Tuesday, November 03, 2015 • כ״א חשון תשע״ו
ערב טןב..
אמנם לא מקור בפשט אבל בעץ חיים שער מט פרק ז פסל ומסכה הם זו״נ דנוגה, ומקורו מתיקוני זוהר דף יא עמוד א
יש לי הוכחה שהמסכה הוא הבסיס של הפסל כי בפסוק כ והלאה לא מוזכר המסכה אלא שאר הדברים וכנראה שזה לא היה נוח לטלטל ובמקום שבאו הקימו את הפסל בבסיס חדש.
טוב אבל זה סתם פלפולים של הבל להעמיד הפשט שחלמתי..
ויש לי עוד דמות הוכחה מנחום א. יד, מבית אלהיך אכרית פסל ןמסכה אשים קברך
נראה שהמסכה זה דבר יותר גדול שמתאים להיות הקבר
צידונים יושבים בטח.. לי נראה שהמקרא מזלזל בהם ששכחו להבטיח את עצמם מול כובשים , הוא אוחז מדיפנס חזק.. גם ממקומות אחרים כך נשמע לי, ולא כמו שפירשו כאן שיש הזדהות עם השמאלנים העשירים האלה שעסקו רק במסחר ולא במלחמה
אשרי אדם מפחד תמיד ו
תירוץ יפה אמרו דן למיכה.. שש אל תצעק חזק מדי לא כי אנחנו חלילה נפגע בך רק יש כאן אנשים מרי נפש בחורים קנאים הם עלולים לשרוף אותך..ממש רעבישע מעשיות..
מה ההוכחה שככה האנגלית מפרש..
אני מפרש יותר יפה..
בוודאי הבנתי שאפשר לקרוא כמו שהוא קורא.
אבל עזוב סתם קשקושים
מקום הניחו לי :joy:
יש לי פה כמה הודעות שנתקעו
אתם רואים אלה עם הסימן?
התורה של משה ומנשה זה של הגמרא בבא בתרא, אבל זה הפשט?
בכל מקרה יש בזה סוד גדול
שמשה לא השיג נ שערי בינה
ולכן נחסר הנון משמו ותחסרהו מעט מאלהים
אבל מנשה היינן העבודה זרה מגיע לנ הזה
ולכן ערער מנשה על משה
די ברור מפרק זה שהכהן והפסל היו לאלהים הויה, והמפרשים כמו רשי אומרים פשטים מצחיקים בפסוקים אלה לפי דעתם שהיה עבודה זרה
מה הפשט הכירו את קול הנער הלוי היו חברים שלו? הוא היה מיסינג פרסון שפרסמו הקול שלו..?
כזה וכזה עשה לי מיכה נשמע כאילו מי יודע מה עשה לו, הכריח אותו או מה, כולה שילם לו משכורת..
Wednesday, May 29, 2019 • כ״ד אייר תשע״ט
לכאורה ענין הגניבה בפשט הוא פשוט כמו שאמרו למעלה צחוק. אלהים אמיתי אי אפשר לגנוב, ובכלל הוא שונא גזל בעולה, אם אתה גוזל משהו וחושב שתרצה בזה את האל אתה מגוחך.. אבל פסל ומסכה אפשר לגנוב ואפילו להאמין שיהיה לך סייעתא דשמיא בגלל שגנבת את הפסל ואת האפוד ואת הכהן הכל.. אז אם זה לא עבודה זרה זה על כל פנים תפיסה שהמקרא נלחם איתו כאילו אפשר לעשות משחקים כאלה באלוהות. הרמבם מאריך שמה שכתוב השם לא לוקח שוחד אינו שאי אפשר לתת לו כסף אלא הוא לא מתפעל ממשחקים כאלה.. זה ההגיון מאחורי גזל בעולה ואתנן זונה ומחיר כלב ומעם מזבחי. אתה לא יכול לכפר על העוולות שלך באיזה עבודת השם זה לגנוב את האל וזה עובד רק על אלילים לא על השם האמיתי..
גם לויים בשירם ובזמרם.. כנראה לשבט לוי היה קול מיוחד ומתאים לשירה.
