Wednesday, May 29, 2024 • כ״א אייר תשפ״ד
מאד מעניין
לכאורה אין בכל המקרא מי שמתואר עבד יי אלא משה (19 פעמים) ודוד (2 פעמים) ויש עוד פסוק אחד בישעיה מב “מי עור כמשלם ועור כעבד יי” שזה אולי גם משה או עבד יי סתמי
גם מעניין שזה תמיד עבד הויה ואין בכלל כזה תואר “עבד אלהים” או “עבד אדני”
(יש ‘עובד אלהים׳ במלאכי אבל לא ‘עבד אלהים׳)
ועוד שם נד “זאת נחלת עבדי יי”
ויש במזמורי הלל ‘עבדי יי׳
שאולי זה ההקשר פה, שמי שבא לפני ה׳ להלל אותו מכנה עצמו עבד יי
שזה בעיקר מתאים לפרק יח לא כ״כ לפרק לו
עד עכשיו חיפשתי רק עבד בסמוך לשם, אבל בלי זה יש עוד
כתוב גם ‘בעבור אברהם עבדי׳
ויעקב אמר “קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך”
“שא נא לפשע עבדי אלהי אביך”
תעבדון את האלהים על ההר הזה
גם מאז דברך אל עבדך
שלח את בני ויעבדני
שלח את עמי ויעבדני
(3 פעמים)
ולפרעה
‘ינקח לעבוד את יי׳ וכו׳ שם
מכל מקום מעניין שבהרבה מקומות כמו עשרת הדברות, אין מוצג ניגוד בין ‘עבדי יי׳ ובין׳ עבדי אלהים אחרים׳. שהרי אינו אומר ‘אנכי יי אלהיך עבדוני׳. אלא סתם אנכי ה׳. לא תעבדו אלהים אחרים. העבודה מתייחסת רק לאלהים אחרים וכלפיו לא נזכר עבודה
ורק כאשר מדברים ביחס לפרעה אז אומרים שלח עמי ויעבדני, (יוצא מהכלל אולי הפסוק תעבדון את האלהים שאני בכל מקרה לא מבין)
וככה הבינו גם חכמים ונראה לי הפשט בפסוקי הלל שעבדי ה׳ הכוונה ולא עבדי פרעה או ולא עבדי אלהים אחרים
יש כן פסוקים כמו ועבדתם את יי אלהיכם, ואותו תעבוד, ולעבדו בכל לבבכם. נראה לי שזה סך הכל 3 פסוקים שכתוב בהם שיש מצוה לעבוד את יי.
שזה יחסית מעט פסוקים כאלה, ולומדים מזה שצריך להתפלל…
כי לי בני ישראל עבדים, דהיינו שהם בני חורין…
עבודת המשכן נקרא הרבה פעמים עבודה אבל רק פעם אחת בכל הפרשיות השייכות זה נקרא עבודת ה׳. בפרשת נשא “והיו לעבוד את עבודת יי”.
ויאמר משה אל יי למה הרעת לעבדך
אדני יי אתה החילות להראות את עבדך
וזה ממש מה שכתוב, אנכי יי אשר הוצאתיך ‘מבית עבדים׳.. לא תשתחוה להם ולא תעבדם׳.
זה כל הפסוקים המובאים בהלכות תפלה, אבל יש גם ‘כי אם ליראה.. ולעבוד את יי אלהיך בכל לבבך וגו׳ לא יודע למה לא הביאו
ואותו תעבד, ואותו תעבדו, יש ב׳
וכן כתוב׳ תחת אשר לא עבדת את יי אלהיך בשמחה וגו׳..
עד כאן הנתונים בחומש איני יודע מה עניינם כראוי
אבל אני מרגיש שעבודת ה זה משהו שנאמר רק כאשר יש בחירה אם לעבוד את י או לעבוד משהו אחר, זה לא משהו עצמאי שעושים
גם בספר יהושע ושופטים יש את הבחירה הזאת הרבה, עבדו את יי או עבדו את הבעלים
אבל זה גם נוסח של תפלה כמו שראינו אצל יעקב ואצל משה וכן שמואל ‘דבר כי שומע עבדך׳, וכן בתהלים
.
ואין לי כח לחפש עוד
בחזרה לאנשים שיש להם תואר ‘עבד יי׳
אז התואר הזה יש רק למשה ודוד
ואלה גם נקראים הכי הרבה מפי ה׳ ‘משה עבדי׳, ‘דוד עבדי׳
אבל יש גם עוד אנשים שה׳ אומר עליהם עבדי׳ והם…
אברהם עבדי.
ובספר ישעיה וירמיהו.. יעקב עבדי, ישראל – שזה על העם לא על יעקב אבינו (ובכלל ראינו שישעיה קורא לישראל בכללות עבדי יי וכן ירמיה)
ו… ‘נבוכדנצר עבדי׳.. בספר ירמיהו
ובספר חגי, זרבבל בן שאלתיאל עבדי
ובספר איוב, עבדי איוב
סך הכל יש לה׳ ז׳ עבדים אברהם משה דוד נבוכדנצר זרבבל איוב וכלל ישראל
שזה עובד עם התיאוריה שלי שעבד ה׳ זה משהו שאומרים רק לאפוקי התנגדות מסוימת
ובפסוקי תואר זה בעצם תואר כבוד, כמו ‘לא כן עבדי משה׳, הוא שם קירבה.
גם בזכריה ‘עבדי צמח׳ אבל לכאורה היינו זרובבל
Thursday, May 30, 2024 • כ״ב אייר תשפ״ד
באמת מאד מתאים כהרחבה של פרק א
וגם מדבר על התורה
מי אמר נער הייתי גם זקנתי? שאלה מעניינת
זה מתאים למשלי שהוא תמיד הדמות של המבוגר אומר לצעירים
פה ברור ש״יהגה” זה לדבר.
פי צדיק יהגה חכמה
כאשר הצדיק זקן אז בדרך כלל זרעו לא מבקשים לחם כי הם שולטים על הכסף שנכנס לחצר הצדיק… כאשר הצדיק צעיר זה בעיה…
האם יש בסדרי התפלה שלנו שיבוץ ברור של פרקי מוסר כאלה? אני לא נזכר
הפסוק נער הייתי וכו׳ נכנס ברשימת “פסוקי בטחון” אחר ברכת המזון, אבל זה לא בדיוק
אז למה זה נמצא בספר תהלים? אולי פה הראיה שר ישראל סלטנר צודק שצריך ללמוד מוסר בניגון של תפלה כזה …