ישעיהו מד – דברים מקבוצת הדיון

Tuesday, May 31, 2016 • כ״ג אייר תשע״ו

בוקר טוב אנשים ואנשות

אני תמיד מנסה להבין מה בדיוק הטענה של ישעיה שחצי מהעץ שרף למאכלו וחצי עשה לאל

מה בדיוק הקשיא מזה?

גם חצי מהכסף שלי קניתי אוכל וחצי שני קניתי ספרים או נתתי צדקה לבית המקדש

להיפך זה נשמע לי מאד יפה

אני לא מתווכח אני רק חושב שיש כאן איזה punchline שאני מפסיד

אתה לא עונה לשאלה שלי יוסי, אם מישהו עושה בדיחה גם אם זה לא איזה הוכחה או משהו ק סתם לגלוג יש משמעות לבדיחה ואני מנסה להבין הטעם בבדיחה זו

יכול להיות שזה בלי טעם אבל נשמע לי שיש כן טעם

אני חושב שאם אנחנו כן נותנים קרדיט לנביא כשהוא מדבר בעד משהו אנחנו צריכים גם לתת קרדיט למה שאומר נגד האלילים, גם זה חלק מהדת.. זה חויה דתית ללגלגל על הדתות האחרים..

אולי

אני גם רוצה לקרוא הכל להיפך: שזה באמת לא לגנאי. הזוהר דורש הרבה פעמים כתפארת אדם לשבת בית על הז״א.

(1) פירוש הרקאנאטי על התורה – פרשת ואתחנן

ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה וגו׳. כתב הרב הגדול ז״ל יזהירם שלא יטעו אחר הקול אשר שמעו ויעשו השחתה לקצץ בנטיעות. ואמר תחלה תבנית זכר או נקבה באדם שמהם יהיה הקול ואח״כ הזכיר כל אשר בארץ בבהמה ובעוף וברמש האדמה ובדגי הים ואחרי כן חזר אל צבא השמים. וכבר פירשנו אשר חלק יי׳ אלהיך אותם כי לכולם כוכב ומזל ידוע וגבוהים עליהם מלאכי עליון כגון האמור בדניאל שר יון ושר פרס ובעבור כן יעשו להם אלהים מהם ויעבדום ואתכם לקח יי׳ כי אתם חלק ה׳ לא תקימו עליכם שר או עוזר זולתו כי הוציא אתכם מכור הברזל שהייתם בתוך מצרים בכור אש והוציא אתכם משם כנגד שריהם שעשה בהם שפטים ולולי שהפילם לא היו יוצאים כי היו במעלתם שלא יצאו והנה עשה השם יתעלה כל זה כדי שתהיו לו נחלה ותהיו לשמו הגדול סגולה מכל העמים עכ״ל. ומכאן תבין פירוש וחגור נתנה לכנעני (משלי לא׳ כד׳) הנאמר על אשת חיל כי היא הנותנת טרף לביתה וחק לנערותיה (שם) והיא אשר נתנה ארץ ישראל שהיא כחגור באמצע היישוב לכנעני טרם היותה לישראל. והבן היטב אמרו תבנית זכר או נקבה על דרך אמת ואמונה מפסוק ויעשהו כתבנית איש כתפארת אדם לשבת בית (ישעיה מד׳ יג׳) והמשכיל יב

רק איני יודע אם מישה רוצה לחשוב איתי פה על זה..

I guess thats simple, but Im somehow not getting it, im not explaining what problem I have with this

‘what if I want to think about it.. of course its not science but im waiting for someone to leig me arup the joke so I get it better

איך פארשטיי נישט, איך וויל סזאל יא זיין.. אם אתה לא יכול להסביר אחפש הסבר אחר..

and why do you think they wern’t known for that..

prophecy was better paying

אני רוצה לומר פירוש חסידי שהעוולה שלו היא ‘ושאריתו לאל עשה׳, והכלל כל ראשית להשם, אם עושה ממנו שארית הוא פסל

פסוק כד רקע הארץ כתיב מי אתי וקרי מאיתי

מה הפשט?

מי אתי = אין אל אחר אתי

מאתי=ממני

למה נשתנה?

ואז המקובלים אמרו שבאמת לסוסים יש אל/מלאך/שר בדמות סוס ולא קשה מידי 🙂

הרקאנטי אומר יותר מזה יעקב, שלכל אחד שרים וכו זה אומר רמבן וכל האנשים כמותו , אני חושב שהוא אומר שתבנית זכר או נקבה הכוונה לספירות,

מאשי ישעיה כן היה מקובל רק הוא הסתיר..

