Tuesday, February 21, 2017 • כ״ה שבט תשע״ז
אחרי יהושע..
יודע ה׳ דרך צדיקים זה סוד. לרשע מבואר מאד מה יעשה, יש לו עצה (עצת רשעים), ודרך (דרך חטאים), ומושב (מושב ליצים). לצדיק אין מה לעשות, כמו שהמדרש למעלה מתאר שמא יתגרה בשינה.. אם לא ללכת לתיאטרון ולא לזה ולא לזה מה כבר אפשר לעשות לישון? או אולי ללמוד יומם ולילה, אבל זה עוד לא דרך, זה רק הכנה לדרך.. אבל האמת שלצדיקים אין דרך, רק יודע הויה דרך צדיקים. הידיעה של ה׳ הוא הדרך של צדיקים ולא הבחירה של בני אדם. והם כולם נוסעים בדרך ידיעתו שאין לה מילה או דרך סלולה ובנויה.
👍
הקאצקער רבי אמר שהוא לא מבין אנשים שמסיימים תהלים ביום אחד והרי לדוד המלך לקח שבעים שנה לומר אותה..
יש בפרק דימוי של הרשע כלא יציב, הוא מסתובב במושב ליצים היום בתיאטר הזה מחר שם לא רציני וקבוע, וזה עצמו כאילו העונש שמדמה לו שיהיה כמוץ אשר תדפנו רוח, אפשר לקרוא הפסוק הזה כתיאור או כעונש. להיפך הצדיק יש לו ישיבה הוא יושב במקום אחד ולומד בתורה, כעץ שתול על פלגי מים, וזה ברכתו.
במדרש שהובא באמת אומרים שלא בדיוק נכון כי אם הצדיק יושב רק בבית מדרש אחת יהיה טיפש.. הצדיק צריך קצת מהקלילות של המוץ של הרשעים, הלומד מרב אחד אינו רואה סימן ברכה.
רק לא לגמרי מובן לי מהו על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים
בכלל ממתי הרשע רוצה להיות בעדת צדיקים
ומהו המשפט המדובר סוג של יום השם של לעתיד?
הסיבתיות פה לא מובנת, שוב יש עוד סיבה כי יודע השם כו׳, זה נתינת טעם למשהו? או זה סתם הוספה
צריך באמת להתפלל. או מה פירוש אשרי? יהיה מאושר לא באמת יצליח..
in their mind..
באמת זה מסתדר יפה. כי הצדיקים מתעסקים בתורה ולא מחפשים דרכיכם אחרות, הרשעים להיפך, וכל אחד מצליח במקומו
אפשר לקרוא צדיק ורשע פשוט כמו שני סוגי עיסוקים בעולם, בלי הmoralization של זה
הצדיק זה אחד שעושה את חייו לעסוק בצדקות או בתורה, הרשע הוא אחד שעושה את חייו לעסוק ברשעות ובשטויות. אין להם אפילו תחרות זה סתם שתי עבודות שונות
זה הרי הענין שעשו הוא אב טיפוס של רשע לא כי היה רשע סתם כי היה איש שדה העבודה שלו לא היה בבית מדרש..
עפעס אזוי
אבל אותו דבר הילרי רשע לפי דרכי
זה לא שאלה של מי צודק רק מה העסק שלהם
כיום כמעט אין לנו צדיקים בכלל
יש רק מפורסמים
🙂
אני מתכוון בpublic sphere
יש קצת אינטלקטאלים שיש להם פרסום וזה דומה למפורסמים של שקר
וצדיקי אמת יש אבל הם בהעלמה
אולי גורואים וכאלה
מה שאני אומר זה גם הולך להיפך, הצדיק יכול להיות שהוא איש רע, רק העבודה שלו זה להיות צדיק, ושם יש לו את הבחירה שלו והנסיונות שלו. רק אני באמת מעריך את מי שקובע זאת לעיסוקו אפילו שהוא רק מחליף את מקום הנסיונות שלו
אשרי האיש. לפני שמשבחים את השם ומתפללים אליו צריך לשבח את האדם..,
בפשטות תהלים זה ספר שירים יש תפלות ויש הילולים ובקשות מכמה סוגים, ויש פה גם שיר פשוט על האושר של האיש הזה.
