Tuesday, November 03, 2015 • כ״א חשון תשע״ו
איך קראו לו מיכה או מיכיהו?
מה הסיפור הזה עם הכסף שלווה מאמו?
זלמן לייב באמת זה אותו פסוק ויואל לשבת את האיש.. זה אומר משהו?
ולמה אין לר צדוק איזה תורה על פסל מיכה.. או יש לו ואני לא מכיר..
.מפני מה לא מנו את מיכה, (באלו שאין להם חלק לעולם הבא), מפני שפתו מצויה לעוברי דרכים, שנאמר כל העובר ושב אל הלוים. ועבר בים צרה והכה בים גלים, אמר רבי יוחנן זה פסלו של מיכה. תניא רבי נתן אומר מגרב לשילה ג׳ מילין, והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה, בקשו מלאכי השרת לדוחפו, אמר להן הקב״ה הניחו לו, שפתו מצויה לעוברי דרכים, ועל דבר זה נענשו אנשי פלגש בגבעה, אמר להן הקב״ה, בכבודי לא מחיתם, על כבודו של בשר ודם מחיתם..
סנהדרין קג
מה הסטורי מתי זה היה? עוד לפני השופטים?
טוב ר צדוק כן אומר משהו ..
כן פסל מיכה ההתחלה והגורם היה שיטופו בתאות ממון, שהוא בעט בשורש היהדות, ודבר זה בא על ידי הפרצה התאות ממון חוץ לגבול, דהיינו מה שלא לצורך הנאה כלל… (חלק ב ישראל קדושים עמוד כה)
זה פשט חמוד, שמכאן ראיה שכל העבודה זרה מתחיל בכסף..
גם הלוי לא היה איזה עובד השם פשוט מצא גוב להיות הכהן..
אם אפוד לא היה לבוש מובן שלא מוזכר גם בתצווה מהו עד שרשי מצא לבוש של שרות על סוסים..
אבל מי המציא שזה לבוש? כנראה מתצווה היו לובשים או תולים אותו בחגורה
זלמן לייב מאיפה ברור לך שהפסל היה להשם? ולמה ברור לחזל שהיה עבודה זרה? ובמקרא לא מוזכר כלום
בית אלהים
רק חזל אומרים שזה שם חול
מה שאיני מבין בכל הספר הזה אם הוא בעד או נגד המעשים הנזכרים
אני רואה בדעת מקרא דרשה שלימה להסביר איך זה הכל להראות כמה רע עשו ישראל מזה שלא כבשו הארץ לגמרי ולכן עבדו עז ועשו פלגש בגבעה וכו
אבל בתוך הפסוק אין כמעט חצי רמז לכל זה, חוץ מזה אומר אין מלך איש הישר בעיניו יעשה
ובכלל לא ברור מה טוב ומה רע פה
אני חושב שמי שחיבר את הספר הזה הבין שהקוראים יהיו חכמים מספיק להחליט לבד איך לשפווט לא צריך להגיד להם כמו ילדים קטנים ויהי האיש הזה רע וכו
אני במקרה מכיר מישהו שקורא לעצמו על שם ויואל הלוי :joy:
> זלמן לייב סטרולאוויטש
> בחלק הראשון של המאמר, חז״ל כאילו בדברים בשבחו של פסל מיכה, אבל ל
כן א גוטע קשיא, ומה התירוץ, הם מעירים על חוסר השוויון בין שני הסיפורים
אולי להיפך
הגמרא אומרת שבגלל שהיה טוב בגשמיות הם לא מיחו, לא ישראל ולא הקבה
רק על פלגש מיחו כי עברו על חוק הכנסת אורחים
מימות אברהם אבינו ועד ימות בית חבד ופסל מיכה באמצע היסוד של הדתות זה לתת קפה ועוגה לעוברי דרכים..
