Tuesday, September 13, 2016 • י׳ אלול תשע״ו
תודה זלמן לייב על הפירוש הפשוט והנכון..
רק קצת שאלות שנשארו לי
פסוק י לא התאים לו לבטא המילה אחור? או בגלל שהוא רוצה לומר שבעצם מכל צד הוא הפנים לכן לא מתאים לומר שהנשר מאחור, כי הוא הפנים רק מהצד השני.
פסוק יא מהו שתים חוברות איש ושתים מכסות? לכל אחד היה ארבע כנפים שתים למעלה ושתים למטה?
יג היא מתהלכת בין החיות מי? הלפידים?
מהו הרוח הנושא אותם? נראה מההתחלה ועל אשר יהיה שצה הרוח ללכת שהם הולכים ברוח בעצם לא באופנים, ושוב יש רוח החיה באופנים?
והחיות נושאות רקיע, זה הרקיע של העולם או רקיע פרטי? החיות האלה הם נושאות את הרקיע של ספר בראשית? וודאי יש שהבינו ככה
ולא מובן ככ אם יש ד פנים למה צריך ד חיות? למה צריך 16 כיוונים?
או ד חיות אלה כולם עומדים בשורה אחת? לא מד צדדים
ר נתן אומר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים ראשי תיבות אמונה
בקשר להפסק פסוק ב ג, לשון רשי הוא הפסיק רוח הקודש. מסתמא מרזל. מעניין מה המושג הזה רוח הקודש שבשפה שלנו עורך הספר. נדמה לי שהכוונה לאותו דבר כי המחשבה שלהם שהספר נכתב ברוח הקודש?
יד השם פירש רשי לשון תוקף שהנבואה תוקפת על כרחו כאד׳ משתגע דיישטרי״צא בלע״ז : .
לגבי צפון נדמה לי שלחזל היה תמונת עולם שהעולם כמו אות ב סגור מג רוחות וברוח הצפונית הוא פתוח? למה הכוונה?
נוגה לו סביב זהו the silver lining of the cloud
יחזקאל אמרו כבן כפר שראה את המלך היינו שהמלך בנסיעה בכפר כמו מלך בשדה של אלול..
והזוהר אמר שזה עולם אחר, כאילו המרכבה של יחזקאל מעליו יש הכסא של ישעיה, וזה קצת מתאים באמת שמעל המרכבה היה כסא שיחזקאל לא תיאר.
פסוק ה דמות אדם להנה מה הכוונה? הרי היה ד דמויות
אולי עיקר הדמות שלהם היה אדם בקומה שלו רק הפנים של ד חיות והרגל של עגל וכו?
ראיתי האנגלית מפרש רקיע vault
אז אין קשר לרקיע השמים כלל
לרשי החשבון שהיה ד חיות וכל אחד מהם ד פנים ולכל אחד מהם ד פנים יוצא לו 64 חיות
חוברות אשה אל אחותה כאן רמז למאשי שהן היו נקבות..?
אז למה צריך פנים בכל צד? שכאשר הולכים לאותו צד כולם בפנים, אבל אז למה צריך ד חיות? אולי יש רק חיה אחת?
אם יש רק אחת אז יתיישב גם הדיוק של רשי שממנה הביא לנו סד חיות..
למה צריכים להסתובב? הרי אין לו פנים ואחור
יכול להיות שהחסרתי פה כמה הודעות כי החלפתי הטלפון שלי, בקיצור אני עוד בוויכוח עם זלמן לייב ועדיין איני מבין למה צריך ד פעמים ד חיות, אם בשביל העיניים וודאי יש להם עיניים בכל הד צדדים וזה כמעט מפורש
נו ארבע קצוות על חיה אחת שהוא ארבע
האמת המרכבה הזו לא בדיוק ממרכבה כלומר זה לא נראה כמו רכב עם גלגלים בצד, זה נשמע יותר כמו שהכל זה על זה, יש חיות על ראשיהם רקיע ומתחת לרגליהם אופנים
ליודע לה
למה
נו אבל עדיין אני לא מבין למה לא מספיק אחד עם ד פנים שעומד באמצע
אני לא חושב שהד האלה הם צד צדדים הרי הרקיע והרוכב למעלה מהם על ראשם לא באמצע ביניהם
כי יפול…
.טוב בינתיים אני עומד על דעתי שיש רק חיה אחת
ואני נסמך על פסוק ו לאחת להם שכולם אחת
גם לא כתוב שיש סד ורשי אמר שיש..
בגלל שכתוב לאחת אז פירש לכל אחד עוד ד
אז אני מפרש להיפך
ארבע הפנים
שנראה כמו ד חיות
כן
כלומר זה נראה ככה מאותו צד
מה באמת איך המרכבה באמת? כל נביא לפי מה שרוצה..
או באמת אם יש אחד או דלת? גם וגם
נהר כבר מביא רדק מרזל שאין השכינה שורה בחול אבל בגלל שזה על הנהר כן שורה שזה מקום טהרה. בקיצור השכינה שורה איפה שיש השראה במקום יפה כמו נהר עם מים וכו
או אולי אין זה הפשט אלא סתם לציין המקום..
באה מצפון אני רואה הרבה מפרשים מבינים שזה קשור לבבל מצפון תפתח הרעה,
זה כמו שיגיד איזה נביא אחרי שואה אני ראיתי את מרכבת אלהים באה ומאיפה באה, מברלין.
שהשכינה הלכה לבבל להמליך את נבוכדנצר על כל העמים שלא יאמרו ישראל שאיזה בזוי כבש אותם..