זה מוזר אם קוראים אותו בתור תפלה שהסבתא שלך תבריא, אבל זה קשה רק למי שלא מבין דקויות של שירה. כלומר קריאת שירים ובכלל הוא מרומם את האדם הוא גורם לו להיכנס למצב אחר, וזה גם אחד מהמטרות של תפלה. תפלה זה לא רק איזה רצף אחד של אלהים תן זה ותן זה , וגם החיים לא. יש הרבה דרכים והטיות איך לעלות מעולם לעולם בשפה קבלית, או איך להתרומם או איך להחכים ולהתקרב לאלהים. ואחד מהם זה גם לקרוא שירים כאלה. זה גם לא מוסר באופן פשטני תהיו צדיקים ולא רשעים, אבל זה תיאור של משהו בציור יפה שמכניס אדם למקום כזה.
בקשר לאמירת תהלים מול לימוד עמוק כנגעים ואהלות. קראתי בספר של הרולד בלום איך לקרוא ולמה, שאם מישהו רוצה באמת להבין שיר או ליטרטור כדאי לו לשנן את השיר עד שיודע אותו בעל פה. ואז הוא קונה את הטקסט לשלו ויכול להבין הכוונה , רק בקולג היום זה לא מקובל כדרך נאורה ללמוד.. אבל הדתיים כן יש להם המעלה הזו.
ולכן עם כל הזלזול האינטלקטואלי נגד קריאת תהילים.. צריך לדעת שיש גם להיפך. יש סוג של קליטה שאנו מקבלים מזה שאנו מכירים דבר ‘כמו אשרי׳ שזה סוג של הבנה שבאמת לא מקבלים מלימוד בדרך עיונית כנגעים ואהלות וזה אפשר לפרש גם בבקשת דוד.
הוא גם עוסק בזה שקורא טוב צריך להיות מאוחד עם המחבר, אם אתה מכיר דבר ומבין נכון כאילו אתה כתבת, וזה בתורתו יהגה זה נעשה תורה דיליה.
נכון. אני רק אמרתי איך צריך להשתמש בשינון לטובה..
גם לא כזה סתירה כי גם ההבנה הזו של האנגלית קשורה עם החוסר הבנה הקודם
דעת מקרא אומר שלצים במקרא אינו בדחנות אלא דמגוגיה, רטוריקה רעה
יהגה אפשר לומר שזה המילה לשינון עיוני.. לפעמים הכוונה דבור ולפעמים מחשבה ואריה קפלן טוען שהכוונה לשינון מנטרה..
דעת מקרא אומר כמו יואלי שהמזמור הקדמה לשאר הספר, ועוד פירוש שהוא אזהרה למתפלל שצריך קודם שיהיה צדיק כדי שה׳ ישמע תפלתו
והרמז מש״א דבר ה , מ׳שה ש׳מואל א׳ליהו
Wednesday, February 22, 2017 • כ״ו שבט תשע״ז
זלמן לייב ההיסטוריה שלך סותרת את ההיסטוריה שהביא מאטי למעלה שתהלים גנוב מהכנענים והבעל?
Tuesday, September 15, 2020 • כ״ו אלול תש״פ
👍
אז נעשה בחצי שנה מה שדוד ב70…
הערה מעניינת
אבל אני לא חושב שמזמור זה אמור להיות מוסר או הדרכה לחיים
הוא רוצה לבטא את ההבדל בין צדיקים לרשעים
וממילא כותב את הצדדים הקיצוניים כאילו לחדד את זה, בוודאי המציאות הוא שרוב בני אדם לא כאלה צדיקים וגם לא כאלה רשעים
יכול להיות גם שהוא מתכוון רשעים לגוים
מבוא לספר תהלים
ספר תהלים הוא ספר התפילות של המקרא. כבר מצינו בספרי הסיפורים שבמקרא לפעמים נוסחאות תפילה שהתפללו האבות והנביאים. (ליקטתי פעם לדוגמא את ספר תפלות ירמיה, אך כמו כן ישנם כמה תפילות ישעיה, תפלת חנה, יונה, ועוד. גם יש בסיפורי האבות נוסחאות תפילת אברהם ויעקב, ובספר דברים נוסח תפלת משה. כמו כן בספר דברים יש נוסח תפילה והודיה קבועה במצות ביכורים ובמצוות וידוי מעשרות. יש ללקט עוד את ספר תפלות המקרא השלם). אבל ספר תהלים הוא ספר התפילות שבמקרא.