בוודאי גם בבית המקדש היה מחלקת אשל
אפוד בגימטריא הויה אדני
נראה שיש פסל ומסכה שהם זוג
ויש אפוד ותרפים שהם זוג יותר פנימי
פסל דכר ומסכה נוק
וכן אפוד דכר ותרפים נוק, כמו מקום התורף
אולי המסכה זה הבסיס שמעמיד את הפסל או משהו דומה
אבל זה מוזכר כל הזמן ביחד לא עןשה סנס פה שהם שני דברים
בפסוקים אחרים זה נשמע כמו רשימה אבל מכאן נראה שזה היה סט כזה
האופציה האחרת הוא שהסופר ניסה להגיד שזה רע כמו הפסל ומסכה שאסר החומש, כמו שמישהו היה צועק הזה שייגעץ אפיקורס נעגל וואסער
ככה ראיתי בערך מפרשים, אבל זה נשמע לי פשט מוזר
יותר נשמע לי להיפך, שהלשון של התורה זה כי היו עושים כזה פסל ומסכה, כמו שאמרתי אולי זה הבסיס
נשמע לי מוזר שסופר יכתוב מילים שלא עושים סנס שיהיה לשון התורה, היה כזה עם הארץ
מה הקשר, גם אני מבין שפסל ומסכה זה שני דברים
מה אגיד נשמע לי דחוק
צריך לבדוק , אבל כרגע נראה לי שגם בחומש עצמו יתפרש יותר טוב שזה מין סט כזה
שהיה נקרא כך
בטח בזוהר כתוב שזה זונ
אני אומר שאחד זה פסל והשני מסכה והם couple..
Tuesday, May 28, 2019 • כ״ג אייר תשע״ט
איך נער ממשפחת יהודה הוא לוי?
גם גדעון עשה אפוד
מישהו יודע מה האפוד הזה?
ותרפים
כך מסתבר גם מסיפור זה. הלויים היו אנשי הכהונה, ולא היה להם נחלה בפני עצמם אז חיפשו איזה גביר שצריך כהן פרטי ועבדו לו. מקודם היה אצל משפחה ביהודה ואז הסתכסך איתם או מה אז הלך לחפש משרת כהונה באשר ימצא
מיכה שמח שיש לו לוי, כי עד עכשיו היה הוא בעצמו הכהן וזה פייק כזה, כי ידעו שהלויים הם הכהנים, ועד עכשיו לא מצא כנראה, אז עכשיו יש לו כבר בית אלהים לגיטימי
טעות לא הוא בעצמו אחד מבניו ככתוב
לפי הפשט לא היה נכד משה אלא ככתוב להלן יונתן בן גרשום בן מנשה
לא כתוב פה בכלל שיש בעיה בפסל מיכה
סיפור זה היה כבר מקודם, בזמן כיבוש הארץ
אני מדבר מה כתוב בפסוק. אין בכלל רמז שזה היה בעיה לא חצי עבודה זרה ולא עבודה זרה שלם כלום
או שהיה איזה מנשה ולא משה בכלל
כך משמע שהרי דן עדיין מחפשים נחלה
אפשר שהמעשה עם אמו וגו היה עוד במצרים
אבל מסתמא זה דרש בכל מקרה, לומר שהיו מאמינים ככה, לא צריך להיות כפשוטו
זה היה פסל מרכזי כמו שמפורש בפרק יח, הוא היה תחרות עם שילה
באמת כשזה היה פרטי למיכה זה לא היה מעניין, כל הסיפור פה הוא איך זה נהיה לפסל כללי בגלל שדן גנבו אותו…
הנוסח ויואל לשבת כתוב פה הרבה פעמים, גם על הכנעני וכו׳. יש לזה איזה מובן אני לא חושב שקשור למשה. זה נוסח שכתוב כל פעם שמישהו יושב אצל מישהו אחר וזה לא מקומו
ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת
ויואל האמורי לשבת בהר חרס
ויואל משה לשבת את האיש
ויואל הלוי לשבת את האיש
אפשר להיפך אילוץ
לא בטוח. צריך לדעת מה פירוש עשרת הדיברות. אם לא לעשות פסל כלל להשם. אז קשה גם מכרובים. או אם הוא לא לעבוד אלהים אחרים ופסלים שלהם
נאלצו בגלל שלא היה להם מקום אחר לגור
או בגלל כסף כמו פה
איפה עזר?
גם סדר עולם אומר שמיכה היה בזמן כושן רשעתיים
לא יודע, מאיפה הרעיון שויואל פירושו רצון
וכך מביא רשי פה
נו זה מדרש שהיה גלגול שלו
אני מפרש המדרש …
מיכה לא אחז כמו ספר דברים;)
אבל אני לא בטוח שכתוב כך
מה יגיד ספר דברים על המשכן של משה
כי כל המדרשים הללו שאומרים איש זה הוא זה הם לא כפשוטו
המדרש ידע…
גלגול זה סתם מילה,הכוונה שיש איזה קשק
קשר
גם מיכה לא. הוא עשה פסל לשם השם כמו הכרובים
וגם הפסל של מיכה, מה ההבדל
אולי הור בכלל היה נראה כמו כרובים
נכון
חטא העגל לא כתוב שהיה תמונה של השם
כי הם לא היו משוגעים לחשוב שאיש אחד חי אלף שנה נו… זה הכל סוג של מדרש
נו גם על הארון כתוב בספר יהושע אדון כל הארץ
מה משנה, זה הכל חילוקים מומצאים לאחר המעשה.
