Sunday, April 08, 2018 • כ״ג ניסן תשע״ח
א גוטן זומער
נו צריך לעשות איזה פרישקייט..
מסוף ספר חיים שאל לרחיד״א.
הוא אומר שהגמרא אומרת שנחמיה נענש שלא נקרא ספרו על שמו, אבל כבר נענש מספיק זמן אז חזרו לקרוא על שמו…
עכפ הגעתי לתחילת נחמיה
הערתם על מרכזיות התפלה.
אפשר צריך להדגיש עוד יותר שאנו מוצאים עזרא ונחמיה צמים ומתפללים על עסקי רוחניות שיזכו לשוב בתשובה וכו׳. שזה נראה ממש דבר חדש של הזמן ההוא, עכפ אם נסכים שפרקי תהלים העוסקים בכך הם מבית שני, כי בכל התנך יש תפלות אבל על דברים ממשיים לא הנוסח החפצים ליראה שמך.
זה גם שינוי התפלה וגם שינוי תאלוגי. כי יעקב אבינו לא היה לו ספיקות כלפי אלהים ולא חיפש אותו אם הוא ראוי בעיניו וכו. הוא רק ביקש שיתן לו בגד ולחם. אבל עזרא ונחמיה כבר יש להם הנוירוטיות הדתית הזה של אם אני ראוי וכדאי והחזירנו בתשובה וכו׳.
בכלל הדבר הזה שצריך לעשות מאמץ לקראת האלהים, שיש כזה מושג של החפץ ליראה אותו, מין מבקש כזה שמנסה לעבוד השם ולא בטוח שיצליח ומבקש עזרת אלהים שיתקרב לאלהים זה משהו מודרני כזה
כלומר מודרני מאז ביטול הנבואה בערך..
נחמיה ב
העיר בית קברות אבותי
נחמיה כבר היה משתטח על הקברים..
אבל הפשט שקברים עושה וגם מסמל קשר מתמשך לנחלה. כי אדם נווד אין לו קברות אבותי. מישהו שיש לו נחלת אבות יש שם קברות אבותיו מדורות עברו וזה עושה השארה בקרקע מסוים לדורות רבים. זה גם פשט עסק המקרא במערת המכפלה וכו׳.
אבל לא הבנתי הסיפור מתי היה נחמיה ששאל את העולים ואמרו לו שהכל חרב?
נחמיה היה false flag הראשון. החל לשבור החומות יותר שיחשבו שהגוים משברים ויבואו לתקן..
•
השאלה כמה נשים נכריות היו ומה משמעות הרשימה פה.
לפי החשבון אם השמות כפשוטו ולא משפחות שלמות או משהו אז כל השערורייה היה איזה שלשים אנשים. ואם כי כל העליה לא היה הרבה אבל היה ארבעים אלף וארבעים מתוך זה זה כלום.
אני יודע שכך אומרים אבל מקופיא התזה הזו צריכה הרבה יותר ביסוס בכתובים. לא ממש כך כתוב כאן או שצריך להראות איך זה כתוב.
בפשטות עזרא לא ראה עצמו מחדש משהו אלא מחזיר את העולם בתשובה. מסתמא יש בזה חידושים אבל הוא לא חשב על עצמו כמו שמשה רבינו נגיד חשב על עצמו.
חצי מספר עזרא ונחמיה זה כמו השלטים שאתה מוצא בקירות בית כנסת ישן. ואלה יעמדו על הברכה שנדבו אבן לבית הכנסת בשנת תרמ״ט הגביר הנגיד שמערל ואשתו הגבירה פעסיל תחי , כך הוא מצטייר בעיני הספר הזה מלא חריטות ישנות באבן ובברזל שכבר מעלה חלודה ובאים אליו דורות מאוחרים לבקר וכל אחד מחפש בכתב הישן אם יכול לקרוא בה איזה שם של סבתא שלו שהיתה ראשונה לנדב גארטל לספר תורה בשנת תפ״ז ויש להם שמות מוזרים ישנים כאלה וחצי מהלוחות שבורים ומחוקים וכל אחד מדמיין ששם היה כתוב שם סבא שלו כי יש לו מסורת במשפחה שהסבא שלהם היה גביר ועסקן חשוב.
ויש גם שלטים של אלה יעמדו לדראון עולם- שזה גם היה בבתי כנסיות ישנים רשימות מוחרמים וכאלה- וגם זה כבר חצי מחוק או נמחק בכוונה ברבות הזמן ויש רשימה של אלה השקצים שנשאו נכריות ונכדיהם כבר כולם שינו השם משפחה ואף אחד לא מסתכל על אותם הלוחות אלא היסטוריונים עבשים.
