Thursday, March 02, 2017 • ד׳ אדר תשע״ז
על הגתית הכוונה מזמור או כלי שיר מגת
השיר פה היה לו הרעיון לומר אותו פסוק בהתחלה ובסוף
זה טקטיקה יפה של שיר שמתחיל עם הפליאה הזו ואז יש לו כל מיני רעיונות ואז בסוף זה חוזר לאותו משפט, ששוב הוא מאיר אבל הפעם אחרי כל הדיון
לא מצליח שאני מבטא כראוי אבל כך משתמשים בזה גם אנחנו לפעמים
גם למען צורריך זה כן שונאים
האדם הוא רק חסר מעט מאלהים
אני חושב שזה לא רעיון נפוץ בכתובים
הרעיון של הומנזים (שאח״כ בסלבודקה נקרא גדלות האדם..) התחיל עם הפסוק הזה
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%9…
כלומר אני מבין קצת אחרת ממך מאשי, הוא לא רוצה למעט פה האדם הוא מדבר על גדלותו ואיך שלא בעצם מגיע לו להיות כל כך גדול כמו שהוא, זה נאמר בדרך של פליאה על מה האנוש הזה אבל אומר מה הוא שהוא כמעט אלהים
אפשר לקרוא את זה לגמרי כמו שבח לאדם, שנאמר בצורה רטורית מה הוא נחשב
אפשר שהוא מתכוון לאדם מסוים כמו המלך, לא לכל מין האדם, אחרת מהו כבוד והדר תעטרהו
רשי מפרש אשר תנה הודך על השמים – ראוי היה שתתן הודך על השמים, אבל לא כן עשית אלא מפי עוללים וינקים יסדת עוז – נתת ההוד אפילו לעוללים ויונקים
הוא מפרש שלא מתכוון לעוללים ממש אלא לבני אדם שכולם התחילו עוללים..
יש פה איזה המשך של המזמורים הקודמים שזה הכל הצדיק או האחד או דוד מול כולם, פה זה גם עם אותו דגם אבל זה אדם מול אלהים.
או מול האדירות של הארץ היקום
המזמור הזה חושב שהשמים והכוכבים הם מעולים וגדולים על האדם, כי אראה שמיך וכו אז הוא חושב מה אנוש. זה דלא כמו השיטות שחושבים שהאדם נעלה עליהם כי יש לו שכל ונשמה שאין להם.
או שזה רק ההוה אמינא..
המלבים יש לו פילוסופיות יפות פה
יפה הפשט שלך מאטי
מה אנוש כי תזכרנו, כלומר היית צריך לשכוח אותו
זכרון במקרא זה משהו יותר מלזכור, כמו יום הזכרון של ראש השנה
התשובה על פי הזוהר הוא מ״ה- אנוש כי תזכרנו
זה לא כפשוטו אבל
צריך רק שאחד יהיה מודע ואז יהיה הכל מודע
ודוק
זה כי הוא מודע בצורה שרק הוא מודע
אבל מה הקשר פה
Friday, March 03, 2017 • ה׳ אדר תשע״ז
אבל הכל זה בדעת וכבר הסברתי לך איפשהו
לא בדיוק אבל אולי. הרי כל השאלה מתחילה בדעת והתשובה גם שם. להגיד שדומם ידע זה חסר משמעות (יש הסיפור עם בעל התניא עם וידע כל פעול) אבל הכוונה שהדעת ידע שהדומם לא בעיה
רק איך זה הגיע לפרק הזה איני ודע..
אין לי עסק עם מותר ואסור רק רציתי לדעת איך זה קשור..
