Sunday, July 10, 2016 • ד׳ תמוז תשע״ו
I don’t think he was a Joke, historically it seems people took prophets seriously, maybe not just Jeremiah as opposed to other prophets, as we see he wasn’t happy with them, but the concept was serious and he came to the king they listened to him, got mad, whatever, he wasn’t just sitting in his shtiebl with his ten chasidim
Although yossiss idea about self fulfilling prophecy still sounds a bit far fetched, it’s definitely a tanna on Jeremiah himself who obviously wanted the ppl to take him seriously
Of course the chasidishe Jews of his time didn’t like him…
do the chasidishe yiden like the skulene Rebbe??
Yeah that’s his righting style
.in general we discussed this several times I think, historiography is always a matter of deciding who is important and which parts of story to consider part of the cause and effect. There isn’t any real true part that is important. It’s all a matter of what you think. It’s not correct to make fun that the skulene Rebbe isn’t relevant because obviously in someone’s viewpoint he is. The president also is only important according to another viewpoint. When chazal say such things like אקמצא ובר קמצא חרב ירושלים they are just pointing out a obscure part of the events that from one perspective can be considered the real cause. History isn’t science that has some nice true causality it’s all conjecture or emphasizing what you want. So making fun of Jeremiah that he wasn’t that important is just saying you don’t like this story. well in his book hiz thoughts and sayings are obviously important.
מה הסיפור עם בנימין פה?
למה שבנימין דווקא יצא מירושלים?
פסוק א בתקוע תקעו שופר לשון נופל על לשון – יש תורות של הבני יישכר על ראש השנה בקשר לאשה חכמה מתקוע ושופר אז ירמיה כבר חשב על הקשר..
פסוק ב חשבתי הפשט אני דמיתי שאת נוה וענוגה אבל בסוף יבוא לך רעים כו, אבל האנגלית מפרש דמיתי דמיתי אהרוס?
פסוק ב מה הוא רוצה מכך שיבואו רועים? נשמע יותר מפחיד חיילים…
פסוק ד מדמה המלחמה לצהריים וערב שהוא כאילו חושך, יבואו בלילה ויהרסו כשקזה יותר להתגונן, שוב יש לאנגלית פשט אחר שזה אומרים האויבים ולא נראה לי
בקבלה למדו מפסוק זה שבעת ערב זה זמן של דינים. אבל הן הדברים שזה ציור מחשיך
פסוק י דבר השם היה להם לחרפה. אין לי מה להוסיף רק להדגיש.
פסוק יא משתמש באותו דימוי של פסוק ז, ירושלים מלאה עוול וזה נשפך overflow הבור שלה, ירמיה מלא חמת השם
הרעיון מזכיר לי המשל שאמרו על המשפיע, שצריך להיות לא כמו מי ששופך את הדלי שלו לאחרים ואז מתרוקן, אלא שיש לו כל כך הרבה בתוכו עד שoverflow גם לאחרים. כך ירמיה אומר יש בתוכי כל כך אש מאת השם שזה בהכרח יוצא ממני, לא שאני רוצה לשפוך עליכם כעס. שזה הכרחי נשפך ממני על הכל נלאיתי הכיל.
יד וירפאו את שבר עמי על נקלה הם עושים עצרות תפלה מדברים שטויות שצריך ללכת עם גרביים כאלה וכולם גנבים ושקרנים
בוודאי המשך הפסוק פירשו על מחנה השלום..
באופן כללי התשובה וודאי בימיו אפשר שהוא השקרן.. גם היום אין אנו יודעים מי אומר אמת, אבל בימיו אנחנו לא קוראים הספר שלו.. ואולי בכלל לא היה ספר. הכל נקרא פה מהמבט של לאחר המעשה שנתברר שהוא אכן צדק. ולכן כל הטענות הן טענות יפות אבל תכלית הוא צדק.
