Tuesday, April 30, 2019 • כ״ה ניסן תשע״ט
עכשיו הקשבתי. בעצם היוצא לנו הוא שהמדרש צודק ואי אפשר ללמוד שום דבר ממה שכתוב והרבה פעמים הרושם שיתקבל מן הפסוק בלבד יהיה היפך האמת , צריכים רקע או מסורת להבין בכלל הפשט.
אני חושב שזה אמור לעורר שאלה גדולה על כל בעלי הפשט שחושבים שאפשר להוציא משהו מן הכתוב בלבד.
לא כתוב מתי זה היה. שנקהלו הכל ושמו האהל מועד בשילה.
עד עכשיו – בעצם כבר מתחילת ספר דברים – לא שמענו על אהל מועד כלל אלא על הארון. ואיפה היה הארון ואיפה אהל מועד כל משך הזמן?
הם היו מעורבים עם שאר השבטים, שגד וראובן היו חלוצים והלוים היו גם מעורבים, אחרי זה נתנו להם ערים תוך כל השבטים, ולכן צריך כל פעם להזהיר שלא לתת להם נחלה מיוחדת. מסתמא היו לוים שדרשו נחלה והיה צריך לדחות אותם כל פעם.
יש קצת קושי שנשארו ז שבטים אלו , ומשמע שזה הפעם הראשונה שחלקו ערים שלא נכבשו ויהושע שלח לעשות סקר וכו׳. אבל באמת גם נחלות יהודה יוסף שלמעלה עוד לא נכבשו כולם וחלקם לעולם לא נכבשו כמו הפלשתים. אז מה בעצם ההבדל? אלא שז שבטים לא נחלו כלל אבל כפי שהקשה הערשי זה מאד לא מסתבר איפה ישבו בינתיים בטח עם אחיהם אז מה ההבדל בסוף בין הה שבטים שנחלו לז שלא נחלו
הוא המצביא והוא עושה את העבודה שלו שהוא לצעוק על החיילים 😇
זה באמת שאלה כל המקומות הקדושים יש להם סיפור רקע היסטורי עמוק ושילה מגיע משום מקום? והתורה שזה הערים שנצח בהם יעקב לא עוזר לזה למה זה כזה סוד?
גם כל המקדשים המשכן בית שלמה בית שני יש להם סיפור שלם של כיצד בנו וחנכו אותם ושילה כלום? וזה עמד לפי חזל איזה 400 שנה. זה פלא
מה שמשמע פה הוא שזה היה רק המשך של אהל מועד שהיה במדבר, והשכינו אותו כמו שהשכינו את האהל בכל המסעות שלהם במדבר וכו׳. ומסתמא היה איתם גם בגלגל ששם היה המחנה בימות הכיבוש ובסוף השכינו אותו בשילה ובמקרה הוא נשאר שם, כך נצטרך לפרש אם זה באמת הסיבה שהיה זמני
אבל חזל מבינים שהיה בית של אבנים ולא רק האהל מועד של המדבר ואם כן צריך טעם למה, אבל זה לא כזה קושיא כשראו שזה מקום קבוע שנמשך עשו בית אבנים
שסט שנה
האריזל אומר בכוונת מנחה ששילה היה סוד הזיווג של תפלת המנחה ובשער מיעוט הירח הנוק היתה אב״א עד שבנה שלמה בית המקדש, ובספר הליקוטים כל שעת המדבר היה הזון אב״א ובמשכן שילה בשעת התפלה היה פב״ב מחזה ולמטה ובבית המקדש היה פב״פ כל היום
(39) ספר שפת אמת – בראשית – פרשת ויחי – שנת [תרמ״ז]
וזה מנוחה ונחלה דרשו חז״ל מנוחה זו שילה נחלה ירושלים. כי ירושלים היא בחי׳ יהודה ודהע״ה שהיא בנין קבוע כמ״ש ירושלים בין הגוים שמתי׳. והיא חומה המבדלת בין ישראל לעמים. אכן בחי׳ משכן שילה הוא מקום שאין התנגדות האומות מגיע שם כלל וזהו בחי׳ השבת שנקרא מנוחה. וכ׳ ביוסף עלי עין שהוא למעלה מבחי׳ יצב גבולות עמים שאין מגע נכרי שם כלל לכן נק׳ מנוחה. לכן לא הי׳ בקביעות רק לפי שעה כנ״ל
זה ששילה חרב ואף אחד לא ניסה בכלל להקימה זה גם משהו
סתם אמרו טוב זה נחרב בא נעתיק את המשכן למקום אחר..
