Monday, January 20, 2020 • כ״ג טבת תש״פ
נו בשביל לעשות סיום צריכים ללמוד..
מי זה בא מאדום – מה נכנס כאן אדום?
יהודה ואדום, היסטוריה של דמים
מה גרם להתפרצות הזעם והכאב כנגד אדום, בנבואת ישעיהו בפרקנו ואצל נביאים אחרים?
כבר פגשנו נבואה קשה על אדום בישעיהו (לד), וכבר תיארנו שם מעט מהיסטוריית הדמים ההדדית בין יהודה לאדום. בין היֶתֶר, סוחרי עבדים אדומים היו קונים שבויים יהודים (ואחרים) בשוּקֵי העבדים של עזה ושל צור, ומוכרים אותם למרחקים (עמוס א, ו-יא); תופעה זו התעצמה בעת חורבן ירושלים; האדומים סייעו לבבלים באופן פעיל בהחרבת ירושלים, בהסגרת פליטי יהודה שניסו לברוח, ובמכירת שבויים לעבדים;
הנביא עובדיה (ו-יא) זעק נגד אדום – “מֵחֲמַס אחיך יעקב תְכַסְךָ בוּשה… ביום עֲמָדְךָ מִנֶגֶד, ביום שְבוֹת זָרים חֵילוֹ, ונכרים באו שעריו, ועל ירושלִַם יַדּוּ גורל, גם אתה כְּאַחַד מהם… ואַל תַעֲמֹד על הפֶּרֶק (=צומת דרכים) להַכרית את פליטיו, ואל תַסגֵר שְׂרידָיו ביום צרה”;
הסמיכות למזמור החורבן בהמשך (מ-סג ז עד סוף סד), מלמדת על הזמן של נבואה זו – אחרי חורבן ירושלים. וכך התפרץ הזעם והכאב נגד אדום גם במזמור החורבן בסוף תהלים, ובצמוד לשבועת “אִם אֶשכָּחֵך ירושלִַם תִשכַֹח ימיני” (קלז, ה-ז), מתואר העידוד האדומי לבבלים מחריבי העיר: “זְכֹר ה׳ לבני אדום את יום ירושלִַם, האֹמרים: עָרוּ (=החריבו), עָרוּ עד היסוד בָּהּ”;
ובמגילת ‘איכה׳ (ד, כא-כב) – “שׂישׂי ושִׂמחי בת אדום יושבת בארץ עוּץ, גם עָלַיִךְ תַעֲבָר כּוֹס (התַרְעֵלה) תִשְכְּרי ותִתְעָרי; תַם עֲוֹנֵךְ בת ציון לא יוסיף להַגלוֹתֵך, פָּקַד עֲוֹנֵךְ בת אדום, גִלה על חַטֹאתַיִךְ”.
המלך הבבלי האחרון, נַבּוּנַאיד, הוא “זה (ש)בא מאדום” (סג, א) אחרי שהחריב כליל את בָּצְרה ואת ‘סלע אדום׳. כתובת ענקית שנמצאה על סלעי המבצר האדומי מתארת אותו “הָדוּר בִּלְבוּשוֹ”, זה היה הכיבוש הבבלי האחרון, לפני הצהרת כורש – “כי יום נקם בלִבי, ושנת גְאוּלַי בָּאָה” (סג, ד).
הרב יואל בן נון מלמד ומפרש תנך
אז לפי הפשט הזה אדום בכל הנבואות הללו אינו קשור לגלות אדום-רומי כלל ובעצם בכלל לא לגלות. אלא ליהודה היה מחלוקת עם אדום והם עזרו לבבלים בחורבן בית המקדש ונחשבו בוגדים ליהודים שכעסו מאד על זה. ולכן שייך כאן ובכל המקומות הנקמה דווקא. כי זה לא יציאה מגלות אדום אלא שה׳ בא לאדום לנקום על מה שעשו לישראל
אבל לפי הפירוש שלו מי זה בא מאדום הכוונה למלך בבל שהחריב אותה. לפי חזל הכוונה לה׳. וזה די מוכח ככה מההמשך ואביט ואין עוזר ותושע לי זרועי וכו׳.