והלך לברלין להמליך את היטלר על חצי אירופה שלא יאמרו סתם איזה קוזאק רצח אותנו, אלא מדינה מאד מתקדמת
זה מתרץ הקושיא שכולם מקשים איך מדינה מתקדמת כמו גרמניה.. והתירוץ שככה מתאים לנו
ליודע איזה סמיילי הולך כאן
רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת אמרו המקובלים שזה שלש קליפות שסובבות את השכינה, ואחרי זה יש נוגה שזה חצי קליפה חצי קדושה, ואחרי זה מגיעים למרכבה עצמה. וזה דומה ללא באש לא ברוח לא ברעש, רוח גדולה אש גדולה ענן רעש?, ואחרי זה קול דממה דקה השם, וזה אצלנו בסוף הפרק ואשמע קול מדבר
אריה קפלן בספר inner space מפרש את המרכבה על דרך המדיטציה שמקודם מרכישים רעש ורגשות ואחרי זה מגיעים יותר עמוק, הוא מפרש הכל
כמובן הרמבם סובר שיחזקאל ראה את האסטרונומיה ולא עוד אלא שהיה לו טעות שחשב שהגלגלים עושים קולץץ
והדרוש שלי אומר שזה הטעות של כולם שחושבים שכל דבר צריך לעשות רעש..
בחבד אומרים שזה כמו בתפלה, ברכות קראת שמע מדברים על החיות ואופנים ועושים רעש ומתנועעים, והרעש הזה זה הנפש הבהמית, שהיא מתלהבת כשמקבלת איזה התעוררות, ואחרי זה מגיעים לשמונה עשרה שזה בשקט קול דממה דקה שאז מדבר הנשמה
אצל הרמבם היה מחלוקת כי הם הבינו שיש גלגלים גדולים שסובבים את העולם, ולפי הסברא שלהם היה זה צריך לעשות רעש גדול כי הכל דחוס וזה מסתובב אחד על השני
ויש שיטות בחזל על קול גלגל חמה שעושה רעש גדול רק שאין שומעים אותו כי השוק עושה גם רעש וזה מבטל זה את זה..
שכחתי מקודם לגבי צפון שזה כמו הירושלמי שאומר אם יאמר לך אדם היכן אלוקיך, תאמר לו: בכרך גדול של רומי
או תאמר לו, במידטון
בוודאי איפה שיש הכי הרבה חיות והכי הרבה השפעה שם נמצא האלהים
בוודאי לא יכול להיות נביא אמתי אם יושב באיזה מערה מסתתר מרחוק, נביא הוא צריך להיות במרכז הבשר של ההתרחשויות.. בניו יורק יש וודאי יותר נביאים מאשר בפנסילבניה
ראיתי סברא לאחרונה במחקר שיש יותר משוגעים בעיר מאשר בכפר…
http://www.schizophrenia.com/prevention/country…
בהכרח אתה חלק אם אתה לא יושב בבייסמנט בווילימסבורג..
רשי מפרש רוח רצון
יש כמה מראות, הזוהר מנה עשר כנגד עשר ספירות
מראה הלפידים
כמראה הבזק
מראה האופנים כעין תרשיש
כמראה אבן ספיר דמוות כסא
דמות כמראה אדם אליו מלמעלה
חשמל כמראה אש
ממראה מתניו ולמטה
וממראה מתניו ולמעלה
כמראה הקשת
מראה הנוגה
הוא מראה דמות השם
ויש גם כעין
ויש גם דמות
על פסוק כז אומר רשי לא ניתן רשות להתבונן ולכן לא התבונן..
כנראה הם פחדו מההגשמה
שהרי הוא מתאר כאן את האל ממש כמו קומת אדם שרוכב על המרכבה, אני ליודע אם יש בתנך עוד פסוק כזה מגשים
במשפטים הגיע רק עד רגליו..
וכן ישעיה
תרגום יונתן גם כן פשוט השמיט לתרגם דמות כמראה אדם
תרגום יונתן על יחזקאל פרק א פסוק כז
חיזו יקר דלא יכילא עינא למחזי ולא אפשר לאסתכלא ביה ולעלא חיזו יקר דלא יכילא עינא למחזי ולא אפשר לאסתכלא ביה ולרע חזיתי כחיזו אשתא וזיהורא ליה סחור סחור:
המלבים צועק כאן נגד מי שמפרש שחשמל הוא הסיבה הראשונה
הוא מביא מהריא
ליודע מי זה
אבל המצודות גם מפרש ככה
חח סיבה ראשונה זה אלהים בלשון אריסטוטלי..
למה, להלן פרק י יש עוד מראה ושם מפורש
ספר יחזקאל פרק י
הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֲלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר כְּבָר
לא יכול להיות יותר ברור מזה שראה את אלהים בעצמו
אגב זה הוכחה לשיטתי שיש רק חיה אחת..
בוודאי המפשיטים יגידו שלא רואים אלהים בעצמותו רק זה לבוש שמראה עצמו לנביאים, כבוד נברא או וואטאבר
אבל הכוונה לאלהים
כל ישראל אחרי הרמבם מאמינים באלהי אריסטו..
אבל הוא לא השתמש במילה הזו רק המלבים מביא ממהרי״א
הוא אומר מה שהביא מאטי נדמה לי למעלה, שחשמל הוא אלהים שחש- צריך לשתוק – מל – מלדבר עליו
מין פירוש שמהפך את הפשט..
