרעה ואבימלך רשעים. חיי שרה קל יצחק צדיר ישמעאל רשע. תולדות קל לו. עשו רשע יעקב צדיק. פרשת ויצא קל לו. יעקב צדיק לבן רשע. וישב פתאום קשה. יוסף צדיק ראובן ושמעון צדיקים. מה עושים פה
זה לא סתם וורט זה מבטא דבר מאד יסודי. זה קל לעשות מוסר השכל ולחיות את העולם כאילו זה פשוט יש צדיקים ויש רשעים ותדאגו להיות טובים ולא רעים
אבל זה לא מספר אפילו רבע מהסיפור האמיתי של העולם
רוב הבעיות שלנו בעולם זה דווקוא איפה ששני הצדדים צדיקים. הצד הזה אולי טוב הצד השני גם. הסטמר רבי צדיק הרב קוק צדיק. אז מה עושים פה.
כלומר אלה הם דברים שבמהותם לא ברור באמת איזה דרך טוב בהם
ודרך הפסוקים לומר עליהם על מי שהצליח שהשם בחר בו והוא עמו
שזה כלומר יש פה בחירה שאפשר לייחס אותו רק לה׳, זה סיפור מורכב ודק מידי שבני אדם ישפטו אותו
זה לא שזה שרירותי. זה שזה כבר דבר שתלוי בפרטי הפרטים של העולם והנפשות והדברים שרק השם יודע
אתם איתי?
כמובן אפשר להיות גוי ולומר נו הכל קנאה ושנאה הכי פשוט
ויש גם ברסלבים שחושבים ככה על המחלוקת
אבל אז שוב העולם כזה פשטני ולא מורכב שזה טיפשות
זה לא באמת ככה
יש כאן משהו ששאול המלך לא היה מתפלל. אולי אני טועה אבל לפחות בצמתים הכי גדולים בחייו שהיה מתבקש שיוציא תהלים ויגיד כמה פרקים הוא שותק.. הוא בכלל לא מתפלל אך פעם.
*אף פעם
זה הכי מנוגד לדוד שחיבר הספר תהלים.. או לפחות חלקים שבו.. ובכל חלקי הסיפור היה מתפלל
וזה גם נגד שמואל שנולד מתפלה של חנה
ויש בזה סוד. כי המעיין בפרשיות בראשית של יוסף יראה שגם הוא לא התפלל מעולם
שזה גם מאד מוזר. אברהם ויצחק ויעקב היו מתפללים כשהיה להם צרה
אולי לא יצחק? צריך לבדוק
אבל יוסף נזרק לבור ונעשה עבד למצרים וכל הצרות ומעולם לא יצא מפיו תפלה אחת
הוא מאד מתרגש ונוהג עם חכמת אלהים ורוח אלהים אבל לא מתפלל
וזה הסוד קראתי בספר של קוגל
אבל בגלל שהוא לא קרא חסיד׳ות הוא לא יודע כיצד לפרש את זה..
וזה בקיצור סוג של אמונה שהוא לא מכניס את השקולים של עצמו לעולם. הוא מאמין שהשם מנהיג את העולם בטוב תמיד ולא מבין למה צריך להתפלל ולהכניס האגו שלו לתוך הסיפור.
זה ביטול
כן
זה יותר דרך של חכמה או מוח לעומת דרך של לב
הגערער רבי שליטא לא אוהב שמתפללים עליו..
אבל זה לא סתם. הרי תפלה בפשטות זה מצוה. אז זה לכאורה דלא כהלכתא
שאול גם כששמואל בא אליו ואומר שחטא
הוא אומר חטאתי, אבל לשמואל
דוד
כאשר בא אליו נתן הנביא
עם נתן האו דיבר כמו שצריך
ואז הוא אמר אני לא באמת יש לי בכלל חשבון עם הנביא
לי יש טלפון ישרי
ישיר
והוא מתפלל להשם
וזה העומק של המאמר שבגלל שאמר חטאתי לא נענש
כי הוא כאילו חורג כל דרך התקשרות הרגילה
הוא מדלג על הבית של מעלה ופונה להשם
שאול לא יכול ככה הוא צריך להיות בסדר עם ההנהגה
ופה אין תשובה ודברים כאלע
אבל באמת הדרך של שאול הוא דרך מאד אמיתית
ולפעמים מתפללים יותר מדאי..