אז חלק זה לא נראה סביר
גם קצת מוזר שהנקמה באדום יהיה על ידי הבבלים שהצירוף אליהם הוא דווקא מה שמכעיס אותנו
מה אתה אומר על זה
הדימוי פה הוא שהרצח באדום הוא כמו דריכת ענבים בגת. ואז הבגדים מתלכלכים מהיין – מהדם של הנהרגים. לכלוך הבגדים ביין נחשב במקרא דימוי טוב – בברכת יהודה חכלילי עינים מיין. ופה זה מתערב עם דימוי רע של הריגה. כלומר זה להם שפיכת דם אבל לנו דריכת יין כוס נקמה.
יש עוד הרבה קשרים של יין ודם במקרא שמעניין להבין אותם. גם יין עצמו נקרא דם ענבים.
בצרה זה הוא בירדן זה לא בצרה של עיראק.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A6%D7%A…
)
חסדי ה׳ אזכיר – זו תפלה נוראה. אני חושב שאין עוד תפילה חריפה כמוה בכל התנך.
לפי הענין והפרשה הוא מסתיים בסוף פרק סד וכך אומר דעת מקרא.
הוא פותח בשבח כסדר התפלה להזכיר שבחו של מקום ושבח ההיסטוריה שלו עם ישראל. אבל סיומו הוא העל אלה תתאפק ה׳ תחשה ותענני עד מאד.
אפשר לראות שתפלה זו הוא המענה לבקשתו למעלה “המזכירים את ה׳ אל דמי לכם ואל תתני דמי לו”. זו תפלה שלא נותנת למתפלל לשתוק וגם לא מניחה לה׳ לשתוק היא מעירה אותו וצועקת עליו שיעשה משהו..
וראוי להתפלל אותה על הגלות. צריך להבין מתי זמן תפלה זאת זה צריך להיות לפני נחמות ישעיה שהם כמו מענה לתפלה כזאת.. אך לפחות אחר גלות השניה מקומה מתאים אחרי הכל כי יפה מאד כל הנחמות אנחנו עדיין בערך פה..
ההפטרה השביעית של ז דנחמתא היה חכם והפסיק אחר חלק השבח הגמור בתפלה זו, כאילו שיהיה תפלה של הודיה על הנחמות. וסיים וינטלם וינשאם כל ימי עולם
יש לי קייטרר שרוצה לנדב מאכלים יפים לכבוד התורה אך צריך להגיד להם כמה אז תודיעו יותר..
🍒🍞🥐🌽🍽🍴🍾🥃
אני ממשיך לפרש התפלה
פסוק ז – ט זה כמה השם עוזר לישראל בכל צרתם.
פסוק י והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב. כשהם חוטאים הוא ממש נעשה אויב שלהם
פסוק יא – ועל זה הנביא קובל מרה. ויזכור ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעה צאנו איה השם בקרבו את רוח קדשו. הנוסח ויזכור קצת קשה אבל לכאורה כך כוונתו שהיה צריך לזכור, כלומר הוא מפרש כמה טוב עשה להם פעם ואיה הוא עכשיו מה קרה לו. הרי היה מוליך לימין משה מוליכם בתהומות כמדבר לעשות לך שם תפארת. ועד עכשיו הוא עוד מתאפק לא להגיד ישר לפרצוף מה שהוא מרגיש אז אומר ויזכור כאילו לספר שבכל זאת השם זוכר וכו׳.
אבל אז בפסוק טו הוא מתחיל כבר לצעוק. הבט משמים וראה איה קנאתך וגבורותיך רבונו של עולם תסתכל ותראה איה קנאתך. אם לא תעשה משהו נפסיק לספר הכל. איזה מין אל קנא זה שהוא לא מקנא לבניו ולא מרחם עליהם. הלו אתה שם בשמים? סיפרת לנו תורה שלימה איזה אל קנא ונוקם ומרחם ונו, הסתכלת פעם למטה בארץ לראות אם זה מתחיל להיות נכון? אפשר לראות את זה גם בארץ או רק שם בשמים שלך זה נראה ככה?
