Monday, October 31, 2016 • כ״ט תשרי תשע״ז
משל יפה עם הצופה יש לו
בוודאי כמה דרשות לפני התקיעות השתמשו עם הפסוקים פה שאם אתה לא מקשיב לשופר דמך בראשך..
זה מעניין איך הסיפור נע בין תליית הדבר בהשם, “ארץ כי אביא עליה חרב”,לבין התליה בהשתדלות של האנשים לשים צופה ולהישמר. כאילו היינו שואלים אם השם שלח חרב מה יעזור הצופה, ואם לא מה הקשר השם, ואז הנמשל הוא שצריך לעשות תשובה להשם בגלל הצופה שהזהיר מפניו?
גם זה מוזר צופה נתתיך, לפי המשל לא השם צריך לשים אותו צופה אלא העם..
מאד מפורש בפרק הזה שכאשר הנביא אומר לרשע מות תמות הוא לא מתכוון שימות אלא שיעשה תשובה, כפי שממשיך חי אני אם אחפוץ במות הרשע. זה כמו שאמר יוסי אתמול שכל הנבואות לרע הם מתכוונים שיעשו תשובה לא שהרע הזה יבוא. זה מאד מפורש בפרק הזה במה שאמר לי אני אם אחפוץ, כלומר שיש סוד שהשם אומר דבר אחד ומתכון משהו אחר שישובו. כך אפילו בכל נבואות יחזקאל לא נאמרו בלשון תעשו תשובה כי אם לא.. אלא סתם שיקרה הרע, אבל הכוונה שיעשו תשובה.
זה מעניין מאד מה שחידשת יוסי שהפרק הזה רק על בין אדם לחברו. גם מה שאמר יואלי אבל זה כבר צריך לי עוד עיון..
והמה דרכם לא יתכן מסתמא הכוונה דרככם להמשיך לומר אנו נמקים בחטאנו ולחטוא עוד..
אולי כבר אמרנו אבל המשפט הזה שצדקת הצדיק לא יצילנו מאד חשוב, כי כולם חושבים הצדיק מותר לו לחטוא .. באמת אולי הכוונה אפילו אתה מתפלל כל היום אבל אחרי זה אתה עושה עוול וגונב מישהו לא יעזור לך צדקתך להנצל מהעוולה..
כתוב בזוהר שהמשיח יבוא להחזיר את הצדיקים בתשובה..
ואם הולכים יותר עמוק אז כן צריך להבין שרזי התשובה הם גם עושים את הצדיק לרשע זה אמיתי לא סתם טריק שאנו מרחמים על הרשע, כי זה תפיסה אחרת לגמרי
פסוק כד כה זה מאד אנטי ציוני..הם אמרו אם אברהם אחד ישר הארץ אנו שאנו הרבה על אחת כמה וכמה, זו ארצנו מימות אברהם..הנביא לא מסכים לזה..
אחד היה אברהם אמר ר נחמן הוא חשב כאילו הוא היחיד בעולם ולא התפעל מהעולם..
פסוק ל בני עמך הנדברים בך. אצל הקירות.. אלה שעומדים במערב הבית מדרש ליד הקיר ועושים קיפקע..
לב הנך להם כשיר עגבים או שהם לא לוקחים אותו ברצינות
או יותר יפה שהם נהנים מדברי הנביא כאילו הוא שר שירים יפים , אבל לא לוקחים את המסר ללב. זה תסכול של הרבה רביים כולם אוהבים אותם כי הם שרים יפה..אבל אף אחד לא חושב לקחת ברצינות מה שהם רוצים
עדיין פה משמע שכבש הארץ בכוחו
או אולי להיפך שגר שם אפילו שהיה בין הכנענים וכו
כלומר אולי הטיעון של הנשארים היה מה בכך שהארץ ביד בבל גם אברהם גר תחת כנען והוא היה אחד כל שכן אנו שאנו רבים
לענות על טענה שכאילו אין טעם להיות שם אם אין מלכות ישראל
אבל אין זה הפשט
למה אתה אומר שאין אברהם נזכר בתץנך?
בנך
מוזכר הרבה פעמים בישעיה ובמלכים ובעזרא ובתהלים ועוד
זה אם אתה מפרש על ההבטחה, אבל לא מוזכר כאן אלא שהיה אחד, ואם לא מפרשים כמו ר נחמן הפשט שהיה מעט מול רבים וקל וחומר לרבים מול רבים, היינו זה עניין כוחני.
