תהלים ה – דברים מקבוצת הדיון

Monday, February 27, 2017 • א׳ אדר תשע״ז

זה תפלת שחרית כן?

בינה הגיגי זה יפה. כמו שמבקשים שהשם ישמע אותך כך יש לבקש שהשם יבין אותך .

גם האזינה זה בינה

אמרי האזינה בינה הגיגי זה ר״ת אהב״ה

יום עמוס היה היום..כנראה לכולם

פה שוב הוא התחיל עם תפלה ונכנס לצעוק על הרשעים

והוא ממשיך על אותו נקודה פנימית שדברתי עליו אבל חסר לי פה כח להסביר ולהעמיק

כצנה רצון תעטרנו זה סוד עמוק ונשגב

כי מדבר על הכתר

וגם כ׳צנה ר׳צון ת׳עטרנו ראשי תיבות כת״ר

וזהו שהכתר או רצון העליון נהיה לבוש למי שחוסה בו

ובפשטות זה הדבר הכי רחוק מלבוש

וזה תבוא ושתי לפניו ערומה בכתר מלכות

אבל מי שיודע הסוד

הוא יודע להפוך את הנקודה הכי פנימית ללבוש שלו, למגן שלו, הוא מתכסה עם הדבר שאין לו כיסוי

וסוד הבטחון הוא כשבוטח במה שלא ניתן לתפיסה

כמו שמפרש הרב בעה״ת טוב לחסות בהויה מבטוח באדם העליון

וסדר הדברים פה, כי יש משפט תהום פתוח בפני מי שאין בפיהו נכונה וכו

אבל לעומת זה נאמר וישמחו כל חוסי בך

וזה לא נגד הפסוק הקודם, כלומר הוא לא מדבר כאילו החוסי בך הוא הצדיק של הפסוק הקודם

אדרבה זה בעצמו מי שנאשם בפסוק הקודם

אבל כאשר תופס חסיון בו הוא שמח

זה השמחה של סוכות, ותסך עלימו. יש ניגון ששרים בסקולען על פסוק זה בחג הסוכות

וזה משנכנס אדר

כי אדר הוא בחינת לבוש

אדרת שער

אבל יש לבושים גבוהים מאד

שאין בכח אדם לתפוס אותם

והם נרמזים בכך שבגדי המלך החדשים הם בלי לבוש

שזה סיפור המגילה

וכאשר הלבושים האלו נכנסים

כלומר הוא יודע להפוך מה שהוא לבוש לעליון בעצמו אל מגן לתחתון

כי הסוכה הוא ענן כבוד ה

וזה מקום שהוא מתכסה בו

והאדם הזה הוא יושב בצלו ועושה ממנו מלבוש

ואז הרצון העליון מעטר אותו מראשו ועד רגליו כמו צנה

שזה מגן

הוא נעשה יותר ממלבוש

שמלבוש סתם אין בו כח להגן

אבל זה הצנה שבלב החוסי בך הוא נעשה מגן נגד הקמים עליו

וזהולא יכלמו לנצח כל החוסים בך

כי צנה בחינת נצח והוא גימטריא נצח עם ג אותיות

וההבדל הוא ה וח שהוא סוד ההוד והנצח חמץ ומצה

והוא בחינת נחמן

ולא יכלמו לנצח זה נגד הבושה

כי מי שערום הוא מתבושש

אבל בפורים הוא סוד ולא יתבוששו

שהיו שניהם ערומים אבל היה להם אור הכתר למגן וצנה

וזה שהתהלים עסוק כל הזמן עם הכבוד

ואני ברוב חסדך אבא ביתך פירוש בחינת אני הוא מה שבא ביתך, כאשר אדם עומד על סוד אני שלו בזה הוא בא ביתך , אשתחווה אל היכל קדשך ביראתך הוא אותו מקום שנקרא יראה, שהוא האני, בהר ה׳ יראה,