אריה קפלן מפרש חש-משל שתיקה מדברת
הרמבם כבר מקשה אם יש להם ארבע פנים מה הפשט שהם הולכים רק כנגד פנים
התירוץ שלו איני מבין…
מונ ג ג : עוד באר כאן כי ארבע החיות הם חיה אחת מחמת צמידותם זו בזו, אמר היא החיה.
נו כבר אמרנו יש לו ארבע פנים ואם מסתכלים נראה כמו ארבע
יש גם שלש וארא וארא והנה רוח
וארא החיות
וארא כעין חשמל
זה מבואר בחגידה וברמבם שזה שלש מדרגות, והשלישי אסרו לפרש..
מונ ג ז אומר הרמבם שצריך לחפש פשט למה הזכיר הזמן והמקום במרכבה. זה נגד דרכו שפרטים כאלה לא צריכים פשט.. ולא ביאר מה הפשט.. מעניין
אבל השאלה כאילו אתה כבר מזכיר לנו מרכבה ואתה צריך להיות שוב היסטוריון יבש?
אם הילד שלך ישאל איך נראה השם תאמר לו כמו קשת ביום גשום. כך אמר יחזקאל.
והסוד שקשת זה לא דבר שקיים זה רק השתקפות של האור לפי מה שהעין קולט
וודאי זה הדימוי
הרמבם מנסה לומר שדמות כבוד השם זה דבר נברא זה לא השם בעצמו רק כבוד נברא,
לא ברור לי
יש כזה מושג שהמציא איזה ערבי או רסג שהשם ברא כבוד שבה הוא מראה עצמו, שזה כבוד השם לא השם בעצמו, וזה נקרא כבוד נברא. והרמבם לפעמים משתמש בטריק הזה ולפעמים דוחה אותה.
איך שאני מבין זה כמו דמות פאפעט שהשם עשה כדי שיוכלו לראות אותו הנביאים כאילו, בקיצור דמיו
דמיון
אבל אז אומרים הם חשבו שהשם נראה כמו אדם.. אני לא חושב שהם חשבו ממש ככה
הם ראו השם כמו אדם
וגם אנו רואים השם כמו אדם, אלה מאתנו שרואים..
לפי הרמבם זה בעצם מדע.. ארבע חיות זה ארבע יסודות וכו , הוא לא מפרש אבל כך כולם מבינים
ואז באים הרמבמיסטים ומקשים אבל אנו יודעים שאין ד יסודות אם כן מה הפשט..
ובכלל קשה מה הם מכוונים בתפלת שחרית
אלא אם כמו שטוען מיימוני שר גדליה היה מדלג..
כל הסיפורים על מלאכים
אבל אפשר להציל את הרמבם ולומר שהוא התכוון על פי קבלה 😇
מאיפה ידוע לך
בכללי לא הולכים לעשות כאן סדר בכל המבוכה של ההגות היהודית..
אבל ספציפי לגבי המרכבה זה לא כזה פשוט, כי על אף הפירוש של זלמן לייב, וגם הרמבם עצמו שמנסה לעשות סדר בפשט הדברים איך זה נראה, הרי יש לנו מסורת לפחות מזמן המשנה ואולי קודם לה שיש כאן סודות שלא נמסרו, וזה מפורש במשנה ובברייתא בחגיגה, ורואים שם שיש כמה שיטות איך וכמה ולמה, אבל בכלל שיש איזה סוד זה מוסכם על כולם, והרמבם בעצמו מתחבט איך הוא מפרש והוא לא קיבל הסוד, לכן אומר אני מפרש על דרך אפשר ואיני יודע, המקובלים היו יותר חכמים אמרו קיבלו הסוד וקראו לעצמם קבלה.. אבל לא הועילו לנו הרבה באשר רק הוסיפו משלים.. אבל בכל אופן לחשוב שיש איזה סוד מה שלא יהיה הסוד, זה כבר מסורת ישנה
לפי הפשט הכי נראה שאם יש סוד כזה שהוא לא תיאורטי אלא מעשי נבואי, ואם כן כבר הפירוש של קפלן הכי קרוב למקור
Sunday, April 19, 2020 • כ״ה ניסן תש״פ
יחזקאל פרק א.
יש לדבר הרבה אודות האופי של נבואת יחזקאל, ואפשר להתחיל אותו עם זה שעיקר מעשה מרכבה מיוחסת לו, אע״פ שכדברי אפרים כבר נביאים קודמים תיארו מראות דומות, אין מי שפירט כמו יחזקאל. ופשט המשנה בחגיגה המדברת על דרשת מעשה מרכבה הוא לדרוש פרשה זו, כפי העולה מהברייתות והגמרא שם. וכבר בזמן חז״ל עמדו הרבה על דרשות אלה להבין כיצד נראה השמים, וכן הלאה.
באופן כללי יחזקאל הנביא הוא נביא חזותי ברמה שאין דומה לו בשאר הנביאים. ישעיה הנביא הוא כותב מוכשר מאד. ירמיהו הנביא הוא דרשן מוכשר מאד. אבל אין מי שמוכשר לצייר ציורים כמו יחזקאל הנביא. הוא יודע לספר מה שהוא רואה בעיניו בפירוט המלא האפשרי בכתב, ומסתמא היה עדיף גם אם היה יודע לצייר את זה אבל מה שיש בידינו הוא רק הכתב. זה חוזר על עצמו לא רק במראות המרכבה בתחילת הספר אלא גם במראות האחרות שהוא מספר כמו חזון העצמות היבשות וכמו חזון צורת המקדש, שאין שום נביא שיספר חזון ברמה כזו של פירוט. ולכן יחזקאל הוא נביא של חוש הראיה, שחושב בצורה וויזואלית.
