אודות
תרומה / חברות

תהלים כט – דברים מקבוצת הדיון

Sunday, April 02, 2017 • ו׳ ניסן תשע״ז

אני לא ידוע איך זה נקרא בשפה המקצועית אבל המזמור הזה הוא מסוג המדברים על תיאור גבורות השם. אין לו מטרה של שבח או הודיה אלא כאילו זה אנתם ששרים כשהאלוה מופיע כמו יחי המלך

בני אלים הם מלאכים או מה

הארי אמר לומר אותו בקבלת שבת שזה קבלת המלך והסביר הכוונות של ד הבו וז קולות

מסתמא צריכים להשיג נבואה מן הפרק הזה לשמוע קול ה

מהו פשט השם למבול ישב? זה המבול הידוע של פרשת נח?

עוז זה דבר חשוב שהשם יתן לעמו. בינתיים לא קיבלו אותו..

אני חושב שפירושו אומץ

פעם דיברנו כבר על הפרק הזה לא?


היום קוראים לזה פסוקי דזמרה או משהו…


יש פה קושי כפול. א שהם בני אלים. זה עוד אפשר לדחוק זה מלאכים שנקרא בנים לאלהים וכדומה.

ב אלים לשון רבים וזה איני יודע איך מפרשים על פי מסורת. על אלהים כבר אמרו שהוא לשון רבים דרך כבוד או מה. אבל איך מיישבים אלים?


אלהים הוא לשון יחיד

דיברנו פעם שהוא תמיד מתחבר בחיבור של לשון יחיד חוץ ממקום אחד כאשר התעו אותי אלהים


איכשהו זה נשמע פחות..

רשי מפרש אלים האבות

אבע מפרש הכוכבים


גם לי..אבל לא מובן לי מה יותר פשט

אני חושב שהם מפרשים שבני אלים זה שם אחד. שאין הפירוש בנים של אלים אלא זה מין תואר כזה , כלומר הריבוי הוא כלפי הבנים ולא כלפי האלים, ואלו הכוחות או מה נקראים בעצמם בני אלים. משהו כזה

בנים חזקים


המפרשים הולכים שזה מדבר על החוזק של האל כפי שהוא מופיע באיתני הטבע, אז זה כן עושה סנס מסוים


אם מבינים שזה מזמורים שנאמרו באסיפת עם במקדש וכדומה אז הייתי מבין שזה סיום שמתאים למצב, כאילו העוילם נאסף פה להלל את השם ומסיים עם ברכה לציבור, שהשם יברך גם אותם בחזרה

גם הבו להשם אתה יכול לקרוא כמו קריאה לציבור שהם יבו להשם וכו

יכול להיות שזה גם הסבר להרבה המשכים לא מתאימים בתהלים. כי זה התחבר לאיזה מאורע מסוים ששם היו כל הפרטים הללו וזה השתלב יופי בשיר שהוקרא לכבוד המעמד, אבל אנו מחפשים קשר בין הנושאים בעצמם ואין..

באופן כללי אני רואה במזמור הזה כל הזמן דיאלוג בין תקיפות ורכות.

כבוד ועוז.

קול השם בכח – אבל גם קול השם בהדר יופי עדין. (זה גבורה תפארת לפי סדר ז קולות)

השם עוז לעמו יתן, תקיפות, אבל גם השם יברך את עמו בשלום.

ימין ושמאל.

ואפשר לראות גם במקומות פחות גלוים את הדיאלקטיקה הזו.

כבוד ועוז- כבוד שמו.

ועוד יותר עדין השתחוו לה בהדרת קדש.

יש מחלוקת אם הדרת קודש או חרדת קודש שזה בעצמו תקיפות ורכות.

על המים יש מים רועשים ויש מי מנוחות. השם למבול ישב מים תקיפים גבורות גשמים, אבל גם וישב השם מלך לעולם. ישיבה רכה יותר.

ו, אני מסכים לקריאת מאטי , שזה הכל רועש, אבל בהיכלו כולו אומר כבוד

לא עוז

ויחשף יערות זה סוד גדול

כי היער מכוסה על ידי העצים שלו

כמו שאומרים מרוב עצים לא רואים את היער..

אבל קול השם חושף יערות

ר מוטל אוהב לומר שיערות זה אותיות עריות וזה ויחשף עריות גילוי עריות


גם הסיפור של המדרש שחשבו שהשם מביא מבול אבל לא רק נותן התורה זה עובד עם היסוד שלי

יש התגלות תקיפה כמו מבול

אבל אותו תקיפות נהיה תורה

גם איך שיהיה הפשט הבו להויה בני אלים זה הבאה של שם אלהים לשם הויה

Sunday, May 19, 2024 • י״א אייר תשפ״ד

אבל צריכים באמת להיות משוררים-לוחמים, זה לא דרך להיות סתם בןגביר כזה


הבעיה שהגוים מצנזרים לנו את השירים 🙂


זה נשמע לי מדי נסראללה 🙂


שיגידו תהלים…


חשבתי הבעיה שיש להם טילים נגד תהלים 🙂

בקיצור ברצינות לכן אני לא חושב שזה בסדר שכל האופק של תהלים יתפרש על המלחמה

אלא בדיוק להיפך שכל התהלים זה ללמד שיש אופק אחר גם במלחמות

אני לא יודע אם יש את זה לפלסטינים לא כ״כ התרשמתי…

מאידך גם היהודים…


כי כולם רוצים סתם להיות בבית השם!

כנראה שלא צריך לרצות כל כך 🙂