Tuesday, August 20, 2019 • י״ט אב תשע״ט
ההבדל העיקרי בין ספר שמואל לספר מלכים שספר שמואל הוא מעשי דוד וספר מלכים מעשי שלמה ושאר המלכים. דוד המייסד קיבל ספר שלם לעצמו וכל שאר המלכים ביחד נדחקו לתוך ספר אחד.. אכן החלוקה לא חדה מלכים מתחיל בסוף ימי דוד שכבר מתחילים לחשוב באופן רציני על היורש, וכן ספר שמואל מסתיים כבר בקניית מקום המקדש כמו שהעיר חיים יפה שהוא נושא גדול בספר מלכים שבנו אותו, וזה נראה חלק מכך שדוד רצה לבנות המקדש אך הנביא מנעו אך עשה התחלה של קניית המקום ולפי דברי הימים גם הכין לה חומר לבנותה.
ותרגום השבעים חיבר את שניהם לספר אחד ויש לו מלכים א – ד.
סיפור הראשון בספר זה הוא סיפור אבישג. הוא כאן להראות שהמלך כבר היה חלש ולא היה כוחו איתו. אפשר הטעם שהמלך לא ידעה לא לשם פרישות אלא כי כבר לא היה לו כח, וזה הכל להראות החולשה שהיה כבר זקן
ורואים כאן שהיה מקובל בימים ההם שנערה צעירה היא פתרון לבעיה רפואית של חולשה, זה מעורר את רתיחת הדם על ידי התאווה והיופי. ראינו למעלה אצל אמנון, אבל פה זה היה לגיטימי והוא היה המלך והיה בסדר שתעשה את זה.
יכול להיות גם שלא ידעה כי אילו ידעה הרפואה כבר לא היה עובד כמו אצל אמנון ברגע שבא עליה לא אהב אותה, יש משהו דווקא בזה שהיא לא אשתו שמושכת אותו ומעוררת את כוחו
ולא יחם לו – זה דבר שקורה לזקנים תמיד קר להם וזה מפני חולשת מחזור הדם
היה חום ןמעיל אבל זה לא עזר
כמפורש ויכסהו בבגדים ולא יחם לו
ובימים ההם לא היה להם פרומע פחדים כמו שיש לנו.. הכל היה לשם שמים
חזל כבר השוו את מסע החיפוש לאחשורש ששלחו משלחת בכל גבול ישראל לחפש לו שידוך.. ואמרו אצל אחשורש כל מי שהיה לו בת יפה הסתירה ואצל דוד כל מי שהייה לו בת יפה הביא אליהם
אז עוד לא שמעו על האיסור של החפצה.. הכל היה ככה
להלן בפרק יא רואים שאדניה ביקש משלמה שיתנו לו את אבישג, משמע שכן היה מותר לתת אותה לאיש אחר, רק שלמה לא רצה כי חשב שבזה ירצה אדוניה שוב למלוך. וחזל חשבו אולי זה בגלל שהמלך לא ידעה ואילו ידעה היה אסור אבל צריך לעיין
לכן לא לומדים אצלנו בגיל צעיר..
בפרק ב פסוק יא והלאה
באמת המשמעות משתנה על ידי שהיחס משתנה, אני לא יודע מה באמת חשבו שם, אבל זה לא שהם היו רשעים וכו׳, אז היה פשוט ככה או מה. אם היום מישהו קורא את זה ואומר הנה מזה אני לומד שיש להיות רשע זה לא הפשט..
כלומר צריך ליזהר לא לקרוא לפי הנחות שלנו. יכול להיות שהשתנה המוסר או המציאות, אבל אי אפשר ללמוד מזה שצריך להיות רשע זה סתם טעות דוד המלך לא התכוון להיות שובניסט הוא התכוון להתרפא או מה..
באמת גם פה לא כתוב אם שאלו אותה אבל חז״ל מניחים שכל אחת היתה שמחה לשרת את דוד ושאצל אחשורש היה צריך ממש לאנוס אותן.