יש כאן עוד סיפור מרגלים שיש לו גם מוטיבים של כל סיפורי המרגלים טובה הארץ וכו׳ והגוים חלשים וגו׳
עד יום גלות הארץ זה פסוק קשה
איזה גלות? יש אומרים גלות הארון יש אומרים גלות עשרת השבטים
באמת לא לגמרי מובן למה בני דן צריכים לגנוב, שיבנו לעצמם אפוד וכהן וכו׳. כנראה האמינו שלוי הוא באמת כהן, וגם שיש באמת איזה כח באפוד זה וכו׳. אולי זה מחזק הרעיון של חזל שזה היה פסל עתיק מימות יציאת מצרים אז הם רצו את זה
השאלה מאיפה הם הכירו את קול הנער בתחילה כאשר באו לרגל
הם גם שואלים מי הביאך הלום
נראה שהם הכירו אותו מזמן ואז שאלו אותו בתמיהה כיצד הגעת לפה
יכול להיות שהנער פגש אותם באחד מחיפושיו אחרי העבודה, הוא הרי הסתובב וחיפש מקום להיות אז פגש באלה שגם הסתובבו
זה נשמע כמו שני בחורים הסתובבו בישיבה וביחד חלמו מה יעשו כשיהיו גדולים ואז נפרדו והלכו לחפש שטעלע, ואז פתאום אחד מגיע לאיזה ישיבה ושומע מאחורי הדלת את הראש ישיבה אומר שיעור ומכיר את קולו והוא רץ ואומר לו מי הביאך עד הלום, אני עדיין מחפש גוב נורמלי ואתה כבר ראש ישיבה שלם מסודר..
ואז אותו הבחור השני הולך וגונב ישיבה יותר גדולה של מישהו אחר והוא ‘במקרה׳ עובר דרך אותה הישיבה ואומר לחבר הישן שלו תבוא איתי יהיה לך יותר טוב תהיה ראש ישיבה גדול יותר והוא שמח, אז הם הולכים ביחד עם כל הבחורים של הישיבה הקטנה, ופתאום מנהל הישיבה שומע מה קורה ורודף אחריהם והם אומרים לו חבל תפסיד את הדין תורה והם מייסדים ישיבה גדולה עד היום
נשמע מוכר הסיפור..
חזל אומרים שמיכה היה לו חלק לעולם הבא אפילו שעבד עבודה זרה …מפני מה לא מנו את מיכה, (באלו שאין להם חלק לעולם הבא), מפני שפתו מצויה לעוברי דרכים, שנאמר כל העובר ושב אל הלוים. ועבר בים צרה והכה בים גלים, אמר רבי יוחנן זה פסלו של מיכה. תניא רבי נתן אומר מגרב לשילה ג׳ מילין, והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה, בקשו מלאכי השרת לדוחפו, אמר להן הקב״ה הניחו לו, שפתו מצויה לעוברי דרכים, ועל דבר זה נענשו אנשי פלגש בגבעה, אמר להן הקב״ה, בכבודי לא מחיתם, על כבודו של בשר ודם מחיתם… (שם קג ב)
מה לומדים מזה? שאם אתה רוצה לעבוד עבודה זרה לפחות תעשה הכנסת אורחים. מכאן למדו בקערעסטיר וכו׳.
זה גם מנוגד לסיפורים הקודמים פה ולשאחריהם. אנשי סוכות וכו׳ שלא עשו הכנסת אורחים. וכן בנימין. כמדובר פה כמה פעמים הכנסת אורחים זה כמעט ההגדרה של העם פה שהגרים בעיר אחת עוזרים לשני.
באמת קצת קשה הטענה על כבודי לא מחיתם וכו׳. הרי השם בעצמו מתנהג ככה ומוותר על כבודו ולא על כבוד בני האדם. אבל כנראה זה טוב לו אנחנו כן צריכים לדאוג גם לו..
לתת פת לעוברי דרכים זה אומר שגם הדרך לא הפקר
כל הפסוקים שבימים ההם אין מלך מראים שהספר הזה נכתב בזמן מאוחר כאשר כבר היה מלך והפסוק צריך להסביר לקוראיו שלא יתפלאו שיש כאלה סיפורים מוזרים כי בימים ההם לא היה מלך
מה שחשוב שזה כתוב רק ב2 הסיפורים פה של מיכה ושל גבעה. הוא לא כתוב על תקופת השופטים. זה מחזק המחשבה שלי שהשופטים דווקא כן היו מלך. והחלוקה פה הוא לא בין המילה שופט למילה מלך אלא הסיפורים הללו קרו עוד לפני תקופת השופטים כאשר עוד לא היה גם שופט, או בתקופת ביניים בין שופט לשופט.
כלומר צריך לקרוא הפסוק הזה כמו שהיום נספר סיפור כיצד שלחו בני אדם זה לזה מכתב וחיכו חודשיים שזה יגיע לעשות שידוך, ונפתח את הסיפור בימים ההם עוד לא היו טלפונים אז היו צריכים לשלוח מכתב בדואר. הוא לא בא להגיד שיפוט לטוב או לרע הוא פשוט בא להסביר את הסיפור למה לא מתנהגים נורמלי הולכים לשאול את המלך או למה המלך לא מתערב לעשות סדר וכו׳, כי אז עוד לא היה מלך.