מסכן המשכן הזה
כן כתוב בספר תהלים ובספר ירמיה.
כזה מסכן שאפילו החורבן שלו לא כתבו נורמלי..
אני ממש מרחם על המשכן הזה
הוא כמו יוסף עצמו אף אחד לא הבין אותו
עד כי יבוא שילה
בירושלים אוכלים קדשים קלים לפנים מן החומה ובשילה בכל הרואה שנאמר עלי שור
מה אני רואה כאן
חשבתי שעל פי פשט זה כי לא היה שם חומה סביב לעיר אז לא היה דרך אחרת לתחום את זה
קשה למה נחלק הגורל לשבע שבטים הללו. לכאורה אם עשו גורל עשו גורל אחד מקודם לכולם, גם לפני הכיבוש
רואים שכתבו גבולות הארץ על ספר ואפשר שהוא השורש של הספר הזה עצמו
גם בשבטים אלה כתוב לו נחלה פעמיים אחד לפי הגבול ואחד לפי רשימת ערים.
ראיתי כותבים שלא מסתדר שני החשבונות אבל אני לא יודע לחשב אם זה נכון
Thursday, November 17, 2022 • כ״ג חשון תשפ״ג
זה לשיטתך שהכל אותו משכן של משה שמעתיקים ממקום למקום..
קונספירציות יש הרבה.. אבל בפשט שמתי לב שיש איזה דיאלוג שעומד על זה שהם אומרים ‘אנחנו מרובים מדי ואין לנו מספיק מקום בנחלתנו׳ ויהושע עונה להם ‘נו היא הנותנת, אם אתם כאלה מרובים אז יש לכם מספיק להילחם עם הכנענים ולבנות ולא לפחד׳. וזה חוזר פעמיים אותו דבר. אולי אפשר להתעמק בכיוון כזה, כאילו התלונה שלהם לדעת יהושע הוא בעצמו הפתרון לתלונה. סוג כזה של ‘אתה מתלונן כי אתה חזק, אז מה אתה מתלונן׳..
וכמובן יש פה איזה הדים של המרגלים שמפחדים מן הענקים והרכב ברזל, באמת רכיב שלא שמענו עד כה שיגרום הפחד אבל זה הגיוני מא
אולי בני יוסף היו סביבתנים לא רצו להרוס יער 🙂
אבל באמת מה הם מבקשים מיהושע? שיתן להם על חשבון מישהו אחר? אולי זה מסמל איזה מאבק בין השבטים למי שייכת נחלה מסוימת. באמת לכאורה עיקר הסיבה לאריכות של כל הפרשיות האלה זה לקבוע למי שייך כל זה, לא תשיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים. אבל מסתמא בפועל זה לא היה כזה נקי והיו מחלוקות למי שייך
שבנו עוד בניינים על בסיס אותו רעיון וכדומה, נדמה לי יש אומרים שילה היה בנין אבנים?
במקדש אתה מבין שעשו חגיגה מהחנוכה כי זה היה בנין חדש, אז אם גם פה אם חידשו בבנין היה מתאים לעשות חנוכה
יכול להיות, רק לא מסופר אז זה שאלה.. בכלל על משכן שילה יש מעט מדי מידע נראה לי..
Sunday, November 20, 2022 • כ״ו חשון תשפ״ג
נו
כן, באמת רש״י בחלקים גדולים שלו מבוסס על מדקדקים שמשווים בין המילה או השורש במקום אחד למקום אחר ותמיד שואל אם זה יותר כמו הפסוק הזה או ההוא, כלומר זה סוג של שיטתיות בפירוש המילים, לכאורה יש משהו כזה במדרשים אבל אולי לא שיטתי ככה
מעניין, ואני לא מכיר אף אחד מהם.. מי היה בערבית שלא היה לו