והוא ממשיך ואומר תגיד אתה אבינו. משה ביטא כבר למעלה. אבל הוא אומר יותר מזה. נזרוק כל הסיפורים היפים כיצד אהבת אברהם וישראל וכו׳ באמת זה לא נראה. ואנחנו כבר התייאשנו מהם לא עוזר לנו כל היחוס שלנו וההיסטוריה היפה אם אתה לא עושה משהו עכשיו נספר לכולם מה אתה..
ואה, תגיד שאנחנו חטאנו, נו באמת, למה תתענו ה׳ מדרכיך. מי אתה חושב שאשם בזה. הלא הנשמה לך והגוף פעלך. אתה אומר שאתה מקנא תעשה תשובה שוב למען עבדיך שבטי נחלתך. תפסיק עם המשחק הזה שאנחנו צריכים לעשות תשובה ואז תחזיר שבטי ישראל.
הלא בקושי התקיימה בכלל כל הטוב שלנו שהתחלנו עם חסדי ה׳ ורב טוב לבית ישראל. למצער ירשו עם קדשיך. כמו צער מצער היא. שנה שנתיים התקיימה כל הטוב וכי זה היה הבטחתך. זה לא אנחנו צרינו בוססו מקדשך שלך
היינו מעולם לא משלת בם זה נראה שבכלל אינך מושל בהם. אתה מנסה להחליף אותנו בגוים?? מעולם לא הורדת להם מן ולא קרעת להם ים ומה פתאם עכשיו אתה בצד שלהם?
איזה חוצפה פה.. אני צריך לעשות ריווח להתבונן
יפה שאתה מפרש לפי שיטתי.. אני מרגיש אבל שהנקמה של לעתיד נקם בלבי יש לו איזה משמעות נוספת על אל קנא ונוקם. זה כאילו סגירת חשבון סופית. ויכול להיות שלא מתבטא אפילו דווקא בעשיית דין ונקמה ורציחה זה יותר שם לסגירת החשבונות הסופית הזאת שבאה אחרי הכל ולכן הוא בגדר של נקמה.
פירש טוב
Monday, August 14, 2023 • כ״ז אב תשפ״ג
גם פה מעורב נבואות עם תפלות
איך חשבת שבאים מנצחון..
כן עם בגדים אדומים מדם..
זה מזכיר את שירת האזינו
אין עוזר והוא נוקם את הדם לבד
מה פתאום אדום פה כבר לא מוסבר
הנוצרים הראשונים היו אדומים?
מזכיר חסדי ה׳ וגם אומר שעכשיו בגלל עוונם הוא לא עוזר להם
אבל הוא מתפלל שיעזור בכל זאת, כי אין להם מישהו אחר, וחבל על ההשקעה שלו..הוא כבר טרח לקרוע לנו את השמים .. למי יעזור למי שלא קרע להם את השמים ..חבל
נצחם זה דמם במובן שהנצחון עליהם המוחשי זה הדם שלהם ..
אתה אומר שנכנסו פה אדומים בגלל השיר…אולי הוא כבר עושה מדרש לפי הכתוב על עשו, והוא מתכוון למי שזה לא יהיה…
הוא אומר שאין לנו למי לסמוך גם לא על אברהם וישראל, כאילו זה יעזור לנו שהיה אברהם וישראל
יצחק תמיד נשמט בהרבה מקומות נראה לי
למה תתענו מדרכיך – זה לפי הגישה התפלה שהשם אשם גם על עבירות שלנו…מבית מדרשו של אליהו הנביא.. אם היה באמת רוצה היה יכול לעשות שנהיה טובים אלא שהוא לא רוצה אז מה הוא מתלונן…
ואתה הסבות את לבם אחורנית
המקדש זה גם, שהוא אומר הרי המקדש זה מקום עבודה שלך, כמו שאומר להלן, אשר הללוך בו אבותינו,נכון זה טוב גל לנו אבל תהיה רציני אתה מפסיד לעצמך…
ישעיה הראשון אחז שהשם לא צריך את המקדש…לא כמו התפלה הזו
הפרק הראשון לא ? מי ביקש זאת מידכם
אם הוא מנבא לעתיד רחוק יכול לכתוב גם תפלות על החורבן ..כמו המסורת על כל מיני פרקי תהילים…
לא יודע אם זה ריאלי העסטורי אבל זה רעיון יפה שאפשר ללמוד ממנו ..