אז צריך לזכור שהכל כבר מתוכנן מראש. גם המלוכה גם הנפילה גם המיתה גם הגלות גם הגאולה לא צריך להתפעל
זה בעצם הרעיון של יוסף, שהוא לא התפעל מהמצבים. יהודה היה מתפעל ועוסק בשקו ותעניתו. יוסף הוא לא מתפעל הוא השתוות
טוב זה הדרוש אבל רק הערתי
רוח רעה הפירוש שהוא איבד החכמת אלהים בקרבו, זה הכל לא הוא
זה הוא מונהל על ידי המצבים ונתון להם
דוד אם היה לו רוח רע היה בוכה וצועק רוח קדשך אל תקח ממנו
ובאמת כששאול היה לו רוח רע קרא לדוד שיעשה לו את זה..
למה לא עשה בעצמו, כי הוא לא יכול
הווורט פה הוא לא בטחון
הוורט הוא ידיעה שיש תכנון. בדגש על התכנון. שאול מאמין שהשם לא ינחם לעולם. דוד לא היה מאמין ככה הוא היה אומר נו אמרת עככשיו תגיד אחרת
הרשש אומר שזה הבדל בין מוחין לוק, במוחין אין נחמה רק במידות
אפשר להגיד שאול הוא בשיטת הרמבם שתפלה לא באמת מועילה לשנות את המציאות אף פעם
יש קשר אבל זה לא אותו דבר כי אז היה כתוב תפלה..
דווקא שם אפשר להבין להיפך. שאול היה הזובח. שמואל היה הבעל תפלה שהיה אמור לברך הזבח. והחטא של שאול שלא חיכה לשמואל. אבל גם לא בירך לבד.
ואצל שמואל בפירוש מוצאים שהיה מתפלל על ישראל מה שלא מוצאים אצל שאול
כאמור הוורט הוא לא בטחון במובן שלנו שמונגד להשתדלות. הוורט הוא אם האמונה הוא שהכל מסודר מבראשית מה׳ או שיש משהו יותר כאוטי ויש התערבויות של האגו של האדם לשנות.
אולי אני לא מסביר מדויק
מה שאני אומר על יוסף אין לו שום קשר לעשיית פחות השתדלות. אולי להיפך.
הוא לא מאמין בניסים
הוא צריך השתדלות
ומה שיש אלוהים זה המסדר מראש הכל
זבח הוא תמיד קרבן שלמים
שעיקרו אכילת הקרבן
הוא לא לבש את המדים של המשרת
בדילוג לפרק של היום. הנשים אומרים הכה שאול באלפי ודוד ברבבותיו. זה חשוב לדעת שהערצת הנשים עושה הכל.. הרבה אדמורים עושים עצמם כאילו לא משנה מה חושבים עליהם בעזרת נשים אבל הכל תלוי שם.
בכלל זה לא היה צנוע… מה זה שהנשים יצאו לעומתם
ודוד מנגן ושאול מבקש להרוג אותו בחנית אבל פתאום דוד מסובב את עצמו ושאול מבין שזה לא פשוט מה שהולך כאן
רוח אלהים רעה לפי הרציונליסטים פירושו דכאון. ולפי הנביאים בטח זה דכאון מסוג אחר..
משכיל במקרא פירושו מצליח. ויהי דוד משכיל. למען תשכילו אשר תעשון. זה לא מלשון שכל וחכמה. אלא יש לזה איזה קשר כאילו נראה שהוא עושה בהשכל, אבל השורש השכל הוא יותר הצלחה
ושאול חושב אולי יתן לו את ביתו אולי זה יעזור שלא יהיה רבי לעצמו יהיה איידם שלו. ואולי יהרגו אותו פלשתים. טכסיסים קלסיים
מה קרה עם מירב?
פתאום התאהבה בעדריאל
אבל מיכל התאהבה בדוד ושאול אמר הנה ממש השגחה פרטית ניתן לו אותה
והוא חשב אולי ישתלט על דוד כמו שהשתלטו על שמשון דרך נשיו. זה מקום החולשה של דוד הוא גיבור אבל הוא אוהב נשים. כמו שמשון
והמלך מבקש מאה ערלות פלשתים בתור מוהר. גם שמשון לקח שמלות מפלשתים לשלם החידה שלו שהיה כנראה המוהר
הקבלה מעניינת
ופלשתים היו ערלים זה היה הסימן שלהם, מכאן כנראה נובע הרעיון שערל זה כינוי לגוי, כמו בנביאים אחרי זה
ודוד אומר ככה מאה ערלות פלשתים? שום דבר. אפשר מאתיים באותו מחיר..
