Sunday, March 18, 2018 • ב׳ ניסן תשע״ח
נו..
לפרק ג: לא עשו ראש השנה ויום כיפור אז? הראשון לחודש השביעי מוזכר סתם שאז התחילו הקרבנות וכתוב רק שעשו סוכות
פסוק יא על ידי דוד- כבר אז יחסו כל המזמורים לדוד
למה הזקנים אשר ראו את הבית הראשון בכו?
פרק ד.
ולא אנחנו זובחים – הקרי וכתוב כאן נראה משחק מכוון של הכותב שהם אמרו שזובחים להשם אבל הכתוב כותב את זה ולא…
מה הפוליטיקה פה ואיך באמת ההיסטוריה שהעמים שם חשבו שהם גם עובדי הויה
ולמה אמרו זרובבל ושאלתיאל לא לכם ולנו
מעניין אם הביטוי עם הארץ מתחיל מפה
מעניין שבכל העליות לארץ התערבו עוד עמים אחרים שחשבו להצטרף. במצרים ערב רב. פה עמים אלה. משה קיבל את הערב רב אבל זרובבל דחה את עמי הארץ.
וכעת הציונים ואתיופים וכו׳.
זה הגיוני דווקא, כשאיזה עם מצליח רוצים כולם להצטרף
מעניין מאד
אם הבנתי הסיפור אז הרכילות של העמים הולך על זה שהמלך לכאורה נתן רשות למקדש ומזבח. אבל הם בונים חומה. ומשמעותו שרוצים עצמאות מהמלך. המעבר בין בנין מקדש לבנין חומה נראה באמת העזה של העולים ועל זה עיקר המאבק שלהם בספר. כמובן החומה הוא גם נגד העמים ולכן הם התנגדו לא כי היו כאלה פטריוטים .
והם אומרים שיבקש בספר הזכרונות לדעת שתמיד היהודים היו כך.. זה אנטישמיות כמו במגילה עם ספר זכרונות אם מזרע היהודים וכו
זה מה שאמרה זרש שאין אימון ביהודים. נותנים להם אצבע והם לוקחים יד.
פסוק כב ישגא חבלא להנזקא מלכין זה תרגום הביטוי של אסתר הצר שווה בנזק המלך. זה היה מטבע שלהם כנראה על מרידה אם כן שמזיק למלכות.
מה פירוש כתוב ארמית ומתורגם ארמית?
בקיצור הם אמרו שבונים חומה אבל עדיין לא ראינו שבאמת בנו אותו ואפשר בשלב זה היה סתם רכילות כי בסוף כתוב שבטלה עבודת המקדש. או הכוונה לחומת המקדש כי בנו רק מזבח? ומה היה בינתיים היה קרבנות וכו׳?
פרק ה׳?
Friday, October 15, 2021 • ט׳ חשון תשפ״ב
פירוש טוה
טוב
פסוק א – ה זה תיאור כללי בלשון הכותב, כדרך המקרא על הרוב. שאר הפרק עד פסוק כד זה ממש פרוטוקול של המכתב ששלחו. לכן אני אומר שספר זה הוא קצת לקט ארכיון. לא נמצא במקרא כמעט עוד העתקות כאלה של כתבים בלשונם, למשל במגילת אסתר לא מופיע המכתב ששלח המלך בלשונו. (בנוסח השבעים ישנו אבל מסתמא זה סוג של מדרש לא ממש העתקה). ולא כתוב בתורה בדיוק הנוסח שאמר פרעה וכו׳ אלא מספר הענין בלשונו. יש את זה פה וגם בספר דניאל כנראה. ואולי עוד פעם או פעמיים מכתב לחזקיהו. אלה כתובים אחרונים אולי היה יותר מסודר ארכיונים בימיהם או להיפך שזה פחות נכתב ברוח הקודש שמספר הכל ויותר כזה
אני באמת לא יודע מה הדין של כתבים אלה. למכתב נבוכדנצר יש קדושה של רוח הקודש כי נעתק בספר דניאל? מאד לא מסתבר. (אולי המכתב של כורש שהוא בהערת רוח אפשר להבין..)
כך רשי אומר.אבל הגמרא לומדת מזה הלכה אם מקבלים מגוים נדבות לבית המקדש ואם כן זה דבר יותר כללי. או שתפרש גם טעם אותו דיון הוא אם זה יפריע..
איפה מרומז, יש ספר שלם לזה . פה זה לא הנושא
הם אמרו לשון הרע שהיהודים תמיד היה עם מרדני .שיסתכל בהיסטוריה ויראה שזה נכון…וזה נכון ..