הקשיא שלך למה יעניש דווקא עם אחד שלו לא קשה כלל כי לא נראה לי שירמיה חשב שהשם מולך רק על עם אחד
להיפך לכל גוי יש סאה שכאשר מתמלא השם מעניש אותם. הוא מנבא אותו דבר על האומות האחרות. ותכלית היסטורית זה לא כזה מופרך. שום עם לא נשאר לנצח ואפשר בוודאי לפרש שאחרי חטאו או קלקלו יותר מדי נהרסו. זה השיח הנורמלי אצלנו למשל סביב נפילת רומא שכל נביאי הזמן תמיד מחפשים השוואות ובכל עם יש נביאים שמתרעמים על העוולות וצועקים שזה ישבור אותם.
באמת לפי התיאוריה המוזרה שהשם אכפת לו רק מעם אחד בהיסטוריה לא עושה סנס כל החורבן שעשה לנו אבל כנראה שתיאוריה זו לא נכונה… היכ בכלל קרייזי לגמרי ושום נביא אמת לא חשב ככה.
הטענה שנבואות הזעם הורסים את המורל של העם הוא בדיוק מה שנביאי השקר צעקו על ירמיה. התשובה לזה שבפועל הרבה יותר אנו סובלים מעודף אופטימיות פוליטית מאשר מעודף פסימיות. תמיד טוב לדעת שאנו לא חזקים מכולם ולהתנהל בפרגמטיות יותר מלחשוב שאנו invincible מה שבסוף אף פעם לא נכון , זה רק שאלה של זמן מתי יתממשו נבואות הזעם כשזה כך.
לא הבנתי . הפסוק אומר שהשם לא צריך לבונה משבא שמשם באו אז הלבונות המיוחדות או קנה ממקום אחר. מה הקשר לשלמה.
האנגלית מפרש אבל כמו על בן יחיד
גם רשי
כן, אני חושב שהחקירה אם בזמנו היה מפורסם לא מאד רלבנטית בספר
ר נחמן מברסלב לא היה משוגע וגם לא ירמיה הנביא ובבקשה תפסיק לדבר פה ככה
המחשבה שלי הוא יותר משהו אחר. ירמיה הוא לא ספר סיפורים הוא ספר שירים או נבואות. אנחנו קוראים אותו להבין ההסתגלות שלו בקשר למאורעות, שאגב זו הסתכלות שקיבלו כל הקוראים כבר הרבה זמן כמו חזל וכו. החכמה הוא לעיין פנימה בתוך העולם המחשבתי והרגשי שלו איך השתקפו שם המאורעות, שזה אפשר ללמוד בספר. דברים חיצוניים לספר ואם באמת התפיסה הזו היתה מפורסמת או לא זה ממש לא מעניין. אותו דבר הסקולענער רבי אם יש לו הסתכלות מסוימת על המציאות מעניין להבין אותו, לא בגלל שהרבה או מעט אנשים מכירים אותו אלא כי הרבה יותר מעניין ללמוד הסתכלות של מישהו שיודע להסתכל פנימה או לתת התבונה שלו על המאורעות, שזה באמת הסתכלות מצד הרעיון, לא מצד המאורע.
