ישעיהו יב – דברים מקבוצת הדיון

Sunday, April 17, 2016 • ט׳ ניסן תשע״ו

מה עשה ישעיה בפרק זה. בלבל בין הבדלה לשירי חתונה, וגם ערבב הודו להשם עם סיום אחר, ועוד ערבובי פסוקים 😳

ברצינות כמה מטבעות לשון..

תורה יפה מושי.

‘ביום ההוא׳ ביטוי שמופיע כל הזמן פה, מתי זה היום ההוא? מה הרעיון של הביטון הזה? זה נשמע כאילו יש יום שיהיה כל זה.. איזה יום של האמת יום הדין הסופי

אבל מה הפשט?

כי אנפת בי כי לא חייב להיות הנתינת טעם להודאה, אלא כי שאף אם אנפת בי ישוב אפך וכו

למדתי בשבת סיפור בגמרא קידושין על אמורא אחד שהביא מים לאביו ונרדם ונשאר עומד שם עם המים ככה תקוע עד שקם בגלל כיבוד אב. ובאותו שעה אסתייעא מילתא ודרש מזמור לאסף. רשי מפרש שדרש הדרש קינה מיבעי אלא שפך חמתו כו, מסתמא זה קשור לסיפור שהיה תקוע באופן לא נוח אבל הבין שאפשר לעשות מזה מזמור סיפורי צדיקים בגמרא.. גם כאן אודך כי אנפת אני יכול לכתוב נבואות יפות של ישעיה, תארו לכם שלא היה כל הסיפורים מה היה ישעיה עושה זה היה בורינג לפעמים כמו תהלים שאין ההקשר של צרות וגאולות

זה מה שאני חושב פה בקריאת הספר עם יותר הקשר, זה נראה שיש לו שירים יפים על גאולה ועל חורבן, ועל השם ונגד אלילים, והוא קופץ מאחד לשני בלי הגיון או סדר, רק מה שנופל לו היום נזכרתי בבעיה אשיר על חורבן היום קמתי עם חיוך אדבר על גאולה שהיה או שיהיב

אני מבין שביום ההוא פה זה רפרנס לפרק הקודם, אבל גם שם הזמן הוא ‘ביום ההוא׳…

גם התווכחו כאן קודם קצת על וגר זאב עם כבש וכו, למשל וכתתו חרבותיהם לאתים נראה לי שהיה ממשי אצל ישעיה. כמו שלמדנו אצל פלשתים, היה רק אומנים ומתכית לזה או שאתה עושה חרב או מחרשה, זה היה באמת שאלה של למה להקדיש המשאבים, זה לא ככ שהןא נגד המןשג של חרב, אפילו שכבר במשנה הבינו כך.

גם יום זה יום ממש, אבל זה באותו שעה כל הסיפורים

מעניין בפרק הקודם שישעיה רוצה לעשות קריעת ים סוף לדש

חדש

על מה ולמה

גם התערבב המשל והנמשל, הוא מתלהב מסיפור כמו קריעת ים סוף, ומשתמש בדרמה הזה שיחרים השם את לשון ים עם רוחו ויבואו כולם, לא שצריך כך

והמבין יבים שגם בקריעת ים סוף לא היה צריך..

ר מוטל יש לו תורה יפה מאד שקשור

שכתוב בתוכחה ןהשיבך השם מצרים באניות

ולמה באניות, שדווקא בחזרה לא נקרע הים וצריך אניה.

הוא לומד מזה שקריעת הים מסמל שיצאו חד צדדי, אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפון עד עולם, ואפילו שחזרו בגלות זה רק שטחי באניה אבל לא נקרע הים. גם פה רוצה להראות בזה המוחלט שבזה. שהנהר ממש נקרע ועברו זה עשה מציאות בדרך ארצי שיצאו מאשור

זה הפטרה של אחרון של פסח אז צריך לזכור..

גם ושאבתם מים בששון משל, ועשו מזה נמשל ממש בשמחת בית השואבה בגאולת בית שני

אי אפשר לחזור דרך הקריעה, רק באניה

כי בעצם בלהלבלה

אם לא נראה לך לא צריך להסכים לא נורא..אני אוהב השימת לב שלו לאניה מול קריעה

Sunday, November 10, 2019 • י״ב חשון תש״פ

👍

תביא קצת.. מה כתוב שם ומי

Sunday, June 04, 2023 • ט״ו סיון תשפ״ג

להפך דרשנים לקחו מפה… הוא התחיל את זה