אה מעולה יואלי
בקשר להשבית אויב ומתנקם. יש משהו עם הראיה היפה של המשורר שמשבית אויבים. כמו מזמור שיר ליום השבת להגיד בבוקר וכו׳ כל העולם כה יפה, ומה גדלו מעשיך ה׳, וכסיל לא יבין בפרח רשעים וכו׳ להשמדם. הכוונה שבהתבוננות בגדלות הבריאה או הבורא תמיד נשאר הקושיא איך הרשאים קימים או מצליחים, וזה כאילו פגם על ההרמוניה של הבריאה, לכן צריך שעם ההודיה והפליאה יהיה להשבית אויב ומתנקם. שזה אפשר גם פשוט שהאויב יימות, וגם יותר עמוק שבראיה כוללת הרע הוא כסא לטוב
אפשר לקרוא נקמה בכמה דרכים, פה לא כתוב המילה נקמה, בעיקורן כבר הסברתי כמ״פ בגרופ הזה שהנקמה התנכית הוא השבת הצדק על כנו, וזה מאד ישר והגון, אבל יותר עמוק העיקר באמת שיחזור ההרמוניה, גם לתקן את הרשע לגמרי עד לביטול שם רשע ממנו אפשר לקרוא נקמה אבל זה לא רע
אני חושב על ותחסרהו מעט מאלהים. זה כאילו קצת תיאור הפוך. אם אומרים ותעש האדם בצלם אלהים זה מובן, מן צלם (ציור או תודעה) של אלהים עשה שיקוף אדם, שאולי אינו מבטא אלהים לגמרי אבל הוא מראה שלו באיזשהו אופן. פה הוא כאילו מתחיל מן האדם, הוא הולך וגדול וה׳ זוכר אותו, אבל חסר לו מעט ליהפך לאלהים. כאילו פה היצירה של האדם הוא לא בהמצאת שכפול של אלהים אלא בהגבלת האדם שלא להפוך לאלהים לגמרי. אפשר לקרוא כאן רעיון כמו צמצום או הגבלת הכלים, אילו לא היה המעצור הזה היה כמוני ממש רק ותחסרהו מעט מאלהים.
לכן רזל למשל לוקחים את זה על משה (כן? או שאניי ממציא?) כלומר האדם שמשלים את עצמו הוא מגיע עד מט שערים אבל אף פעם לא יכול להגיע להבין הכל שער החמישם להיות אלהים ממש
לפי דברי יואלי זה הנקודה שהחזון של שפינוזה אף פעם לא באמת מתמשש כי נשאר תמיד עודף שהתודעה של האדם לא מכילה ושם הוא נחסר מעט מאלהים. ר יצחק מאיר מורגנשטרן קורא לזה יכול כמוני תלמוד לומר קדושתי למעלה מקדושתכם
ובלשון האריזל מבואר בתחלת עץ חיים שקודם היה הכל אין סוף, וזה נקרא כאן אשר תנה הודך על השמים. אחרי זה צמצם את עצמו ונשאר חלל פנוי עגול באמצע. וזה נקרא התחלת השטויות והדינים וזה מפי עוללים וינקים להשבית אויב, כי שם נהיו קטנים וממילא גם אויבים כי הצמצום שרש הדינים. ואז חזר שוב לאס הסובב כי אראה שמיך וכו׳, ומשך משם חוט אחד דק קו א״ס לתוך החלל, וזה מה אנוש כי תזכרנו נקרא גם שם מ״ה והקו הוא שרש ציור אדם וזה נקרא זכירת האדם, אבל ותחסרהו מעט מאלהים כי הקו אינו מגיע עד תחתית העיגול כי אז היה הכל חוזר להתמלא באס כמו בתחלה ולא היה הבדל בין מעלה ומטה, וכבוד והדר תעטרהו סביב לקו עשה פרצופים עתיק ואריך וכו׳, אחרי זה תמשילהו במעשי ידיך המשיל את האדם הזה שהוא קו היושר על כל ביע התחתונים, כל שתה תחת רגליו בציור ממש כי ביע סביב רגלי א״ק, וכך ממשיך לתאר יצורי בי״ע צנה ואלפים צפור השמים ודגי הים, עד שמגיעים לתחתית העיגול ששם שוב יש שמי הא״ס הסובב וחוזר ואומר ה׳ אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ.
Sunday, March 05, 2017 • ז׳ אדר תשע״ז
in other words, anyone who didn’t delete their whatsapp since then might be able to forward it in email
you don’t need to scroll back, if you send as email it should attach everything you have (but it has some limit if you email with attachments. The text only I am able to email to myself since bamidbar. which is when i changed phones or something
which is btw only 9mb and over a million words
2,300 pages in word. If we ever make a book it will be yuuge..
Tuesday, September 29, 2020 • י״א תשרי תשפ״א

Loading…טוען מידע…
8ח׳
לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַגִּתִּ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
For the leader; on the gittith. A psalm of David.
יְהוָ֤ה אֲדֹנֵ֗ינוּ מָֽה־אַדִּ֣יר שִׁ֭מְךָ בְּכָל־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֥ר תְּנָ֥ה ה֝וֹדְךָ֗ עַל־הַשָּׁמָֽיִם׃
O LORD, our Lord, How majestic is Your name throughout the earth, You who have covered the heavens with Your splendor!
