Thursday, September 05, 2019 • ה׳ אלול תשע״ט
נו לא מעניין אתכם שהנביא כבר בזמן רחבעם אמר את השם של יאשיהו?
מה היה המחלוקת בין הנביאים ‘גם אני נביא כמוך׳, באמת היה סתירה לו אמר השם לא לאכול ולו אמר להזמין אותו לאכול? או שהנביא הזקן שיקר?
זה לא סתם כי יש ממש נבואות מספר בכל התנך שיש להם שם מדויק וזה הנביא עומד מאות שנים לפני יאשיהו וכבר קורא לו בשמו. יש ממש עוד נבואה או שנים בכל התנך שהם גכה.
כמובן החוקרים טוענים שהנביא לא אמר את השם אלא זה הוסיף העורך שהיה אכן לאחר זמן יאשיהו לפרש שעליו התכוון הנביא וכך מפורש באמת במקומו שיאשיהו שרף עצמות על המזבח לקיים מה שאמר איש האלהים
ונתן ביום ההוא מופת – קשה היה צריך לומר ואתן ביום הזה מופת, כי ביום ההוא משמע המופת יהיה בימי יאשיהו אבל אנו רואים שהמופת היה מיד אז
למה התפלל הנביא בעד ירבעם?
הרדק אומר היה אסור לאכול כי אין להתחבר עם עובדי עבודה זרה ככתוב וקרא לך ואכלת מזבחו.
המפרשים חושבים אולי הזקן היה נביא שקר. ולפי דעתי עכפ היה נביא של חברת ירבעם ולכן כל הסיפור
גם למה לא ישוב בדרך שהלך בו?
למעשה נראה שכל הסיפור פה זה הכנה לסיפור ביטול המזבח הזה על ידי יאשיהו לומר שכבר התנבא על זה הנביא.
אפשר גם זה שלא יבוא להתחבר עמהם על ידי שכבר רואים אותו פעם שניה
כן שלא ימצאו אותו. בסוף הנביא הזקן מצא אותו בדרך אולי לא קיים גם ציווי זה
כתוב כחש לו אבל לא נראה לי ברור במפרשים אם סתם שיקר וגם אם שיקר איך היה הנביא צריך לדעת ומה באמת הדין אם בא נביא אחר ואומר לך הפך נבואתך?
מעניין אפילו שהנביא מיהודה נענש אבל נעשה לו נס שגופו ייקבר בכבוד אבל נענש שלא בא לקבר אבותיו
כל הסיפור הזה פלא כנראה נביא זה משהו רציני גם אם יש טעויות או אפילו נביאי שקר
ולמה שני הנביאים פה אנונימיים
זה מוסיף מסתורין לכל הסיפור
יכול להיות שזה גם לספק עוד סימן שהיה נביא אמת שגם נבואתו שאמר מיד התקיימה ומזה ידע הנביא הזקן שגם נבואתו על זמן העתיד לגבי המזבח יתקיים
חייב להיות מדרש או משהו על הפסוק הזה האתה זה איש האלהים ויאמר אני, כן אני איש האלהים…
חזל לא אהבו אפילו שמואל שאמר אנכי הרואה
Friday, September 06, 2019 • ו׳ אלול תשע״ט
אפשר גם שלא היה לו לאכול לחם כי נביא שנשלח בשליחות כזו צריך להיות כמו מלאך שאף אחד לא יודע מאיפה מגיע ולאן הולך ולא ראו אותו אוכל.. כך זה עובד. שערו בנפשכם פתאום מגיע נביא בלי שם משום מקום עושה מופתים גלוים מנבא נבואות זעם זה מפחיד. אם פתאום אחרי זה הוא יושב לשתות לחיים עם החברה הוא מאבד את כל האפקט.
זה נשמע דומה למה שהמלאך אמר למנוח אם תעצרני לא אוכל בלחמך
ובאמת גם נביא זה מת בדרך מסתורית כך נשמרה ההילה מכל מקום
לכן גם לא ישוב בדרך שהלך בה שלא ידעו מאיפה הגיע ולאן הלך..
כמו סיפורי אליהו הנביא כאלה
וכנראה שזה הסיבה שירבעם ביקש שיאכל איתו. אם הוא מאכיל אותו זה כבר נותן אותו תחת שלטונו הוא מקבל ממנו לחם וזה מחזיר את יחסי השליטה שירבעם המלך והוא סתם אורח, לא שהוא איש אלהים שיש לו כח מסתורי גם למעלה מהמלך והכל
השייגעץ הזה הנביא הזקן אמת או שקר אחר שגרם שימות הנביא מיהודה עוד עשה לו הספד יפה וקרא לו הוי אחי… ועוד נקברו ביחד..