והיינו כי מטרת הספר היא להיותה נאמרת בתפילות ובקשות, אם בתפילות ציבוריות ואם בתפילות פרטיות. אם בספרים האחרים התפילות נרשמו דרך אגב, כמו חלק מן הסיפור ההיסטורי שיש לספר מה התפללו. הרי ספר תהלים הוא הפוך, אם יש בו ציונים היסטוריים הוא אינו נמצא שם אלא להוסיף הסבר וציון על התפלה. אבל עיקר מטרת הספר הוא שיתפללו מתוכו. אפילו במזמורים שמצוין בהם מזמור לדוד בברחו וכדומה, אין הכוונה שספר זה נועד לרשום את תפילות דוד בזמניו השונים. אלא מטרת הספר שיהיו התפילות נזכרים לדורות ושיתפללו בתוכו, ורק אגב לזה נרשם מי חיבר את התפילה ומתי נאמר לראשונה.
ולכן אין מוקדם ומאוחר בציוני זמני ומאורעות המזמורים. ואף אין זה ברור לגמרי בחלקם מה הקשר בין תוכנם לבין הכותרת שלהם. כי ייתכן שהמזמור התחיל בביטוי מסוים שהיה שייך לאותו זמן אך משנאמר בבית הכנסת או בפרטיות בזמנים אחרים נוספו בו עוד פסוקים לפי אותו הצורך. ואנחנו רואים אפילו בספר תהלים עצמו מזמורים שנכתבו פעמיים בשינויים מעטים. וכן בהסתכלות יותר מפורטת ישנם ביטויי ודפוסי תפילה קבועים בתנ״ך וכל אחד מבטא את זה בשפתו בצורה קצת שונה, ומצרפים את זה לפי המאורע. וכבר נחלקו רז״ל איך בדיוק לייחס את ספר תהלים, ולפי פשוטו הוא קיבוץ כל התפלות שנמצאו, מזמן הראשונים ועד זמן האחרונים, אשר חלק גדול מהם נתייחסו לדוד אבל אין זה חיבורו של דוד עצמו.
כמו כן קשה לרוב לעקוב אחרי נושא המזמורים והם מדלגים מענין לענין (עי׳ הקדמת המלבים), אך אם קוראים אותם כתפילות אז זה מובן, כי התפלה צריכה לכלול את כל הנמצא בלב באותו הזמן. וייתכן שהרבה פעמים אפשר לזהות מבנה של תפלה אפילו שאין קשר בין הפסוקים. כמו המבנה המשולש שייסדו חז״ל בתפלת העמידה להתחיל בשבחו של מקום ואז בקשה ואז הודיה, שזה מבנה המופיע גם הוא בהרבה פרקי תהלים.
לפי מספר פרקיו תהלים הוא הספר הארוך במקרא (אך אין זה נכון לגבי מספר המילים שכמה ספרים גדולים ממנו, וגם שם הוא בין הגדולים). כי התפלה ענין חשוב מאד כמו הנבואה התורה וההיסטוריה. ורוב נוסחאות התפילה שאחר המקרא נוסדו על ביטוייו ודפוסיו, כמו גם על צירוף נוסחאות מתפלות שאר המקרא. מתאים הספר הזה לפתוח את סדר הכתובים (לפי הדפוסים שלנו). כי הכתובים כולם אינם תורה או נבואה, כלומר אינם נקראים כמו מסרים או הוראות שהגיעו משמים, אלא הם דברים שנכתבו על ידי בני אדם ביחס לשמים, ברוח הקודש המדריכה אותם בהשראה לכתוב. ובוודאי הדבר הראשון שיש לאדם להגיב לשמים הוא התפלה, שבעצמה הוא סוג של רוח הקודש שהוא האתערותא דלתתא של של הנבואה.
יפה. עיקר הדימוי במזמור זה הוא שהרשע הוא כמוץ אשר תדפנו רוח והצדיק כעץ שתול. הצדיק יש לו קיום חזק, הרשע נדחף מענין לענין פעם וכן לענין מתן שכרםץ
יש לעיין עוד בהבדל בין נביאים לכתובים, נראה שמבחינה מסוימת כתובים דומים יותר לתורת משה מאשר נביאים. רואים למשל בסדר מלכויות זכרונות שופרות שמקדימים את הכתובים. כי כתובים הם דברים קבועים ונצחיים בעצם, דברי מוסר או תפלה או שכל. הנביאים מתוך מהותם הם דברים חולפים, היום מזהיר הנביא על כך מחר על כך, הם לא דברים מסודרים.
