אודות
תרומה / חברות

תהלים סז – דברים מקבוצת הדיון

Tuesday, January 05, 2021 • כ״א טבת תשפ״א

לַמְנַצֵּ֥ח בִּנְגִינֹ֗ת מִזְמ֥וֹר שִֽׁיר׃

For the leader; with instrumental music. A psalm. A song.

2

אֱלֹהִ֗ים יְחָנֵּ֥נוּ וִֽיבָרְכֵ֑נוּ יָ֤אֵ֥ר פָּנָ֖יו אִתָּ֣נוּ סֶֽלָה׃

May God be gracious to us and bless us; may He show us favor,selah

3

לָדַ֣עַת בָּאָ֣רֶץ דַּרְכֶּ֑ךָ בְּכָל־גּ֝וֹיִ֗ם יְשׁוּעָתֶֽךָ׃

that Your way be known on earth, Your deliverance among all nations.

4

יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים ׀ אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃

Peoples will praise You, O God; all peoples will praise You.

5

יִֽשְׂמְח֥וּ וִֽירַנְּנ֗וּ לְאֻ֫מִּ֥ים כִּֽי־תִשְׁפֹּ֣ט עַמִּ֣ים מִישׁ֑וֹר וּלְאֻמִּ֓ים ׀ בָּאָ֖רֶץ תַּנְחֵ֣ם סֶֽלָה׃

Nations will exult and shout for joy, for You rule the peoples with equity, You guide the nations of the earth.Selah.

6

יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים ׀ אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃

The peoples will praise You, O God; all peoples will praise You.

7

אֶ֭רֶץ נָתְנָ֣ה יְבוּלָ֑הּ יְ֝בָרְכֵ֗נוּ אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהֵֽינוּ׃

May the earth yield its produce; may God, our God, bless us.

8

יְבָרְכֵ֥נוּ אֱלֹהִ֑ים וְיִֽירְא֥וּ אֹ֝ת֗וֹ כָּל־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃

May God bless us, and be revered to the ends of the earth.

מה הסיפור עם לכתוב מזמור זה בצורת מנורה? שמישהו שם לב שיש פה שבעה פסוקים ואפשר לסדר אותם יפה בצורה של מנורה, מעניין עוד כמה מזמורים אפשר לסדר במבנים כאלה

שבעה פסוקים של שש שש מילים ופסוק אחד באמצע כמו הקנה של המנורה

ובאותו פסוק יש 7 פעמים 7 אותיות

והפזמון יודוך עמים אלהים סובב את הפסוק האמצעי

ואז הפסוק הבא מדבר על הארץ

והפסוק הכי חיצוני על ברכת אלהים

סימטריה מאד יפה

האם זה באמת סוג של סדר שהמקרא אוחז בו, לסובב סביב פסוק אמצעי?

צריך לתרגל לכתוב שירה במבנה כזה

זה מזמור אוניברסלי שמשתף את כל הגוים

לאחרונה שמתי לב בתפלות שכמעט כל פסוק שני בסידור זז מהסתכלות ישראלית פרטיקולרית להסתכלות אוניברסלית

בכל מזמורי תהלים יש חצי שירים לאלהי הטבע והעמים כולם ובקשות פרטיות וחצי שירים לאלהי ישראל

מזמור זה לגמרי אוניברסלי הוא מדבר על עמים שכולם רוצים להיות מבורכים ומונהגים בצדקו וחסדו של האל ויודו לו

יש שלשה מדרגות של תפלה בהקשר זה.

א) תפלה על צרות עצמך – זה אוניברסלי במובן שהוא פרטי וכל אחד יכול למצוא עצמו בספר. כך לרוב קוראים אנחנו תהלים.

ב) תפלה בתור כלל ישראל – כך ישנם מזמורי תהלים למשל בצאת ישראל ממצרים ואנחנו נברך יה וכו׳. וכן חלקים גדולים בתפלת העמידה כתובים כך. אני חושב שרוב המתפללים לא מתחברים לתפלות האלה כ״כ אולי הלאומיים מבינינו אוהבים את זה יותר.

ג) תפלה בתור נבראים בכלל. כמו הללו את ה׳ מן השמים שמתאים אפילו לשרצים וכו׳. זה גם אוניברסלי ושכיח למי שיש לו תחושה כזאת.