זה אותו דבר הם ביקשו שופט שיהיה אחרי ששמואל ימות
שמואל היה נגד השופטים גם כן
הוא הבין שהם חושבים שהוא מלך חלש מדי
ובפירוש כתוב ‘מלך לשפוט׳
אותו דבר מלך ושופט
והשם אומר לא אותך מאסו ממלוך כי אם אותי
דהיינו שמואל מלך והוה אמינא שהם מאסו המלכות שלו קמשמע לן שהם מרדו במלכות שמים
ואצל גדעון ובנו אנו רואים במפורש שאין הבדל בין המילה מלך לשופט או מושל
הם מבקשים מגדעון שימשול והוא אומר אני לא מושל אלא השם
וכאשר בנו נהיה שופט בפירוש הלשון מלך
להשם היה כן טענה על השופטים
לפי שיטת שמולא
שמואל
מה איפה, אני רואה בדיוק איפה שאתה רואה. גם בדברי גדעון וגם בדברי שמואל.
אני רואה שהתפקיד של המלך הוא לשפוט
ואני רואה שהשופט נקרא שהוא מולך
אז מאיפה בכלל ההבחנה בין הלשונות
זה אותו דבר
גם המילה שופט הוא בתורה
מלך מושל שופט
הכל אותו דבר
ואם תאמר היו יותר קטנים
גם הלא מלכים של יהושע היו קטנים
וגם המלכים של אדום היו קטנים
ומה שכתוב אין מלך בישראל הוא הוכחה הכי גדולה כי זה דווקא לא מדבר על תקופת השופטים
כי הם זורקים את שמואל
זה הטענה שם
זהו בדיוק אותו הפסוק אתה רואה שהם מאסו את שמואל *ממלוך*
והשם אומר שהמשמעות של זה הוא שהם מואסים בו
כי שמואל היה חכם ונביא והם רצו סתם גיבור
חנה אומרת ויתן עוז למלכו
וזה לפני שהיה מלך
לא זה סתם המצאה שמישהו המציא
הרי מפרוש בתורה שצריך מלך
הבעיה הוא שמאסו בשמואל וגם רצו שיהיה ככל הגוים
בפועל משה היה מלך יהושע היה מלך כל השופטים היו מלך
מה הקשר, מלך קטן הוא גם מלך
אפילו שמואל מלך על כולם אחרת כיצד עשה לכולם מלך..
זה לא כתוב
זה סתם המצאה
שמואל צועק אתם סתם מחקים את מלך עמון
הם בכלל לא אומרים אתה שופט קטן מדי והשופטים היו רק על שבט
זה הכל דברים בלתי כתובים שאנשים רגילים כל כך עד שהשתכנעו שהם כתובים
זה גם חילוק בלתי כתוב. שמואל אומר הוא לא לקח מהם אפילו חמור אך שופטים אחרים כן לקחו
מה הפירוש וישפוט את ישראל?
יש הרבה שופטים שלא כתוב עליהם שום מלחמה אלא ששפטו
שפירושו שמלכו
עשו מה שמנהגי צריך לעשות
זה הפירוש של לשפוט, אם שמואל כל כך עסוק שהוא לא לקח כנראה היה יוצא מן הכלל
כן אותו דבר
משה ושמואל היו יכולים להגיד שאר המנהיגים לא
כן זה אותו מצוה
מה שכתוב ואשימה עלי מלך הוא לא מצות שימת המלך
הוא סיפור שמספר כיצד המלך או השופט צריך לנהוג
כלומר החלק ואשימה עלי הוא סיפור, המצוה מתחיל אחרי זה
שלא ישימו איש נכרי
וכו׳
האמת הוא שהשורש שפט יש לו כמה מובנים שונים, לפעמים לשפוט כמו דין תורה, לפעמים להעניש כמו באלהי מצרים אעשה שפטים, לפעמים לשלוט כמו שפט את ישראל או מלך לשפוט. כשהפסוק אומר ששופט מסוים שפט את ישראל הוא לא מתכוון שהוא פסק דיני תורה הוא מתכוון שהוא שלט, כיצד שלא יהיה השליטה הזו.
ויש לו מובן רביעי של חוקים ומנהגים קבועים כמו משפט המלך, המשפטים אשר תשים
זה לא הפירוש, למה סתם להמציא חילוקים לא קיימים. שפט פירושו שהוא משל בהם
אין לזה קשר למובן של לשפוט דיני תורה, זה סתם שיתוף השם (כאילו הקשר מובן, אבל זה ג׳וב שונה)
אין כזה פסוק בכלל
פעם מה שהיום קוראים מלך קראו שופט
זה שינוי בשפה
The Hebrew term shofet, which is translated into English as “judge,” is closer in meaning to “ruler,” a kind of military leader or deliverer from potential or actual defeat. In a passage from the so-called Ras Shamra tablets (discovered in 1929), the concept of the judge as a ruler is well illustrated:
Our king is Triumphant Baal,
Our judge, above whom there is no one!