לכן יש למשל חמשה ספרי תהלים נגד חמשה חומשי תורה
השאלה מה פירוש והגית, יהגה, האם הפירוש הוא ללמוד כל היום?
אולי הענין שלו בעיקר זה לקיים את התורה תמיד
נו ומה זה להגות
כן נשמע לי מה שבן אומר
איש בעל דעת מחושב תורני
לאו דווקא מתמיד
מה הענין במזמור כזה שהוא בעצם דברי מוסר? אפשר לומר שהוא סתם סוג של מוסר, אך נראה לי שזה גם קשור לתפלה. יש תפלות לה׳ ויש תפלות לאדם עצמו שיהיה יותר טוב. זמן התפלה אינו רק זמן לרשימות בקשות מה׳ הוא גם זמן של הפנמת הערכים הנכונים ומה יפה בעיני ה׳, שהתפלה וכל המצב שלה וכן השירה מסוגלים לזה.
במיוחד אם חושבים על זה כתפלות ציבור אז וודאי שחלק מן ההתקבצות לתפלה הוא לדרשות מוסר, כנהוג תמיד
יש גם דרישה פנימית – בתורת ה *חפצו*, הוא חפץ בזה, או פירושו העסק שלו, כמו ממצוא חפצך, הוא עוסק בתורת י׳
יודע ה׳ דרך צדיקים – נראה שידיעה משמעותו שימת לב דהיינו הטבה, ה׳ הוא מטיב לדרך הצדיקים, לא שהוא ‘יודע׳ את הצדיקים ולא יודע את הרשעים. אפשר לתרגם אולי מכיר, ה׳ מכיר בדרך הצדיקים ואת דרך הרשעים הוא משאיר ליאבד, אפילו לא כתוב ודרך רשעים יאבד..
וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים
לא יודע, צריך לעשות שזה יהיה משמעותו
כלומר לאכול הערינג..
אם הגה זה לדבר אז למה לא כתוב לדבר..
ומה פירוש שהלב יהגה
או יונה יהגה
אולי הכוונה לעשות קול כמו יונה..
כי אני רוצה שתהלים יהיה ספר תפלות..
עבור שירי מוסר יש כבר משלי
וגם אומרים אותם בתפלה באמת
אז תאמר יש שבחי ה׳ ויש שבחי הצדיקים..
אולי
אבל לא תמיד זה ככה. למשל יש מזמור אל תתחר במרעים שהוא סתם מוסר
או אפילו מזמור שיר ליום השבת מתחיל עם הודיה ופתאום מתחיל להטיף
שאנשים לא מבינים וכו׳
אולי תגיד שזה שבח משפטי ה׳
‘אשרי׳ זה לא לשון הילול לה׳ אף פעם
אדם הוא מאושר ה׳ הוא מהולל..
צריך באמת להחליך
משהו מתאים לתהליםץ..
היום
Wednesday, September 16, 2020 • כ״ז אלול תש״פ
צריך להבחין בין אמירת תפילות דוד כתפלה שזה וודאי כוונת הספר. ואפשר לראות שכל התפלות לקחו ממנו לשונות.
ובין קריאת ספר תהלים כסדרו כסגולה לרפואה או ישועה. שלזה חזל התנגדו מאד ואמרו הלוחש על המכה אין לו חלק לעולם הבא אלא שבפועל נהגו להקל לפחות בתהלים.
וההיתר כבר מוזכר או מיוחס מימות הגאונים. אז זה תשובה כרונולוגית לזה כנראה.
👍
אפשר להיפך המקרא רוחני חזל עוסקים בעיקר בחיים בהלכה וכו׳.
הרמבם אוסר לכאורה לחולה
לא מבין את החקירה הזו. כתוב על הכותרת שלו שזה ספר תפלות…
אבל מה שכן זה המנהג לקרוא תהלים בלי קשר לצרה סתם לקרוא זה משהו שיש לדון בזה
Tuesday, April 09, 2024 • א׳ ניסן תשפ״ד
קיט הוא 22 מזמורים 😀
גם יש עוד מזמורים בקומרן
הנה יש 150 והותר…
אבל 150 הוא מספר עגול
אז זה מה שצריך להיות…
אריה קפלן מפרש ככה ברצינות
אבל במקור באנגלית מדיטייד זה לא מדיטציה בדיוק אלא זה מילה פנסית ליתבונן או יחשוב..
