Monday, November 14, 2016 • י״ג חשון תשע״ז
ובהפילכם את הארץ בנחלה . שעתידים לחלוק את א״י לי״ב רצועות לא כחלוקה הראשונה שהיתה לרב כפי מניינו ולמעט כפי פקודיו והיו ב׳ שבטים או ג׳ ברצועה אחת עכשיו החלקים שוים וכשורות הכרם מפאת ים עד פאת קדים כמו שמפורש בסוף הספר :
רשי
גם זה נדמה לי חלק מן הגישה של יחזקאל.. הכל הוא חושב מאד מרובע…
ומה לו אם הגיאוגרפיה לא מסכימה..
המקדש שלו מרובע העיר מרובעת כל הארץ מרובעת הכל מחולק בדיוק יפה סימטרי, רק זה הנבואה זה לא ממש עובד על המציאות…
מעניין שהוא תופס הקצאת חלק מן הארץ למקדש וכהנים כמו תרומה.
הר הבית שלו חמש מאות על חמש מאות זה כמו שהיה לא? רק יש לו את זה בתוך שטח יותר גדול ששם יגורו כהנים וכו
פסוק ד מקום לבתים ומקדש למקדש. כאילו המקדש גם המקום שלו הוא מקודש לו זה לא מקום סתם כמו הבתים
זה שונה כי ספר דברים אמר :
לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו
יחזקאל נותן לכהנים נחלה בתוך אחיהם היפך ספר דברים.
איפה את רואה קדש קדשים פה?
אה פסוק ג
אוקיי אבל מקדש למקדש אין זה הפירוש אלא מקום מקודש למקדש.
ספר דברים אומר שאין לו נחלה בארץ כלל אלא הזרוע ולחיים ותרומה. יחזקאל עושה על הארץ עצמו תרומה
ואיפה גרו הלוים לפי דברים? שכרו דירות..
לא משנה, אבל פה יש להם ממש נחלה ליד המקדש זה לא המקדש עצמו
פסוק ח אומר אני נותן לנשיא אחוזה פה ולא יצטרך עוד לגנוב מן העם את אחוזתם.. זה כמו מישהו שאומר יתנו לחברי כנסת יותר משכורת ולא יצטרכו לקחת שוחד..
במדבר לה.
א וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר ב צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים ג והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם ד ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב ה ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים ו ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר ז כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן ח והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים
אני לא יודע אם זה סתירה. הוא אומר מאד מפורש שמן נחלת השבטים יתנו ללווים מח ערים. אבל לא היה להם נחלה בפני עצמם.
זה עדיין שונה מאד מיחזקאל שנתן להם נחלה.
הוא אומר שיתנו תרומות ומעשרות לנשיא
רשי אומר שהנשיא זה כהן גדול
אבל הפשט שזה המלך?
הראשון וז לניסן לפי רזל לפחות הוא לא תמיד רק פעם אחת לחנך את המקדש כמו מילואים
רשי אומר שצריך לקרוא כאילו כתוב וכפרתם את הבית מאיש שוגה ופתי, כלומר יכפר על השגגות ופתיות
זה לא מתאים לשום דבר. ורשי מתלונן ששכחנו מה דרש בהם חנניה בן חזקיה לתרץ.. ומוצא איזה דרשה משלו
עולם התנך
חוקרי המקרא טוענים שקרבנות האחד והשביעי בניסן – ויש טוענים שצריך לגרוס האחד בניסן והאחד בתשרי – הם טקס הכיפורים שמקביל ליום הכיפורים של התורה לחטא את המקדש.
הגמרא במנחות אומרת על כל מה שלא מובן להם בפרשה זו “פרשה זו אליהו עתיד לדורשה”
מאיפה לך זה?
לפי הנראה היה בידי האמוראים מיתוס כזה על חנניה בן חזקיה שישב בעליה עם ג׳ מאות (גוזמא( של גרבי שמן ודרש כל הסתירות של יחזקאל.. זה אפילו נשמע כמו סיפורי צדיקים כזה, אבל מה שדרש לא היה בידם.
רשי במסכת שבת מניח שמה שדרשו אמוראים אחרים על סתירות אחדות במסכת מנחות הם דרשות חנניה אבל אין הכרח לכך.
