Wednesday, June 14, 2017 • כ׳ סיון תשע״ז
אלהים אל דמי לך
הוא אומר לאלהים שלא יהיה רק קול דממה דקה
הרי זה לא פייר שהאלהות בדממה והאויבים יהמיון בריש גלי
אל דמי לך ר״ת אל״ד שזה שם שצריך לכוון במקוה
והוא כדי לגרום ההולדה של העולם מחדש מן המקור
כי העיבור נקרא דומיה
ובאמת כשאליהו ראה קול דממה דקה ראה את האלוהות בעיבור בלבד
שזו מדרגה גדולה ועמוקה
אבל מדרגה גלויה מזו הוא קול הויה בכח וגו
עכפ נחזור לפרק
כי על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך.
האויב משתמש בזה שהאלהות הוא סוד והוא חושב עצות על הצפונות
הוא אומר מכיון שהוא סוד נערים עליו בזה גופא, נכחידם מגוי. ולא יהיה ישראל עוד גוי ככל הגוים אלא כמש רסג אין אומתנו אומה
וזהו הכחדה ממש שנובע מזה שהוא סוד פנימי ממילא יהיה רק רוח בלי גוף או דממה בלי קול, והיום שנכחדו מלהיות גוי לפחות ככל הגוים ממילא לא יזכר שם ישראל עוד.כי נשמה בלי גוף זה מת
ולכן הוא מבקש עליהם, שיתמו כגלגל כקש לפני רוח
שהם כמו קש שהוא גוף בלבד שזה היפך נשמה בלבד, אז הוא נהרס מפני הרוח בלבד
יש להויה סופה וסערה
כמו שאש תבער יער
כן הסופה וסערה של הויה ירדוף אותם.
וירדוף אותם כל כך כלומר יכנס בהם סערת רוח הנבואה עד שיבקשו שמך השם
קלון זה היפך מפנים, על ידי שימלא פניהם קלון יפנו אל הויה
ואז ידעו כולם כי שמך הויה עליון על כל הארץ גם
בוודאי, וכי למה אני צריך להגיד הפוך היום…
זה הכל בחינות
אפשר לפרש אחרת, אבל אני חושב שהחוט של סוד וקול שהדגשתי בפרק זה קו נכון
Sunday, August 04, 2024 • כ״ט תמוז תשפ״ד
הרמ לכאורה לא מוטרד מהבעיה של אבע כאשר הלכה סותרת מקרא כי ההלכה לא נובעת מפירוש המקרא, אבל אז הרמזים הם סתם מליצות ולא פירוש אמיתי..
אבל גם הרמבם בוודאי מאמין ברב – רובדיות של המקרא, כל הענין של שמות משותפים וכו׳
כן
האמת שיש מחלוקת מה כוונתו באשר לזה…לא יודע
יש אומרים שהוא לא באמת מאמין שהתורה מתכוונת לנמשל 🙁
יש אומרים= רבי שמואל אבן תיבון
או ככה יהודה זייבלד אומר, אני צריך לבדוק ולעיין
אולי .. יש גם שבעים פנים ברמב״ם 😀
מעניין. ממש מחלוקת אם יש רק אחת או עשרת אלפי פירושים ..
זה באמת דוגמה של רציונליות יתר קצת להגיד שיש רק פירוש אחד. זה היה מאד מסודר ככה אבל אין שום סיבה רציונלית להיות כזה בטוח שהתורה עובדת ככה…
מסתמא הרמב״ם נגד זה גם מה שכותב בהקדמה נגד הזיות ארוכות שמפרשים כל פרט במשל
ויקיפדיה קצת מוזר כי שכח שלגבי המספר 49 פנים זה כן מדרשים קלאסיים..
יש פה הנחה נעלמת לא הוכרחה שדרך הכתיבה בכלל להתכוון רק לדבר אחד. ובפרט שהתורה נכתבה באופן כזה.
כן צריך ללמוד את זה מה פירוש העניין החזל
אני לא בטוח שזה הנחה פשוטה בכל טקסט
בטקסטים שלי למשל זה לא נכון 😀
אתה יכול לטעון שזה בגלל שאני התקלקלתי מכל הדרשות האלה שיש הרבה פירושים
בסדר אז אני לא בטוח
אבל אולי גם התורה לא בטוחה… בכל מקרה זה הנחה
אתה רואה שזה דווקא לא הנחה כזו פשוטה זה קשור להנחות של חכמת הדקדוק שלו ובעצם פילוסופיה מסוימת על כיצד ביטוי אנושי עובדת
Monday, August 05, 2024 • א׳ אב תשפ״ד
אתה מאד בטוח …
לא מפתיע אבל כן חידוש.
אפשר לראות מתוך מה הוא נצרך פה לבסס את זה.
למשל יש הנחה דקדוקית כזאת מפורשת פה ובדרך הפעולה של אנשים כמו ראב״ע שכל מילה או אפילו שורש יש לו משמעות אחת ולא הגיוני שיש לה יותר. שזה לא באמת חופף לאיך בני אדם מדברים ביום יום.
זה הנחה.