בפסוק פה לא כתוב שמיכה עשה חטא, אז זה הראיה הכי גדולה שזה לא היה חטא
אלא שזה היה כמו במה שזה נקרא בכל המקרא לעשות הישר בעיניו
שאפוד וכרובים ופסל של המשכן צריך להיות בסדר וזה של מיכה וירבעם לא אז צריך להמציא חילוקים דקים.
אפשר כבר להגיד הרעיון שהבאתי פה פעם, שהבעיה שזה מסכה. והכרובים היו דווקא מקשה
העגל היה גם בסדר
רק זה היה מרד במשה
הם הרגו את המורדים במלכות
ובאמת הם רוצחים זה יעקב אבינו כבר אמר …
כן. כי צריך להאמין בצדיק…
זה אני לא אמרתי…
מי שלא מאמין ברבי זה יותר גרוע ממי שלא מאמין בהשם ..
מה כל זה קשור להשם. השם הוא בשמים
זה דרכי עבודה
גם הלולב ותפילין וספר תורה הם סוג של פסל
כן, הפסוקים הללו לא אוחזים כמו שמואל
שמואל בכלל היה בעד במות.
האמת הוא שכל השאלות הללו תלויים בשיקול הדעת, ואין בהם כללים, ולכן באמת המכריע זה המנהיג שמבין מה ראוי באותו מצב, ולכן זה מסתדר לי לומר שחטא ירבעם שאינן מקשיב לדוד וחטא העגל שלא מקשיבים למשה. מנהיג חי הוא הדבר היחיד שמכריע מה נכון ומה לא.
לפעמים לפי המצב צריך להפשיט יותר או לגשם יותר או להיות יותר ריכוזי או יותר מפוזר
זה מה שכתוב ..
לא, בגלל זה הוא מת שיפסיק להכריע …
לפי זה ברסלב הוא באמת עבודה זרה כי הרבי שלהם מת…
מה שכתוב הוא כל הצדדים שתבין כל פעם יש סיבה טובה
ומי שמבין הוא לומד כל הסיפורים והצדדים וכך הוא יכול להכריע
מעניין כיצד כל הסיפור פה קשור לגניבה, גונבים פה אלהים על ימין ועל שמאל…
גם רחל גנבה את התרפים אשר לאביה. זה סימן לבנים שיגנבו את התרפים מבית מיכה
ר צדוק אומר שמזה לומדים ששרש עבודה זרה הוא תאוות ממון …
באמת יש בכל זה סוד ראה בעץ חיים שער אונאה
לא פה…, עכפ כתוב בע״ח שער ל״ח שהאורות ששייכים לתרפים שייכים במהותם לבחינה של גניבה, יש כזה בחינה גם בקדושה כנראה וכן אפשר לעשות מזה עבודה זרה
גניבה בקדושה פירוש שאתה מקבל הארה שלא בעצם שייכת לך, שהיא יותר נעלמת ונסתרת לגביך.
הפסל של מיכה היה שביקש לגעת במקום נעלם וזה מכונה תמיד בשם גניבה, שהגנב הולך בסתר, בסוד מים גנובים ימתקו
הבעשט אמר שהמאור עיניים הוא גנב, הוא מבין ממנו דברים שהוא לא אמר לו..
כן, הוא היה פעם או פעמיים אצל הבעשט לפי המסופר
לא יודע, הסיפור הוא ש2 פעמים בספר הוא מכנה לבעשט בשם מורי וזה סימן שהיה שם 2 פעמים
יש על זה משנה במקום שאין אנשים וכו׳
Tuesday, December 20, 2022 • כ״ו כסלו תשפ״ג
זה מעניין הדברים האלה.. מי מחליט מה מגחיך בבירור..
כלומר זה מגוחך בעינינו אבל להגיד שזה כוונת הסיפור זה כבר קפיצה..
זה סוג של חולשה של הפשטים האחרונים לעומת רש״י וכדומה, לרש״י יש דברים שרעים אבל מעט מאד דברים כמו הפרשנים המודרנים שבטח זה הכל קומדיה לעשות צחוק וכו׳
אבל זה גם פחות אובייקטיבי..