אולי יש אחוות נביאים בכל זאת
והפרק מסיים הנביא לא עזר ירבעם המשיך לעשות מה שעשה.. באמת כך גם הנביא התנבא שרק יאשיהו יבטל…
והפסוק גם מתלונן שעשה מהעם כהני במות ולא רק בני לוי
אבל באמת הלא היא הנותנת כי למדנו שבבמה אין צריך לוי, ואם ירבעם אחז שהבמות מותרים למה יחפש דווקא לויים
וזה גם הסיבה שלא שב מדרכו הוא אחז שדרכו טובה ..
וכמו שאנחנו כל הזמן מדברים לא חכמה להסתכל למפרע ולומר שהוא טעה .. בזמנו לא היה דרך להבחין מי צודק
Saturday, September 07, 2019 • ז׳ אלול תשע״ט
דווקא משמע בפסוק שהחטא היה שזה לא ירושלים, לא כ״כ הפסל עצמו.
ואם באמת הפסוק מתנגד לפסל בכלל למה היה כרובים? ואם יש תירוץ לכרובים שהם לא תמונה של השם אלא מרכבה שלו נגיד למה שאותו תירוץ לא נאמר על עגלים? מה ההבדל בין עגל לכרוב? דווקא שניהם סוגים של מרכבה. הרי מסתמא ירבעם לא חשב שהשם נראה כמו עגל…
הפסוק כל תמונה אפשר לפרש שראיתם שהאל שלכם לא נראה כמו התמונות של האלילים שסביבותיכם וממילא הוא לא אותו אל אלא מישהו אחר.
אבל באמת הרי הפסוק ותמונה אינכם רואים סותר הפסוק ותמונת השם יביט שהשם כן יש לו תמונה שנראה לנביאים וצריך ליישב מכל מקום. אבל אפשר פשוט שלישראל לא הראה תמונה כי חשב שיטען לעשות עבודה זרה אבל משה היה מבין ולא יטעה.
כן מפורש כיחש לו. לא שמתי לב. אבל כן היה נביא אמת לכאורה.
ולכן עדיין שאלה הרי הנביא מיהודה לא ידע ששיקר ומה היה לו לעשות?
יכול להיות שנביאי אמת עבדו עם ירבעם
בכל מקרה זה קשה כי איך ידע אם הוא אמת או שקר
בפירוש כתוב על הארון אדון כל הארץ
לא, ראה שם, הארון עצמו היה נקרא כך
וזה לא שהאמינו שהארון הוא השם אבל ככה היו קוראים לדברים שהוא שורה בהם
אל תגיד לאף אחד אבל מסתמא גם הכנענים לא חשבו שהאל נראה כמו עגל …
ומסתמא גם כרובים אפשר למצוא אצל עמים אחרים?
מכל מקום אם זה מדי דומה לאלהי העמים אז אפשר להבין פשוט שהפסוק לא אוהב את זה , כמו מצבה, לא שיש בזה איזה ענין מהותי רק הפסוק לא אוהב שזה מדי גוייש
אבל זה עדיין לא עבודה זרה
ואפשר להיפך… מכל מקום דברנו על זה במקומו והבאנו המפרשים שככה.
גם כתוב לא תעשון איתי אלהי כסף שפירושו לא תעשו פסלים או דברים אחרים של כסף, כלומר הפסל עצמו היה נקרא אלהי כסף, וחזל אמרו שזה לאפוקי הכרובים, שאכן היו אלהי זהב.
בטח הוא גם במקום הפנוי שעל העגל..
זה לא תירוץ טוב
כבר יותר טוב פשוט כמו שכתוב הדרך אשר צויתים , יש דרך כיצד עובדים השם וזה לפי מה שכתוב לא על עגל
כל פירוש שתכניס איזה הבדל תאלוגי מאד קלוש
כי אותו פירוש תגיד על העגל ומסתמא אכן אמרו עובדי העגל
אהרן גם אמר חג להשם על אותם הזביחות
זה מאד לא משכנע, וודאי הפסוק מתאר את זה יותר כעבודה לעגל כי השם לא אוהב את זה אז זה נגדו
אין הבדל בין העגל לא של ירבעם ולא של אהרן לשאר עבודות של כרובים ומזבח
איך אדע? למה הוא לא אוהב אכילת חזיר?
