Tuesday, May 21, 2019 • ט״ז אייר תשע״ט
https://www.yctorah.org/giving/yemeiiyun/
Monday, December 12, 2022 • י״ח כסלו תשפ״ג
אברבנאל אומר שלמדו מכאן..
והיה זה לפי שהיתה עתידה להיותה פרושה בבית אחד לא תצא משם כל ימי חייה, בקשה שתלך שנים חדשים באשר תרצה ותשביע רוחה מהנדוד וההליכה, יען לא תנוד ולא תלך עוד כל ימיה, וזהו ואבכה על בתולי שלא תנשא עוד וגם תלך לבחור מקום ישיבתה בפרישות. וכוונתי שמזה למדו אומת אדום לעשות בתי פרישות (קליסט״ר) לנשים שיכנסו שמה ולא יצאו משם כל ימיהם ולא יראו איש בעוד בחיים חיותם:
אולי באמת למדו מכאן? צריך לבדוק בהיסטוריה של המנזרים..
כלומר אני לא בטוח שהפירוש הזה נולד מזה,, זה אולי נולד מאותו דבר שהוליד את זה, ובצירוף שכנראה המפרשים לא רצו להאמין שממש הקריב את בתו
הנה מישהו עושה את הקייס (אמור להיות על דרך פשט האתר הזה..)
https://thetorah.co.il/article/did-jephthah-act…
https://en.wikipedia.org/wiki/Vestal_Virgin
זה ראיה לפחות שהיו רעיונות כאלה כבר בפגאניות העתיקה
נו אבל זה עושה את הפירוש אפשרי, אם יפתח גם חשב שיש כזה רעיון (רק כמובן מנהגי רומא לא בהכרח קשורים למנהגי מואב או מה.. )
לא נראה לי שצריכים לכל זה, נראה לי שבפשטות נדר הוא כמעט תמיד הקרבת קרבן, (כלומר אם לא כתוב משהו אחר בפירוש) נדרי לה׳ אשלם וכו׳,
אשר תדור תשלם וכו׳, בכלם מדובר על קרבן, רק שלפעמים יש נדר כביכול לעשות משהו אחר לקרבן
לא אני הבאתי את הנזירות הנוצריות.. אם מחפשים מקור מקראי הרי יש לנו את שמואל ‘ונתתיו לה׳.
(מסתמא אם לא היינו יודעים את המשך הסיפור היו כל מיני פשטנים טוענים שאכן הקריבה אותו)
בוודאי מדובר בהקרבה כלשהו, אחרת לא היה משמעות ל׳נתינה לה׳.
מה שלא היו החוקים בדיוק
אלא מה? יש אפילו משהו דומה שהיא חיכתה עד שגמלה אותו
זה התנתקות מאמו לכל הפחות
אז יש תקדים של נתינת בן לה׳ במובן כזה, לא כזה רחוק, אמנם הדיוקים מבתולה וכו׳ זה אין עדיין..
אפשר הכהן גדול נשא אותה כמשפט והוא אשה בבתוליה יקח 🙂
אבל מה מאיפה הנוצרים לקחו את הפרישות? מסתמא יש איזה פסוק שאפשר לדרוש ככה או משהו..
בקיצור זה לא נראה לי מדרש נוצרי, אבלרד במכתביו להלואיז אכן מצטט את בת יפתח אבל הוא מניח שנהרגה, רק לדעתו זה גם גבורת נפש שלה, אם הוא היה מכיר את פירוש הרדק זה היה אפילו יותר טוב לה.. זה יותר פירוש יהודי להביא מקור לדבר נוצרי.. מעניין
שמא יש בזה בעצם ביקורת על הנזירות..
זה לא סתירה זה היא אמרה אחר הדיאלוג שבמדרש..או לפני..הוא משלים חלקים
יהושע ברמן טוען שאברבנאל קיבל את הייחוס הנוצרי מפירושו של ניקלוס מלירה, אבל הבעיה שניקולוס עצמו כנראה העתיק את זה מפירוש יהודי..
http://www.jstor.org/stable/25470051
זה יותר מזה, מלך עמון בעצם רוצה לדון מחדש את כל עיקר הכיבוש של ישראל בעלותם ממצרים. זה מין סיפור משלים לסיפורי יהושע, שם ישראל נאבקו לקבל את הארץ, ולא דנים בשאלה של הצדקה לכך, כאילו ברור שהכנענים לא חשבו שזה מוצדק.. פה רואים בפירוש את מלך עמון טוען שבעצם הכל שלו מלכתחילה, ויפתח מצטדק נגד זה.