בקיצור יש 2 סיבות למה היום לא עושים את זה 1 כי זה לא חסידי ו2 כי זה לא פמניסטי ומעניין כיצד שניהם מגיעים לאותו מסקנה..
לאט נגיע לזה… ננסה ללמוד כל דבר בפני עצמו..
אני חושב שאצל הרמבם עדיין אפשר למצוא יחס של אישות בגלל צרכים נפשיים או פיזיים, בהלכות דעות כתוב שלא יבעל אלא כשיש צורך לגוף להוציא זרע ונותן סימנים כיצד יודע שיש צורך כזה. וגם יש קטע נדמה לי בשמונה פרקים שאומר שאדם לא יסתכל בנשים יפות אלא אם צריך לכך לפקח דעתו
אצלנו זה מוזר מאד כי סיבכנו גם הצרכים האלה לכל מיני אהבות ורומנטיקות וכאלה, ואולי זה יותר טוב אבל עדיין נשארו אותם צרכים וצריך גם לחשוב עליהם..
היחס הרפואי הזה זה לא רומנטי וגם לא קדוש דתי וגם לא סתם שנאת נשים זה משהו שלישי או רביעי וזה מה שאני מצביע פה
https://www.npr.org/sections/health-shots/2009/…
כמובן יש גם היום רעיונות ככה.
..
https://www.quora.com/Do-beautiful-nurses-reall…
האנשים פה טוענים שזה לא עובד…. טוב אז לא..
בכל מקרה דוד המלך כל חייו היה לו הרבה נשים ופתאום כאן לא ידעה, חזל הבינו שזה בגלל שיש גבול לא ירבה לו נשים שזה 18 וכבר היה לו 18, אבל אז קשה כיצד היה מותר לו להתייחד איתה, והלא כבר גזרו על ייחוד בסיפור של תמר, אולי האיסור לא ירבה לו נשים הוא רק על הבעילה אבל קידש אותה, וצ״ע
בכלל הרעיון הזה של חזל לפרש פסוק כללי ולא ירבה לו נשים שזה מספר מסוים מאד אופייני להם. ולמדו מדוד שכתוב כהנה וכהנה ואז היה לו 6 נשים. לפי הפשט הכוונה על ריבוי באופן כללי, תחליט בעצמך מתי זה יותר מדי, מסתמא הפסוק היה אומר שלדוד היה יותר מדי וזה אזהרה לא לעשות כמותו.
עכשיו אדוניה. למה רצה למלוך. גם עליו כתוב שהיה טוב תאר. איזה מין קריטריון זה למלך שצריך להיות גוד-לוקינג..?
הפסוק מאשים את דוד שלא נתן לו מספיק מוסר – ולא עצבו אביו מימיו. היה ילד מפונק בן מלכים.
הקשר הוא הרבי כבר היה זקן מעט ולא ידע כל מה שהולך סביבו חשבו לעשות מחטף ולהמליך את אדניה אבל בסוף לשלמה היו קשרים יותר קרובים בחדר הפנימי של המלך וזה נמנע על ידי בת שבע
אבל זה מעניין פה כי על שאול כתוב שהיה גבוה ויפה, ואז כששמואל בא להמליך את דוד כתוב אל תבט אל מראהו כי האחים שלו היו יותר יפים אבבל אלהים יראה ללבב, אז חשבתי שכבר הבינו שיופי זה לא קריטריון טוב, ואבשלום ואדניה חוזרים לטעות של שאול רוצים למלוך בזכות המראה שלהם
מעניין,
יש תורה של הבני יששכר שאומר שאדם צריך להדר להתחתן עם אשה יפה כי זה הרי מצוה להתחתן וכמו כל מצוה צריך לעשות את זה יפה הידור מצווה..
אז אפשר גם מצוות מינוי מלך עדיף לעשות עם אדם יפה..
אבל הוא גם מנסה להגיד שיופי יש לו איזה ערך רוחני
כן, אבל המלך הוא גבר..
באמת כתוב על דוד שהבנות אהבו אותו אז יש משהו במשחק הזה שקשור גם למשיכה..
אבל אהבו אותו כי הרג הרבה פלשתים…זה מה שמוטל על הגבר..