כמו ההבדל בין ציונים דתיים לציונים חילונים, הדתיים אומרים אלהים הבטיח ונגדם אומר הרבי לא כשחוטאים, החילונים אומרים יש לנו צבא מספיק חזק נגדם אומר הרבי זה סטרא אחרא הכח שלכם 😇
קשה להשתכנע מן החסר, הוא לא מוזכר כי אין סיבה, כבר סיפרו הכל בבראשית.. אתה צריך להביא מקום שכאילו היה צריך להיות מוזכר ולא מוזכר
אבל מה שכן ראיתי באיזה אחד שכתב שיחזקאל מתחיל את ההיסטוריה תמיד ביציאת מצרים ולא באבות, בשונה מאחרים, אז זה כן משהו לצד שלך, צריך לבדוק
אתה הוא אשר בחרת באברם
כבר פעם שניה היום שאתה אומר על משהו נכון ואיני יודע על מה 😇
תודה..
אבל לא מובן לי הקל וחומר לגבי זכות
לכן חשבתי שמדבר על כח
כי למה לרבים יהיה יותר זכות מאחד? תלוי..
Monday, June 01, 2020 • ט׳ סיון תש״פ
שם אני הבנתי שהסיפור הוא שהמשורר בעצם נכנע לממסד ככה ונהיה משרת שלהם..
יש קושי במשל הצופה שהוא מאשים את הקרבן..
נכון ששמעת שיהיה חרב, אבל למה דמו בראשו
הרי מי שהורג אותם יותר אשם לא?
כל המשל זה בעצם לומר שאם הצופה לא מזהיר אז הוא אשם, והם מתו בעונם
בפסוק ו
זה אומר יחזקאל סובר שעדיין אף אחד לא מת לחינם, אבל זה עדין אשמה של הצפה?
כלומר אם היו בורחים או מסתתרים לא היו מתים אפילו שיש להם עון?
אבל מה בנמשל ה׳ הורג? הרי הנמשלך הוא בערך אותו דבר שהבבלים הם החרב
אה המילה בעונו מת בעצם שייך לנמשל רק נעתק למשל?
גם שם לא מובן למה הצופה אשם שהרשע מת בעונו
והם לא ידעו לבד?
אז הם לא רשעים..
הרי ברור שהם בעצמם יודעים שהם רשעים אחרת לא ימותו בכלל
כן זה נראה תשובה ליאוש של העם. אבל זה הולך ביחד עם השיטה של יחזקאל שהנביא הוא לא לנבא את העתיד אלא להזהיר מה יכול לקרות אם לא יעשו תשובה. הוא אומר מה אתם אומרים נמקים וכו׳ כי אני אומר שאתם כאלה גרועים ותחרבו, לא התכוונתי לזה בכלל אלא לומר שזה יקרה אם לא תשובו
כלומר הנימה של פסוק יא הוא לא כמו שהוא מצוטט בתפילת נעילה שהשם לא אוהב להעניש אלא שישובו. הנימה הוא שלא הבנתם את הנבואת לרעה הם אזהרות לא נבואות
כלומר יחזקאל הוא הנביא שבאמת ‘מדבר לעצמו׳. הוא עסוק לנקות את עצמו מהאשמה שלא יהיה כובש נבואתו.. לא באמת אכפת לו מהשני.. זה כמו שאמרנו אין לו אמפתיה בכלל…
בפסוק יג אפשר אולי להבין יותר כוונת יחזקאל שגם צדקת הצדיק לא תועילו. כי הצדיק בטח על צדקתו ועשה עול. הרבה פעמים זה קורה אנשים חושבים יש להם קרדיט כבר סיימתי שס פעמיים מותר לי להציק ליהודי בחינם קצת. נגד זה יחזקאל אומר זה לא יעזור לך.
בתשובת הרשע הוא מזכיר שצריך לשלם את הגזילה שלו…
מה העם אומר שלא יתכן דרך אדני? מה הפירוש בזה? ומה דרכם לא יתכן
מה הטענה שהוא מתווכח איתו?