כפי שאמרתי כבר ויש להרחיב, הדגמים הללו חוזרים כבר לחומש. ישעיה הנביא הוא נביא של חומש בראשית. אפשר לראות שהוא רואה את מקור הקשר של העולם עם ה׳ בבריאת העולם. וגם כשהוא מדבר על עונש או על חידוש הבריאה המקום שזה חוזר אליו זה תמיד מעשה בראשית, הוא רואה את הארץ תהו, ומנבא על שמים חדשים וארץ חדשה, זה המקום שהוא מכוון אליו את המראה שלו.
ירמיהו הנביא הוא נביא של ספר דברים, כאשר העירו כבר, אבל זה אופי שנמצא כבר בחומשים שמות ובמדבר גם, אפשר לראות שהוא מתחיל את נבואתו מן המדבר, זכרתי לך חסד נעוריך לכתך אחרי במדבר, מצא חן במדבר. הוא בעצם נביא של ברית התורה שנגלה על ידי משה במדבר. וכאשר הוא מדבר על חורבן הוא מדבר על חזרה אל המדבר, מי יתנני במדבר מלון אורחים ואעזבה את עמי, וכשהוא מדבר על נבואת התחדשות העתיד הוא מדבר על כריתת ברית חדשה לא כמו אותו שנאמרה במדבר בעלותנו ממצרים (צריך להדגיש שהנקודה שלו אינו יציאת מצרים אלא מה שנהיה אחרי כן, אע״פ שנזכר בדבריו בעלותינו ממצרים ירמיה אף פעם לא מזכיר ניסי יציאת מצרים עצמם כמקור החיוב, אלא הפרנסה במדבר והתורה שניתנה שם והברית שנכרתבה שם)
יחזקאל כאשר כבר העירו כבר הוא נביא של ספר ויקרא. וגם כאן זה לא ממש ספר ויקרא אפשר לומר גם החלק השני של ספר שמות שכולו תיאור וויזואלי של המשכן, וחצי הראשון של ספר ויקרא שהוא תיאור מעשה הקרבנות בפירוטם, הנבואה שלו שואבת את מקורה ממקדש, או לפחות ממראה של מרכבה שהוא כמו מקדש שלמעלה, התוכחה שלו סובבת על הציר של תוכחת בחקותי שהוא אם יהיה משכני בתוככם אם לא, ואם תהיו טהורים שתזכו לשכינה או לא, או אם געלה נפשי אתכם. וכשהוא מנבא חזרה הוא מנבא חזרה אל מקדש חדש.
עכשיו תיאור המרכבה יש בו כל מיני רבדים, שכבר פירשוהו בכל האופנים האפשריים וראוי ללמוד את כולם, מפירוש הרמב״ם בתחילת חלק ג׳ של המורה ועד פירוש הזוהר בהקדמת התיקונים ובעוד מקומות ודברי כל המפרשים על זה. אך בראשונה יש להבין את פשט התיאור שלו, כי לא בא הנביא לסתום אלא לפרש במראה הדברים כיצד נראה לו המרכבה, בפעם הקודמת עזר לנו בזה אחפש את הדברים של אז, אבל עכ״פ אתחיל ואנסה להגיד פשר הפשוט של התמונה כאן אשר על זה צריך להלביש כל הנמשלים האפשריים.
ויש להקדים הנראה לי לפי הפשט כי אע״פ שיחזקאל מנסה לתאר את הכל במילים, יש כאן דברים מסוימים שהם במהותם סתירתיים, כמו מה שנראה על ארבעת פנים ולא יסבו בלכתן. שאמנם הוא אומר אותם במילים אבל הם מראים סתירתיים גם לפי הפשט הפשוט, כי הרי במציאות לכאורה אי אפשר שיהיה לדבר אחד ארבעה פנים, (כי פנים משמעותו שיש אחור זה לא רק צד) אבל במראה נבואה זה אפשרי, מעין רואים את הקולות וכדומה, ונראה לי מפורש שיחזקאל מנסה לתאר מראות סתירתיים ובכל זאת הוא מתאר צד אחד ואחרי זה צד שני שנוכל להרכיב בדמיוננו את התמונה.
לגבי ההבדל בין נביאים האינטואויציה שמאחורי דרשת חז״ל שמובנת לי הוא שכל הנביאם התחילו את נבואתם במראה, משה ראה סנה ירמיהו ראה משהו ישעיה ראה משהו מיכיהו ראה משהו, זה סדר נבואי זה לא חידוש של יחזקאל. רק יחזקאל סיפר הכי הרבה סודות מהחיידר.. ועל זה יש דורשים לגנאי כמאמר המובא ויש דורשים לשבח שזה היה צורך חיזוק ישראל בגלות, ראה זוהר תחילת שמות. אבל אם המרכבה האו סדר מהותי ולא סתם איזה הלבשה מליצית אז בהכרח שמשה רבינו ראה אותו דבר וכו׳, או לפחות אותו דבר לםפי המתאים למצבו, אבל הוא היה נאמן רוח יותר כמו שכתוב בכל ביתי נאמן הוא ולא סיפר לכולם כל מה שראה וזה הנהגה נכונה כי כל דבר הוא בבל תאמר עד שיאמר לך מפורש אמור.
פסוק א׳ – ג׳
הוא הקדמה ציון הזמן המקום והאיש. היה בשלשים שנה, לא בטוח שלשים למה. כן בטוח בשנה החמישית לגלות יהויכין. דהיינו עדיין הבית המקדש קיים אבל יחזקאל הוגלה עם החשובים בימי יהויכין והוא היה כהן חשוב כנראה, ושם בארץ כשדים על נהר כבר היה עליו יד ה׳.