אפשר להגיד כמו דוד המלך..
אבל אפשר להגיד זה פשוט אנשים שיש להם יכולת יעשו יותר תאוות, אתה אומר להיפך זה אותו כח שמוביל אותו לשניהם
לכן לפי הקריאה שלי שהסיפור כאן שנחלש הכח גברא של דוד הכוונה שגם המנהיגות שלו נחלשה
פסוק ה מתנשא לאמר פירוש גם לפני הסיפור הזה תמיד היה מספר לחברים שלו אני אהיה המלך פעם. כמו נסיך מתנשא כזה.. והתחיל לעשות דברים של רכב ופרשים אבל זנ לא היה עדיין מלכות ממש רק התנהג בהתנשאות. ועל זה הפסוק אומר שלא עצבו אביו שדוד היה צריך להגיד לו לאט ילד… לא ככה מתנהגים אפילו אם זה נכון שתהיה המלך בסוף
מתי נשבע דוד ששלמה ימלך?
הסיפור פה כמו יואב עם האשה החכמה. זה היה הדרך לדבר אל דוד קודם שולחים אליו אשה ואז האיש השר בא וממלא אחרי דבריה. זה היה טכסיס כזה כי יותר קשה לסרב לאשתו אילו נתן היה בא לבד היה צריך לעשות תור וכו׳
פסוק מב רואים עוד פעם מה שראינו למעלה שהיה כזה מוסכמה שאיש טוב מביא בשורות טובות – איש חיל אתה וטוב תבשר
אדניה לא היה לו צבא ואנשי ברית ממש כמו שהיה לאבשלום. הרעיון שלו היה רק טריק שהיה אומר באופן טבעי הוא ימלוך ואביו יסכים אבל ברגע שהמליכו את שלמה ודוד הסכים ידע שנגמר המשחק כי לא היה לו לגיטימציה בפני עצמו
Wednesday, March 15, 2023 • כ״ב אדר תשפ״ג
https://m.facebook.com/story.php
אז הסופר התעייף.. או שהוא רוצ הלעשות כזה סיפור ירידה
מה הראיה שזה נאמר אחר המלכת שלמה?
לגבי שירת דוד – האם ברור שהנוסח של ספר תהלים יותר מתוקן?
לגבי השירה – למה לא סביר שזה נאמר אחר שהכניע את אבשלום?
(אבל אליבא דאמת מסתמא שירה זה נוסח כזה אולי אמרו כמה פעמים)
מה הפחד מאיש שיש לו שש אצבעות על כל יד.., נראה מחלה
מסתמא דיברנו בדברי הימים ושכחתי.. המזבח שהוא בונה פה זה סתם ללא קשר? כאילו מזבח חד פעמי? מסתבר הרי שזה כבר יהיה קשור.
וזה שהם נשבעים שלא יצא עוד דוד למלחמה מתי זה קרה? הנה במללחמת עמון הוא עוד הולך בסוף. אולי לא בדיוק אחרי הקודם בכתוב אבל מכל מקום משמע שזה שלב יותר מאוחר
אגב זה נראה לי חידוש מעניין של אנשי דוד המלך לא יצא למלחמה. לכאורה עד עכשיו זה כל התפקיד שלה מלך שיצא מלחמה עם העם. וכן נראה לי שהיה נהוג במלכויות הקדומות האלה בכלל. המלך הוא לא איזה דמות ייצוגית, אם הוא נופל במלחמה זה בדיוק תפקידו, כמו שאול. זה לא משהו שיכול להימסר לשליח כאילו. בדיוק כמו שאין היגיון שהמצביא לא יצא למלחמה, זה בדיוק המלך. אם הוא לא יכול אז לא, ימצאו מלך חדש. אבל אנשי דוד אומרים מה שאצלנו נשמע הגיון רגיל, למה לסכן את המלך, זה רק יגרום בעיות, ולא תכבה את נר ישראל. אני חושב שזה בעצם רגע התייסדות המונרכיה
שמעכשיו המלך הוא לא זה שמגן על העם (רק במובן ייצוגי) אלא להיפך העם מגין על המלך..
