Monday, February 01, 2016 • כ״ב שבט תשע״ו
מה אתם רוצים פה בדיוק
שלמה היה חכם מכל בני קדם וממצרים ומהימן וכלכל ודרדע
זה לא שבני קדם לא באמת היו חכמים מי שהם לא היו
או מצרים
ושלמה היה יותר חכם מהם
זה שיש חושבים שהיה חכם יותר מיואלי זה סתם שטותים, מכל אדם זה מי שהכתוב הכיר כחכם, ונותן אפילו דוגמאות לכך, זה לא אמור להיות כל אדם שהיה ושיהיה
ועשה הרבה שירים ומשלים
וחלק אפילו נדפסו במשלי וזה
במונ ג נב
ולפי הביאור הזה, הרי היודע את כל התורה כפי אמתתה נקרא חכם משני צדדים, מצד מה שכללה אותו התורה מן המעלות ההגיוניות, ומצד מה שכללה אותו מן המעלות המידותיות. אבל כיון שההגיוניות שבתורה מקובלות ואינן מוכחות בדרכי העיון, לפיכך בספרי הנביאים ודברי חכמים עושים ידיעת התורה מין, והחכמה בסתם 12 מין אחר, אותה החכמה בסתם 12 היא אשר הוכח בה מה שלמדנו 13מן התורה מאותם ההגיוניות על ידי קבלה. וכל מה שתמצא בספרים מרוממות החכמה ופלאיותה ומיעוט יודעיה, לא רבים יחכמו 14, והחכמה מאין תמצא וגו׳ 15, ורבים בדומה למיקראות הללו, כל זה על אותה החכמה המביאה לנו את ההוכחה על השקפות התורה.
אבל בדברי חכמים ז״ל גם דבר זה הרבה, כלומר: שהם עושים ידיעת התורה מין, ועושים החכמה מין אחר, אמרו ז״ל על משה רבנו אב בחכמה אב בתורת אב בנביאים 16, ונאמר בשלמה ויחכם מכל האדם17, אמרו ולא ממשה 18, לפי שכוונתו באומרו מכל האדם בני דורו, ולפיכך תמצא אותו מזכיר הימן וכלכל ודרדע בני מחול 17 החכמים המפורסמים אז.
ואמרו עוד החכמים ז״ל כי האדם נתבע בידיעת התורה תחילה, ואחר כך נתבע בחכמה, ואחר כך נתבע במה שמוטל עליו ממשפטי התורה כלומר: הבנת מה שראוי לעשות.
…
הוא מסביר שתורה וחכמה זה שני דברים
שלמה לא היה הכי פרום אבל היה הכי חכם..
ומכל האדם היינו בני דורו
ג נד סורי
חז״ל היו מודאגים אם היה יותר חכם ממשה
אבל הכתוב לא שמע בכלל ממשה או תורתו. .
והיה לו גם הרבה כסף אז בוודאי היה חכם, כי בעל מאה כו
,
בטח לא אכל לבד הכל מה שכתוב כאן היו אורחים..
והיה מעסיק מאד יפה, חודש עבודה חודשיים חופש, הלוואי עלינו
עליכם שלום
עכ״פ הפרק הזה חשוב למשכילים להראות שהמקרא מעריך חכמה ולא רק פרומקייט או תורה, כבר אבי המשכילים הרמבם השתמש בזה..
ומזכיר שמות של חכמים גוים כנראה שהיו מפורסמים לחכמים
נראה שהרמב״ם מפרש ולא ממשה שלא היה חכמתו ממין הגדלות של משה אלא מסוג החכמה הכללית
בכלל הגזמות כאלה שכיחים במקרא ופליאה על כאלה שלוקחים אותם ליטרלי, כמו לפניו לא היה כן ארבה ואחריו לא יהיה
שכל מיני מפרשים מצחיקים מקשיפ מהגזמה אחרת במקרא על יואל
כאילו נו באמת,
ואותו דבר לא קם נביא כמשה אבל פה אני כבר אומר כפירה ממש..