אני אפרט יותר, חוסי בך זה מי שלוקחים חסיה בו, shelter . יש כל מיני דרכים לגעת באלהים יש לומדים אותו ומבינים אותו, או מבקשי הבנה אצלו, בינה הגיגי. יש מדברים איתו. יש מאכילים אותו קרבנות ואוכלים ממנו אותם קרבנות. יש מרגישים אותו או רוצים שירגיש אותם. וזה כמו מזון ומלבוש. ויש שהוא משיג את האלהות בבחינת בית וסוכה. הוא גר בתוך האלהות. הוא לוקח את האלהות למחסה. וזה נקרא מקיפים שהם מגינים, כמו הבית שהוא מגן על האדם. ויש בזה יתרונות וחסרונות כי המחסה הוא מרחוק ואינו מפורט או מורגש אבל בכך הוא מגן. וזה מי שרוצה לבוא ביתך, זה סוג אחר של דבקות שרוצה להיות בבית האלהות, ודוד המלך מסביר שהפנימיות של זה הוא בטחון, שחוסה בו, הוא מדמיין את האלהות כמו חומה סביבו שמגן עליו מכל מיני צדדים, ואלה ישמחו וירננו כי אין להם ממה לפחד, אחרי שבא ביתך והשתחוו ביראתך ביטלו יראות אחרות בזה.

לחיים 🍸🍸

באמת כך מפרש דעת מקרא שצנה הוא סוג של מגן גדול המקיף את כל הגוף

יש לו אפילו תמונה

Tuesday, February 28, 2017 • ב׳ אדר תשע״ז

מהו נחילות?

בינה זה כמו בין שזה שהבינה עושה הבחנות וחיבורים בין שני דברים, ולכן בין ארור המן וכו׳.

בוקר תשמע קולי – בערב מה הוא עשה? ובבוקר אערך לך ואצפה

לא ברור, ננשמע לי מתאים לבוקר לערוך ולצפות אל משך היום אבל לא בטוח

אינך חפץ רשע, יש אלים חפצי רשע אבל לא אתה..

לא יגרך רע זה שוב עם המטאופורה של מגורים – הטוב גר עם ה והרע לא

הוללים לא יתיצבו לנגד עיניך – זה סתם שקרנים שמתהוללים הוא לא רוצה לראות, אבל אם אתה פועל און ממש אז הוא כבר שונא אותך..

😇

איש דמים ומרמה זה סוג של תואר

שזה מעניין איך הולך ביחד דמים ומרמה

הרי ייתכן שסתם מרמה על כסף ולא על דמים

וייתכן דמים שלא מרמה

אבל דוד תמיד עסוק עם אנשי דמים ומרמה

שזה חנפים?

ואני ברוב חסדך אבא ביתך – אני לא מהרע שלא יגור אתך, אבל לא בצדקתי אלא ברוב חסדך

ולכן הוא מבקש נחני בצדקתך.

יש הרבה מיני צדקות יש של פרומאקעס יש של ליטוואקעס יש של קנאים, הוא מבקש שינחה אותו בצדקות שלו..

אפשר יותר נוח למען שוררי כמו למען שהם יראו שאני מצליח ויתפוצצו..

הישר לפני דרכך, תעשה את דרכך ישר בפני, תחביר מעניין ומה זה מסתיר..

פסוק י יש בו סוד רשע מכתיר את הצדיק

הפה שלו לא נכון ובקרבו הוות, הגרון שלו קבר שמוביל להוות שבפנים, והלשון שלו חלק שהצדיק נחלק בתוכו דרך גרוננו לפנים (ד״מ), ובתוך כולם נבלע הצדיק

יפלו ממועצותיהם כמו מועצת גדולי התורה

אהבי שמך זה אוהבי השכינה

הם אוהבים השם כי אתה תברך צדיק כלומר משפיע לה מן ציסע

אבל טוב למי אכפת סתם פירושים על פי הספירות

יש משמעות שעיקר התפלה בפרק זה על מה שקוראים בישיבות ‘רוחניות׳

אבל יש גם משמעות הפוכה

זה שאלה שצריך לברר בכלל התהלים

כלומר מצד אחד הוא מבקש נחני בצדקתך, מצד שני זה למען שוררי. אם שוררי זה לא היצר הרע אז צריך לפרש נחני בצדקתך על איזה הצלחה פשוטה. מצד שלישי הוא כל הזמן מדבר רק על תפלה ועל לבא ביתך (בית המקדש? לא היה בזמן דוד?) וכו

Tuesday, September 22, 2020 • ד׳ תשרי תשפ״א

לַמְנַצֵּ֥חַ אֶֽל־הַנְּחִיל֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃

For the leader; on neḥiloth. A psalm of David.

אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה ׀ יְהוָ֗ה בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי׃

Give ear to my speech, O LORD; consider my utterance.

הַקְשִׁ֤יבָה ׀ לְק֬וֹל שַׁוְעִ֗י מַלְכִּ֥י וֵאלֹהָ֑י כִּֽי־אֵ֝לֶ֗יךָ אֶתְפַּלָּֽל׃

Heed the sound of my cry, my king and God, for I pray to You.