והוא הולך כמו שהולכים למכולת לקנות קצת לחם וביצים הולך לפלשתים ומביא מאתיים ערלות..
ויש כאן רמז ערלה בטלה במאתיים
זה בעצמו היה החידוש של דוד כמו שאמרו הקים עולה של תשובה. עד דוד האמינו שנצח ישראל לא ינחם. והסימן שעבד החידוש שלו זה כי המלכות שלו עבד..
אפשר להגיד היה לו כריזמה שזה נס. אנחנו רואים כן כל יום יש אדם צדיק שעושה הכל טוב אבל כל טעות שעושה בהכרח כולם שונאים אותו ויש שני שעושה כל דבר רע וככל שעושה יותר חטאים החסידים שלו יותר אוהבים אותו
אולי בהשכל שהם עובדים טוב, כל יום השמש זורחת וכו׳
זה ברור שהרבה פעמים פירושו הצלחה. צריך לעיין בגבולות
הרמבם חושב שיש לגלגלים שכל..
הרוח רעה גרם לזה, היה יכול להתנהג יותר יפה ולא היה סובל
Tuesday, July 02, 2019 • כ״ט סיון תשע״ט
אין דוגמאות כי כולם חושבים שהם צדיקים ולא רואים הרע 🙂
אני חושב שכן יש דוגמאות כאלה. לא צריך לחשוב על עבירות גדולות מאד. אבל אפשר לראות את זה קורה כל הזמן יש רבי אחד שלא עושה כמעט דבר רע וכולם שונאים אותו על טעות אחת ויש אחד שכמעט לא עושה טוב, לא שהוא איזה חילוני סתם הוא כל הזמן מתנהג לא יפה אבל כולם אוהבים אותו.
אתה יכול גם לצרף שבדברי הימים כתוב שאלחנן הרג את גלית ולא דוד..
אבל זה סתם קונספירציות בעלמא
בסדר כך אנחנו חושבים אבל יכול להיות שמי שכתב נוסח התפלה חשב כמו הרמבם. נראה לי הוא או אחרים מביאים ראיות כאלה
זה תירוץ טוב אבל אני חושב שיש באמת שיטה שלא אוחזת מתפלה כמעט בכלל. אלא אולי כמו פירוש רמבמיסטי לתפלה של להזכיר לעצמנו שהכל מסודר מראש.
קוגל גם טוען שזה מעניין שבכל ספר ויקרא לא מוזכר תפלה עם קרבנות, ואנו יודעים לפחות מתקופה יותר מאוחרת דהינו מספר תהלים שכל קרבן היה בא עם תפלה. למשל יש מזמור לתודה שהפירוש הפשוט הוא מזמור שחובר לומר על קרבן תודה. וכן הלאה.
דברי הימים משמע קצת שדוד באמת המציא את המנהג הזה לומר מזמורים עם הקרבנות
לגבי הרוח רעה. זה כמו שהמימרא הולכת ‘זה שאתה פרנואי לא אומר שאף אחד לא רודף אותך׳.. כלומר הרוח רעה ענין לעצמו והפחד מדוד ענין לעצמו. הרוח רעה הוא לא רציונלי הוא איזה דכאון או משהו יותר נעלם. זה גם נכון שהיה לו קנאה בדוד אבל זה לא אותו דבר כמו הרוח רעה.
בדיוק כך אפשר לומר שהיה כתוב עיר אחרת והכותב הטועה שלך שינה שיהיה כתוב ירושלים.