The magistrates of the Phoenician-Canaanite city of Carthage, which competed with Rome for supremacy of the Mediterranean world in the 3rd century BCE, were called suffetes, thus pointing toward the political authority of the judges.
המילה ruler זה דוגמא טובה
יש גם עוד פסוק מפורש שמראה שזה אותו דבר בישעיה לג, ‘השם שופטנו השם מחוקקנו השם מלכנו הוא יושעינו”
בדיוק
ruler זה לא מישהו שעושה
rules
זה סתם מילה אחרת למלך או מנהיג
זה רק מראה כיצד המילה יכולה לעבוד
בוודאי
לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו
מחוקק זה לא legislator
זה מושל
הסיפור של גדעון הוא שהוא לא היה שופט בכלל לפי הפסוק, הוא הושיע אותם במלחמה ואז ביקשו אותו שימשול דהיינו יהיה שופט כמו שאר השופטים והוא מיאן, הוא נשאר מצביא והלך לביתו אחרי זה. ולכן לא כתוב אצלו וישפוט את ישראל. אבל שאר השופטים אכן חלקם התחילו מזה שהיו מצביאים אבל אחרי זה אכן נהיו מושלים
וזה הוכחה שהשם ימשול בהם הוא שגם לא יהיה שופט, שהוא מושל או מלך, וזה מה שגדעון מיאן. אחרת מה ביקשו ממנו ומה מיאן. ולמה לא כתוב שהוא שפט את ישראל.
אגב הנה הספר של מרטין בובר על הרעיון שלו ללמוד מספר שופטים כיצד לא לעשות מדינת ישראל
https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx
גם לא מוצאים אותם הולכים לשירותים, אז מה. כל התורה הזו נובע מזה שיש הנחה לא כתובה ששופט הוא לא מלך. גם לא כתוב על רוב המלכים שלקחו מיסים או מה עשו בדיוק. ברגע שנבין ששופט היינו מלך אז לא צריך לחפש כל החילוקים הללו.
ואבימלך בן גדעון שבפירוש כתוב שהיה מלך כן כתוב שעשה מיסים?
אני מראה לכם שוב ושוב כיצד המילים מלך ושופט משמשים בערבוביא ואתם מתעקשים להמציא חילוקים
אכן כתוב על שלמה שלקח מיסים וזה מראה שגם שמשון לקח מיסים
אותו לימוד שלך..
כששלמה מדבר עם השם על מלכותו הוא אומר ומי יוכל *לשפוט* את עמך הכבד הזה
זהו שזה אותו דבר
לפעמים כתוב ככה לפעמים ככה
הראיתי לכם שגדעון שלא רצה *למשול* גם לא *שפט*
נו גם הנביא פעם היה נקרא רואה ואחרי זה נקרא נביא
השפה השתנתה
לא כתוב על אבימלך שעשה שום דבר שונה מכל השופטים
החילוק הזה לא נכון כפי שאני מראה מגדעון.
אין סיבה מיוחדת
מחברי הספרים הללו לא חשבו שתמיד צריך להקפיד על השפה שהיה אז
כמו שלא כתבו על כל הנביאים שלפני שמואל רואה
גם יש עוד לשון מיוחד לאבימלך וישר אבימלך על ישראל
כנראה הסיבה לפי שהוא לא נתקבל מרצון העם אלא בבריונות של בעלי שכם
אז הכתוב לא רוצה לקרוא לו שופט
אבל הוא לא עשה דבר שונה מכל השופטים, חוץ מזה שהיה שייגץ
פה להיפך מלך או שר זה כינוי נחות משופט. תחת וישפט את ישראל הוא כותב וישר על ישראל
ביפתח יש עוד לשון ראש וקצין
זה הכל מילים נרדפות
אגב משהו מוזר, שמשון קוראים שמשון הגיבור, אבל זה לא כתוב בפסוק. היה ראוי לקרוא לו שמשון השופט או שמשון הנזיר
דווקא שופט אחד נקרא גיבור במקרא וזה גדעון, למה אין גדעון הגיבור
וגם יפתח
גיבור חיל
אתה אומר אבימלך חיבר מישהו אחר?
לא חושב שמוזכר. אבל העם זה גם משהו…
למה אתם כזה נגד דן … הם הלכו לקיים מצות כיבוש הארץ
הפסוק כנראה מתנגד לפסל שלהם אבל אני לא חושב שהוא מתנגד לכיבוש שלהם
Thursday, May 30, 2019 • כ״ה אייר תשע״ט
מזל שהגעת להזכיר, באמת קשה
אנחנו כולנו כזה כן חוות יאיר כן כן, רק הערשי זוכר שזה כבר פעם רביעית…
Wednesday, December 21, 2022 • כ״ז כסלו תשפ״ג
שניה מה עתניאל עשה רע?