וכנראה עיר מבוצרת באמת קשה לאימפריה לשלוט עליו
מה הקשר לפורים זה תאריך מתי כתבו השטנה
לא יודע, זה בכלל ספר מקוטע. הוא מספר סיפור אחד או שתים זה לא היסטוריה מסודרת
לא יודע אם זה היסטוריה
כלומר ספר היסטוריה
זה קצת סיפורים על תחילת הישוב השני זה הכל
אם יש קונטרס קטן של שבע סיפורי צדיקים שגרו בארץ ישראל במאה העשרים זה לא קושיא שלא מדבר על השואה
Saturday, October 16, 2021 • י׳ חשון תשפ״ב
דווקא לא כתוב על מעשה בראשית תאריך מדויק זה רק חישוב לפי הדורות וכו׳… לא שצריך להיכנס לדיון הזה..
אבל היום דייקתי שרש״י מביא על הפסוק וימת תרח שלפי החשבון תרח מת הרבה אחר שעזב אברהם רק לא רצה הכתוב לפרש שאברהם לא נשאר לכבד את אביו הזקן אז כתב את מיתתו של תרח במקום הנכון לפי הסדר הכרונולוגי.
משמע מזה שהתורה לא רוצה שנחשב את חשבונות השנים שהם רק חשבון ולא מפורשים בה…
אבל כנראה לגבי סיפור פורים יש שאלה אחרת שלפי החשבון של ההיסטוריונים זה יוצא אחר עזרא ואחשורש שבכאן אינו אחשורש של הסיפור? אני כל פעם לא מצליח לאחוז בראשי את שני החשבונות האלה..
המדרש כמובן קישר את הסיפורים ואמר ששמשי הסופר היה בנו של המן, ודרש כאילו שאחד מעיקרי סיפור המגילה זה אם לבנות בית המקדש.
זה באמת מתבקש לפי הרכבת הסיפורים זה עם זה. כי שיקום העם והצלתו ובנין המקדש הוא עניין אחד. וזה בעיני יותר קרוב לכוונת המקרא מאשר לפלפל בחשבונות השנים שלא נראה לי שמעניין אותו יותר מדאי, כפי ראייתי מתרח.. המקרא הוא יותר לפי הקשר הענייני לא הכרונולוגי
כן. מה אריה קפלן סובר אני יודע השאלה מה סבר עזרא או משה…
אז אתה לא חסיד גדול של פורים…יש פה באמת כאילו שאלה עד כמה נוכח סיפור מסוים בנרטיב. אני דווקא חושב שיש קשר בין הסיפורים ושיש לצרף כל הספרים האחרונים להבנה אחת, אני תמיד מביא רמבן שהדר קבלוה בימי אחשורש הכוונה בעצם לעזרא. רק איני חושב שיש לדייק מהמקרא שהוא מקוטע ולא דווקא מדגיש איך שאנחנו היינו מצפים.
אבל אל תאמינו לי זה כי אני לא טוב בלזכור תאריכים ויותר טוב בקונטציות מדרשיות אז אני משליך על המקרא…
וגם יותר לדרך הפשט. רואים כאן שהיו צרי יהודה ובנימין שלא בא להם טוב בעין הצלחה יהודית. כלומר יש קשר לסיפור של המגילה על קנאת המן ועוד שונאים אחרים בהצלחת מרדכי וכו׳. זה הרי אותו דפוס כמו שראינו אצל דניאל.
רק שאצל דניאל זה קנאה בשר דניאל אבל ששבצר זרובבל וכו׳ כבר היו עסקנים לא רק לעצמם אלא לכלל העם, אז השנאה אליהם הועבר גם לרצון לבטל הצלחת העם, אם לעכב בנין המקדש והעיר, אם להשמיד לגמרי. זה ממש הסיפור של המגילה שהמן מקנא במרדכי אבל לא לבדו אלא בעם מרדכי.
אני חושב שיש כאן משל גם למלכותא דרקיעא. שזה השורש של קנאת אומות. זה לא סתם מי יצליח אלא מי ימצא חן בעיני המלך מי העם הנבחר מי ראוי לבנות לו מקדש . הדימוי של מלך פרס השולט בכיפה טוב להיות משל לה לאפוקי מלכים קודמים שלא היו אימפריה
וזה קשור להתפשטות המונותאיזם כפי שאמרתי על דניאל והמלאכים
כלומר במקום להתווכח אם אלוהינו יותר טוב או אלהי מצרים. מתווכחים את מי האל האחד אוהב יותר.