בקיצור עם פילפולים כאלה אפשר לומר הכל…
נראה לי בספר של גלדוואל הוא מסביר איך שדוד לא היה כזה טמבל כמו שזה נשמע פה אלא שזה היה צירוף של דרכים שהיו באמת יותר חזקים
זה הדוחק שלך. ואם כבר עושים כאלה השערות אפשר כבר להמציא עוד מיליון דברים
זה לא הולך ככה יש לי קושיא אז מוכרח הדוחק שלי… אם אתה כבר מוכן להגיד דוחק אז כבר אפשר להגיד עוד עשרה דחקים אחרים
נו כבר הביאו כל מיני דחקים של מפרשים ואני יכול להמציא לך עוד חמשה דוחקים
לא הבנתי כיצד זה עושה הכרח כזה גדול
בכלל לא הבנתי החידוש שלך. מסתמא כל הסיפורים נכתבו אחר זמן. אין מי שטוען שדוד בעצמו כתב מיד… אז אם זה נראה לך לא מדויק אפשר שהיה טעות
או אפשר כבר כמו שהמפרשים אומרים שבסוף זה היה בירושלים אולי עד זמן הכותב ולכן הוא כותב
ואפילו שנשמע שהביא ירושלים מיד זה לאו דווקא
וזה גם מפורש בסוף הפרק שמקודם הביא דוד הראש אל אבנר. אז מזה מדויק שלא הביא ירושלים מיד אלא הכוונה בסוף זה היה שם
כך המלבים
עם אוטובוס
כן יכול להיות. זה היה הנצחון הגדול שלו הוא עשה מזה כזה הנצחה
הכתוב לא מפרש הרבה דברים
הוא גם לא מפרש התורה שלך… אי אפשר ללמוד ככה
דווקא מהסיפור של פלגש משמע שכן היה אפשרות ללון בירושלים רק הוא לא רצה ללון בעיר של גוים.
ובכלל על ירושלים יש כבר סתירה בספר יהושע עצמו נאמר שכבשו
אז מה שיהיה התירוץ יתרץ גם את זה
נו בדיוק בגלל זה כי בסוף זה היה מקום מלכותו
זה דוחק אחד שלך. ויש אחרים שיש להם דוחק אחר…
זה הכל דברים שאנו לא יודעים הפרטים. השערה אחת יכולה להיות כמו חברתה
אתה נלהב מדי שמצאת רעיון נגד חזל… כאלה רעיונות יש לאלפים וגם בחזל עצמם יש רעיונות נגד חזל אחרים …
אז יש שאלה ואפשר שהתשובה הוא כך ואפשר שהתשובה אחרת והאמת הוא שלא יודעים
שמענו הפירוש שלך אני לא חושב שהוא דווקא סביר יותר מהמון פירושים אחרים. וכמו בכל הדברים יש לנו רק הסיפור שהפסוק רוצה לספר קשה ללמוד מזה שאר הפרטים
מה קשה מהכלים שלו
זה דווקא נראה שזה פסוק סיכום זה לא לגמרי על הסדר.
הרי אנו עדיין באמצע הסיפור
הראש היה בירושלים בתור חגיגת נצחון, זה הפשט. בין אם אתה מאמין שהיה ירושלים או לא…
והכלים לא הביאו לחגיגה הוא שם באהלו
לא מדבר על זה עכשיו. אני מדבר על זה שלכל הדעות לא הביאו ירושלים כי היה חסר מקום קבורה בשדה…
כוונת הכתוב הוא שעשו מזה רעש כמו הראש של הליפורני הסתובבו עם הראש.
שכר מהיבוסים
זה סתם כדי לדחות שאין כאן איזה קושיות גדולות…
האהל לא היה בירושלים להיפך משמע כאן שהוא לא גר בירושלים
זה קושיא שלך על הפסוק קודם נראה מה הוא אומר ואז נראה אם אפשר ליישב או לא
לא צריך לעשות כאלה טענות גדולות. יש איזה שאלה שלך נראה משום מה מאד חזק ולי לא. וזהו.
Saturday, January 21, 2023 • כ״ח טבת תשפ״ג
אני בפרק יז –
מה פירוש דברי גלית ‘ואתם עבדים לשאול׳, אז מה?
ואת ערובתם תקח – מה זה?
לא הבנתי בדיוק מה נתן לשומר הכלים, אבל נראה שהחלב שישי שלח לא הגיע לאחיו ולכן בעצם כעס על דוד שחשב שבא סתם
אפשר להבין את המשיכה של דוד. הבחור הצעיר שנשלח להביא עוגות לאחיו הגדולים שהלכו ללחום. ואז הוא שומע שכולם מפחדים מאיזה פלשתי גיבור והוא לא מבין, מה אתם כאלה מפוחדים ואיפה הכבוד שלכם.. אז הוא עושה את זה לבד..