וזה אכן על שטחי עבר הירדן, אם כי מוזכר שעמון גם תקפו בעבר המערבי. אבל זה כבר ערעור על הכיבושים של משה לא רק על הכיבושים של יהושע,
וגם רואים פה שהסיפור של בלק לא היה רק קללות הוא גם לא נתן לעבור. בדרשת יהושע רואים שגם לחם בישראל. וכך תיאר יוספוס. אם כן יש לנו שלשה עדים לתיאוריה שלי שבלק לא סתם קילל, ושזה שהתורה מדגישה את קללות בלעם בטח יש בזה טעם אבל מה שתמיד שואלים למי אפכת מקללות התירוץ הוא שזה היה מלווה במעשים..
יש ליפתח גם מין טענה על התיישנות, כבר שלש מאות שנה מה נזכרת עכשיו..
אולי ‘שלש מאות שנה׳ זה כמו ‘חזקת ג׳ שנים׳, אם לא מחו שלש פעמים משמע שזה לא שלך, וכאן יש מאה שנים במקום שנה אחת לקרקע פרטית
מה פירוש יפתח נולד לגלעד? במקרה שם אביו היה גם גלעד? יפתח הגלעדי בטח פירושו שבא מגלעד לא?
זקני גלעד = אחים של יפתח?
אולי יש איזה משמעות יותר רחבה בכל זה שהיה בן אשה אחרת, זה מתואר כמריבה בין אחים אבל אולי מסמל משהו שהיה מהמשפחה הלא נכונה
מה שיפתח אומר ‘הלא אתם שנאתם אותי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם׳ הם בדיוק דברי ה׳ לישראל למעלה.
ואותו תשובה, נשים אותך לראש..
וזהו ה׳ יהיה שומע בינותינו, יש לנו אותו הסכם איתו..
אני חושב שהנדר של יפתח מבטא גם את העזרה-חצי-בכעס שה׳ נותן פה
ואפילו שהוא אוהב את בתו, נראה שזה גם איזה מין התרסה נגד ישראל הענין הזה
אולי לא התכוון לבתו אלא לאיזה עבד או שפחה או משהו
אבל מזה שבנות ישראל אחר כך באים לתנות עליה נשמע גם ככה
זה כזה אתם פתאום נזכרתם בי אוקיי אני אעזור לכם אבל זה יעלה לכם משהו
והמשהו הזה הוא הבן שלו
זה אותו טרגדיה של היחסים בין ה׳ לישראל
ולבני ישראל אין מה לעשות על כל זה אלא לבכות
בטח ארבעה ימים בשנה אלה הם השורש של ארבע צומות שישראל בוכים על אותו בעיה שיש להם עם אלהים
על מה השאלה
אבן עזרא או רדק
שניהם מפרשים ככה
גם יש בזה איזה היגיון
,שאי אפשר לזרוק אנשים שגרים שלש מאות שנה במקום רק בגלל שאבות אבותיהם עשו איזה עוולה
הוא לא הסכים הם היו יותר חזקים…
עיקר הטענה של יפתח זה משהו שעמון ומואב טיהרו בסיחון, לא לקחנו ממך לקחנו ממי שגנב ממך…הגונב מו הגנב
אני תמיד חושב שהיה בזה משהו יותר, כנראה שאחר שסיחון התחיל עם ישראל אז גם מואב ועמון ומדין הצטרפו
אז מגיע להם
משהו כמו שישראל לקחה שטחים ממצרים בששת הימים..
לא יודע, לתת לעבור זה לא באמת משהו כזה תמים..
אשר יורישך כמוש אלהיך – נוהגים לדייק בזה משהו על תפיסה אלוהית של יפתח, אבל אני לא יודע, זה פשוט דיפלומטיה טובה. משתמשים במה שאפשר, טוענים מן הצד מן הכח מן הדת שלכם מה שיעבוד
מן הצדק מן הרחמנות
כמו אם איזה יהודי כתב בקשה לאפיפיור הרי ישוע אדונכם אמר שיש להתנהג יפה אפילו לשונאים…לא מדייקים מזה שהוא מאמין קצת בנצרות
באמת זה חוזר ליעקב שאמר אלהי נחור..
ובאמת בהלכה אסור לעשות עסקים עם גוי כי יישבע באלהיו
אבל מה, אז לא נהגו כהלכה..
כן, לכן תוספות מתירים בשיתוף כי לדעתם זה מותר לגוי