יְֽהוָ֗ה בֹּ֭קֶר תִּשְׁמַ֣ע קוֹלִ֑י בֹּ֥קֶר אֶֽעֱרָךְ־לְ֝ךָ֗ וַאֲצַפֶּֽה׃

Hear my voice, O LORD, at daybreak; at daybreak I plead before You, and wait.

כִּ֤י ׀ לֹ֤א אֵֽל־חָפֵ֘ץ רֶ֥שַׁע ׀ אָ֑תָּה לֹ֖א יְגֻרְךָ֣ רָֽע׃

For You are not a God who desires wickedness; evil cannot abide with You;

לֹֽא־יִתְיַצְּב֣וּ הֽ֭וֹלְלִים לְנֶ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ שָׂ֝נֵ֗אתָ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃

wanton men cannot endure in Your sight. You detest all evildoers;

תְּאַבֵּד֮ דֹּבְרֵ֪י כָ֫זָ֥ב אִישׁ־דָּמִ֥ים וּמִרְמָ֗ה יְתָ֘עֵ֥ב ׀ יְהוָֽה׃

You doom those who speak lies; murderous, deceitful men the LORD abhors.

וַאֲנִ֗י בְּרֹ֣ב חַ֭סְדְּךָ אָב֣וֹא בֵיתֶ֑ךָ אֶשְׁתַּחֲוֶ֥ה אֶל־הֵֽיכַל־קָ֝דְשְׁךָ֗ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃

But I, through Your abundant love, enter Your house; I bow down in awe at Your holy temple.

יְהוָ֤ה ׀ נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ לְמַ֥עַן שׁוֹרְרָ֑י הושר [הַיְשַׁ֖ר] לְפָנַ֣י דַּרְכֶּֽךָ׃

O LORD, lead me along Your righteous [path] because of my watchful foes; make Your way straight before me.

כִּ֤י אֵ֪ין בְּפִ֡יהוּ נְכוֹנָה֮ קִרְבָּ֪ם הַ֫וּ֥וֹת קֶֽבֶר־פָּת֥וּחַ גְּרוֹנָ֑ם לְ֝שׁוֹנָ֗ם יַחֲלִֽיקוּן׃

For there is no sincerity on their lips; their heart is [filled with] malice; their throat is an open grave; their tongue slippery.

הַֽאֲשִׁימֵ֨ם ׀ אֱ‍ֽלֹהִ֗ים יִפְּלוּ֮ מִֽמֹּעֲצ֪וֹתֵ֫יהֶ֥ם בְּרֹ֣ב פִּ֭שְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵ֑מוֹ כִּי־מָ֥רוּ בָֽךְ׃

Condemn them, O God; let them fall by their own devices; cast them out for their many crimes, for they defy You.

וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֪וֹסֵי בָ֡ךְ לְעוֹלָ֣ם יְ֭רַנֵּנוּ וְתָסֵ֣ךְ עָלֵ֑ימוֹ וְֽיַעְלְצ֥וּ בְ֝ךָ֗ אֹהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ׃

But let all who take refuge in You rejoice, ever jubilant as You shelter them; and let those who love Your name exult in You.

כִּֽי־אַתָּה֮ תְּבָרֵ֪ךְ צַ֫דִּ֥יק יְהוָ֑ה כַּ֝צִּנָּ֗ה רָצ֥וֹן תַּעְטְרֶֽנּוּ׃

For You surely bless the righteous man, O LORD, encompassing him with favor like a shield.

חשבתי אולי כמו שמלאכי הוא מילה גנרית לנביא, כי כל הנביאים הם מלאכי ה, כמו שאמר בעצמו כי מלאך ה צבאות הוא. כך אפשר אליהו הוא שם גנרי לנביא שגם פועל בשם ה׳. שהלא הרבה שמות מסתיימים יהו, שמשמעותם למשל ירמ -יהו – יה ירם אותנו, או ישעיהו – יה יושיע אותנו. אם כן מה זה אל-יהו. אל יהיה לנו לאלוה. וד״ל.

התבוננתי שזה רציני. כי באמת פלא איך יהיה נביא שמזהיר על מצוות הקרבנות כאילו ירצה ה׳ בחלב אילים ובפירוש אמרו כל הנביאים וגם הוא עצמו להיפך. אבל הוא מפרש בעצמו, שהסיבה שהוא מקפיד על מומי הקרבנות אינם שאכפת לה׳. אלא שזה אופן של יראת ה׳. הפסוק אם אב אני וגו׳ חשוב כי הוא אומר מכל מקום מגיע לי יראת כבוד, בין בבחינת אב בין בבחינת אדון מה שלא יהיה המשל לזלזל בעבודת ה׳ זה לא דרך ולהפוך את עבודת ה למסחר זה לא דרך.