נפתחו השמים הוא תיאור ממשי לא מליצה למשהו. יחזקאל הלך על יד הנהר ופתאום נהיה כמו קרע או פתח בשמים שדרכו באו הרוח החזקה וכו׳ ואחרי זה החיות ואחרי זה המרכבה. כך התיאור כבר בבראשית שיש שער השמים ויש שם סולם כמו שחלם יעקב, ודומה לכך ראה יחזקאל פתיחה של השמים.
בכללות מה שיחזקאל רואה מרכבה נוסעת על הרוח בשונה מיעקב שרואה סולם או ישעיה שרואה ה׳ יושב על כסאו הוא כי ה׳ באופן קבוע יושב בירושלים כי שם שער השמים, ושם ראה ישעיה. אבל יחזקאל נמצא בגולה וכפי הכלל ששכינה גלתה עמהם כך הוא רואה ממש את מסע השכינה מירושלים דרך השמים עד מקומות על נהר כבר, ולכן הוא רואה את ה׳ יוצא ממקומו במרכבה.
זה לא ממש דבר חידוש של יחזקאל שה׳ יוצא ממקומו כבר יש בתהלים ואולי אף בשירת הים ועוד מקומות שה׳ יוצא ממקומו לפעמים לצורך מלחמה או לצורך עזרה , ואז הוא רוכב על כרוב וכו׳, ויש מזמורים על חזרתו למקומו, כבר בפרשת בהעלותך ויהי בנסוע הארון .. קומה ה׳ למנוחתך.. וזה המראה שיחזקאל מספר בפירוט.
פסוק ד׳ – תיאור הרוח המביא את הכל.
אז יחזקאל רואה קודם כל רוח סערה באה מהצפון, לגבי כיוון צפון בספר ירמיהו למדנו תמיד שמצפון תפתח הרעה, אבל לא בטוח שיחזקאל מתכוון לאותו רעיון, הרי לפי הגיאוגרפיה של ירמיהו הוא כבר נמצא בצפון, אם יש בזה סימבול הוא יותר שהצפון הוא מקום נעלם חשוך ולפיכך יש משם חורבן אבל גם מראה כבוד ה׳ יכול לבוא מאותו הצפנה.
והמראה נראה משהו כמו טורנדו, קודם כל הוא מרגיש רוח סערה גדולה מנשבת, והרוח מביאה איתה ענן גדול כסדר הסערות, ואז בתוך הענן אש מתלקחת, כמו אש מתלקחת בתוך הברד, זה יכול להיות גם תיאור דומה לתיאור ברק או סופת ברקים חזקה, כפי הכתובים במקומות אחרים, ומסביב לאש המלקחת יש נוגה.
המילה נוגה חוזרת כאן ויש לפרשה. לפי הפשוט הנוגה הוא כמו השתקפות האור בענן מסביב. כמו תתאר לך יש ברק ואש מתלקחת באמצע, אבל זה לא מאיר את כל הענן החשוך אלא אם אתה מסתכל מסביב לאש המתלקחת על הענן תראה נוגה, נוגה הוא משהו כמו מראה של השמש המשתקפת על העננים בשקיעה, וזה ונוגה לו סביב. זה אור אבל אפשר להגיד קצת פחות מאור, הוא השתקפות האור בעננים (וזה גם מתאים לפירוש הקבלי על נוגה).
ומתוכה כעין החשמל מתוך האש. *מתוכה* הוא גם מילת קישור חוזרת פה. ופירושה שיש כאן תנועה, מתחילה רואה יחזקאל רק רוח סערה, ואז היא מתקרבת ורואה ענן גדול ואש מתלקחת בתוך הענן, ואז מוף זה נגלה לו משהו יותר חזק וברור שהוא כעין החשמל, וזה בתוך האש.
או אם אתה רוצה להעריך את זה במקום ולא רק בזמן תגיד יש מבחוץ ענן גדול, ובתוכו אש מלקחת, ובתוכו כעין חשמל.
פירוש מילת חשמל לא ברורה, אבל עניינה כמו שאר המילים פה סוג של אור ואש, נראה לי חשמל זה מראה כמו אש לוהטת בברזל.
והחשמל הזה כאן הוא תיאור כללי של החיות שהולך לתאר בפסוק שאחרי זה, כולם בכללות נראים כמו חשמל מתוך האש, אבל אז הוא נכנס ומתחיל לראות ולתאר אותם עצמם בפרטות.
*פסוק ה׳ – ארבעת החיות*.
עכשיו מתוך כל זה מתחיל יחזקאל לראות כמו שמתחילים לראות מרחוק הצד הקדמי של מרכבה נוסעת, כאשר הענן ואבק מתחיל להתבהר קצת אתה מתחיל לראות את החיות המביאות את המרכבה. לפי הפשט הנראה פה החיות לא נושאות את המרכבה דהיינו המרכבה הוא לא עליהם אלא המרכבה רתומה להם כסדר מרכבות רגילות האדם לא רוכב על החיות ישירות אלא הם סוחבים מרכבה על גלגלים, ומקודם הוא רואה רק את החיות שהם מקדם.
אבל כפי שנראה אחרי זה המראה מתחילה פחות להיות טבעית ובסוף זה לא ממש נראה כמו מרכבה מאחורה וחיות מקדימה.