למה הוא אוהב דווקא תפילין שחורות ולא אדומות?
למה דווקא להקריב בירושלים ולא במקום אחר?
זה החילוק אני אומר שזה לא נכון הכרובים הם פסל של עצמו או שלא עצמו בדיוק כמו העגל
אפילו לא צריך להגיע לכרובים
אתה משתחווה לבית הכנסת, זה אותו דבר
אם יש פלפול לתרץ אז אותו פלפול יש על העגל
גם אף אחד לא חשב שהעגל הוא השפ
ואתה מודה שגם הכנענים לא חשבו כך…
ואני גם לא משוכנע באותו פירוש
כתוב מפורש אנכי האל בית אל וזה השם לא אל הכנעני
אז אם אל הכנעני בכלל התפרש על הויה למה לא הפסל שלו
מה משנה זה דוגמא או סמל זה לא הוא, גם יש איזה תכונה של השם שהוא מלך או מה ולאף אחד אין בעיה עם זה
אני חושב שזה רחוק. כי אברהם לא עבד לאלילים
בקיצור אנחנו חוזרים על עצמנו. אין לך ראיה שלא רוצה סמלים כי בפירוש יש לו סמלים . רק מה הסמלים שלו אתה מפרש שלא כפשוטו אז למה יש סמלים טובים ויש רעים? בהכרח ההבדל הוא לא שהם סמלים אלא משהו אחר
נו אם האל הוא הבורא מה אכפת לך שמייצגים איזה שור?
אתה לא יכול לפרש שהבעיה שהוא אל כנעני אם אחרי זה תגיד שזה לא אל כנעני או שהכנעני הזה זהה להשם ..
בקיצור חזרנו לזה שזה גזירת הכתוב ..
אני חושב שזה יותר ישר להגיד גזירת הכתוב מאשר להמציא חילוקים קלושים. אני באמת לא יודע אם היו מחפשים פירושים יותר עמוקים או בכלל כיצד הבינו אלוהות באותו זמן, זה מסתמא היה כזה רחוק מאתנו שכל פירוש שלנו בהכרח לא נכון
ובפרט שאחרי זה באים ותולים את הדבר הכי עיקרי שזה עבודה זרה על איזה חילוק תאלוגי דק מן הדק, זה לא נראה לי כלל. עבודה זרה לפי הפשט היה מאד ברור מה כן ומה לא לא איזה חקירה במורה נבוכים. ואם אני לא מבין אני מעדיף להגיד שלא מבין ואין היום עבודה זרה מאשר להיתלות בכאלה תורות דקים
גם שלמה עשה ים עומד על בקר לפני המקדש שלו, כנראה שזה היה נחשב יפה או משהו. ואם היית רוצה היית מוצא כיצד זה דווקא מראה שהיה עובד לאותם 12 בקר…
Sunday, September 08, 2019 • ח׳ אלול תשע״ט
איפה אתה רואה? לי דווקא נראה שהוא עושה מהם פחות או יותר דבר אחד
Thursday, March 30, 2023 • ח׳ ניסן תשפ״ג
המבנה הכיאסטי של ההגדה זה ככה
<ברכת קידוש (אשר בחר בנו)
< ברכת התורה (ברוך שנתן תורה)
<דברי תורה (כנגד ארבעה בנים וכו׳)
< שבח המקום (ברוך שומר הבטחתו
< מדרש ארמי אובד אבי >
שבח המקום (כמה מעלות טובות) >
דברי תורה (רבן גמליאל) >
ברכת התורה/ההגדה – (לפיכך) >
ברכת קידוש (אשר גאלנו)
טוב הלל זה קצת נתקע
כן מגיד זה העיקר
מקדש ועד נרצה יהיה סיבוך.. יש משהו שהלל מקביל להגדה וכו׳ אבל איני יודע
נו מה הבעיה, זה ההגדה ממזיגת הכוס ועד שתייתו. קדוש אפשר להשמיט איני יודע
אני לומד כעת מגיד. השאר אתה תגיד..
הרמ לא גורס ברוך המקום הראשון.. זה מתחיל ברוך שנתן תורה
ואני מבין שזה ברכת התורה.
אז רק חסר לי בסוף משהו שיהיה ברכה לאחריה ברורה..
כן אבל מה יש ביניהם, רק ארבעה בנים יכול מתחלה
כן כי זה הכל הלכות סיפור יציאת מצרים
גם אני אומר שזה נגד זה
כי רבן גמליאל זה גם הלכה
בערך מה שהבנתי כתבתי פה, רק לא כתבתי כיאזמים שם..
