Wednesday, June 15, 2016 • ט׳ סיון תשע״ו
רני עקרה כי רבים בני שוממה אומרים חזל העקרה שמחה כשהיא רואה איזה מין ילדים יולדים הבעולות.. טוב לא ממש כך אומרים אבל בערך
הרחיבי מקום אהלך פירוש וואטאבר
פסוק ד אומר לאלמנה שתשכח גם חרפת אלמנותה שזה פשוט אבל גם בושת עלומה כלומר הנאיביות שהיה לה שהיתה צעירה שהיא מתביישת על זה
ובמילים אחרות, זה חרפת אלמנותה זה כפרה על העבירות
ובושת עלומיך זה כפרה על המצוות
ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך מאשי זה לא ניגדו כי לא אמר ובזמן גדול אקבצך
נשע שרגע קטן הוא בעצמו ביטוי לכעס או היפך רחמים, כמו רגע באפו
הוא אומר לא באמת אמרתי לך ללכת סתם הייתי ברוגז בשקץ קצף הסתרתי פני ממך
כאילו זה ההתנצלות של בועליך עושיך ה כאשת נעורים כי תמאס, שלא באמת התכוון רק היה בכעס
כי מי נח זאת לי
השם כבר למד פעם אחת רצה לכעוס על העולם ומה יצא לו מזה
חזר עם הזנב בין רגליו, טוב עם הקשת בין שמיו
כמו בתחלה רצה לברוא במידת הדין זה באמת היה אמור להיות אבל תכלס זה לא עובד.. מוכרחים לעשות רחמים ולעשות שבועה שימשיך העולם ללכת בכל זאת
כמו כל אחד שעשוה איזה דבר איזה קשר או איזה חבורה או בנין יש לו חלומות יפים על אשת נעורים אבל בסוף תכלס שיתף איתה מידת הרחמים
וצריך לעשות שבועה שלא יעזוב..
ואז היא אומרת לו
אבל מאד לא נעים לי כשאתה צועק עלי
אפילו שאתה אומר שזה סתם כעס
אז הוא אומר כן טוב אני נשבע לך אפילו לא אצעק
כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך
זה היה דרוש אחר.. שצריך לשכוח גם חרפת האלמנות וגם בושת העלומים
כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה זה מין ביטוי מוגזם שאומר האוהב אפילו ההרים יתבטלו אני אמשיך לאהוב אותך
ויש בזה עומק גדול
כי השם נשבע בשמים ובארץ האזינו השמים ותשמע האררץ
ומפרש רשי כמו הארץ שלעולם קיימת כן הברית שלי אתכם
אבל פה אמר אפילו ההרים ימושו והגבעות תמוטינה
שתתבטל הסדר של הארץ והברית, אז ברית שלומי לא תמוט
גם לפי הפשט נראה שעניה סוערה היא פרשה חדשה לא?
Tuesday, January 07, 2020 • י׳ טבת תש״פ
מה המקור שיכניה היה מקודש? לפי ספר מלכים וירמיה לא היה צדיק..
מי שרוצה לקרוא פסוק בזמנו
נו צריכים ללמוד גם של היום
מספיק עם העבד הסובל אנחנו בנבואות נחמה..
פרק כל כך יפה שחילקו אותו לשני הפטרות שונות..
חלק הראשון – עד פסוק ח – יש בו שני דימויים עיקיריים. אחד ציון היא אשה עקרה ועכשיו ילדה. השני ציון היא אשה עזובה ועכשיו בעלה חזר אליה.
דימויים אלה לא כל כך הולכים ביחד או שהיא עקרה ויש לה בעל או שהיא אשה עזובה ועצובת רוח ובעלה עזב אותה לכן אין לה ילדים
הילדים הם בוודאי יושבי העיר. ומי הבעל, מפרש הנביא השם צבאות שמו
אז זה הנמשל לשני הדברים שיחזרו הבנים לתוכה וגם שיחזור השם לתוכה
אנשי דף היומי הולכים ללמוד מחר דרשה מוזרה בגמרא על פסוק א. הפשט הפשוט הוא רבים בני שוממה- שהיתה שוממה בגלות – מבני בעולה- שהיתה בעולה. כמו הפסוק אצל חנה עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה. כמו שכתוב בהלל מושיבי עקרת הבית – אם הבנים שמחה (גם שם התקבל פירוש מוזר עקרת הבית – עיקרה של בית. הפשט הוא עקרה היושבת בבית..)