ורדק פה “… ומה שדרש חנניא על זה לא נמצא היום אצלינו”
לכן יש כאן כמין שני מיתוסים שהגמרא משחקת עליהם במנחות , אחד זה הסיפור של חנייה עם גרבי השמן שלו בעליה, והשני זה לעתיד שאליהו ידרוש פסוקים אה
אלה
מעניין מה עשה עם הגרבי שמן, רשי אומר למאכל ומאור, מסתמא יש לזה איזה הסבר
http://www.daatemet.org.il/articles/article.cfm
הוא מביא גמרא במכות אמר ר׳ יוסי בר חנינא ארבע גזירות גזר משה רבינו על ישראל באו ארבעה נביאים וביטלום משה אמר (דברים לג, כח) וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב בא עמוס וביטלה [שנאמר] (עמוס ז, ה) חדל נא מי יקום יעקב וגו׳ וכתיב (עמוס ז, ג) ניחם ה׳ על זאת [וגו] משה אמר (דברים כח, סה) ובגוים ההם לא תרגיע בא ירמיה ואמר (ירמיהו לא, ב) הלוך להרגיעו ישראל משה אמר (שמות לד, ז) פוקד עון אבות על בנים בא יחזקאל וביטלה (יחזקאל יח, ד) הנפש החוטאת היא תמות
פה רואים שכבר בימי הגמרא היה להם הרעיון של רבי ר אלימלך שמבטל גזירות הנביאים הקודמים..
הרמב״ם בהלכות מעשה הקרבנות פ״ב יד: “כל שיעורי הנסכים האמורין בספר יחזקאל ומנין אותן הקרבנות וסדרי העבודה הכתובים שם – כולם מלואים הן ואין נוהגין לדורות, אלא הנביא צוה ופירש כיצד יהיו מקריבין המלואין עם חנוכת המזבח בימי המלך המשיח כשיבנה בית שלישי
אפשר ככה אבל לא חייב. הרי כתבו כל פרטי המשכן ארבע פעמים גם כשהכל כבר היה מזמן ללא כל תועלת מעשית. יכול להיות שככה הוא חלם לא חייב שראה בזה צורך מעשי.
אחרי יחזקאל תרי עשר פארטיס..
אה אני רואה העשי כבר אמר..
welll maybe they were boring because he was’t here…
Monday, January 01, 2024 • כ׳ טבת תשפ״ד
זה נורא מעניין מה יחזקאל רוצה פה
יהיה גאולה אז צריך לתכנן כמה אמות בדיוק לתת לנשיא וכמה לכהן וכו׳
זה המשך של המחזה שלו התמיד מאד וויאזואלי ומפורט
כן הוא רואה את השם סופר כמה גלגלים יש למרכבה שלו וכן הוא רואה את המשיח סופר כמה כסף הוא יצטרך…
זה משהו כמו בן גוריון בשלב שחשב שרבר יקים מדינה אז דבר ראשון עשה לעצמו רשימת קניות ארוכה מה מדינה צריכה.. משרד כזה ומשרד כזה וכו׳… והלך לחכמים להגיד לו כיצד לקרוא לכל דבר בעברית…
לא ממש אבל יש איזה קשר
וזה הבעיה כי לא רוצים הלכות כבר יש תורה
אבל אולי לא התכוון שיעשו בדיוק
פעם ראיתי בגניבה יומן כזה של אדם גדול מסוים שמת וראיתי שהוא צייר לעצמו כיצד יקים לעצמו בית מדרש ואיפה יהיה הכולל ומה הגודל וכו׳
בעל השגה היה הצדיק הזה שראיתי זה לא היה סתם, רק זה היה דרך שלו לתכנן, אפילו עשה ציור של הבית מדרש העתידי שעוד לא קם בינתיים….
גם נתן הנביא ודוד תיכננו את המקדש
ולך תדע אם שלמה באמת עשה התכנונים שלהם
אבל ככה זה סדר העבודה
בספר דברי הימים א כח
גם הרמב״ם פסק הלכות למשיח מה לעשות …
גם פסק הפרק הזה שיתנו למלך המשיח נחלה מיוחדת