או שאני מראה שאנו כאלה מצחיקים מבססים עיקרי דת על הגזמות ההספד שמישהו עשה על הרבי שלו, ומי שלא מאמין בזה כפשוטו נהיה כופר
גם שלמה היה שמאלני היה לו שלום עם כולם
לא כתוב שניצח אותם כי היה כזה גיבור, סתם היה שלום, ועשה הסכמים ודברים
כך מפורש במקרא
והשם נתן חכמה לשלמה כאשר דיבר , ומה יצא מזה, או מה ההוכחה מזה, ויהי שלום
חוץ מזה היה ממש גוי התחתן איתם עבור השלום ועבד את אלהיהם עבור השלום, ממש שמאלני מושלם
אפילו בית המקדש הקדוש שלו לא התבייש שעשה אותו חירם
מסתמא חזל כבר אמרו שהתגייר או מה זה ממש בעיה
ואתם יודעים מה אירוני, שאלף שנה אחרי היו כל מיני יהודים שהתביישו שלמדו חכמה מגוים, אז מה המציאו, הגוים גנבו החכמה משלמה. נו ומה השלמה הצדיק הזה בדיוק היה, ממי הוא למד ועם מי הוא התחבר.. פליאה שלא העירו על האירוניה הזו, או שמא כן..
אשר וכי החלום לא מדבר במליצה וגוזמא כדרך הלשון
לא הבנתי מה קשה מחלום יותר ממקום אחר, זה ברור שלשונות כאלה הם לתפארת המליצה ואין אדם ישר שמסתפק בזה
לא.. הרמבם היה כופר השתמש במקרא בצורה מצחיקה עבור להמציא עיקר לדת
ברור לי שהרמבם ידע שרוב העיקרים שלו אינם יוצאים ישר מתוך המקראות שהתיימר להוציא אותם מהם
הוא רק חשב שזה רציונלי או חשוב להאמין והסמיך להם פסוקים
וזה כבר אכמל..
גם לא משה איש אלהים..
לא חילקתי, אני טוען ששניהם מליצה בעלמא
Monday, August 26, 2019 • כ״ה אב תשע״ט
פסוק א – היה מושל בכל הממלכות. פירוש הענין שהיה לו אימפריה, והמלכים שבכל אלה המקומות הכירו בו ושלחו לו מנחה דהיינו סוג של מס וולנטרי. אין הפירוש שהיה מלכות שלמה כפשוטו כוללת את כל הארצות האלה שאם כן מה נקראו ממלכות ומה ענין המנחה. אלא כך היה נהוג באימפיריות קדם לפעמים מלך קטן היה נכנע בפני מלך גדול והיה שולח לו מנחה מידי שנה וכו׳ אבל לא שממש המרכז ניהל את הכל, זה היה כמעט וולנטרי כזה ולכן היה קל למרוד כאשר רצו והיה רק איום שאם ימרדו יכבשו אותם אבל זה לא כזה קל למימוש. זה גם היה מצב מלכי יהודה בדורות האחרונים שהיו תחת נבוכדנצר עד שמרדו בו יותר מדי והגלה אותם.
פסוק ב ג – הריבוי הזה של מאכלים אינו ששלמה בעצמו אכל כזה הרבה.. אלא זה היה לכל הארמון והמלוכה והמשרתים והצבא וכו׳
וכפי שכתוב בפסוק ה׳, ישראל ישבו רק מדן ועד באר שבע, בעריהם. אבל מתפסח ועד עזה היה רק רודה בהם.
מספר הארווות והסוסים לא מסתדר לי, למה צריך 40 אלף ארוות ורק 12 אלך פרשים? מסתמא בכל ארווה נכנסים כמה סוסים, אז יש הרבה יותר סוסים מפרשים, אולי כל פרש מנהיג כמה וכמה סוסים וצריך להחליף לפעמים כשמתעייפים וכו׳
ענין הנצבים והמס כפי המבואר בפרק הקודם היה הסידור כך, היו 12 נציבים כל אחד היה ממונה על חודש. כלומר התפקיד שלהם היה לדאוג שבאותו חודש יהיה למלך מספיק כסף, ואיך הוא אוסף את המס אינו מענין המלכות המרכזית, זה היה הדלגציה. והנציבים היו צריכים לכלל את המלך.
פסוק י- יב מדבר באופן כללי על חכמת שלמה. פה יש לו כבר חכמה תאורטית גם כן לא רק חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט כמו סיפור הזונות.