*וזה מראיהן* – כיצד החיות נראים, יש להם דמות אדם. דמות אדם פה הוא דמות לא אדם ממש, הרי אדם לא מביא מרכבה, אבל יש משהו בחיות האלה שעושה שתרגיש שיש כאן אדם, הם לא הולכים על ארבע אלא על שתים, והפנים שלהם אולי דומים לאדם קצת אבל בינתיים עוד לא הבחין את הפנים שלהם, רק יש משהו שאומר זה לא סתם חיות זה משהו יותר מזה *דמות אדם להנה*.
פסוק ו – פה יש משהו לא לגמרי אפשרי לתיאור. החיות הולכות קדימה לכיוון אחד ויש להם פנים. אבל גם ארבעה פנים לכל אחד מהם. כאילו מכל צד שאתה מסתכל עליהם אתה רואה פנים, אתה הופך קצת לצד שני ומחפש איפה העורף שלו אבל אין שם עורף יש רק עוד פנים.
לפי החשבון יוצא שיש 4 חיות וכל אחד מהם 4 פנים אז 16 פנים, אבל לא באמת אפשר לחשב ככה אפילו שחזל חישבו..
ולא פנים בלבד אלא גם ארבעה כנפים לכל אחד מהם. אני לא יודע כיצד מסתכלים פה ארבעה כנפים. בפשטות כנפיים באים תמיד בזוג של שנים כמו עופות, אין עופות עם יותר כנפים אולי חגבים וכו׳ אבל זה לא מראה נורמלי של כנפים.
לפי ד״מ אולי הכוונה ארבעה זוגות כנפיים דהיינו שמונה כנפיים לכל אחד מהם. כלומר בגלל שאין להם פנים ואחור מכל צד שאתה מסתכל יש כנפיים, אז יש לכל אחד מהם ארבעה כנפים.
(ישעיה ראה שש כנפיים לכל מלאך אולי יש משהו עם הכפלה של כנפים יותר ממה שצריך לכאורה, אבל הוא פירש כוונתו וזה לא מסתבר כאן כי כל המראה פה הוא על ארבעה כיוונים ולכן יותר נראה הפירוש שארבעה כנפים פירושו כנפים לכל אחד מארבעת הכיוונים.
ויוצא החשבון הוא 16 פנים ו32 כנפיים
פסוק ז – ורגליהם רגל ישרה. פירוש היינו מצפים שרגליהם מתעקמים הרבה כמו למשל רגלי סוס הנוסע מהר, אבל רגליים אלה ישרים יותר כמו רגלי אדם, כמו הם יכולים ליסוע מבלי לעקם את הרגל שלהם בכלל, הם נוסעים תוך כדי עמידה במקום אחד.
וכף רגליהם ככף רגל עגל – אוקיי, לא יודע בשביל מה.
ונוצצים כעין נחושת קלל – זה מתאים לכל הגוונים פה שהם גוונים כמו זהב נחושת חשמל נוגה, כולם הם גוונים דומים זה לזה, ויש להם התנוצצות חזקה כמו אש שיכולה לשרוף את העיניים
פסוק ח – וידי אדם מתחת כנפיהם. החיות האלה הם קצת מלאכים קצת בני אדם קצת חיות. כלומר בפועל כל התיאורים הם מקרבים אל המראה אבל בעצם הוא משתמש בכל המילים האלה בהשאלה כי יצור כזה שיש לו ידי אדם ורגלי עגל וכנפי מלאך וארבעת פנים הוא בוודאי לא אחד מהם..
והידיים מתחת לכנפיהם היינו הם לא רק מעופפים כמו עופות יש להם גם יכולת לפעול בידיים כמו בן אדם, שזה כמעט המאפיין של אדם שידיים שלו פועלות, הם לא רק חיות סובלות מרכבה, ויש להלן פרק י גם פעולות שעשו בידיים אלה.
וזה הכל על ארבעת רבעיהם כלומר לכל ארבעת הצדדים, שכל צד בפני עצמו יש לו פנים, ו2 ידיים, ו2 כנפיים.
פסוק ט – חוברות אשה אל אחותה. זה תיאור לקוח מתיאור קרשי המשכן.. פירושו כאן שהם תמיד עומדים באותו יחס זה כלפי זה, בגלל שהם לא צריכים אף פעם להסתובב ללכת לעוד כיוון כי יש להם ארבעה פנים לכן הם גם תמיד עומדים זה ליד חבירו ואף פעם לא צריכים להטות לאיזה קצה ביחס לחבירו, מכל צד שאתה מסתכל אתה רואה כמו קיר של ארבעה חיות הולכים ביחד.
כל הענין הזה של ארבעת פנים בעצם מעקר את המובן של רוח סערה באה מן הצפון, נכון שההתחלה מן הצפון אבל כשאתה נכנס לעומק הענין הוא בא עליך מכל צד.
פסוק י – ודמות פניהם.
פסוק זה משתבשים בו לרוב לחשוב שיש ארבעה פנים קבועות אחד אדם השני אריה השלישי שור הרביעי נשר. אבל זה לא מה שכתוב. אלא שבכל צד יש ארבעת הפנים האלה. כלומר שאם נמשיך את החשבון שלנו יוצא שכל חיה יש לה בעצמה 16 פנים והאדם אריה נשר שור הם פירוטים בתוך הארבעה פנים.
ויותר נכון הוא שכל זה הוא השתקפות שונה אם אתה מסתכל, וראה שאין לו פנים ואחור אפילו כאן אלא ימין ושמאל, כשאתה מסתכל קצת ימינה כל הפנים נראים כמו אדם ולפעמים כמו אריה, וכשאתה מסתכל קצת שמאלה כל הפנים נראים כמו שור או כמו נשר, ואז אתה חוזר ואומר אם כן אין אלא פנים אחד והוא נראה מכל צד לפי אותו צד, ואין פה איזה חשבון שאפשר להפריד צד זה ככה וצד זה ככה וצד זה שבצד זה ככה.
