Wednesday, June 08, 2016 • ב׳ סיון תשע״ו
היי
איזה ספר כריתות אמכם
זה הפעם הראשונה פה שמופיע לשון אמכם?
כנסיה שלכם
מדבר כאילו ישראל הם הבנים והאב שלח את אימם איתם כי חטאו
מה זה האם הזו
?
משה אני לא חושב שזה הפשט אני חושב שזה סתם מליצות על גודל הכח שלו, למה לא פניתם אלי הרי אני יכול להפוך ים ליבשה כו
פה רפרנס ליואלי שהנביא אוהב להראות גדלות דברים על ידי היפוכם, השם כה חזק הוא יכול להחריב ים ולשים נהרות למדבר
צריך לחשוב על זה למה זה כזה מעניין
פסוק ג כנראה המשך של זה אני יכול להחשיך את השמים המאירים היפים לעשותם שחורים
בקיצור לא חושב שזה איום זה רק תיאור
לדעת לעות את יעף, אומר הנביא השם נתן לי timing טוב
בשני דברים: שהוא אומר דבר בעיתו בבוקר בשעה שבני אדם מוכנים להתעורר, זה חשוב כמו עצם מליצת החזון כי לומר דבר שלא נשמע לא מעניין
וגם אולי שבעצם צורת הדיבור שלו הוא יודע לעשות timing טוב שיהיה דרמטי
רק מפסוק ו נראה שלא כל כך שמעו אליו..
אומר רשי הוא אומר לי ישעיה בני סרבנים הם בני טרחנים הם על מנת שלא תכעס עליהם, אמרתי לו על מנת כן
צריך לזכור את זה..
זלמן לייב יפה
אבל נראה לי שזה המשך של הדרשה הקודמת שלו
שהוא בוטח בהשם ולא מפחד מהבני אדם שמכים אותו,
who is the mother in the nimshal?
what is כנסת ישראל anyway?
the collective?
השכינה..
ראיתי המפרשים מקשים מפסוק בירמיה שכתוב שנתן בידה ספר כריתות
אבל לפי הפשט אין קושיא כי הכוונה פה שהוא לא אשם לא שלא גישרש
גירש
הושע באמת גם מדבר על האם ככנסת ישראל או העיר, מה הכוונה שהוא הנביא הראשון?
אצלי אין כ״כ סתירה כי שכינה הוא גם ציור פיוטי אולי..
אבל דברי הושע אינם כ״כ מתפרשים להיות רק ציור פיוטי
כן וודאי.. :
אבל למה הכוונה שם..?
זה בפשטות ביטוי לקולקטיב כפשוטו כנסת ישראל = האוסף של ישראל, מי שמדבר בעד כולם
מה התנאים שכתב ר׳ שלמה אלקבץ או מישהו..?
בחזל אבל נראה המושג כנסת ישראל פחות מיתי מפה והושע, כי אצלם זה תמיד כמעט רק מילה לכלל ישראל (אם תזכרו משהו שונה? חיפשתי כרגע בבא אילן), אבל פה יש כנסת ישראל בנפרד מעם ישראל, לפחות בביטוי המליצי שלו
חשבתי על זה חיפשתי שניה אבל לא מצאתי בינתיים..
Wednesday, January 01, 2020 • ד׳ טבת תש״פ
.נו זה התפקיד של מלמד טוב ..
בבקר בבקר יעיר לי אוזן. כל בוקר הוא צריך שהשם יעורר את התלמידים שיתעוררו ויהיה להם אוזן לשמוע
כלומר הציור שלו הוא פשוט שמלמד נכנס לכתה בבוקר והתלמידים עוד עייפים והוא צריך לעורר אותם באיזה בדיחה יפה או משהו…
הנמשל זה הנביא שבא לישראל לנחם אותם
חוששני שצריך כאן איזה ישעיה להעיר אוזן בלמודים בבוקר בבוקר..
זה התשובה לפסוק א – ישראל נוהגים כאילו השם שלחם אבל השם אומר אני לא שלחתי אתכם אתם שלחתם את עצמכם אני באתי ואין איש.