בני קדם ומצרים היו מפורסמים בחכמתם. בני קדם היינו מה שנקרא mesopatamia – near east. מצרים ידוע. בשני מקומות אלו היו מסורות חכמה עתיקים ויש עדיין כתבים שלהם עד היום.
והכתוב משבח את שלמה שהיה חכם מהם, אבל יש במשמע ותרב חכמתו מהם גם שלמד את חכמותיהם וסידר ואסף וכו׳. וכן בספר משלי המיוחס לשלמה יש קטעים שכתוב עליהם שנעתקו מדברי למואל והוא היה ממלכי קדם. ויש עדיין כתבים מקדם ומצרים שדומים לספר משלי וכו׳.
איתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול הם שמות חכמים שהיו מפורסמים בימים ההם. כמו שנגיד היה חכם מאריסטו ומאפלטון ומדקרט. ויש גם על שמם מזמורים בתהלים וכנראה נעתקו מהם.
ויש על זה דרשות חזל
אבל לפי הפשט היו אלה חכמים גוים
שלשת אלפים משל – פירוש משל בלשון המקרא על פי רוב פתגם. כל פסוק בספר משלי למשל נקרא משל אחד. אמנם בספר משלי שלנו יש פחות מאלף פסוקים ולכן שיערו המפרשים שהיו עוד משלים שנאבדו ולא נעתקו.
ושירים הם כמו שיר השירים, שנחלק לפי הפשט לכמה שירים. וכאלה כתב או דיבר 1500
חצי מספר השירים ממספר המשלים. כנראה כי שירים יותר ארוכים ממשלים שהם שורה אחת ואי אפשר שיהיו באותו מספר
וידבר על העצים וכו׳ לא ברור הפירוש, אם דיבר על טבע העצים דהיינו שיריו כללו ענייני מדע וכו׳, ואולי יש פסוקים במשלי שמתפרשים כך. או היו משלים מן העצים וכו׳ כמו משל יותם וכדומה.
והדרשה ידועה
בימים ההם היה מושג כזה אם מישהו התפרסם כחכם היו באים אליו לשמוע חכמתו גם מארצות רחוקות, במיוחד אם היה גם מלך המלכים היו תומכים בחכמה ומהם היו חכמים בעצמם וזה היה מין תחרות כזה כמו היום איזה מדינה יש לה אוניברסיטה הכי טובה כך היה אז איזה מלך הכי חכם וכו׳ והיו עושים קונפרנס בינלאומי לדבר על החכמות שחידשו, ובאו מכל העמים סביב לשמוע חכמת שלמה.
פסוק יז רואים ששלמה מפרש את מניעת דוד מלבנות בית המקדש לא כי היה אכזרי אלא כי היה עסוק מדי במלחמות ולא היה לו שלום.
בצידון היו עצים מפורסמים ביפים, עצי לבנון, נדמה לי שעדיין זה כך
חבל רק שנאסראללה אינו אוהב את ישראל כמו שחירם אהב את דוד ושלמה..
פסוק כא כאשר שמע חירם ששלמה עדיין רוצה לעשות איתו ביזנס כמו אביו שמח שהוא כזה חכם..
חוץ מהמס שהיו צריכים לכלכל בית המלך עשו מס חדש של עבודה שחלק מהאנשים צריכים לעבוד חודש בלבנון וחודשים יהיהו בביתם. למעשה אם מתחשבים עם הגיוס שיש בזמננו או קרוב לו זה מס קל למדי.. אך יש לזכור שבאותם הזמנים באמת לא היה מספיק שיהיה אפשר לעשות מס יותר מזה כי כל אחד היה לו גפנו ותאנתו וכ׳ו ואם לא היו עובדים אותו לא היה מה לאכול, אז היה מספיק שפע שחודש מתוך שלש יעבדו את המלך אבל השאר בהכרח היו בביתם לעשות את מלאכת הצורך. רק אחרי המהפכה התעשייתית יש בכלל אפשרות שהרבה בני אדם יעבדו רק בשביל המלך כל השנה.