כמו עיתונים שכותבים הספדים מוכנים על אנשים חיים 😊
או נכתוב עכשיו תפלה לכאשר נאבד איזה טובה שיש לנו
תרגיל בהרפיה
או נוירוזה ..
זה תמיד פעם נחרב..משכן שילה או מה… בטח היו תמיד יהודים שעשו תיקון חצות גם אם אחרים טענו שלא רלבנטי…בכל מקרה תפלה זה לא עניין כפשוטו ..
באמת יש כאלה. ויש גם יהודים שמתחברים יותר לבכיה..
נראה לי הכניסו אותו באמת בתיקון חצות. או הפרק הבא.
כן. שניהם
https://www.sefaria.org/Siddur_Edot_HaMizrach%2…
וזה באמת מתחרז עם מזמור לאסף ועוד שמובא שם
זה הכל צריך לכוון על היצר הרע כך אומרים החסידים
הנשמה הוא המקדש
גם, בסך הכל רוב הזמן היה די בסדר…
ואפשר לראות היום שאין גלות שזה סתם צרות אחרות…שהיינו פטורים מהם
אלה שתיקנו תיקון חצות זה במפורש לא כי הפריע להם כל כך שצריך מקדש לא קראו להם אריאל ..הם ביקשו דרכים להתעלות לרוח הקודש וזה היה אחד מהם
יש לי תאוריה שהכל בדיוק להיפך
פרקי נחמו כתב מישהו בגלות
ואיכה כתב מישהו בזמן ישעיה הראשון
וזה כי כל אחד כותב מה שחסר לו. .
או כי בגלות שבורים וצריכים חיזוק לשרוד
ובגאולה מדי עליזים וצריכים ליזכר שלא לעולם חוסן
אבל זה לא מספיק שיהיה ירמיהו…הוא באמת תמיד עצוב, אני רוצה שדוקא זה יהיה ישעיה ..
אין איזה שיטה שישעיה כתב ספר איכה? אולי משה רבינו כתב ..או שלמה המלך
גם נח כתב נחמות כשהיה יושב תקוע בתיבה, ולכן קוראים לו נח זה זה ינחמנו
וחלק מהנחמות שהוא כתב נמצאים בפרקים פה
יש אפילו במפורש נח איפשהו .
פנ
הוא מדבר על המהול שההרים ימושו כי כוסו ראשי ההרים, אבל הברית לא תמוש שהשם כרת ברית עם נח
וגם יוסף כתב נחמות כשהיה יושב בבור כמה שנים
וכאשר אחיו באו לבקש ממני סליחה אחר מות אביו כאילו ינחמו אותו ויפייסו אותו הוציא להם השירים ואמר להם כבר יש לי די לנחם את עצמי לי כבר טוב אולי אתן רוצים מהנחמות, ועל זה נאמר וינחם אותם וידבר על לבם , שמזה לקח ישעיה נחמו עמי דברו על לב ירושלים
אבל יצחק, מכירים המדרש למה אתה השם אבינו זה הרעיון של יצחק
הוא לא אוהב כאלה נחמות של מילים
הוא בכלל לא איש של מילים פעם אחת תיכנן מילים וזה יצא לו ברכה על הבן הלא נכון ..
השיטה שלו זה גואלנו מעולם שמך
הה״ד ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו
נראה לי הכל כבר מובא במדרשים על נחמו רק עם קישורים אחרים לפסוקים..
גם יהודה
פעם אחת התנחם על אשתו ויעל על גוזזי צאנו וכו׳ ההמשך ידוע
זה היה דרושימנחמה שלו
Tuesday, August 15, 2023 • כ״ח אב תשפ״ג
תמיד צריך לדעת אם הכוונה ליש ממשי או שזה ציור פואטי כלשהו
כן
או שיש גם להיפך שפעם האמינו כפשוטו ואז נעשה מליצה…
או שזה קרה שלש פעמים…