צריך לחזור לתהלים. אנחנו כבר מאחרים כי ה929 לומד גם בימי החגים משום מה.

פרק ד בן אומר שזה נמשך לקודם, כי גם כן עוסק בשכיבה וקימה וכן עוד כמה מהנקודות שהזכרנו למעלה. יש אומרים שפרקים אלה נועדו להיות כמו תפילת ערבית, ובאמת בגמרא אמרו שיש לומר פסוק רגזו בקריאת שמע שעל המיטה. ועל כל פנים אפשר לראות שהם עוסקים בתפלה ללכת לישון ולקום, כמו שיש לנו תפלת השכיבנו שהיא תפלה חשובה מאד. כי באמת ללכת לישון זה דבר מפחיד. יש כל מיני המחשות שיש שדים ורוחות וכדומה שצריך שמירה בלילה. אבל יותר שורשי זה באמת מין שגעון שאדם ילך לישון הרי אדם הוא בר דעת ובלילה הוא אולי חולם ואיך ישמור על עצמו. צריך הרבה בטחון ללכת לישון בשקט.

אשתדל לפרש על הסדר. פסוק א כותרת. (האמת שאני לא יודע כאשר מתפללים למה יש לומר את הכותרות. יש סידורים שכתוב בהם לפעמים המזמור בלי כותרת כמו מזמור שיר חנוכת מתחילים ארוממך. וכך לכאורה צריך להיות בכל המזמורים באופן הגיוני. מה הפשט להגיד תהלה לדוד ארוממך אלהי.. זה כמו מישהו שישיר זמירות צמאה נפשי ויתחיל פיוט להרב אברהם אבן עזרא. אבל אולי רוצים להזכיר זכות המחבר ולהשתתף עמו.

פסוק ב תפילה ישירה. בקראי – ענני

בצר – הרחבת לי. בעצם זה לא רק תפלה הוא מזכיר שה׳ שומע לו כשהוא קורא וממילא גם כעת – חנני ושמע תפילתי. אבל זה כל התפלה בקטע הזה.

פסוק ג הוא כבר פונה לבני אדם שלא מאמינים לו, כמו בפרק הקודם, ואומר למה אתם מבזים אותי. אתם אוהבים ריק מבקשים כזב. כאן כבר יש לו יותר בטחון הוא אומר דברים מוחלטים על עצמו –

פסוק ד – דעו כי הפלה ה׳ חסיד לו. והוא ישמע כשאני מתפלל אליו. כאילו היזהרו, אם אתפלל שיריע לכם יקיים…

זה דומה לפרק ג ה אמר אלי בני אתה וגו׳

יש תחושה לדוד שהוא נבחר מאת ה׳ ואוי ואבוי מי שיפגע בו

זה מין בטחון עצמי שצריך לקנא בזה.. יש אנשים שיש להם כזה בטחון.. ר נחמן אומר שכל אחד צריך להגיד תהלים ולכוון על עצמו..

פסוק ה – פונה אל אותם השונאים שלו, לפי שאני החסיד וה׳ שומע לי, תרגזו, מה זה לרגוז? לא יכול להיות לשון כעס, אולי לשון חרדה, תזדעזעו, ואל תחטאו, מה יאמרו בלבבם על משכבם, שיש לפחד מה׳, ודומו. תשתקו אל תבזו אותי.

פסוק ו – מה הם זבחי צדק”? משמע שיש זבחים שאינם של צדק. כמו שהנביאים אומרים זבחים שמביאים בעוולה ה׳ שונא, אם אתם גם מתנהגים בצדק אז יהיה לכם זבחים טובים ותוכלו לבטוח אל ה׳.

פסוק ז – ח לא מובן לי, אולי הוא מדבר על זה שהרבה רוצים טוב, ואילו הוא מתפלל לה׳ שיתן לו טוב באור פניך. כנראה שזה מה שהוא מלמד לציבור להתפלל כך.

ואז יהיה לו שמחה ברוב דגן ותירוש. אולי זה לשון הודיה שיודו לה׳ כאשר דגנם ותירושם רבו

ורשי יש לו פירוש אחר ולא נראה לי כעת

פסוק י – וממילא אם השונאים שלו ירגזו על משכבם ויעשו תשובה, גם הוא וגם הם ישכבו בשלום, בשלום יחדו אשכבה ואישן. כי ה׳ לבדו יושיבו לבטח ואין לו לפחד כי ירגיז את האויבים ויתן שמחה בלבו.