יש כאן הרבה השם רחום.
נראה לי שם יפה שצריך להחזיר .
Wednesday, October 27, 2021 • כ״א חשון תשפ״ב
ציונות סוציאליסטית, דוווקא היה נפוץ
Monday, May 19, 2025 • כ״א אייר תשפ״ה
כי זה מתורגם?
“לא אלהים שלחו” אולי פה פסקה הנבואה…
אמנם תמיד היו נביאי שקר, אבל בשירות הגוים זה נראה לי פעם ראשונה…
או כי זה קטעים שנעתקו מספר ישן – יומני נחמיה?- ומה שלא היה מספיק מעניין למעתיק לא העתיק
היה לו קשה כבר היה בסוף התנך… כמה יכולים לכתוב..
אף פעם לא באמת הבנתי מה כזה חשוב חומה אבל כנראה שזה אמצעי הגנה בסיסי של עיר
אבל מעניין שעד עכשיו לא היו לנו סיפורים על זה? דוד ושלמה וכו׳ לא עסקו בלעשות חומות? היה פשוט תמיד חומה?
מן הסתם מפה האובססיה במגילת אסתר עם ‘עיר מוקפת חומה׳
כלומר זה אותו שלב מקראי בטח זה קשור
אולי זה גם מצב מוזר לבנות בו חומה. חומה זה בדרך כלל או במצב של ערי-מדינה שכל עיר צריכה להגן על עצמה, או שזה מרכז האימפריה שבונים להגן על עצמה ולאפשר לשלוט על הכפרים מסביב והכפריים לא יוכלו לנצח אותך. או שזה ביצורים בערי הספר או על הדרכים בכדי להילחם טוב עם אויב שפולש. אבל פה זה לכאורה עיר סתמית באמצע האימפריה, אז לשם מה לה לבנות חומה? טענת סנלבט שהסיבה היחידה יכולה להיות זה למרוד בממלכה
אבל ראיתי בדעת מקרא אולי המלך חשב שזה דווקא מקום טוב שיהיה לו עיר מבוצרת כי זה בדרך להגן מפלישה של שכחתי מי
אבל גם לפני כן היה חומה לא? זה השתנה מזמן דוד ושלמה?
ברור אבל לא מצאנו שם סיפור שכל העיר כמו מקדש? או שכן
מה זה אגרת פתוחה? כמו בזמננו אגרת בעיתון?
מוזר התוכנית שלהם לגרום לנחמיה לברוח לתוך ההיכל ואז יצחקו עליו שהוא לא כזה דתי כמו שעושה את עצמו
עוד לא ידעו על ההיתר של פיקוח נפש?
כלומר, זה חירוף מוזר, לשכנע מישהו שבאים להורגו אז הוא נוסע בשבת, ואז באים ואומרים חח לא התכוונו כלום סתם נסעת בשבת..
זה הספר הוא כזה סגירת החשבונות של נחמיה, שהאל יזכור לי לטובה ולטוביה לרעה..
וגם כל החורים שהיו מדי חברים שלו, מה הבעיה איתם, מה משנה, יהיה כתוב לדורות שהם היו חברים שלו
וגם המחותן שלו
זה הכח של מחזיקי כתב היחס שהם רושמים מי מחותן של איזה רשע..
אה אבל הפשט הוא שהוא יצא פחדן, הענין של עבירה זה רק הוספה, כאילו שעושה דבר מבוזה בגלל הפחד, ולכן המענה של נחמיה ‘האיש כמוני יברח׳, אני לא הסוג הזה של פחדנים
נחמיה היה יהודי מוצלח, בטח הוא כתב את כל הספר הזה? על כל פנים הוא כותב בגוף ראשון ומשמע שהיה באמת סופר
רואים שנחמיה היה באמת חזק לא יכלו סתם להתנכל לו ביקשו כל מיני טכסיסים
אבל היו צריכים לשחק כאילו הם חברים שלו, ולכן זה לא הצליח להם גם נחמיה ידע לשחק בחזרה
זה הכל מאד מריח כאלה טכסיסי חצר, אנשים שמוכנים להרוג אחד את השני מדברים זה לזה במין נימוס אוהבים פיקטיבי כזה
החומה עזרה ליישב את העיר כפי שרואים להלן
באמת הם היו הפוך מהציונים, רצו רק מקדש לא אכפת להם שהפרסים שולטים,.. הציונים לא רוצים מקדש אבל העיקר שהגוים לא ישלטו..