זה שצחק זה לא כפשוטו על פי קבלה 🙂

אפשר ישעיה עצמו גם כיוון לזה בסוד.. זה הרעיון של בעלי הסוד שמדברים כפול..

ישעיה צחק גם על היהודים הרי

זה סתם שטויות מה שאמרתי כמובן

רק מה, אפשר להבין מכל התיאור גם את עצם התיאור שיש בו משמעות ולא רק צחוק חסר משמעות, ואז שוב מבינים שישעיה כן הבין באלילים..

אני חושב שצריך לשאול מה הוא רוצה בכל זה בכלל

זה נשמע לי סתם פרקים של שבח האל וכמה הוא טוב לנו והגוים טיפשים או משהו כזה

ואז החלק הזה קשור לזה

כמו שכתוב בהלל בתהלים עצביהם כסף וזהב וכו

אם זה באמת נכתב בזמן בית שני אז אפשר יותר להבין

אבל למה סתם?

יש לזה איזה סיבה

לא, אני חושב שהלצחוק בעצמו חלק מעבודת השם

הרי חזל למדו כל ליצנותא אסורא חוץ מעז

צריך להבחין בין שני דברים: אלהים אחרים ופסילים

ישעיה כאן צוחק על פסלים

לא על אלהים אחרים

בעצם באמת היה יכול לצחוק על הכרובים

ואולי צחק באמת

הבנתי שלכל השיטות בישראל היו פחות פסלים של הויה מבשאר האומות

אנחנו לא ויזואלים..

הרי מה זה כן עבודת השם, להביא קרבנות זה שטויות כי אלהים לא עייף או רעב, ולתת צדקה זה מאד יפה אבל לא להשם, אז עבודת השם זה להגיד כמה גדול השם כמה טיפשים הפסלים. וכמה טוב לנו שאנו השם ולא פסלים

אני חושב שזה לא כתוב בדבריו

אני לא רואה איפה הוא לא מבין שהפסל לא נעיקר רק הרעיון

הוא צועק נגד העשיית הפסל עיקר

באמת מי שלא עושה פסל לעיקר מאד טוב

איפה אתם רואים שעל השני הוא לא מבחין בכך?

יעקב יש לך מראה מקום?

לכך שלמאמינים אפשר שזה שני ישעיה

אני מבין שזה לא סותר שום אמונה שלי..

אבל של מאמינים פשוטים מסתמא כן ?

ליודע, מסתמא יגידו אמונה בדברי רזל

גם להאמין שמשה כתב החומש לא סותר שום עיקר אמונה

לא כתב

Monday, July 17, 2023 • כ״ח תמוז תשפ״ג

מה הקושי התחבירי. אומר לירושלים: תבנה! ולהיכל: תיוסד!

זה בכלל כורש אומר לכאורה

זה ציווי לנוכחת לא פועלת, יש דרך יותר טובה להגיד?

כאילו לצוות לדבר שלא יכול לעשות

אני אומר לבית שלי: תיבנה כבר.. מי יבנה, לא יודע,

הכוונה שכורש נותן רשות לבנות

שהיה צריך להיות ייווסד? אני בכלל הוספתי בדמיוני כאילו כתוב ו*ל*היכל (אומר) תיווסד.

אבל זה כי הציווי לא באמת להיכל

זה מין אמירה באוויר, היכל תיוסד

בכלל מה הבעיה שהיכל יהיה נקבה אולי היא באמת, אומרים היכלים או היכלות?

המקרא יודע מזה שצריך להגיד היבנה.. לא יודע

כן

והוא לא

אחרת היינו יודעים מה מצווה ומה הבטחה..

ונכבשה הארץ…

הדקדוק הוא לא זה שמבחין בין ‘תעשה׳ במובן של ‘אתה חייב לעשות׳, ובין ‘תעשה׳ במובן של ‘אתה עתיד לעשות׳?

אוקיי נכבש זה לא דוגמא טובה אבל יש הרבה כמו לה יטמא יש אומרים מצוה ויש אומרים רשות

ואת המשכן תעשה אני אפילו לא יודע אם זה מצוה

אולי הכוונה שאתה עתיד לעשות

וכו׳

לעולם בהם תעבודו

יש בכלל משהו שלישי שכתוב ‘תעבודו׳ ואפשר לפרש ‘מותר לעבוד בהם לעולם׳, זה לא עתיד בדיוק גם כן

אני חושב שאפשר היכל תיוסד זה גם מותר לייסד את ההיכל כי הרי כורש לא הכריח

לא הבנתי, כיצד היה יכול להיות צורת ציווי שהוא מובחן מהעתיד הזה