Sunday, October 04, 2015 • כ״א תשרי תשע״ו
בחזרה אל יהושע, מעניין שיש דין שהרוצח צריך לדבר עם זקני העיר מקלט לפני שנכנס, לא כתוב בתורה את זה
Thursday, May 02, 2019 • כ״ז ניסן תשע״ט
חושב שזה עונה לשאלה שמתעוררת פה. אנחנו חושבים יש ארץ שלימה אז בסדר יעשו כמה ערים לעיר מקלט.
אבל אז קוראים פה ורואים שכל עיר שכבשו היה איש שמסר את נפשו על זה, ולחם עליה ובנה אותו. אז פתאום שיפקיר את העיר שלו לכל הרוצחים?
לכאורה זה המצוה הגדולה שחוזר פה כמה פעמים לעשות ערי מקלט. זה לא פשוט להקדיש עיר שכבשת לציבור ככה, בפרט שפתאום יגורו בו כל הספק-רוצחים.
וגם נאמר שזקני העיר צריכים להסכים להכניס אותו, הוא צריך לקבל מהם רשות. ומסתמא הם צריכים להכניס אותו אם בורח מגואל הדם אבל עכפ אינו הפקר וזה עדיין שלהם.
חבל אם הסטמר רבי היה קורא לספרו ויואל הכנעני זה היה יותר מתאים 😇
הוא אמר רמז יפה..
הכנענים היו צריכים להעלות מס לישראל לא להיפך…
אפשר לומר שזה היה באמת הסיבה של אלה שלא כבשו כנענים..
Monday, November 21, 2022 • כ״ז חשון תשפ״ג
כן אני בדקתי במחשב.. אבל יש עוד אחד וחצי, יש וידבר ה׳ אל גד החוזה, ויש גם וידבר ה׳ ביד עבדיו הנביאים לאמר
ויאמר ה׳ אל יהושע יש כמה פעמים למעלה
על כל זה יש גמרא מעניינת במכות – כא״ר חמא בר חנינא מפני מה נאמרה פרשת רוצחים
י״א א
אבלשון עזה דכתיב (יהושע כ, א) וידבר ה׳ אל יהושע לאמר דבר אל בני ישראל לאמר תנו לכם את ערי המקלט אשר דברתי אליכם וגו׳ מפני שהן של תורה בלמימרא דכל דיבור לשון קשה אין כדכתיב (בראשית מב, ל) דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות והתניא (מלאכי ג, טז) נדברו אין נדברו אלא לשון נחת וכן הוא אומר (תהלים מז, ד) ידבר עמים תחתינו דבר לחוד ידבר לחוד: ג(סימנ״י רבנ״ן מהמנ״י וספר״י) דפליגי בה רבי יהודה ורבנן חד אומר מפני ששיהם וחד אומר מפני שהן של תורה ה(יהושע כד, כו) ויכתוב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלהים פליגי בה ר׳ יהודה ור׳ נחמיה חד אומר שמנה פסוקים וחד אומר ערי מקלט ובשלמא למ״ד ח׳ פסוקים היינו דכתיב בספר תורת אלהים אלא למ״ד ערי מקלט מאי בספר תורת אלהים ה״ק ויכתוב יהושע בספרו את הדברים האלה הכתובים בספר תורת אלהים
הלשון ‘עזה׳, משמע שמדייקים באמת הייחוד בלשון זה, אפילו שהיה אפשר לטעות שהגמרא סתם מדייקת לשון דיבור לעומת אמירה, ברור למי שמכיר את המקרא שהוא מדבר על הייחוד הזה הנמצא בספר יהושע, ומזה ההמשך על הכתוב ויכתוב בספר תורת אלהים
Tuesday, November 22, 2022 • כ״ח חשון תשפ״ג
ומה פירוש ‘מפני שהן של תורה׳? היה אפשר לפרש שזה באמת פרשה ששייכת לתורת משה, איכשהו
בכללות פרשת ערי מקלט נמצא כאן – א. כי זה חלק מחלוקת הארץ, כפי שחילקו ערים לכל שבט כך חילקו לרוצחים בשגגה עיר.. ב. זה נמשך לנחלת הלויים להלן שנתנו להם כל ערי מקלט, משמע שאחד מתפקידי הלויים זה לפקוד על ערי המקלט, וגם שייך להם ערים אלה שזה לאנשים שאין להם מקום ונחלה. ג. זה נראה חלק מעיקרי היישוב, שיהיה איזה סידור לרוצחים, זה ציבליזציה שלא יהיה רציחות.
יש סתירה שכבר כתוב בספר דברים שאת ערי עבר הירדן הפריש משה. והגמרא מתרצת להלכה שלא קלטו עד עכשיו, מסתמא יש איזה היגיון פשוט שכל עוד שהיו עוסקים במלחמה לא היו מקרים של רוצח בשגגה כי זה היה נחשב חלק מהמלחמה ולא היה גולה.. (כמו אותו הרגת בחרב בני עמון..) רק משיש ישוב מסודר ולא מלחמה אז צריכים להתחיל לדאוג לרוצחים
באמת חשבתי כאן אולי יהושע היה נביא כמו משה, אנחנו כל הזמן מחפשים שהוא לא כמשה, אבל אולי הוא דווקא כן היה כמשה, (רק שיש לומר שדווקא הקירבה מראה את ההבדל),
עיקר המקלט להציל את הרוצח מגואל הדם, אני לא יודע איך באמת זה עבד, פשוט היו חומות גדולות שהגואל הדם לא יכל להיכנס
?
כתוב ‘ויקדשו׳, אולי זה סתם ‘ייחדו׳, או אולי זה מלמד שערי מקלט יש בהם איזה מין קדושה, שהיא הקולטת את הרוצח כמו מעם מזבחי..
ספר יחזקאל? לכאורה יש כאן רק פרט אחד מחודש ממש שהוא מדבר עם זקני העיר עוד בטרם נכנס, גם זה צריך עיון אם נחשב חידוש, תמיד התורה לא מפרטת את החוקים ואני תוהה אם אפשר לקרוא לתוספת דבר כזה חידוש, רק אם יש סתירה אז אפשר לומר שזה בהכרח חידוש אבל שזה מוסיף פרט אפשר שזה היה מובן ליהושע מאליו מתוך הכתוב בתורה ולא נחשב לו חידוש
אגב בתורה גם נפוץ ‘וידבר x אל x לאמר, לא רק ה׳, למשל בפרשת חיי שרה ‘וידבר אל בני חת לאמר׳, או ‘וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר׳. ואילו בנ״ך זה פחות שכיח.
אבל לא ספרתי, צריך לבדוק את ענין הסגנון הזה, כלומר אני אומר אולי זה רק ענין של סגנון ולא כ״כ קשור לענין של גדר תורה או נבואה
גם פה יש עוד מדרגה של זהות לנוסח התורה שבאמת בזה הוא היחיד, וזה ‘וידבר ה׳ אל הנביא לאמר, דבר אל בני ישראל לאמר׳. הלאמר הכפול הזה נמצא רק בחומש ופה.
כל ערי המקלט בכנען פה הם בהרים, הר נפתלי הר אפרים הר יהודה. אולי זה חשוב שזה יותר מוגן. בעבר הירדן לא כתוב הרים, וגם הוא סופר מדרום לצפון היפך הסדר בכנען, ראובן זה בדרום צפונה ממנו גד וצפונה ממנו מנשה