מִפִּ֤י עֽוֹלְלִ֨ים ׀ וְֽיֹנְקִים֮ יִסַּ֪דְתָּ֫ עֹ֥ז לְמַ֥עַן צוֹרְרֶ֑יךָ לְהַשְׁבִּ֥ית א֝וֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם׃
From the mouths of infants and sucklings You have founded strength on account of Your foes, to put an end to enemy and avenger.
כִּֽי־אֶרְאֶ֣ה שָׁ֭מֶיךָ מַעֲשֵׂ֣י אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ יָרֵ֥חַ וְ֝כוֹכָבִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כּוֹנָֽנְתָּה׃
When I behold Your heavens, the work of Your fingers, the moon and stars that You set in place,
מָֽה־אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי־תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן־אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ׃
what is man that You have been mindful of him, mortal man that You have taken note of him,
וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְּ֭עַט מֵאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד וְהָדָ֣ר תְּעַטְּרֵֽהוּ׃
that You have made him little less than divine, and adorned him with glory and majesty;
תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ כֹּ֝ל שַׁ֣תָּה תַֽחַת־רַגְלָֽיו׃
You have made him master over Your handiwork, laying the world at his feet,
צֹנֶ֣ה וַאֲלָפִ֣ים כֻּלָּ֑ם וְ֝גַ֗ם בַּהֲמ֥וֹת שָׂדָֽי׃
sheep and oxen, all of them, and wild beasts, too;
צִפּ֣וֹר שָׁ֭מַיִם וּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם עֹ֝בֵ֗ר אָרְח֥וֹת יַמִּֽים׃
the birds of the heavens, the fish of the sea, whatever travels the paths of the seas.
יְהוָ֥ה אֲדֹנֵ֑ינוּ מָֽה־אַדִּ֥יר שִׁ֝מְךָ֗ בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃
O LORD, our Lord, how majestic is Your name throughout the earth!
המזמור ח פסוק ג – למען צורריך, גם פה למען פירושו יותר כמו כנגד צורריך
חוזר לראש רגע.
רשי אומר שכל הגה הוא בלב כמו הגיון ליבי לבך יהגה –
יודע ה דרך צדיקים- דרך צדיקי הוא לדעת את ה׳.
לפי פשוטו מסתמא יודע מלשון השגחה ושימת לב, לפעמים זה גם מלשון אהבה. לפי דרך הראשונים הוא משגיח רק על הצדיקים ואילו דרך רשעים תאבד מעצמה
פרשה ב מפרש רשי על זמן המלכת דוד שאז אמרו פלשתים להתקבץ ללחום על ישראל
אספרה אל חוק – כלומר אספר לפני החוק, באופן קיים לא סתם סיפור ארעי, אגיד לדין תורה שכך הוא
ועתה מלכים השכילו- רשי אומר שהוא פונה ממש למלכי הגוים האלה ומבקש מהם שישובו בתשובה
ותאבדו דרך – רשי מעיר יפה שזה מתחרז עם סוף הפרק הקודם דרך רשעים תאבד.
מזמור א הוא באופן פרטי ומזמור ב באופן כללי ביחסי לאומים, גם שם העם שמיוצג במלך הצדיק יפרח והרשעים יאבדו
ולפי זה נשקו בר יש לפרש מלשון תבואה ומוץ, כמו שכתוב מה לתבן את הבר. כלומר נשקו תשמרו על הבר פן יבער אפו ויישרפו אם תהיו כמו התבן שדולק בו האש מהרה
ג
מה רבו. יש כל מיני מה רבו מה רבו מעשיך מה אדיר שמך, ויש גם מה רבו צרי…
רשי מפרש יותר חריף ממני, שהיו אומרים אין ישועתה לו באלהים לפי שבא על אשת איש
זה כזה הם אומרים שאני רשע ולא תושיע אותי וזה נכון שאני רשע אבל אני אומר שבכל זאת תושיע אותי
אולי תוכיחני – אבל אל באפך. תיסרני – אך לא בחמתך. כמו שאומרים אבל לא על ידי ייסורים.
אומלל במקרא זה לא מסכן, יש לזה ביאור יותר ממשי, שחוק, כמו המולל מלילות, אמלל השדה, רבת בנים אמללה, שקרעו ממנו חלקיו.
