נחמיה ה – דברים מקבוצת הדיון

Monday, April 02, 2018 • י״ז ניסן תשע״ח

א גוטן מועד

נו אדרבה…

כתבתי על חד גדיא

גם זה…

Tuesday, October 26, 2021 • כ׳ חשון תשפ״ב

פסוק א

צעקה פירושה על פי רוב במקרא משהו כמו קובלנה משפטית. אולי היה גם המנהג לצעוק ממש על דברים כאלה אבל זה כמעט תמיד בהקשר של תביעה משפטית. צעקת סדום

כתוב קצת מבולבל. תוכן הטענה הוא שהעניים לוו כסף מן העשירים, אם כי היו צריכים לאכול, או כי היו צריכים לשלם מס. והמלווים לקחו את הבנים או הבנות או השדות כערבות. והלווים צועקים הלא אחינו אתם ובנינו הם גם בניכם למה אתם משתעבדים בנו אתם הורסים את עצמכם גם הרי אתם חלק מהחברה

נחמיה עשה הפגנה בפני הבית של העשירים הנדיבים השרים אסף את כולם וצעקו גיוואלד. והם ענו לא מבינים מה אתם רוצים אנחנו קנינו את בניהם כדין. בכלל האבות מכרו את הבנים לגוים או שנשבו ואנחנו הצלנו מהם מכספנו הפרטי מגיע לנו מן הדין שנמשיך להחזיק בהם

וזה היה כנראה טענה פוגענית. אתם בעצמכם מכרתם את הבנים שלכם, אלה שאתם עכשיו טוענים כולנו אחים. ואז אנחנו פדינו אותם. מה אתם רוצים מאתנו. אז העניים לא ידעו מה להשיב.

אבל נחמיה כמו תמיד לא איבד עשתונות. הוא אמר להם כן אתם צודקים משפטית. אבל נו אתם צריכים להבין שיש כאן גם ענין פוליטי. הרי אתם בטח לא רוצים שאותם גוים ינצחו. אם תשתעבדו באחיכם בסוף יהיו כולם יותר עניים והישוב לא יוכל להחזיק. אז להצלת העם אתם חייבים לוותר לפנים משורת הדין.

ואתם יודעים מה, גם ממני לוו כסף ומהמשרתים שלי. נחמיה הרי גם היה מהאליטה. אמנם מסתמא לא שיעבד בבניהם כמו שאר השרים אבל הוא היה צריך להראות שגם הוא מוותר על החובות אליו לתועלת האחווה הפוליטית. אמר אני גם מוחל את החובות שחייבים אלי . וכן תעשו גם אתם.

והוא ראה שהם חמים לדבר. אז קרא לכהנים לעשות לוויתור תוקף קדוש דתי. הביא את הכהנים והשביעו את השרים, מסתמא באיזה נקיטת חפץ או טקס שבועה לפני השם שהכהנים מייצגים אותו, שימחלו את החובות שלהם.

ונחמיה עשה עוד שואו וניער את חצניו עושה קללה ציבורית כן ינער השם מי שלא יקיים את הבטחתו. ואמרו כולם אמן והללויה.

מסתמא הלל אמרו העניים..

ופה נחמיה אומר שהוא גם היה מנהיג טוב שהבין שהוא לא נמצא שם לקבל מהציבור אלא לתת להם. ואפילו שהיה מותר לו לקחת מס ולאכול לחם הפחה לא עשה כך. אלא אדרבה השתמש במעמדו ועשרו לתת צדקה והכנסת אורחים למי שצריך. באמת יזכור לו אלהים לטובה.

כל זה פירשתי לפום ריהטא צריך עוד לעיין במפרשים לראות אם דייקו יותר טובת

פסוק ז ביטוי מעניין וימלך לבי. נמלכתי בעצמי. התלבטתי וחשבתי.

זה לא מפרש נכון מיראת אלהיכם. יותר נראה שהוא מתכוון שיש דין כמו בין אדם למקום לעזור לעניים אפילו לא חייבים, כמו שכתוב בפרשת קדושים ויראת מאלהיך. ואם לא השם יכעס כמו שכתוב על משכון האלמנה. ולכן אם אתן רוצים שהשם ישמור אתכם מהגוים אתם צריכים לקיים מצוות אלה

חצני נערתי זה מקור המנהג לנענע שולי בגדיו לרמז , בקידוש לבנה, בתשליך

כלומר זה דימוי מקראי

רואים בפסוק יז שהיו גם גוים טובים שאכלו על שולחן נחמיה.. ראיה נגד מי שאומר שהיו סתם גזענים

יפה מאד.

חשבתי שהוא גם מתמודד פה עם השאלה מה בעצם הטעם שצריך לוותר על הלוואת. זה לכאורה נגד החק

או זה או שזה נגד הגוים איכשהו. זה שני הפירושים שחשבתי

אבל בקיצור שצריך גם רחמים לא רק דין…

כן יש פה כזה ביקורת נגד הקודמים…מי יודע אם זה כולל הגיבורים של ספר עזרא ..