זה מהפכה ואפשר להבין למה אבשלום ושבע בן בכרי לא האמינו כל כך בזה
רק אחר כך נזכרו שהמלך הציל אותנו מאויבינו
יואב הוא בעצם מייסד המלכות בישראל. כי הוא היה מצביא שהיה מסוגל כנראה לקחת לעצמו את המלכות אבל הוא מסר לדוד את הכבוד ולעצמו השאיר רק הג׳וב של להיות המצביא. כמו שמפורש אצל מלחמת עמון
סיפור הגבעונים מאד חשוב. כבר אמרו חכמים שיש בזה קידוש השם עצום שפשטו ידם בגרים גרורים ועשו להם כך. אבל זה חשוב ביחס למה שכל הזמן אומרים שהמקרא בעד להרוג כל הגוים. והנה נכון יש סיפור של שבועה לגבעונים, אבל באמת ברור שם שזה לא לכתחילה, ומה בדיוק עשה להם שאול לא ברור אבל ככל הנראה הוא לא כזה האמין בברית של יהושע ומצא לו עילה להרוג בהם. אבל השם לא מסכים לזה. ולכן מפורש פה שהגבעונים לא מבני ישראל. שאפילו הכי באשמת הנגיעה בהם היה רעב. אז יש כזה סיפור של חטא שלא הרגו שבעה עממים אבל גם יש חטא גדול כאשר כן הרגו מהם..
לכאורה עיקר האשמה הוא עבירה על השבועה בעצם, הרי ההגיון של שבועה זה שמקבלים על עצמנו עונש אם נעבור אז זה קרה
לגבי זה שהשם נעתר לארץ רק אחרי שקברו את בני שאול – זה לכאורה הראיה לפירוש חכמים ש׳אל שאול׳ זה שאול שלא נספד כהלכה
אני לא יודע מה פירוש דברי דוד האחרונים? הדבר האחרון שהוא אמר?
ואיפה דברי דוד הראשונים..
חשבתח שחייב להיות כזה מושג של “דבריו האחרונים “, אולי משהו כמו צוואה. צריך לבדוק אם יש נוסח כזה בעוד מקומות? או דומה? ואז זה לא בהכרח האחרון כרונולוגית רק דיבור שמדבר על העתיד או משהו כזה. כמו שיש כותבים צוואה בגיל עשרים..
זה *מקומ*ם באמת
זה הרי באמת הדעה של הרבה הסברים שהמקום כבר נבחר לפחות מימי אברהם והוסתר , יש ברמבם טעמים לזה אולי זה גם פשט של דברי הימים?
לכן רשי מפרש שזה שקול כנגד כולם .צע
קראתי את תחלת ההקדמה של אברבנאל לספר מלכים. הוא מספר כיצד התקיים בפירושיו לנביאים ראשונים הנאמר על חיאל בית האלי ‘בבכורה יסדה ובצעירו הציב דלתיה”. רק בסדר הפוך. תחלת פירוש יהושע שופטים שמואל כאשר גורש באופן אישי מפורטוגול לקשטיליה, והיינו בצעיר צרותיו יסד פירושו. ואז קיבל משרה אצל מלך ספרד ולא היה לו זמן ללמוד, ואז גירשו אותו ואת כל ישראל מספרד, והיה זה בכור הצרות שלא היה כמוהו מעת החורבן, ואז כאשר הגיע לנאפולי הציב דלתיה וסיים הפירוש על ספר מלכים.
ככה חיו יהודים ופירשו את התורה
אבל באמת אני עוד בפרק כג
הגיבורים אשר לדוד, זה נראה מהזמנים שעוד לא היה לו צבא היו כמה גיבורים שהיו נלחמים. או שככה היה נהסדר משני הצדדים כפי שראינו בסיפור גלית שכנראה נמצא גם פה. היה אמנם איזה צבא אבל באמת היקר הה גיבורים מכל הצדדים. ופה רואים שבאמת היו גיבורים גם לישראל.
אני לא יודע מי כינה אותו שמשון הגיבור אבל עדינו ואלעזר ושמה בוודאות היו גיבורים..