ה אוהב מסכנים זה החוק. אבל באמת כי אינו נתינת סיבה, זה המשך הביאור רחם על האומלל
אמסה – ארטיב, הכרים שלי כבר רטובות כל לילה מבכי
לפי דרכי זה מזמור שעיקרו נועד לחולה, אבל אז אפשר דוד אמרו על אויביו והוסיף קצת פסוקים שייכים לזה באופן מפורש, או להיפך. אני חושב שאלה הם דרכי התפלה מן המקרא עד הסידור עד ימינו. זה עוזר שנאחזים באיזה נוסח קבוע קדום ואז מחברים. שכיח מאד במקרא כמו תפלת יונה תפלת חנה שעוסקים גם בעוד נושאים כי היו נוסחאות קבועות קצת והם חיברו את זה למצבם
נראה לי אנחנו לא מספיק זוכרים להתפלל שהשונאים שלנו יבושו… כנראה זה משהו שעוזר.. כל התהלים הולך ככה, זה כזה אם לא למעני אז עשה למען האויבים שהם עוד יותר רשעים ממני שיתפוצצו מקנאה. לפעמים צריך להתפלל למידת הדין שעל השונאים גם לא רק למידת הרחמים..
יש תפלה אחר שמונה עשרה שהולך כך…ונפשי כעפר לכל תהיה… וכל השונאים שלי שיתפוצצו… הפר עצתם.. יהיו כמוץ לפני רוח..
יש משהו שבתפלה הכי מסכנה שלו ומזמור ו הוא אחד המזמורים הכי מראים חולשה הוא אף פעם לא נשאר בחולשה, שהאויבים יבושו..
אפשר פועלי און זה וירוסים וכאלה..
מזמור ז
כוש בן ימיני כנראה אדם ששנא אותו. רשי אומר שאול אבל זה נראה דרש רחוק.
מזמור ז ממשיך את הקו אבל פה כבר ממש מצדיק את עצמו מול טענות האויבים
הוא אומר אם הוא צודק אז אדרבה ירדף אויב נפשי וכו. אבל אם זה עלילה. אז…
שזה קשה אם חושבים על בת שבע
אולי הוא מתכוון ככה. מה שאני חטאתי ביני לבין עצמי לא משנה חכם. אבל אם גמלתי שולמי רע וכו׳. אני לא איש מושחת כמו שהם. אולי יש לי תאוות לפעמים נו זה נסלח. אבל אני לא מחזיר רעה תחת טובה יש לי מידות אנושיות בסיסיות וזה יותר חשוב
פסוק ז – הנשא בעברות צוררי. אם אתה מחפש סיבה לקום להתעורר אז ההכעסה שהם מכעיסים אותך יעורר אותך
יש הרבה ביטויים של קומה למה תישן וכו׳ במקרא הכוונה לא שהשם ישן אבל שהוא לא פועל ,צריך משהו שיעור אותו לפעולה. לקחת נקמה או להטיב. נקמה זה דרך טובה לעורר אותו.
וכאן הוא אומר עברות צוררי יעוררו אותך, ואז אקבל אני גם את המשפט.
לפעמים סתם לעזור לצדיק לא מספיק לעורר, אז שכעס האויב יעורר
מתישהו הפסקנו להתפלל עם לוגיקה זו צריך להתבונן על זה
כלומר חוץ מכל המידות שלו יש לפעמים שהוא מראה סתם אדישות, מאיזה סיבה, ויש דרכים מיוחדות לגרום לו לשים לב. כמו למשל סדום זעקת סדום וכו׳ עלתה אלי. ומה עד אז גם היה אלהי משפט רק כאילו לא שם לב.
ואז ברגע שכבר שם לב אפשר להשחיל איזה תפלה שאנו רוצים.
כאילו הוא גר בשמים ולא תמיד רוצה להתערב בארץ
פסוק ח אומר אחרי שתסיים לעשות דין בלאומים תוכל לשוב למרום כרצונך. אבל קודם תתעורר ותעשה פה משפט.