לפעמים המטרה לא ככה. למשל משורר כותב בשביל להוציא איזה כאב בטן שלו לעולם לאו דווקא על מנת שמישהו יבין
כמו כן טקסט ציבורי הוא one to many בהגדרה ולא ברור שההנחה הפשוטה הוא בכלל שיש לו מטרה אחת
זה כן מדויק מתוך איך שכל המילונאיים פועלים ביחס לפרשנות התנ״ך. כל הזמן משווים הופעות של מילים לאורך הספרות ומוכיחים מזה שהפירוש שלך לא מתאים במקום אחר שזה לא נכון גם פה. ואם יש יותר ממשמעות אחת אז ינסו לעשות גם מזה כאילו ב מילים עם כללים כלשהם. שכל זה בבירור התפתחות מסוימת לאו דווקא מבוססת.
נו אני לא ממציא פה הדברים האלה טופלו בפירוש כאשר הדקדוק הומצא אי שם על ידי ערבים ואומץ על ידי יהודים .. בכל שלב זה לא סתם הדבר הכי פשוט אלא מבוסס על פילוסופיה מסוימת של הביטוי
לדבריך אחד הכלים הכי נפוצים בשיח הזה לא יעבוד. לדוגמה “איך אתה מפרש ש״יניא׳ זה ככה ומה תעשה בפסוק “אל יניא ראשי”.
אפשר אכן לתרץ שיש לזה כמה משמעויות אבל זה “תירוץ”. העובדה הוא שזה כלל שעובד אצלם
ואין לזה שום בסיס כזה הכרחי…
מי אמר שחייבים כללים, בני אדם הסתדרו אלפי שנים מבלי ששמעו על דקדוק…
כלומר למשל חזל פירשו את כל המקרא מבלי זה…
מסתמא יש הגיון אבל השאלה הוא בעצם מה הם הכללים והאם הם צריכים לעבוד באופנים קרובים לאלה שחכמי הדקדוק חושבים..
זה תמיד תירוץ מומצא,
יכול להיות גם שעשו הפוך ממה שהחוקר עשה
כל פעם שמישהו עושה כלל מדבר שהיה לכאורה עד אז אינטואיציה הוא מדמיין שהוא פשוט מצרין אינטואיציה
אבל צריך תמיד לקחת בחשבון את האופציה ההפוכה..
אז לפחות לא להיות בטוחים שזה הפשטות
כי תמיד אפשר שאין כללים או שהכלל הוא הפוך
למשל אני לא יודע בכלל מי אומר שיש כלל שיש כזה דבר מילים שיש להם תמיד או לרוב אותו משמעות, זה המצאה של מי שחיבר את המילון הראשון
יש במובן מסוים יותר קושיות נגד זה מאשר ראיות…
הרי כל מילה במילון יש לו2-3 פירושים
אני אומר מה שאני אומר תמיד … אם רואים שיש עולמות שלמים של בני אדם שמה שפשוט לנו לא פשוט להם אז צריכים לפרק הנחות בסיסיות במקום לטעון שהם בעצם גם פשוט להם כמונו רק שהם לא עשו את זה מספיק טוב..
ובפרט שיש תמיד התפתחות היסטורית ברורה של מיליונאים ודקדוק ופילוסופיה של השפה ובכל שלב בני אדם דווקא הרגישו צורך להצדיק את ההנחות שלהם ולא אמרו שזה סתם פשוט ההנלה
הפשוט שלנו זה אחרי העבודה שלהם להפריך את מה שהיה פשוט להיפך לפני כן ..
לשכנע בני אדם לא קשה….מלמדים את זה בבית ספר
אני עובד על זה לאט …
אבל באמת צריך גם לחשוב על מה בעצם מדברים. האם משמע דומה ומשא באמת מתכוון להגיד גם שמי שיש לו שתיקה וכו׳, שכחתי הדרש. או שאם זה רשימה של שמות ברור שאין עוד שום כוונה. אני לא רואה את ההכרח הגדול שזה לא יכול להיות באמת שניהם
וודאי, אבל עניין של פרדיגמה…
אתה יש לך ספקולציה שאדם יכול להתכוון רק לדבר אחד ..
ברור, מרשתך 😀
האב״ע לועג על פירושים למה התורה מתחילה בב ומסתיימת בל וכו׳ אבל לא ברור מה באמת מצדיק את זה. הרי לא כזה רחוק לתכנן ספר ברמה כזו.
אתה טוען משהו אחר שלמה לדרוש שזה לב אולי הפוך זה בל, או משהו כזה .
אוקיי התשובה פשוטה לב יש לו משמעות יפה בעברית ולא בל…
אוקיי אז נשקול את זה…
נשאר עוד פתוח אם באמת החכמים חושבים שאפשר לקרוא אותו פסוק באמת בפירושים סותרים או שמסדרים את התיבות אחרת וכו׳, אפילו הרמב״ן וכו׳ אם הוא באמת חושב ככה, ומה הם מתכוונים בדיבור על פנים,
לא הבנתי המשל של הגוף והנשמה פה
שהדיוקים בגוף לא חשובים?
אבל זה מוזר אפילו הוא כותב למשל שירים עם ראשי תיבות של השם שלו, זה סתם שהוא לא מאמין שהמקרא עשה את זה? או שגם אצל עצמו זה סתם קישוט ללא משמעות
אבן עזרא מאד לא היה אוהב את הטיעון הפופולרי בפוליטיקה: אין לי מחלוקת עם התוכן אלא עם הסגנון…