Wednesday, May 04, 2016 • כ״ו ניסן תשע״ו
אני תוהה אם חוסר הברירות על מי או מה מדובר הוא לא מעצם הטריק של הנביא. כמו נוסטרדומס. כשאתה מדבר מספיק cryptic יש יותר סיכוי שתהיה נביא טוב.
נסו אתם להיות נביאים ותראו שאתם לא עושים יותר סנס.. מי שמדי מסודר הוא חשוד שמשקר..
פסוק ג מי זה עם עז? חשבתי עם עז מעריך מי ששם עיר לגל..
Wednesday, November 27, 2019 • כ״ט חשון תש״פ
או בימי חזל היו משקים לאבלים כוסות יין
בפסוק א המילה עצות. גם הרבה פעמים בפרקים קודמים ה׳ יעץ. זה נראה שהמילה עצות משמעותו “פלענער”. לא כמו שאנחנו משתמשים במילה “עצה”.
הוא אומר השם יש לו תוכניות עבור מצרים וכו׳. עצת ה׳ הוא הוא תקום פירוש גאטס פלאן דאס בלייבט. וכן כאן הוא אומר יש לו עצות מרחוק כלומר לה יש תוכניות רחוקה, א ווייטע בליק, long term plan
באופן כללי תילת הפרק זה שיר הודיה של ישעיה בתגובה לכל הרעיון שלו בכל הנבואות, הוא מודה לה׳ ומרומם אותו שיש לו עצות מרחוק, שהוא הורס הכל אבל משאיר מחסה לאביון מזרם וממטר, מזכיר את הנבואות הראשונות וסוכה תהיה לצל יומם וכו׳,
מה פירוש בלע? בלע את הלוט, בלע את המוות, המפרשים אומרים מלשון גילוי כמו בלע את הקודש אבל גם שם לא הבנתי..
רדק אומר השחתה כמו כבלע רשע,
אולי בליעה שמשתמשים במובן של לבלוע מאכל קשור לזה שמשחית את האוכל
לפי הפשוט אפשר לומר הוא מתכוון להריגות. לא שלא ימותו עוד אלא שלא יהרגו עוד, כבר לא יהיה מוות במלחמות או אולי גם במחלות אלא ימותו כדרכם בשיבה טובה
בפרשת המכות ויסר מעלי רק את המוות הזה. מוות במובן המחלה או המכה
אבל מה יעשו כל דרשני הלוויות…
על כן יכבדוך עם עז. הוא אומר אתם הממלכות המכבדים את הכח והגבורה, כאשר השם יראה שהוא הכי גיבור תכבדו אותו יותר…
והדלים והאביונים שאינם מעריצים את הכח אלא את הרחמנות, יכבדו אותך כאשר תעשה להם סוכה מפני רוח אותם עריצים
Thursday, June 22, 2023 • ג׳ תמוז תשפ״ג
סליחה שאני נכנס באמצע.. אבל מה, המדרש כבר בעיקר משתמש בפסוקים לוורטים מה אנחנו מלינים על החסידים..
אתה חושב שכן? כאילו מסתמא יש דברים שהם כוונת הכתוב אבל הרבה מדרשים בטח הם וורטים חינוכיים כאלה
ככה לפחות הרמבם לימד אותנו.. אבל נראה לי שזה הפשט
אתה חושב שהם לא הכוונה או שאתה חושב שחכמים לא חשבו שזה הכוונה..
החסידים גם לא חושבים. האמת בעלי הדרש יותר אפשר להם לחשוב שהם מפרשים הכוונה. כלומר ספרות דרוש קלאסית חתם סופר אולי, הוא לפעמים חושב שמפרש הכוונה. ספרי חסידות זה בכלל אפילו לא בכיוון… אולי יש יוצאים מהכלל כמו ערבי נחל
למה באמת החסידים בכלל לא רוצים לדעת הכוונה? אולי כן, מסתמא כאשר האדמור מתעניין בפשט הוא מסתכל ברדק לא בקדושת לוי..
יש בלקוטי הלכות של ר נתן בסוף שמישהו שאל אותו אם הוא חושב שהפירושים שלו הם כוונת הכתובים או המדרשים והוא עונה שלא..
זה מפורש..
רק אם אני זוכר שזה ברוח הקודש אז כבר אפשר להמציא חידושים על דרך אסמכתא
הם חושבים אבל שהפשט לא מעניין אולי בתור היסטוריה, או איזה מצות לימוד תורה, לא יודע
תראה אני בעד פשט רק צריכים גם המדרש הנכון… כאילו מה אחרת יש כל מיני אנשי פשט שיוצאים בעלי אמונה מטומטמת…כבר עדיף חסידים
אבל באמת זה הנקודה של מחלוקת ולא קשור לפשט מול דרש, הדבר שרוב הלומדים בבית ספר לא מוכנים זה לפתוח הספר לבד. ובאמת צריך לאסור על רוב העולם לעשות את זה זה מותר רק לחכמים כמונו 🙂
אתה אומר שמיכי אברהם שאומר התנך לא מלמד כלום זה כי הוא לא מכיר את דרכי הלימוד של התנך?
יש לו איזה מאמר שאין ללמוד תנך כי כל אחד אומר שכתוב שם שיטתו ומה זה שווה, רק הלכה אומרת משהו לדעתו