פסוק י – כאשר אתה דן את העמים תשפוט כבר גם ביני לבין שונאי ותראה שאני צודק
אולי אני הוזה פה תגידו…
שאר המזמור חוזר לתאר איך הוא צדיק והם רשעים
ואיך ה בוחן כליות ויודע זאת. על בני אדם אפשר לעבוד אבל לא עליו. ולכן הוא שם מגינו על אלהים
פסוק יג חסר משהו, אם לא מה? חרבו ילטוש. עכפ הכוונה שהוא מראה עצמו צדיק ובאמת הכין כלי מוות , רק הוא מוליד שקר כאילו הוא חבר שלך
אבל בסוף – הרמאות שלו תשיג אותו, ובגלל שכיסה כל כך יפה את הבור שכרה, אז הוא עצמו ישכח שיש שם בור ויפול שם…
ואז אודה ה כצדקו
שם ה עליון זה מתייחס לכך שהוא גר עליון במרום כנל
מזמור ח
זה מזמור עם פזמון יפה שמתחיל עם מסתיים עם מה אדיר שמך בכל הארץ.
צריך לבדוק אם זה פירוש המילה במקרא. נזכרתי כתוב וחם השמש ונמס. אבל קצת קשה פה איך ימיס את המיטה שלו לכן אמרתי כמו רשי ארטיב
האם אשחה זה לשחות? מה רשי אומר מלשון סחי ומאוס
או מלשון שחו לשתות, להתכופף?
בוא נמשיך יותר טוב משטויות של דיבייטס כאילו
לא
אני במזמור ח
אשר תנה הודך על השמים – בפשטות אומרים המפרשים אשר שמת הודך על השמים
הוא לא באמת מבקש או אומר שהשם לא ידבר עם בני אדם
זה מזמור של התפלאות על גדלות ה׳ וכמה גדלות נתן לאדם
לא שהוא באמת קשה לו על זה או משהו
הוא אומר תסתכל על האדם הוא מתחיל מעולל ויונק
מה למען צורריך? שוב פעם עם האויבים
והוא מסתכל על השמים והכוכבים ואומר מה האנוש שתזכור אותו יש כאלה דברים גדולים
אבל בפועל נתת לו המון כבוד והדר כמעט כמו אלהים
והמשלת אותו בכל המעשים כמו שכתוב ורדו וכו׳. כלומר האדם חזק עליהם וכובש אותם
בין בהמות הבית צנה ואלפים ובין בהמות השדה וכנראה כולל החיות שהאדם יכול לטרוף
ואפילו ציפורים בשמים ודגים בים, שעוברי אורחות ימים צדים
ואז חזר לומר מה אדיר שמך בכל הארץ שעשית דבר גדול כזה
כנראה שהשם נתן עוז אפילו ליונקים, או לבני אדם שהתחילו בתור יונקים, לנקום באויבים שלהם שהם אויבים שלו
במובן מסוים הכל מזמורי מלחמה
לפי דעתי מפי עוללים ויונקים אין רצונו לומר שיש איזה עוז דווקא מפיהם, אלא זה ביטוי לחולשה של האדם שכל אדם אפילו הגדול ביותר שמשבית אויב ומתנקם התחיל בטיטולים.. זה ביטוי למצב המוזר של האדם אפילו בהמות אחרות אין להם מצבים כאלה תינוקיים
אתם לא יודעים אבל הבעשט ליכלך הרבה את הטיטולים שלו ואמא שלו היתה צריכה ללמד אותו ללכת לשירותים
זה מה שדוד המלך אומר
הכוכבים לא נראה שגדלים עם טיטולים, הם היו צריכים לעשות את העוז
אני חושב שמה שמיוחד פה לאדם זה שהוא עושה למען צורריך
מה אחרת המעלה של האדם?
האדם לוחם עם שונאי ה׳, האם הכוכבים עושים את זה?
זה גם משהו אלוהי, ה איש מלחמה
זה ההמשך של מפי עוללים.. ראה למעלה מה שהסברתי
טוב זה מה יש לי היום.. נחפש פירוש אחר.. לא נראה שתהלים יש לו בעיה ימביניימית אם האדם יש לו נשמה גדולה מהמלאך או משהו כזה..
בכלל להאדיר שם ה׳ בארץ זה תמיד שינצח את אויביו
כל המפרשים אומרים ותחסרהו מעט מאלהים ממלאכים
ואיני יודע מי הכריחם
מה רע מאלהים עצמו
הרי כתוב שהוא חסר מאלהים..
אילו היה כתוב שהוא כמו אלהים אז היה קושיא .. כמו שכתוב באמת במזמור אחר
מן הסתם יש פה איזה גירסא לתקן את המזמור…
איפה אברם העברי.
Wednesday, May 01, 2024 • כ״ג ניסן תשפ״ד
נתקדם בס״ד
צריך לסיים לסגור את הפסח קודם…