ומה שמשמע שהיה שלשה גיבורים עיקריים, ואז כמה אנשים שגם היו גיבורים אבל לא כמו השלשה האלה, ‘ואל השלשה לא בא׳. אבישי היה חזק והכל אבל לא היה כמו השלשה הראשונים שממש לבד יכלו להכריע קרב שלם.
הסיפור עם המים, ראיתי פירוש יפה של המלבים. שהמאמץ של כל דבר צריך להיות בהתאם למטרה. לא מתאים לעשות עבודה יותר מדי עבור מטרה פשוטה. דוד הבין שהמאמץ שהגיבורים עשו לא היה פרופורציונאלי לצמא שלו. אבל ביחס לשפיכת המים לפני ה׳ זה כבר פרופורציונלי.
סך הכל היה לו 37 גיבורים, הכל בכל מכל, מעניין כמה אפשר להשיג מזה
אבל מה ויסת את דוד בהם, משמע שלכתחילה כל זה עונש לישראל, אפילו החטא של דוד שגרם למגפה
על כל גיבור מסופר בעצם מעשה אחד. עדינו הרג פעם 800 אנשים בפעם אחת. אלעזר פעם אחת הכה עד שיגעה ידו ולא היה לכולם מה לעשות אחריו אלא לפשט. שמה פעם אחת התיצב בתוך החלקה ונעשה תשועה גדולה. אבישי פעם הרג 300 חללים -ברור שזה לא מגיע למעשי השלשה הקודמים שממש הכריעו קרב שלם. כנראה 300 זה לא מספיק לזה. הרי עדינו הוצרך ל800. בניהו הוא יוצא מן הכלל הוא ‘רב פעלים׳, יש עליו לא רק סיפור גבורה אחד אלא כמה, גם הכה שני אריאל מואב. גם הכה ארי. גם הכה את המצרי. שלשה מעשים שלמים. אז הוא במידה מסוימת נכבד מהשלשה שיש לו יותר מעשים מהם. ומכל מקום לא בא אליהם כנראה כי הרג רק יחידים
חסר אחד בחשבון, יש חמשה גיבורים עם סיפורים ועוד 31 ברשימה. איך יש 37, אני רואה שכבר הקשו
תירוצים שונים
זה בעצם מתאים, אחר שספרו את הגיבורים יש לספור את שאר העם
אבל יואב לא הסכים לזה, למה לא, הוא שר הצבא,
אולי לא רצה שהמלך ידע בדיוק עם מה יש לו לעבוד, עדיף לו שיצטרך לסמוך על יואב
אני לא זוכר מה אמרתי פעם קודמת אבל זוכר שהתפעלתי מאד מדוד שהוא המלך היחיד בהיסטוריה אי פעם שאמר תהי נא ידך בי ובבית אבי, לקח האשמה על עצמו במקום העם
Thursday, March 16, 2023 • כ״ג אדר תשפ״ג
אבל לכאורה הפשט הפשוט הוא שהסיפור מלמד או שדוד לימד אז שגם לגבורה יש גבול. לא תמיד זה חכמה לעשות באומץ. צריך לשמור את האומץ לזמן הראוי. ולא כל תאוה של המלך צריכים למלא בכל מחיר. (ולכן יואב באמת לא רצה לקיים התאוה של דוד לספור את ישראל בפרק הבא..)
מן הסתם החברה היו מאד מאוכזבים חשבו שיעשו הפתעה למלך שבטח לא התכוון ברצינות והנה הם ממש פרצו לפלשתים והביאו לו המים, אבל הוא כזה, מה אתם השתגעתם?
והגמרא מפרשת הכל על דברי תורה, שזה בעצם אותו דבר, רק בהקשר של מסירות נפש על התורה
שזה הפירוש שלהם להיראויות. וגם לזה יש גבול..
שיש כאלה יהודים שמוסרים נפש על התורה ויגיעו לבית דין של מעלה ויאמרו להם נו זה טוב לקרבן מה שעשיתם, אבל פעם הבאה אל תהיו כאלה משוגעים.. לא נאמר הלכה משמם