אבל נחמיה דואג לתרבות העירונית בכלל
צריך לעשות מרכז, לסדר את המסחר, וכאלה
במסכת מגילה שהדרך הנכונה לבנות עיר חומה זה קודם לעשת את החומה ואז את הישוב…
מסתמא אף אחד לא רוצה לגור בעיר אם אין לה חומה לפני כן
נחמיה גם שיעבד אותם לבוא לגור בשביל לשמור על החומה..
אולי באמת גם הנביאים שאמרו נחמיה מלך ביהודה נשכרו על ידי טוביה?
מה המסקנה שהתנך הגויי צודק שנחמיה זה ספר נפרד?
למה
כי זה אותם תקופות או דומות
אבל יש לו ממש פתיחה ‘דברי נחמיה׳, וכזה סיום
זה לא נשמע שהוא רוצה להיות עוד פרק בספר עזרא
יש את הענין שכפל את הרשימה
לא יודע ככה כתוב בכל הספרים
מה זה מסורת בדברים כאלה בכלל?
מה הפירוש של המסורת הזו?
זה כי רצו שיהיה 24 ספרים משום מה..
איזה גימטריא או משהו
או סתם זה נושא דומה אז חיברו
המסורת לא מקפיד על חלוקה עניינית של ספרים דווקא
בגמרא סנהדרין משמע שנקטו נחמיה כתב את כל הספר והקשו למה לא נקרא הספר על שמו ואמרו שזה עונש
אני בכלל חושב שחלוקת הפרקים לרוב יותר מוצלחת מהחלוקה של פרשיות המסורה
כלומר למי שרוצה לקרוא את הסיפורים
נכון לפעמים עושה טעויות אבל נו הפרשיות אפילו לא עושות טעויות סתם לא עושות יותר מדי שכל..
גם וגם
וגם הסדרי
שום חלוקה מסורתית לא הגיונית
אפילו החלוקה של תורה נביאים כתובים לא הגיונית
החלוקה של השבעים הרבה יותר שכלית
בגדול לתורה היסטוריה חכמה ונבואה
רק כול להיות החלוקה של תנ״ך יותר נכונה היסטורית – שהכתובים זה כל הספרים המאוחרים יותר, או בשפה יותר מסורתית, הפחות קדושים, שזה מסתמא אותו דבר
על כל פנים בנביאים יש הרבה ספרים שאינם נבואיים.. ובכתובים יש ספרים נבואיים.. זה לא שם מדויק
ובקיצור לא יודע מי אמר לנו שצריכים להתעקש על החלוקה הצולעת שלנו
זה סתם אדיקות יתר או גאוותנות כזו שאנחנו יותר טובים גם כשאנחנו לא
טוב למה אני אנטישמי
החידא אומר שבמשך הזמן נתקן החטא של נחמיה וחזרו לקרוא הספר על שמו !
זה יפה
כי ממה נפשך או שצריכים להיות מסורתיים שיודעים רק מה כתוב במקראות גדולות
או שאנחנו חוקרים יודעים שפעם היה אחרת וכו׳
אבל יש סתירה מהמגמרא
אז נו שום דבר לא במקרה
שהחזיק מעצמו יותר מדאי… זכרה לי אלהי לטובה
או שדיבר נגד הפחות הקודמים לו
*
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%…
נכון, אבל אם אתה עושה רשימה פשוטה זה מגיע לנגיד עשרים מקומות כאלה.. בעוד החלוקות שלנו יש להם מאות בעיות….
בדרך כלל בשיחה הזו כולל מביאים אותם מספר קטן של דוגמאות ושוכחים להסתכל על הכללות
תקח ספר שלנו החלוקה של הפרקים יותר הגיונית מכל חלוקה אחרת בפער
רק מה זה לא באמת קושיה כי אף אחד מהחלוקות לא התכוונה לעשות חלוקה עניינית לכולם יש סיבות אחרות. החלוקה שלנו היא קראנו הודעה כנראה לקריאה ריטואלית. והחלוקה הנוצרית יקרא נועדה בשביל שנוכל לציין בקלות איפה נמצאים.
עדיין ב-80 90% מהמקרים לקרוא לפי פרקים יותר הגיוני
אולי האמצע באמת צריך להיות בספר עזרא? התערבבו הדפים