הגל אמר שמלחמת טרוי היתה בגלל האודיסיה ולא האודיסיה מספרת את מלחמת טרוי
או אותו דבר יש ספרים מפורסמים שמעצבים תפיסה על מלחמות שלימות, ושוב הם באמת משנים בהיסטוריה
החורבן של איזה בנין בירושלים מעניינת בגלל שירמיה כתב על זה וזה יצא מכלל סיפור פרטי אל סיפור עם משמעות ומסר, אם אתם רוצים לחזור לסיפור הגולמי לא היה זה מעניין כלל
All quiet on the western front. חשוב כמו מלחמת עולם הראשונה, לא משנה אם הוא מדויק
רק מה, גם החקירה אם בדורו נחשב משוגע הוא מעניין בגלל מה שמאשי אמרה
Monday, July 11, 2016 • ה׳ תמוז תשע״ו
Thanks
True moishy,
Sunday, February 02, 2020 • ז׳ שבט תש״פ
אפשר לפי זה אין לו למי לדבר אלא לבחורים תמימים…
אבל הפשט הוא שהאויב יהרוג את הבחורים
מעניין.כי חשבתי הפירוש שדווקא בערב הם רוצים
Sunday, August 27, 2023 • י׳ אלול תשפ״ג
לגבי הארון וכסא ה׳ – שגם שאלת בקבוצה פתאום חשבתי שהפשט הוא שהארון הוא הכסא הנייד הוא המרכבה שיש לו בדים לשאת אותו וכו׳, אבל ירושלים הוא כסא נייח, וכנראה מתכוון לומר שיהיה מנוחה ולא יצטרכו למלחמות עם כל מיני חפצי קדושה כמו הארון
הקטע הראשון בפרק זה זה שיר השירים מפורש , הגידה לי איכה תרביץ בצהריים וכו׳, בצהריים הצאן כבר אין להם כח והרועה בא לקחת אותם , פה הרועים עושים מלחמה נגד הצאן
כמו אצל יעקב בצהריים הסדר שהצאן ורועים מתאספים לשתות ועוד מעט חוזרים לבית
פסוק א זה מדרש שמות מקומות. בתקוע תקעו שופר. צריך רק להבין את שאר המדרשים… כנראה ירושלים איכשהו מצלצל עם עוז, או בנימין. אולי כי הם בני ימין. ובית כרם איכשהו משאת
ופתאום הרועים שהם עכשיו הלוחמים אומרים אוי, כבר יורד היום. אבל במקום לחכות לבקר הם אומרים אין בעיה, נעלה בלילה
אולי אם רוצים לכבוש עיר אז צריך אור, אבל בשביל לשרוף הכל אפשר גם בלילה..
יש ברזל או כסף מעורב בסיבים אז יש סיבה למעשי הצורף שמזקק. אבל לפעמים זה בעצם רק סיגים ..לחנם צרף צורף.
וכך הנמשל שיש מי שיש למי להוכיח אבל אתם הכל רע אין למי לדבר
הוא כל הזמן אומר את זה. הוא היה שותק מה לו ולצרה להיות נביא שחורות אבל הצרה כזה גדולה ואין בכלל איפה להסתתר. זה הכוונה בסוף הפסוק. הוא אומר אני מוכן לרחם עליהם ולהבליג אבל אתם באמת להיות במצב רע. .
כל המשל של הצופה זה הטרגדיה של הנביא, הוא פשוט רואה צעד אחד קדימה מה יקרה. ואין לו דרך לשכנע את הציבור.
נראה להם השופר שלו מזייף
ויש אפילו חשבונות דתיים היכל השם ..ירמיה אומר אתם זוכרים מה קרה פעם אחרונה עם ההיכל מאיפה האמונה המוזרה הזו
שדות ונשים יחדו זה לא פמניסטי…
שמתי לב בפרשת השבוע, רק בקללות כתוב שיקחו הנשים אין בברכה שתשמח עם אשתך
זה לא היותר דתיים זה תירוצים עצלים
זה הרי אחטא ויום הכיפורים מכפר
מה המשל כהקיר בור מימיה רשי אומר מלשון מקור אבל הלא בור אינו מקור, אולי הכוונה מלשון קור
פסוק י – ערלה, לחרפה. כתוב במעשה שכם שערלה הוא חרפה.
טז – עוד מצוה, לעמוד בדרכים ולשאול מה הדרך הטובה 😊
זה מעניין שירמיה היה כהן ולא מדי התרשם מעבודת הכהנים
האפיקורסים אומרים זה בגלל שהיה מענתות ששם גרו הכהנים שלא הורשול עבוד במקדש כבר מימי שלמה
אבל זה לא נכון כי מפורש להלן שהוא רב גם עם אנשי ענתות..
זה לא הפשט אבל חשבתי.. לפעמים יש מעלה ברכילות שמזקק את האדם הצדיק, אז יודעים אותו על מתכונתו כמו שהחזון איש כותב.. אבל לפעמים רק מתחילים לרכל על מישהו ומגלים שאין בו כלום.. סתם כסף נמאס.. אז כבר עדיף לא לדבר בכלל…