קצת לא מסתדרים הלשונות פה לפי מה שאני הבנתי וצריך לדייק

פרק ה –

אם פרק ג – ד הם כמו תפלת מעריב אז פרק זה הוא כבר שחרית, ה׳ בוקר תשמע קולי, ואני ברוב חסדך אבוא ביתך, הוא נכנס לבית הכנסת או לבית המקדש בבוקר

פסוק א – זה על הנחילות. צריך לדעת זה כלי שיר או מנגינה. לא כל מזמור אפשר לשיר בכל ניגון או כלי שיר.. זה הולך עם קצב מסוים עם גישה מסוימת, אנו לא יודעים מה זה אז לא מבינים..

פסוק ב – תפלה פשוטה. יש כאן מבנה דומה כל הזמן קודם אומרים דברי תפלה פשוטה אנא ה׳ תקשיב לי. ואז מתחילים לפרט ולדרש דרשות מי ראוי להתפלל ואל מי ישמע ה׳ ואל מי לא. אפשר אולי ללמוד מזה. או אולי פסוקים אלה הם כמו ה׳ שפתי תפתח בתחילת העמידה, כאילו תעזור לי להתפלל תשמע את שאני אומר בהמשך.

בינה הגיגי נראה לי תמיד יפה – תבין את ההגיגים שלי, לפעמים אפילו אני עצמי לא מבין מה שאני אומר מסתמא אתה מבין…

אבל האנגלית פה מפרש בינה -consider שזה יותר הגיוני כלומר ה׳ יבחין שראוי לקבל הגיגי

פסוק ג – כי אליך אתפלל, כאשר אליך אתפלל. או בגלל שאני בוחר להתפלל אליך ולא סומך על אחרים ראוי שתשמע לקול שועי.

פסוק ה – ח, בן ביאר יפה, הוא מפרט בפסוק ה-ז אל איזה תפילות ה׳ לא שומע, כי הוא לא חפץ רשע ולא ישמע לתפלותיהם, לא יגורך רע הרשע לא נכנס למגוריו, ההוללים לא מתייצבים לנגד עיניו, פועלי עון הוא שונא, ומאבד דוברי כזב, ואילו אני – ואני ברוב חסדך אבוא ביתך

אפשר לראות בעוד הרבה מזמורים את הנקודה הזו, כאשר ניגשים להתפלל צריכים מקודם לוודא שאתה לא מהשקרנים שה׳ לא רוצה לראות מול עיניו..

זה גם נמשך לפרקים הקודמים שדיבר על זה ששונאיו ה׳ לא ישמע תפלותיהם

נראה לי שזה גם למה יש דין בראש השנה כי יכול להיות שעיקר היום הוא יום תפלה שיום זכרון לשון תפלה אלא שה לא אוהב תפלות רשעים אז צריכים לעשות תשובה מקודם

בעצם יש על תפלה אותו דין שיש על קרבנות שהשם לא צריך תפלות רשעים

מעניין שהוא לא אומר ואני בצדקותי אבוא ביתך.. אלא ברוב חסדך.. גם הוא צריך לחסד..

ולכן מתפלל בפסוק ט נחני בצדקתך

למען שוררי – כלומר כי השונאים שלי מחכים לרגע שאפול ואחטא, אז בגלל שאתה אוהב אותי ולא את שונאי אתה צריך להדריך אותי בדרך הנכונה..

מין סיבה מוזרה שה׳ צריך לעזור לו

אבל האמת למען אינו נתינת סיבה אלא הכוונה לבל יתפסו אותי, לא שזה טעם. וכן הרבה למען במקרא אינם טעם אלא להיפך שעל ידי זה יקרה כך

פסוק י – יא חזר להתפלל ששונאיו יפלו

והזכיר שהם שקרנים כלומר אולי יתפללו יפה ויגידו שהם צדיקים אבל הם שקרנים

הגרון שלהם כמו קבר פתוח

הלשון שלהם חלק, הדימוי הוא שאפשר ליפול דרך הלשון שלהם לתוך הקבר הפתוח שהוא הפ..

ואז נופלים לתוך קרבם ששם הוות

מה זה הוות? כנראה משהו רע..