הפרק מסתיים ויכינו העצים והאבנים. אפשר כבר לשמוע את הפטיש מכה ואת הגרזנים חותכים העצים מכינים ערימות ענקיות של עצים ואבנים מסודרים לבנות את בית המקדש.
פרויקט ענק מאה אלף אנשים ויותר מעורבים בה
המשכן היה פרוייקט הרבה יותר קטן הספיק בצלאל וחכמי לב אשר איתו
נראה לי יותר שזה היה ההסבר של שלמה . ההסבר אחר זה של שאול..
צודק כמובן.. למה אני חושב תמיד 1500 כי זה כתוב מוזר חמשה ואלף, ואולי פירושו קצת שונ
מעניין מאד
אבל המספר ספציפי מידי… בדיוק 1005, למה לא יעגל ל1000.. בטח גם לא היה בדיוק 3000 משל אולי 2987 או 3120 המקרא לא מדקדק כל כך על פי רוב
כבר היה יותר נוח להגיע להיפך להשמיט הויו ויהיה חמשה אלף
*להגיה
אבל טוב סתם השערות בעלמא זה לא ענייני..
אפשר עוד השערה שהכוונה שיש 5 שירים עיקריים והם 5 שירים בשיר השירים, ואלף קטנים והם מרומזים בסופו האלף לך שלמה
או חמשה שירים ועוד שיר אחד הנקרא אלף והוא השיר האחרון בשיר השירים
ידעתי שזכרתי פירוש זה, זה המצאה של המלבים
ויהי שירו חמשה ואלף הוא ספר שה״ש שנחלק לחמשה שירים ושיר האחרון המתחיל אחות לנו קטנה שאומר שם איש יביא בפריו אלף כסף, האלף לך שלמה נקרא שיר האלף, כמו שבארנו זאת ת״ל בפי׳ שירי הנפש :
וכן שלשת אלפים משל מפרש אלף מלשון לימוד והוא ספר משלי שנחלק לפי דעתו לשלשה ספרים
וחזל אמרו שבמשלי יש בערך 1000 פסוקים וכל פסוק יש לו שלשה פירושים יוצא שלשת אלפים
גם רשי קרוב לזה שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל. שְׁלשֶׁת לִמּוּדֵי מְשָׁלוֹת, שָׁלשׁ פְּעָמִים כָּתוּב ‘מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה׳ בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי.
וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה. שְׁלשָׁה אֵלֶּה, וְשִׁיר הַשִּׁירִים, וְקֹהֶלֶת.
וָאָלֶף. בְּכָל אֶחָד כְּדַי הוּא לִלְמֹד. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁהָיָה אוֹמֵר בְּכָל פָּסוּק שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, וְעַל כָּל מָשָׁל, אֶלֶף וַחֲמִשָּׁה טְעָמִים.
זה מה ששמואל טען… אבל אנשים נורמליים חושבים וודאי למלך שלנו זה טוב..
גם כבר העירו פה והמפרשים החדשים על הקירבה הלשונית בין זה לשעבוד מצרים וישימו עליו שרי מסים
Monday, March 20, 2023 • כ״ז אדר תשפ״ג
אבל זה באמת זה…
אוקיי אני צריך להתחיל ספר מלכים.. תסלחו לי אם אני חוזר על דברים שנאמרו
מה זה הסיפור הזה עם אבישג, איזה מין דבר זה, מה פשט ומה רמז, חיפשו מישהי שיחמם את המלך לא יכלו לקנות עצים לחימום? או שלא יחם לו הכוונה לחוסר אונים מיני, שהוא מחלה או תסמין של זקנה, וחיפשו אולי מישהי חדשה שיתעור את המלך אבל גם זה לא עזר?
זה מוזר חכמים אומרים המלך לא ידעה כי היה לו כבר יותר מדאי נשים לפי ההלכה. ורשי אומר שהפשט הוא כי הבתולה מחממת יותר מן הבעולה (מה זה מדע? כיצד בתולה מחממת? ) והיום ראיתי אלטר אומר פשוט לא ידעה כי לא יכל היה זקן..
כל הסיפור ממש לא מכבד את המלך, מסתמא הא בכלל פה שנבין את הבקשה של אדוניה אחר כך את אבישג
יש המדרש שמשווה בין זה לאחשרורש, אבל תכלס זה מאד מאד דומה.