פסוק יא – פניהם וכנפיהם פרודות.
לפי שהכל ארבע כלומר פנים ואחור, אפשר להגיד שיש פעמיים שתים, ימין ושמאל של הפנים וימין ושמאל של האחור, שכולם פנים. ועכשיו בא לומר שאותם הימין והשמאל הם פרודות למעלה ומחוברים למטה. דהיינו כשאתה מסתכל למטה אתה רואה גוף אחד, והוא מכוסה על ידי עוד שתי כנפים, מכסות את גויתינה, כלומר יש בעצם ארבעה כנפים לכל צד לא רק שנים כמו שאמרתי למעלה, אבל שנים מהם פרושות למעלה כמו כנפי הכרובים במשכן, והם פרודות כלומר אחד לכיוון ימין ואחד לכיוון שמאל. וכן שני הפנים שאתה מסתכל למעלה לא תראה גוף אחד אלא שני פנים שהם ארבעה פנים, ושתי כנפיים כמו ידיים פרושות לשמים שהם נפרדים ורחוקים זה מזה מאד, ומלמטה יש עוד כנפיים מחוברים ביחד כמו ידי אדם מתחת כנפיהם שאינם פורשות כנפים למעלה אלא כמו מישהו שמכסה את גופו על ידי שמחבר ידיו.
אני צריך תמונה להסביר מה אני מתכוון פה אולי מישהו יודע לצייר…
פסוק יב – חוזר על האמור, שלעולם אינם מסתובבים אלא תמיד הולכים לצד פניהם, כי כל צד הוא צד פניהם, ומה שמוביל אותם הוא לא תנועת גופם אלא הרוח, הוא אותו רוח סערה באה מהצפון שהתחלנו בה היא המנעה אותם,
יש בזה משמעות דהיינו אין פה איזה כבדות בהחלטה שלהם לנוע להסתובב ולהיעמד באופן הנכון למרוצה וכו׳, הם כולם מרחפים כמו על רוח אין אפילו רגע של הסתובבות והכנה לרוץ
פסוק יג – יד מתאר את מראה החיות. מראה פירושו פה לרוב כמו גוון. וכאמור כל הגוונים הם אש ואור. החיות עצמם נראיםו גחלי אש בוערות. וביניהם כמראה לפידים. כאילו יש לפיד גדול של אש שמתהלכת בין החיות ומשרה נוגה על כל הסביב וזורקת חיצי ברק לכל צד, זה בעצם גם תיאור האנרגיה המניעה את החיות, כמו האש מתלקחת שבתוך הענן והרוח
והחיות רצוא ושוב כלומר הם מתנועעים באנרגיה גדולה, כמו התנועה של ברק היוצא מאיזה מרכז של אש שאפשר לתאר ששולח את כל חיצי הברק, הם לא עומדים במנוחה, כמראה הבזק, שהוא גם איזה תיאור של אש עולה ויורד כמו לשונות של אש שמלחכים ברזל
*פסוק טו – כב: האופנים*
עד עכשיו לא תיאר אלא את החיות, עכשיו צריך להתבונן מה מביאים החיות האלה. *וארא החיות* פירוש הסתכלתי טוב יותר עליהם.
אופנים פירושו פשוט גלגלים, בתיאור רגיל של מרכבה ליד הארץ מתחתית המרכבה יש אופנים והם מתנועעים בכח החיות הסוחבות את המרכבה וכך היא נוסעת על הארץ. אבל זו לא מרכבה רגילה. משהו מסתורי מניע אותה לא החיות מביאות את הגלגלים ולא הגלגלים מביאות את החיות אי אפשר בכלל לתאר כיצד היא נוסעת באמת.
ופה התיאור נהיה פחות ופחות ריאלי. חיות עם ארבעה פנים עוד אפשר איכשהו לתאר. אבל גלגלים שמסתובבים לארבעת הצדדים זה לא משהו אפשרי. אבל הנה כשאתה מסתכל ליד רגלי החיות אתה רואה בכל צד אופן אחד בארץ. האופן מסתובב ומתגלגל לכל צד שצריך והכל קורה לבד מבלי איזה משהו שיסובב את ההגה או שיביא אותם
פסוק טז – מראה האופנים. האופנים הם הדבר הראשון שמתואר כאן בצבעים קרים ולא בצבעים חמים. הוא נראה כמו תרשיש שהוא דמות כמו אבנים או הים, (אחרי זה נראה רקיע שגם הוא מראה כחול וקרח היפך מראה הכל עד עכשיו שהיה חום ואש ואור) ודמות אחד לארבעתם יש לכאורה ארבעה אופנים של המרכבה אבל כולם נראים באותו דמות אין צד אחד וצד שני, ובעצם צריך להיות לפחות 16 גלגלים גם כי כולם נוסעים לכל צד, אבל זה כאילו הם אופן בתוך אופן, בתוך האופן הנוסע קדימה יש עוד אופן הנוסע אחורה ועוד אופן הנוסע ימינה ושמאלה,
פסוק יח – גם האופנים לא יסבו בלכתם כי יש ארבעה פנים לאופנים כמו שהיה לחיות, היינו אופן בתוך האופן.