אפשר שצריך בכל מקרה לקרוא אליהו? יש כזה דבר שאות הא אחרונה שהוא לכאורה אם קריאה לקמץ בעצם צריך להגות כעוד תנועה?
או שזה סתם קיצור כמו ישעיה וישעיהו
כן זה לא מספיק זמן
ולא לפי המסורה?
אולי זה סתם כתיב חסר גם כל פעם שכתוב יאשיה זה צריך להיות יאשיהו רק לא סימנו השורוק..
אוקיי אני לא דווקא רוצה רק שואל אם זה סברא טובה..
אחרי שאתה תסביר כל כתיב מלא/חסר במקרא אני אסביר את זה…
אז גם ככה…
כי אני לא מבין איך קראו לו אליה או אליהו ..יותר הגיוני שקראו לו באופן אחד רק זה נכתב בשינויים
זה גם חילוק אפשרי
חזקיה ויאשיה וכו׳ לא משתנים תוך כדי ספר אחד?
בהקדמה למילות ההגיון כתב רמ״ד בירור יפה על פירוש והשתלשלות מילת הגיון
ר משה דעסויער
נו הספר הזה של לוגיקה שהרבי מצאנז אמר שצריך לשרוף 😀
כי לוגיקה זה אפיקורסות
החרדים קראו לו רמד ותלמידיו רמבמ״ן…זה וויכוח חשוב
אני לא יודע מי התחיל לקרוא לו ככה, מסתמא זה הגוים קראו לו ככה ומגיע מזה
כן אבל מסתמא זה בגלל שקראו כבר ספרי גוים..
בדיוק קראתי היום התכתבות שלו עם יעבץ חבל שהוא נהיה אפיקורס הוא כותב נורא ישר
כאילו יש מעט אחרונים כאלה ישרים כמוהו
התכוונתי שהוציאו את ספריו מהארון…
אוי כבר אי אפשר לדבר
גנבו לנו את כל המילים 😀
יהודי הולך לעשות פסח ולהוציא דברים מארונות וכבר חושבים עליו מי יודע מה
אבל ככה קראו לו משה דעסויער, מסתמא בישיבה כבר
והקטע של רמבמן זה מדי בולט שזה לנסות שיצלצל כמו הרמב״ם…
משה בן מנחם?
שניה אני מביא
נדמה לי שפירש גם תהלים?
זה התהלים שלו
https://www.google.com/books/edition/%D7%A1%D7%…
הוא מתרגם יהגה ‘פארשט׳, היינו ‘חוקר׳
יש פירוש אבל זה של חסיד שלו
רוב הביאורים הוא לא כתב בעצמו לא זוכר איזה כן, זה היה מכון…
המשכילים האלה המציאו את כל הדברים הטובים שאנחנו רגילים בהם
ועשו אותם פחות או יותר טוב כמו שאנחנו יכולים בימינו
בחינם זרקו את הספרים שלהם לפח
והתחילו מחדש
הרבה לפני.. .האמת מסתמא גנבו מהם את הדברים הטובים… כל הסיבה שיש פירוש רשר״ה וגו׳ זה בגלל החומש הזה… ואפילו חכמים כמו דעת מקרא וכדומה לא מביאים מהביאור
כל פעם שאני מסתכל בזה אני נדהם..
הסיבה שיש רשרה ומלבים וכו׳ זה הכל וחיקויים לביאור כביכול יותר כשר
כן, רק הרבה יותר חלש
אבל הוא היה הכי רחוק מאיחוד רמבם ורמבן…
אני קורא מכתב שלו ליעבץ הוא אומר הרמבם אמר משהו בגלל שסבר שטוב ורע הם מפורסמות אבל אני הרי הוכחתי שטוב ורע הם מושכלות אז זה לא נכון…
לא בגלל שהיה אפלטוני רק בגלל שהיה פילוסוף כוכב כזה… אבל לא יודע לא באמת מכיר, הוא היה יהודי מוצלח אצל הגוים זה בטוח…
בעצם זה בטח חיקוי לאבן תיבון כבר
זה עוד דבר נפרד, הוא כתב פירוש על מילות ההגיון לר״מ
זה שהעתקתי למעלה
ממנו על המילה הגיון
מה שחמוד זה שהרב קאפח העתיק את פירושו במהדורתו כאילו שזה אחד מן המפרשים…
ועוד הסביר לתימנים מה הר״ת רמ״ד..
זה אתה אמרת שהפרק הראשון הוא משלי, או מישהו אמר..