תמיד חשבתי שהם מתווכחים על העקרון של תשובה אבל זה לא נכון
אולי משהו שהם חושבים שזכות אבות או מה שעשה מקודם כן צריך לעשות הבדל
מכל מקום נשמע לי שהמענה שלו ‘דרכם לא יתכן׳ הכוונה הוא מה אתה מתלונן עלי שהתאלוגיה שלי לא צודקת, וכי הבעיה שלך זה תאלוגיה, הגניבות והעוולות שלך זה הבעיה! תפסיקו לרצוח אנשים ואחרי זה נדון אם צריך לבטל צדקת הצדיק הקודמת או לא
איש כדרכיו אשפוט אתכם. כלומר טענת התשובה פה נובעת מטענתו הרגילה שאין הקבה עושה חשבונות של זכרון וכו׳, הוא לא אכפת לו מי הסבא שלך היה וגם לא מי אתה היית אתמול.
פסוק כא – כב מחזיר את הסיפור לאיפה שנפסק בסוף פרק כד. השם אמר שיכתוב את היום ויבוא הפליט ויפתח פיו. והנה בא הפליט ופיו נפתחה.
משמע שכבר הרגיש בזה שיבוא הפליט מבערב וכבר נפתח פיו מעט
אה, ויפתח את פי עד בא אלי בבוקר? כך הבנת
אני חשבתי שפתיחת הפה פה סמלי כלומר הכוונה שלא יתבייש בנבואותיו ההזויות
שזה מה שהבנתי למעלה היה האילמות שלו
לא בטוח שזה הטענה. הם עושים איזה קל וחומר אברהם היה רק אחד ואנו רבים. אולי הכוונה צבאית נוכל איכשהו לכבוש אותה הרי אברהם כבשה או מה בלי הרבה עזרה
ונגד זה ה׳ אומר זה לא עובד ככה… אברהם היה צדיק ואתם על הדם תאכלו וכו׳..
אגב רואים מכאן ברור שאכילה על הדם זה איזה טקס של אלילים
וזה פותר החקירה מה פירוש הפסוק לא תאכלו על הדם
מההקשר סוף פסוק הוא על רצח אבל פה זה על גלולים
וככה גם ההקשר בפרשת קדושים
זה קשור מסתמא למצות כיסוי הדם
שזה נגד זה
פסוק כז בחרבות בחרב יפלו זה משחק מילים
סוף הפרק נראה גם שהם לא מאמינים שהנבואות יתקיימו
הם באים כי זה נאה לא כי הם מאמינים לזה
ואז כאשר הצרה אכן באה – היא באה. כבר מאוחר מדי לעשות משהו לזה.
אבל לפחות ידעו כי נביא היה בתוכם..
איסור פתיחת פה לשטן הוא אחד הדברים הכי טיפשיים שיש בעולם
באמת קצת מוזר חלק מהפרק כתוב שכבר בא אבל חלק מדבר כאילו עוד לא מאמינים לו
זה קנוניזציה של חולשה אנושית שאוהבים לברוח מדברים קשים. כאילו באמת אם לא תדברו מהמוות לא תמותו..
כבר אחד הפילוסופים הסטואים הקדמונים אהב לצחוק על זה
אפיקטטוס נראה לי
הוא אומר תחבק את הבייבי שלך כל יום ותלחש לו באוזן אתה הולך למות..
זה לא יכול להזיק..
אבל זה לא אותו בעיה של נבואה, הנביא זה יותר גרוע כי הוא באמת אומר שזה יקרה
רק הוא לא מתכוון..
כבר דיברנו שהנביאים התנהגו הפוך מהצדיקים שלנו. הם שיקרו עם ההפחדות ולא שיקרו עם הבטחות לטוב
כמו שמנהג הצדיקים בדור האחרון
וככה ההלכה שמי שמבטיח ישועה וזה לא בא הוא נביא שקר ומי שמבטיח מוות וזה לא בא זה בסדר כי עשו תשובה
השאלה על מה נסמכים המבטיחים שיהיה טוב לכאורה צריך להרוג אותם מדין נביא שקר
ועל זה יחזקאל מתלונן…
וודאי שאסור לשקר ולתת תקוות שוא
הרי למה אסור לנבא בשקר?
לא רק בגלל שזה שקר.. זה לא הבעיה אם ה׳ אמר או לא..
הבעיה שזה הולך נגד כל המגמה הנבואית
שזה לאיים את הציבור שיעשו תשובה..
והחנניה בן עזורים של העולם מרגיעים תמיד
הם תמיד בעד הסטטוס קוו
אף פעם לא צריך להשתפר ולעשות תשובה
לכן בתור רדיקל אני מתנגד לכל שיטת החיזוק