פסוק יח – וגביהן וגובה להם ויראה להם – מדובר על החיות או על האופנים? לא יודע, בכל מקרה הם גבוהים, לא נמוכים ושפלים, והם מטילים ירא, והם מלאים עיניים. גם זה מתיאור הכל-צדדיות כאן. בדרך כלל אפילו החיה הכי מוצלחת העיניים שלה לא רואים 360 מעלות והיא מוגבלת במה שהיא מודעת ויכולה להתנהג, אבל החיות והאופנים האלה יש להם תמיד מראה מכל צד, גם הגב שלהם מלא עינים (אם גב פירושו פה אחוריים), מכל צד לארבעתם יש עיניים
פסוק כ – כא
למעשה כל הסיפור עם אופנים עוד פחות מובן, הרי המרכבה הזו לא בדיוק נוסעת על הארץ הלא היא על השמים נוסעת על ענן ורוח, אבל מכל מקום יש לה איזה תכונה כמו אופנים וחיות שנושאים אותם, אבל בעצם הכל הפוך. אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת שם ילך הרוח, ושם ינשאו האופנים לעומתם,
כי רוח החיה באופנים – היינו בשונה מאופנים רגילים שצריכים מנוע או חיה שיניע אותם, האופנים האלה הם כמו מכונית.. יש להם רוח חיה בתוך עצמם.
והם כמו הולכים בכח עצמם בלכתם ילכו ובעמדם יעמודו, ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעומתם,
מסתמא הכנפיים שתוארו למעלה עוזרים בתעופה פה אבל לא הוזכר, אלא גם האופנים מתנשאים מעל הארץ כמו מטוס בשעת takeoff פתאום הגלגלים עוזרים לכל המרכבה לעוף.
פסוק כג – כה : הרקיע אשר על ראשם
לפי סדר התיאור מחיות ועד לאופנים היה צריך כאן להגיע אל המרכבה עצמה, אבל המרכבה עצמה היא בעצם רקיע, והיא לא מאחורי החיות כפי שהיינו מצפים אלא על ראשי החיות, ורקיע זו קרה יותר מהאופנים שהם כתרשיש, הוא כעין הקרח הנורא, מסתמא קרח הנורא זה תיאור לשכבות הקרח כמו ליד החוג הצפוני שהם מטילים אימה
(פסוק כג) והחיות כמו נושאות את הרקיע על ידי הכנפים שלהם הפרושות, ולמטה הם מתחממים על ידי הכנפיים העודפים שלהם.
(פסוק כד) הכנפיים עושים רעש גדול כמו המולה גדולה של עופות מעופפים, כנראה אכן הכנפיים עוזרים להם לעוף, וכאשר הם עומדים על הארץ מרפים את הכנפים וכבר לא עושה כזה קול.
פסוק כה – כח : מעל לרקיע.
(פסוק כה) אבל דווקא בשעת הרפיית הקול הגדול של המולת הכנפיים יש איזה קול יותר עליון, הוא נשמע בא מעל לרקיע אשר על ראשם, והם כולם מרפים כנפיהם עוד יותר לשמוע את הקול הזה.
(פסוק כו) וממעל לרקיע שהתבהר כמו קרח שקוף אפשר להבחין בדמות כסא, שהמראה שלו קר ובהיר עוד יותר, כמראה אבן ספיר דמות כסא. ועל הכסא דמות כמראה אדם יושב עליו מלמעלה.
(פסוק כז) וכאן הוא רוצה לתאר את דמות האדם עצמו, אבל כמעט שלא אומר כלום, אלא האדם הזה הרי יושב לכן יש את פלג הגוף העליון הזקוף והנראה והפלג התחתון שהאו יושב על הכסא, ויש שם בתוך הכחול העמוק שוב חשמל כמראה אש, והאש הזה יש לו בית מסביב עשוי אש, וזה כל מה שראה ממראה מתניו ולמעלה.
וממראה מתניו ולמטה ראה אש ונוגה לו סביב, קצת פחות בהיר ומסנוור כמו הנוגה בענן למעלה.
(פסוק כח) מראה הנוגה דומה למראה הקשת בתוך הענן, כלומר יש לו כל גווני השתקפות האור בקשת ביום הגשם, כן מראה הנוגה סביב מראה מתניו ולמטה שהוא מקום הכסא.
זה האדם שאין לו תיאור אלא בגווניו כגווני הקשת הוא מראה דמות כבוד ה׳.
ואראה ואפל על פני . עד כאן ראה וכך נוהג הנביא להסתיר פניו ולא להביט אל הפנים כי כשל כח הסבל האנושי כאן.
והנה קול מדבר, הוא הקול שהתחיל לשמוע מעל לרקיע. זה קול הנבואי שמתחיל לדבר כאן כמו אל כל הנביאים ואת דבריו הוא מתחיל בפרק הבא.
טוב פירשתי לכם את כל המרכבה עכשיו אסור להתווכח כי כתוב ולא במרכבה ביחיד…
אבל מצאתי הדיונים מהמחזור הקודם רוב הפירושים שלי גנובים מכם..
Monday, April 20, 2020 • כ״ו ניסן תש״פ
כי אני קורא פנים לא צד בלבד אלא פנים ואי אפשר 4 פנים אפשר 4 צדדים אבל לא 4 פנים. כמו כן אם תנסה להבין הציור אחרי 4 פעמים 4 וכו׳ זה לא ייכנס.. נראה לי ה4 פנים האלה ראה הנביא את כולם ישירות בפעם אחת
יש לזה מילה למה שאני מתכוון אצל מי שמדברים על חויות חושיות מוזרות, ואיבדתי אותו כעת..