איפה יש פסח מצה מרור אצל הבנים?
יש גם ‘והגדת לבנך׳ שהוא הפסוק של יכול מרח וגם בסוף בכל דור ודור
איך 4 פעמים
Saturday, April 01, 2023 • י׳ ניסן תשפ״ג
לגבי תפלת שלמה – זה נראה שיש תהליך. קודם הגוי בא וסתם מתפלל בתוך הבית. ואז ישראל יוצאים למלחמה עם הגוי הזה. ואז הם גם מפסיידם במלחמה ונשבים.. ואז במענה ה׳ הגוי הזה כבר ננמצא כמנצח בארץ ישראל וצוחק על היהודים
Sunday, April 02, 2023 • י״א ניסן תשפ״ג
אני בפרק יא
מה הסיפור עם הדד?
ועם ירבעם
חסר לנו פה עיקר הסיפור מן הספר..
הוא אומר שהיה משהו ולא מספר מה היה..
שישק זה ‘פרעה׳ הראשון שיש לו שם פרטי במקרא?
רזון בן אלידע הוא שטן לשלמה או להדד?
באמת ההקבלות מעניינות זה אותם לשונות
חייב להיות לכל זה פירוש, בטח האריזל הסביר שזה גלגול או משהו, או שהוא צריך להסביר
אולי זה מראה משהו
שזה נבדל מהסיפור של יציאת מצרים
ששם זה על ‘פרעה׳ סתם אבל פה יש איזה שישק
זה גם מעניין שיש לשלמה עונש כפול, אחד חיצוני הדד, או גם רזון. ואחד פנימי ירבעם.
וכל הסיפור זה מעניין. כי פתאום יש שכר ועונש פרטי לבית המלוכה, מי יהיה המלך
לכאורה בתורה לא נזכר כזה דבר.
רק שאם העם והמלך ששניהם אותו דבר כנראה יחטאו אז יגלו כולם
אבל פה יש אופציה שנאשים את המלך בלבד ונאשים אותו
זה נראה לי חידוש של ימי שלמה, או אולי כבר אצל שאול ראינו את זה?
רק שאול באמת יש לו חטאים פרטיים. עבודה זרה תמיד היה מובן כחטא כללי. ופה המלך עובד עבודה זרה ומסתמא גם העם אבל לא מענישים רק מחליפים בית מלוכה
וגם יש איזה פשרה מעניינת. למען דוד ולמען ירושלים. שזה יהיה רק בימי בנו וכן שיישאר להם שבט אחד.
שגם זה לא מובן, כלומר זה מין פשרה בין השיטות שהזכרנו פעם אם ההבטחה זה על תנאי או לא..
ובאמת אם לא שככה קרה היינו אומרים שזה מדי מתאים.. כי נראה שכל הענין של ספר מלכים זה להגיד שלמרות שיש כזה תנאי אבל לבית דוד ולירושלים יש משהו מעבר לתנאי הזה קצת, כי אחרת קשה להגיד שלמשל ירבעם חוטא כשהוא מואס בירושלים. ובכלל הוא סובר ש׳ויפשעו ישראל בבית דוד ‘ זה בעצמו סוג של חטא
אבל אני לא מבין ההיגיון. דוד היה צדיק. שלמה חטא. אז לכן בגלל דוד לא ייענש שלמה? מה יש לדוד מזה?
זה משהו עקבי במקרא, שאומרים למישהו מגיע לך עונש אבל לא לך לבן שלך
כבר אצל אברהם אבינו יש כזה דבר, ואתה תבוא אל אבותיך בשלום
שזה תמיד היה נתפס לי מין נחמה אגואיסטית מוזרה, הבנים שלך יסבלו אבל אל תדאג אתה יהיה לך קבר יפה..
ולהלן אצל חזקיה זה הכי מפורש
שישעיה אומר לו שהכל ילך לבבל ואחרי שהוא ימות וחזקיה עונה לו תודה על בשורה טובה ששלום יהיה בימי..
למשל בסיפור יציאת מצרים יש ענין שלם של השם של משה. ולפרעה ולבתו ואפילו לאביו ולאמו לאורך כל אותו סיפור אין שם. זה מאד חשוב כאשר כמקרא נותן למישהו שם. וזה שאין לפרעה שם בכל הסיפור מראה שאין לנו בעצם עניין בו. אז פתאום שיש לפרעה שם זה חייב להיות חשוב.