פסוק י – שהשם יאשימם כלומר ימצא אותם אשם, וידחה אותו כי הם מורדים בו

אבל החוסים בך כלומר אני ישמחו בך

כי אתה מברך את הצדיק ואתה עוטר אותו כמו צינה

ברצונך

זה לא סתירה, בגלל שיש הרבה רמאות והוא מתמודד עם רמאים אז זה הולך ביחד

Monday, April 15, 2024 • ז׳ ניסן תשפ״ד

פרק הזה אומר אותו דבר כמו הפרק הקודם (לפי הפשט לא לפי הסיפור שלי..) שהשם ישמע תפלתו הוא כי צדיק

יש פה איזה בעיה כי ממתי מתפלל אדם שהשם יציל אותו בזכותו ויפיל את שונאיו שהם רשעים, חשבתי שצריכים תמיד לבקש מתנת חינם

ולכן יש סברא לפרש כל מזמורים הללו כחינוכיים ונועדים לומר בציבור, לומר להם שיעשו תשובה ואז יתקבל תשובתם

אבל אם לפרש אותם כתפלות כפשוטם שהתפלל דוד נגד שונאיו זה גם אפשרי אבל צריך עיון, אם באמת החזיק מעצמו כזה צדיק ואת רודפיו לכאלה רשעים, לא כזה ברור ככה בספר שמואל

לפחות לגבי שאול וכדומה

כלומר לא כי יש כזה דין או מדרש איפשהו, אלא כי כך הוא הסברא שאיך יבוא אדם לפני האל ויאמר לו שהוא צדיק

אלא אם זה תמיד תפלות נגד רשעים מאד ברורים נגיד חמאס כאלה, וגם אז הצדיקים לא כאלה בטוחים שהם הצדיקים כפי שאנחנו רואים בעינינו..

אבל הכי מסתבר לי שזה בעיקר תפלות לציבור

ובאמת משמע כמה פעמים שמעיקרי התפלה הוא התשובה

הנראה לי בסידור המזמור

החלק הראשון הוא פתיחה כללית לתפלה כרגיל, שמע קולי כאשר אני מתפלל לך

ואז באים ב׳ חלקי תפלות שכל אחד מהם פותח ומסתיים בשם ה׳, שנראה שזה היה סדר מקובל וראוי לתפלה

אנחנו פחות נוהגים ככה ויש על זה מדרש שלא ראוי לפתוח מיד בשם, אבל יש הרבה תפלות במקרא שהם ככה

הראשון הוא פותח ‘ה׳ בוקר תשמע קולי ומסתיים ‘איש דמים ומרמה יתעב ה׳. ואז יש נספח ואני ברוב חסדך וכו׳, כלומר שאני לא איש דמים ומרמה

והשני הוא פותח ה׳ נחני בצדקתך ומסתיים כי אתה תברך צדיק ה׳. ויש נספח כצנה רצון תעטרנו

התפלה הראשונה הוא שהצדיק בא לפני השם, השם מקבל אותו בחפץ לב בבקר בבקר, ואילו ההוללים בכלל לא נכנסים להיכלו כביכול, הוא אפילו לא רוצה לראות אותם, זה תפלה על עצם התפלה כאילו, שגם זה הצדיק נרצה והרשע מרוחק

התפלה השניה הוא על מפלת השונא שהוא פועל בלב ולב

זה ממש הדבר הכי שנוי בכל המקרא, איש שאין פיו וליבו שווים

כדאי לחשוב על זה ולעבוד על זה

מי שכועס ורוצה להרוג את חברו לא כזה רשע בתורה כמו מי שמחייך לחברו בנחמדות ומתכנן להרוג אותו אילו יכול

זה ממש ככה גם על פי הלכה לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך

איני יודע יש לנו כל מיני תירוצים דרכי שלום בלהבלה, אבל זה העובדה שנראה שהקב״ה הכי שונא את השקריות הזיוף הזה

אז הוא מבקש האשימם אלהים, יש פה גם מחזוריות של ה׳ ואלהים, אמרי האזינו יי, הקשיבה לקול שוועי מלכי ואלהי. כך יי בקר תשמע, כי לא אל חפץ רשע אתה. כך יי נחני בצדקתך, האשימם אלהים.

וכ״כ ר ברויאר שאין כלל בכ״י והוא גם כתב בתוך מהדורת דעת מקרא נגד החלוקה שלהם..

פרלמן אומר שדעת מקרא חלק ב הוא בסדר וחלק א לא

מעניין

Tuesday, April 16, 2024 • ח׳ ניסן תשפ״ד

נו?