הדוגמא פה הוא כמו שהבעל היה לו מריבה עם אשתו ואמר איזה מילים והלכו שניהם מביתם בזעם, אחר כמה דקות הבעל מתיישב בדעתו וחוזר לביתו אבל לא מוצא שם את אשתו היא מסתובבת בחוץ זונה עם מי שזה אומרת בעלי עזב אותי ומותר לי, והוא צועק בביתו מדוע באתי ואין איש. אפשר להבין מהדוגמה שהאשמה פה לא בדיוק בצד אחד בלבד.
היה קשה לי באמת הרי לכאורה ההמשך זה נבואות נחמה אז למה הוא צריך כזה אומץ לומר אותם
זה יפה מה שהוא אומר השם פתח לי אוזן ואני הקשבתי לא ברחתי מזה
באמת יש כאן איזה תוכחה
אבל מעורבב כאן בטח זלמן יסדר לנו הפסוקים באופן אחר..
כל פסוק שני זה נחמה או תוכחה
אפשר גם שהגוים או גם היהודים המיואשים לא רוצים לשמוע את נבואות שיבת ציון שלו זה כמו מרידה. ואם הפירוש שלי נכון שזה תוכחה שאין כולם עולים אז זה מובן ם
זה יהיה גם פירוש הפסוק מי בכם יראי השם שומע בקול עבדו – עבדו זה כורש או מי שקורא לעלות לארץ והם לא שומעים בקולו אין להם בטחון
פסוק 11 זה מסר כזה יפה אולי מודרני לכל אחד מכם יש אש למה אינכם הולכים באור האש שלכם
לא משנה אם כמו המודרנים שזה ישעיה אחר שהיה באותו זמן לגבי התוכן מוסכם על הכל כמעט שזה נבואה על ימי שיבת בבל וזה גם מפורש פה הרבה פעמים
זה בדיוק מה שכתוב. הן כולכם קודחי אש יש לכל אחד אש לכו באור אשכם ובזיקות בערתם.
כאילו באותו חושך שאתם הולכים זהה לא באמת חושך כי כל אחד מכם הוא אור, איך הולך השיר..
הסיום הרע זה אם לא תקשיבו לי
אם לא תלכו באור שלכם אתם בעצמכם אשמים
אולי צריך לומר מידכם היתה זאת לכם
עכפ זה הביטוי של מלאכי
אפשר אבל אז זה יחזור לבעלי משפטי אלה הרבים איתו
הפירוש שלי ציוני…
הבהרה. יש פסוק פה מידי היתה זאת לכם. יש פסוק במלאכי מידכם היתה זאת. בהרבה ספרים – כנראה כבר בחזל- מובא פסוק/ביטוי מידכם היתה זאת לכם. אבל אין כזה פסוק זה צירוף של שני פסוקים אלה. אולי היה כזה גירסא.
Monday, January 06, 2020 • ט׳ טבת תש״פ
פסוק ד-ה אכן חליינו הוא נשא. הפירוש המשיחי שהמשיח נושא עוונות העם בסבלו, אבל לכאורה הפשט הוא שהוא מדבר על החידוש בעליה זו, שזה האיש ידוע חולי וכו׳ נגלה עליו זרוע ה׳, והוא אומר פתאום הבנו מה שחשבנו אותו נבזה לא היה החסרון בו אלא בנו, אנחנו היינו החולים ולפיכך לא הכרנו ביופיו, השלכנו את החולי שלנו עליו. זה מה שכתוב אכן חלינו הוא נשא לא כתוב עוננו, פתאום גלינו החולה היה אנחנו הוא היה כל הזמן . והנמשל של זה הוא פשענו, כעין שאמר למעלה איזה ספר כריתות אמכם אלא בעוונתכים שלחה אמכם
הגמרא בברכות דורשת פסוק י על יסורים של בני אדם באופן כללי
אני אף פעם לא הבנתי הבעיה הגדולה שכולם נפחדים מאיזה דרוש נוצרי. זה בסך הכל דרוש כזה נו שערי דרוש לא ננעלו.. לא מבין כל הוויכוח בכלל..