זה לא בתור להתפלל כפרט זה כבר מאד כללי, רק לא מובדל כישראל או אומה מסוימת אלא להיפך. גם אנחנו אחד מהעמים שיודוך אלהים. יודוך עמים כולם. שזה הפזמון של מזמור זה.

נדמה לי שתחושה זו הכי נדירה כי אצלנו מי שמזהה את העמים במציאות כבר נופל לפרטיקולריות גדולה של העם שלי בלבד מעניין. אבל בתפלות אלה רואים שיש גם הסתכלות אוניברסלית על העמים. ה׳ ברא הרבה עמים וכולם יודו לשמו.

מה הארץ עושה פה כל הזמן? שזה מזמור מאד ארצי הוא רואה את הופעת האל שיש להודות לו בזה שהארץ נותנת יבולה ושהעמים מתנהגים בצדק, שמי שצודק ינצח את המלחמה וכו׳, לא באיזה הופעה והתגלות

פסוק ז אלהים אלהינו קצת מוזר אולי גם פה אפשר התאוריה שלי שבמקור היה כתוב הויה אלהינו

יש בתהלים משהו שכאשר אלהים יעשה משפט כולם ישמחו, אני לא יודע מה השמחה הזו עושה?

כאילו אני מבין שזה טוב ויפה אבל למה דווקא שמחה? מה הפירוש בזה

נראה שהמטרה של העולם כאשר ה׳ מופיע ועושה צדק זה שכולם שמחים, רואים את זה במזמורים שאומרים בקבלת שבת הכי בולט אבל זה גם אותו רעיון פה לכאורה

העולם מדי עצב כי אין מצב של תשפוט עמים מישור

אז גם המנצח וגם המנוצח עצובים ודואגים

וכאשר תשפוט עמים מישור ולאומים בארץ תנחם אז ישמחו וירננו

האם יש הבדל בין עם ללאום?

זה גם נראה אולי מזמור של התקבצות כולם למקום המקדש בשעת עליה לרגל למשל, ואז מודים לאל על התבואה שהביא, ומתפללים שימשיך לברך אותנו תמיד בזה, ובסוף מתפזרים שוב כל אחד למקומו ואומרים יראו אותו כל אפסי ארץ, תזכור את האלהים גם כאשר תחזור לנהר פרת שם..

נראה מזכריה ואולי היה באמת מצב כזה בזמן בית שני שראו את העליה לרגל בסוכות כמשהו לא מיוחד לישראל בכלל, שכל עמי האיזור יתקבצו למקדש ויודו על התבואה שאלהים נתן בסוכות ואז ישלח להם גשם

בפסוק ג בכל גוים ישועתך. נראה לי שישועות אלהים במקרא הוא לאו דווקא להושיע אותך מצרה. יכול להיות שכל דבר טוב שהוא שולח מכונה בשם ישועה, צריך לחשוב מה בדיוק פירוש המילה. אבל זה לא נראה כמו שאנחנו משתמשים בזה להיוושע מצרה דווקא.

אולי מלשון פניה והבאת משהו, כמו אל הבל ואל מנחתו לא שעה, וכמו תשואות, שהאלף מתחלף

בפרשת ויחי לישועתך קויתי ה׳

אם אני צודק אז זה יהיה מובן יותר, כי אם ישועה זה דווקא מצרה הפסוק מאד מוזר כי יעקב לא מדבר שם על שום צרה והמפרשים טרחו לפרש

ואם זה מזמור של חג אז מובן מה שכתוב ישמחו וירננו, הם התקבצו כדי לשמוח על ברכות ה׳ ולהודות לו. אפשר שכל מקום שכתוב במקראות אלה שמחה הכוונה הוא לשמחת מועד או חג שזה נתחבר עבורו

Wednesday, July 10, 2024 • ד׳ תמוז תשפ״ד

איפה המנורה


. ייבש את כולם


הם לא מספיק דיכאוניים בשביל דוד


אולי זה מבוסס על ברכת כהנים

Thursday, July 11, 2024 • ה׳ תמוז תשפ״ד

למעשה זה חזק

הם אומרים מהים ועד הנהר

אז אנו אומרים איזה נהר ואיזה ים

המנהיגים שלנו קרעו את הים וייבשו את הנהר

אנחנו גם יכולים להמציא נהר משל עצמנו

עלי באר ענו לה