מה, על איזה צדיק או ראש ישיבה מספרים כאלה סיפורים. היו אז השגות אחרות, או שהכל על פי קבלה ומה
אחר כך רואים שבת שבע נכנסת לעשות פרוטקציה, אז זה לא ששכח משאר הנשים, אבל לא כתוב מה עשו. חכמים גם שם הבינו שהיו יחסים בין דוד לבת שבע, שזה לא ברור שהפשט
על הבאבא סאלי, סתם האשכנזים הרסו לעצמם עם חדר״ג
או שזה פשוט היחס ה׳בריא׳ לנשים פה? צריך לשאול את אוריה מבורך מה דעתה..
אחר כך אדוניה. היה תנאי למלך שיהיה יפה תואר? שלמה לא היה כזה יפה תואר כנראה או לא כתוב עליו, רק היה חכם. דוד גם לא הרי כתוב אל תבט אל מראהו.
אז אבשלום ואדניה חשבו למלך בכח ה׳גוד לוקס׳ שלהם, וזה היה הקופה עם אבישג.. אבל בסוף בת שבע הזכירה למלך אהבה ישנה אפילו שכבר לא היתה הנערה הכי יפה בכל ארץ ישראל ומלך שלמה
מה זה כבר ממש סיפור אחשורש
ואדניה חשב שהוא בטח שידוך טוב לאבישג אבל שלמה עלה על הטריק שהוא מבקש את המלכות כי זה השיטה שלו שהכי יפה עם האשה הכי יפה צריך למלוך..
ובאמת ‘אותו ילדה אחרי אבשלום׳, ברשימת הבנים של דוד (שמואל ב פרק ג) רואים שהסדר הוא אמנון כלאב אבשלום אדוניהו. אז לפי הסדר היה צריך אמנון למלוך ואז הרגו אבשלום וחשב למלוך ואז נהרג חשב אדוניה למלוך. (מה קרה עם כלאב/דנאל לא ידוע.. בטח לכן אמרו חכמים שהיה הכי צדיק לא התערב בכל הפוליטיקה)
אבל מי מלך שלמה, אולי זה קשור גם לתקופות, גם כנראה אהב את בת שבע הכי הרבה ובגללה מלך שלמה. וגם הוא נולד בתקופת ירושלים , לא ידוע הסדר שם, בשמואל ב פרק ה רשימת הבנים שנולדו בירושלים לא יודע אם זה לפי הסדר, שלמה לא הראשון שם, עכפ בתקופת ירושלים הוא באמת היה המלך על כל ישראל ולכן מתאים שירשו אותו מאז
ומה ענין נתן הנביא, הוא שהיה מעורב אצל לידת שלמה ומעשה בת שבע, כנראה היה לו קשר עם זה
הוא עושה טריק דומה ליואב כאשר החזיר את אבשלום, קודם שולחים אשה למלך עם סיפור יפה ואחר כך בא הגבר וממלא אחריה. חשבתי שיש משהו דומה במגילת אסתר גם שהמלך מדבר עם משרתיו ואז המן בא פתאום, זה היה כזה סדר או שזה משחק על הסדר הזה
למעשה בשלב זה רואים ברור שדוד המלך הוא השליט הרשמי כולם מבינים שאם הוא אומר משהו ברור יקיימו את דבריו. רק אדניה מתנשא, חשב שאם לא עצבו אביו מימיו לא יגיד לו כלום גם אם יכריז על המלוכה. ואולי זה כמעט היה מצליח כי דוד היה זקן וחלש. אבל נתן ובת שבע עשו מהפך כאשר שיכנעו את המלך להכריז ברור ששלמה ישב על כסאו
זה מעשה וויזניץ זה
הסיפור הזה של הקול הגדול שעשו העם בשמחתם ושמיעת הקול על ידי אדוניה מזכיר משה ויהושע יורדים מההר ושואלים מה הקול ענות במחנה
למה פתאום כולם אוחזים בקרנות המזבח? אם זה היה משהו נפוץ למה לא שמענו את זה עד עכשיו ופתאום שניים זה אחר זה אדניה ויואב עושים את זה
לאחד זה הצליח קצת ולשני לא