אבל לפעמים כשאני קורא מזרחיסטים מתווכחים בלהט איזה פוליטיקה צריך לבחור לפי איזה דרוש של הרב קוק שגם נראה לי סתם מחלוקת דרשות שאפשר לשרוד איך שרוצים אני מקבל איזה ציור…
עדיף שמנסה ללמוד את הפרק בלי הנחות קדומות כמו שאר הפרקים
אז נפרש פשט פשוט. הנביא אומר שזה העבד, בין יהיה ישראל בין יהיה איש המשיח או המלך, עיקר הפירוש לא כ״כ משתנה לפי כל זה, זה הרי בוודאי דימוי ומשל ויש לו פתרון, וכאשר אמרתי למעלה הפתרון תלוי ועומד שיקרה ונפרש (דניאל כבר התבונן בספרים וניסה לראות למה נבואות המשיח מתאימים, זה עיסוק ישן מאד.. חזל לא אהבו את זה כ״כ תמיד ואמרו תיפח רוחן וכו׳). אז העיקר לפרש הדימוי והמשל הפתרון יהיה כשיהיה בע״ה.. עכ״פ הנקודה פה שזה העבד אינו נבחר באיזה זכות או מעלה שיש לו. אם היינו מתבקשים לפרש מי יהיה המשיח או הנבחר לא היינו מצביעים על זה, מי האמין לשמועתנו וזרוע ה׳ על מי נגלתה. ה׳ יש לו חשבונוות משלו הוא לא עובד לפי בני אדם. כמו שאמר לשמואל אל תבט אל מראהו אלהים יראה ללבב.
ויעל כיונק לפניו – הנביא אומר אל תתמהו על זה, הרי כאשר זרע מתחילה לנבוט והוא קטן מאד הוא גם קטן ולא תואר ולא הדר לו, כל שכן אם אתה מסתכל על השורש זה ממש נראה מכוער, כך שורש ישי אשר יהיה לנס, בהתחלה נראה מכוער ושחור כמו שורש וכמו יונק. אפילו תינוק אנושי נראה נורא מכוער על פי רוב כשהוא נולד.. אבל ונחמדהו. הוא קיוט..
וכיצד זה נראה בדימוי אנשים גדולים? נבזה וחדל אישים ידוע חולי, וכמסתר פנים ממנו. ההפתעה של הגאולה דומה לזה שיש איזה איש מצורע, איש נבזה, ממש מתביישם להסתכל בפניו זה cringy אף אחד אפילו לא מסתכל לעברו כשהוא עובר בבית הכנסת לקבץ נדבות נותנים לו בהושטת יד רחוקה שלא ידבק בך הריח.. אך זה האיש הוא ישכיל וירום וגבה ונשא. זה משל מעט לגודל החידוש
אכן חלינו הוא נשא – כבר פירשתי למעלה. ואפשר עוד שזה האיש המצורע המנוגע החדל אישים הוא משל לחטאים ועונות שלנו בגלות, אך אנחנו נסבול פשענו ומזה יעלה כיונק בסוף ויהיה זה האיש חוזר, האיש הזה הוא משל, השם הפגיע בו עון כולנו.
כולנו כצאן תעינו, אתה מסתכל על המכוער הזה אתה מחזיר פנים, לא רצית להסתכל על זה שאתה המצורע.. אבל הוא מנכיח את זה הוא לא נותן לך להתעלם, זה האיש או המשל הוא לומר כן אתה המצורע ומצורע זה הוא יגאל..
פסוק ח – יב מוסיף עוד דימוי של העבד הזה. מקודם היה מדבר על זה שנראה חולה ומצורע וכן׳. עכשיו מדבר על זה שהוא נראה גם רשע או עשיר.
-פסוק ט רואים שעשיר זה כינוי גנאי,, על חינם ניתן את עשירים במותיו.. –
לא מבין כל הדימוי לגמרי, משמע שהוא לקח על עצמו את האשמה של כולם, הם העשירים הקמצנים או עוותי משפט אבל זה הכל נראה רק בו, והוא הולך לכלא עבורם אבל לא הוא שעשה חמס ועושק, ולכן בסוף אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל
אני צריך לעיין בו. זה מאד מעניין למעשה כי אם רוצים לפרש על עם ישראל צריך באמת לפרש כיצד העם בסבלו מכפר על הגוים שמענים אותו זה מה שיצא מהפרק לפי זה וזה מעניין..
זה אכן נראה פירוש הפשוט
לפחות הועילו המיסיונרים שיש לנו שלשה פירושים יפים של ושל ושל .
כך תבואו בכל פרק!