לא יודע אם זה ביקורת או לא, אבל באמת רש״י לא רק לא עוסק בזה אלא גם כאילו מספר את הסיפור בלי זה. לנו זה כזה ברור שזה חסר אבל מי יודע..
וגם זה חשוב לשים לב כי מספרים סיפור שאנחנו כאילו קוראים הפשט וזה לא עלה על לבם אבל זה באמת לא הפשט אלא יותר סוג של דרש בהגדרה..
א – אם כל פרשנות ספציפית לעובדות היא חגיגה סובייקטיבית אז אין לנו הרבה מן האמירה העקרונית ש״יש עיצוב ספרותי”. יכול להיות שעדיף לא לעשות את זה בכלל.
ב – אחשוב איך לנסח..
כלומר יכול להיות שבגלל זה דווקא לא לעשות את זה בכלל דווקא לא יותר מרחיק מכוונת הכתוב, בגלל הבעיה הזו
זה בערך להגיד “יש לי ראיה כללית שהמקרא מתכוון למדרשים אז עדיף לעשות מדרשים על פשט”. אוקיי כן.. זה היה שיטת המדרש מעולם..
אבל בפועל העיצוב הספרותי הוא כחומר ביד היוצר של דמיונו כל אחד בדיוק כמו כל העובדות האחרות המוסכמות.. זה הרבה עמל על מעט תועלת, לפחות ביחס לטענה של ידיעת הכוונה. יכול להיות שזה סתם כך חלק מן התורה או מה. בסוף אחרי כל החקירות על העיצוב וכו׳ הפירוש הוא בערך ההטיות של כל אחד .. או גם אם משתנה.. זה לא בהכרח יותר טוב מכל דרך לימוד אחר שמטיל מגבלות מסוימות
הם כן, אז מה נשאר לנו, מדרשים..
כאילו חוץ מקצת דברים שראשונים אהבו לעסוק בהם כמו דקדוק וכדומה..
כן, עכ״פ דברים של להגיד שזה אמור לעשות צחוק הוא גם מעבר לנתונים כאלה לכאורה
אולי. ואפשר לחשוב על עוד אפשריות..אולי הפסוק הזה לא שמע מעשרת הדברות ודווקא עשרת הדברות בא לצעוק עליו.. גם אפשרות
או בכלל, אפשר לקרוא את זה ביבשות בלי כל ההוספה הזו. היא הקדישה לה׳ לעשות פסל. מה הפשט? טעתה חשבה שהשם כן אוהב את זה. או משהו כזה. לא חייבים להכניס את הדבר הנוסף שזה לצחוק עליה.
אנחנו הרי אפילו לא יודעים מי כתב…
נו אפשר שהוא כתב את זה ביבשות, זה כבר הוספה של משהו, ואין פה איזה עיצוב זה סתם מין הנחה. אולי ואולי לא.
אני לא ראיתי ביקורת בסיפור מה לעשות
אפשר שכן ואפשר שלא ואפשר שהמחבר היה בעד ואפשר שהיה נגד, לכל הדרכים מי מכריח שהוא הרגיש צורך להכניס את זה בספור שלו
אולי זה להיפך, הוא צוחק על ‘בית אלהים בשילה׳, ואומר שזה היה מקום פיקטיבי שכולם השתמשו בו להגיד שהם הולכים לשם כמו בסיפור הבא..
אבל אולי הוא הכניס פרטים שהיו לו מעניינים או מה, ההנחה שזה צריך לכלול החלטה אם הפסל טוב או רע לא כתוב..
מה שאני הבנתי בכל הסיפור פה, שזה לא איזה דבר קל לעשות פסל ומסכה ותרפים וכהן, היינו חושבים הכל פייק סך הכל עולה כמה שקלים כל אחד יכול לעשות לעצמו. אבל רואים גם ממיכה וגם מבני דן שזה לא ככה, הם ראו את זה כהישג שלם שהצליחו לעשות פסל,והוא אמר אה עכשיו זה באמת עובד כי היה לי הלוי לכהן. ואם כבר בני דן מצאו אותו לקחו אותו לעצמם, לא יכלו סתם לשלם כמה שקלים היו צריכים לגנוב את של מיכה עם הכהן והכל, כי זה דבר נדיר שזה מצליח, צריכים איזה השראה או התגלות, וכפי הנראה הסיפור הקטוע בתחלת הענין עם האם והקללה וההקדש זה ההסבר איך באמת זה נהיה קדוש הפסל הזה