הולדת בנים זו שמחה גדולה. גם בברכת שבע ברכות אנחנו מאזכרים את זה שוש תשיש ותגל העקרה בקיבות בניה לתוכה. יש איזה שמחה גדולה בהתקבצות הילדים לאמא העקרה, אם הבנים שמחה.
ויהיו כל כל ילדים שיהיה צריך להרחיב את הבית הרחיבי מקום אהלך וכו׳. זה רומז גם למה שבפועל הרחיבו את הערים שהגיעו אליהם העולים במשך הזמן כמו שהרחיבו את ירושלים כמה פעמים וכו׳
הנביא מאד מקפיד לנחם אותה על כבודה. כי זה שהבעל מחזיר את האשה העזובה נו אפשר הוא היה תקוע הוכרח להחזירה עדיין נשאר עליה כתם גדול של בושה היא זאת שנעזבה וכו׳ בוודאי לא נעזבה על חינם. צריך הרבה נחמה ודיבור על הלב אל תיראי כי לא תבושי חרפת אלמנותיך תשכחי, יהיה איזה משהו שיעזור לה לשכוח את הבושה
והוא אומר באמת לא כעסתי עליך בכלל, אשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך. יש משהו באשת נעורים שגם אם ממשיכים הלאה היא נשארת אשת נעורים. את האהבה הראשונה אי אפשר לבטל אפשר להוסיף אהבה שניה אבל היא נשארת אהבה ראשונה.
וסליחה שכעסתי זה היה רק רגע ארחם אותך הרבה יותר. זה אמור להיות גם בפועל כל הגלות שבעים שנה והגאולה מאות שנים יותר מזה, עד שזה סתם איזה כמה שנים חורבן. בסוף בימינו..
פסוק ט הוא נותן לה שבועה חמורה. כמו אצל נח. בכל חזרה יש חשש נו תודה שהחזרת אותי אבל מחר תכעס שוב ומה אעשה. אז הוא נותן לה שבועה כמי נח לא לכעסו עליה עוד. הפעם זה יהיה קבוע.
פסוק י הולך יותר עמוק. אפילו אם כן יהיה מבול וההרים ימושו והגבעות תמוטינה, חסדי מעמך לא ימוש. הקשר שלנו אפילו יותר עמוק מהקשר של הבורא לבריאה, אמר מרחמך
עניה סוערה מדבר על הביסוס של העיר עצמו.
מסתמא עניה סוערה זה משחק על אניה סוערה
ותחת שהיא סערה תהיה מבוססת עם שערים וחומות וספירים וכו׳
ובגלל שעוסק בבנין לכן מתאים הסיום כל כלי יוצר עליך לא יצלח. שלא יוכלו להכריע אותך עם כלי יוצר כי השם בורא חרש ומשחית ווג
יש כאן איזה דימוי שלפעמים חרש מוציא אש וזה לתיקון ולפעמים אותם כלים הם משחית לקבל
כמו שאומרים יש nuclear power for civilian purpose ויש לmilitary purpose
אז הפסוק מבטיח שיהיה לכם nuclear power
אבל שלא תחשבו שיתפוצץ לכם כמו ביפן..
מן הסתם הגוים או השונאים שהצליחו מתי שאנחנו לא
יפה. אפשר לראות אצל חנה שעקרה גם מרגישה חסרון מבעלה מסתמא אז מי שלא הביאה ילד היתה בדרך כלל לא נחשבת אצל הבעל לכן הוא ניחם אותה אנכי טוב לך מעשרה בנים
לכל הדעות ישעיה ב מתחרז עם ישעיה א
השאלה רק אם זה אותו איש או איש מאוחר שמחקה אותו