איפה ברור בפרעה של מצרים שהעם שלו לא היו חוטאים איתו? נראה לי שיש שם כזה תהליך באמצע המכות שעבדי פרעה כבר אומרים שמצידם שמשה יצא
אה מעניין
אפשר להגיד שבאמת חלק גדול מהעם שלו יצאו עם ישראל..
רק נשארו לו שש מאות רכב בחור..
אבל ברור שהמלך מחליט, השאלה אם יש קונפליקט בינו לעמו
ואם המלך הוא רע מה הם האופציות להסתדר עם זה
אולי זה חלק מההתמעטות של התפקיד המלך מאז ימי שמואל, שבעצם אפשר להחליף את המלך והעם יישאר
מה שלא אפשרי לעשות כ:כ עם פרעה מלך מצרים
למשל אצל אחשורש, מחליפים את המלכה לא את המלך.. זה בולט להשוות ‘ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה׳ אל ‘קרע יהוה את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך”. אצל אחשורש המלך הוא קבוע רק המלכה משתנה. אבל אצל שאול רק הויה הוא קבוע. וכאן הוא נותן את המלוכה ‘לעבדך׳. שזה עוד יותר בולט, שבעצם אפילו המלכות תישאר כי ירבעם נחשב עבד לשלמה, ואפילו הוא יכול לרשת את המלוכה. (אבל בפשטות עבדך זה כי הוא היה שר ממונה כדלהלן)
אפשר שמלה מבטא את המלכות כמו בגדי מלכות, אני לא יודע מה המלכות של פרעה אם יש לו שמלה..
מסתמא השמלה החדשה של ירבעם זה חלק מהמרד שלו, קנה לו בעקיטשע אדמורית.. וירבעם בעצם הרגיע אותו שיקח רק עשר חלקים ולא את כולו וגם את זה לא היום..
*ואחיה
ולכן הוא יצא מירושלים כמנהג המורדים ללכת לאיזשהו מקום לעשות מסיבת הכתרה
כאשר השם עונה לשלמה שנית הוא לא אומר לו שאם תחטא יקח ממנו את המלוכה הוא אומר באמת שיגלו
אבל בכלל מוזר היה צריך לקרוע הבגד של שלמה למה הוא קורע הבגד של ירבעם..
אה שמלה
נכון..
אולי שלמה נתן לו השמלה הזו כאשר הפקיד אותו
זה קשור בטח ליוסף שקרעו או לקחו ממנו הכתונת שלו..
לא יודע
ירבעם הוא על בית יוסף
אבל השאלה למה. יש איזה סיפור שמשה כבש את לב עבדי פרעה והעם. זה יכול להראות את ההצלחה של משה. התורה לא מתעסקת לכאורה עם שאלת האשמה של פרעה ועמו הפוקוס הוא על הוצאת ישראל ממצרים והכח של משה לפעול את זה
🙁 מי המציא המילה סמל במובן שלנו, בתורה יש רק תבנית כל סמל סמל הקנאה.. לכאורה עניינו דמות או צורה? לא יודע
זה רק במודרני? לא נמצא לפני כן
נשמע ככה, איך אומרים סימבול בלשון מקרא או משנה? לא אומרים..
אולי ‘שם׳
וביחס למונומט ‘יד׳
‘עדות׳
בלשון חכמים ‘סימן׳
לפעמים ‘זכר׳
שיש לזה מובן לשוני אצל חכמים, ‘ידות נדרים׳
אות ומופת? לא ממש סימבול
זה מוזר שמושג שכה בסיסי במחשבה שלנו אין לו מילה מדויקת לכן אני הסתקרנתי
היה מתאים שיהיה במדרש ‘סומבוליון׳ או משהו כזה..
אבל אני לא יודע לחפש, אוצר החכמה לא נותן לחפש ביוונית..
אבל אין להם מדרשים או ספרים שלנו.. כאילו מה אמרו חכמי ישראל עד לפני מאה שנה כשרצו להגיד ‘סמל׳..
יש קצת שאמרו סימבול, המילון ההיסטורי מביא לראשונה את ר״ע מן האדומים.. ולפני כן מה..
זה נראה לי אפלטוניזם בסיסי אבל יש לו אולי מילים אחרות זה צריך לבדוק
צללים וכדומה
נו מצה הוא סמל ליציאת מצרים זה לא היה הפשט לפני?
הגמרא שדנה אם סימנא מילתא ולומדת ממשיחת שלמה בגיחון שצימשך מלכותו כמעיין זה לכאורה ממש סמל במובן הזה