Wednesday, April 27, 2016 • י״ט ניסן תשע״ו
חשופי שת
למה נראה לך האונטן
מה רשי מוכיח
הוא רק מחזיר אותנו לפסוק הזה
אני תמיד חשבתי שזה האבר אבל לא מוצא כעת הוכחה
Wednesday, November 20, 2019 • כ״ב חשון תש״פ
בפרק הקודם פסוק טז יהיה מצרים כנשים – פה הוא גם מדבר על נפילת המנהיגות שלהם בזה שיהיו כנשים, אם כן ראיה למה שהתווכחנו בפרק קודם (?) על הפסוק ונשים ימשלו בו
למה הוא מנבא שחמש ערים במצרים ידברו לשון כנען? זה נשמע שהוא מנבא שכנען יכבשו את מצרים ויפחדו מאדמת יהודה
ואיזה מזבח יהיה לה׳ במצרים
בכלל הוא לא מכיר בזה שאסור לעשות מזבח אלא בירושלים, או שלגוים מותר
מצרים יעשו תשובה
ואיך פתאום זה חוזר לאשור שיהיה מסילה ממצרים לאשור
הדרך ממצרים לאשור עוברת דרך ארץ ישראל אז הם השלישיה כלומר באמצע
הוא מחלק, עמי מצרים, מעשה ידי אשור, נחלתי ישראל
מצרים הם עמו, לא יודע למה, כזה יחוס פתאום. אשור מעשה ידו זה מובן כמו שאמר שבט אפי, ישראל נחלתי זה הארץ שלו.
במילים אחרות אשור מעשה, ישראל ארץ, מצרים אנשים.
לכאורה פסקו זה דווקא היה צריך לחרוט על האומ
ישעיה בסוף מחליט שדווקא זה טוב שיהיה ממלכה אחת פחות או יותר
למה צריך גבולות מצרים כנען אשרו הכל אותו דבר שיעבדו את השם ויהיו לעמו
הרי חצי מעבודה זרה קשור לחילוקי העמים כל אחד צריך אלוה שלו, אז שיהיו למדינה אחת ויעבדו לאל אחד
באמת נבואה פלאית למה לא שמעתי ממנו יותר..
ר יהודה סבר במסכת מנחות שמזבח לה׳ זה בית חניו שבנו יהודים במצרים
פרק כ הוא נבואה מפורשת על מפלת מצרים בידי אשור ושישראל יאמרו אז שזה המצרים הגדולה שסמכו עליה..
ואות שעשה ישעיה על זה בגופו, מעניין שישעיה עושה סימן לנבואה על גוים. זה עוד ראיה לאוניברסליות שלו הוא מנבא לעמים ברצינות כמו לישראל
אבל יש בזה גם מסר לישראל שלא יסמכו על מצרים וכוש
הרמבם טוען שישעיה לא הלך ערום ויחף אלא ראה כך במראה נבואתו ומזה הבין הנבואה
ספר מורה הנבוכים חלק ב פרק מו
וחלילה לשם מתת נביאיו דומים לשוטים ולשכורים, ויצום לעשות מעשה השוטים, ויצום לעשות מעשה השגעון, מחובר אל המצוה במרי, שהוא היה כהן וחייב שני לאוין על כל פאת זקן ופאת ראש, ואמנם היה זה כלו במראה הנבואה, כן באמרו כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף, אמנם זה היה במראות אלהים, ואמנם יחשבו חלושי הסברא בזה כלו היות הנביא מספר שהוא צווה לעשות כן ועשה, וכן יספר שהוא צווה לחתור בקיר אשר בהר הבית והוא היה בבבל וזכר שחתרו, כמו שאמר ואחתור בקיר, וכבר ביאר שזה היה במראות אלהים
הבעיה שלו שזה מעשה שטות. הרמבם לשיטתיה שצריך להיות תמיד מאוזן והנביא הוא האדם הכי שלם דהיינו מאוזן
מסתמא הרמבם חושב שזה רק בעיני הבריות הלא מאוזנים
לא יודע באמת מה יעשה עם הפסוקים אצל שאול זה גם במראה? יכול להיות
מה לעשות שהפסוק לא לגמרי מסתדר אבל הרמבם רוצה שיהיה כך..
אבל גם הדעת מקרא רוצה לומר שלא הלך שלש שנים יחף אלא הכוונה שבעוד שלש שנים יהיה הנבואה
אני מליץ על הרמבם כי הפסוק באמת פחות מבחין בין דמיון ומראה למציאות אז מי יודע מה היה שם אם היינו מסתכלים בעיני בשר, יכול להיות שהכל מליצה
זה נשמע קצת הזוי ללכת ערום כפשוטו שלש שנים. גם התרגום עידן את זה שלא הלך ערום ממש אלא לבש בגדים בלויים
אבל הפתרון של המראה שלו זה ודואי כפשוטו שמלך אשור יוביל את מצרים חשופי שת
לפי הרמבם זה יותר גדולה להיות איש נורמלי כאשר כולם משוגעים..
אבל נו בטח יותר טוב הפשט, אני באמת חושב שהפסוק מסתמא רוצה שנחשוב ככה גם
זה הרי הכל דימוים וחזיונות פה למה פתאום צריך להיות כזה שקול ורציונלי
התירוץ של הרמבם גם אם הוא נכון לא אמור להרוס הדימוי, לפחות בחלום שלו ישעיה היה לו כזה אומץ..
Friday, June 16, 2023 • כ״ז סיון תשפ״ג
או שהיה מתחילה חזון אוטופי לא מאד ריאליסטי
Saturday, June 17, 2023 • כ״ח סיון תשפ״ג
אבל ישעיה לזה התכוון? כן כתוב שהם דרשו הפסוקים האלה
פרק נג
אבן כספי אומר משהו נכון…שאנחנו אשמים בזה. לקחנו כל מיני פסוקים שבבירור מדברים על ישעיה או כורש ואמרנו שהם בכלל מדברים על איזה משיח נעלם …ואז מתלוננים שהנוצרים מפרשים על מישהו אחר…
צ״ל על חזקיה
אני טוען שאם יתלו את המודעות האלה בגוש עציון יש להם יותר סיכוי 😇
זה הפירוש , במקום לשבור את הראש אם הנבואות התקיימו או לא אפשר להתחיל לנסות להבין איזה מין מתודת חיים זה להיות נביא ולהסתכל על כל מיני מלחמות ופוליטיקות ולנבא עליהם