Monday, October 02, 2017 • י״ב תשרי תשע״ח
אני לא אוחז.. מצאו להם זמן ללמוד משלי באמצע תשרי הציונים האלה…
אבל אני מנסה ללמוד בזמני
אחזתי בפרק ג כתוב
אל תריב עם אדם חנם אם לא גמלך רע.
זה נשמע לי עצה טובה מאד… למה לריב עם אדם חינם. מילא אם גמלך רע אז תריב איתו…
אבל אתם תגידו שזה דבר פשוט ולא חכמה גדולה. ומה הבעיה עם דברים פשוטים. הלוואי שכולם היו מבינים דבר פשוט כזה..
גם פרקי אבות מלא עם דברים פשוטים. העולם הרבה פעמים פשוט מאד אם רק מקיימים כמה עצות פשוטות מאד אפשר להצליח, או לפחות כמו שמשלי אומר לקבל אורך ימים וכו׳ של החכמה.
רק הרעיון הוא כמו שהוא אומר אל יליזו מעיניך קשרם על גרגרתיך וכו׳.
אם אדם לפני שיוצא כל יום היה קושר איזה חכמה כזו על צווארו כמו ששם את התכשיט שלו כל פעם לפני שיוצא אז היה הולך לבטח דרכו וכו׳
והוא עושה מזה משל שזה כמו שיר או פתגם קליט שככה קל לחזור עליו וזוכרים אותו כמו היה תכשיט שעונדים כל יום
Wednesday, April 28, 2021 • ט״ז אייר תשפ״א
דברים בקיצור על פרק זה.
אוהב מוסר אוהב דעת וכו׳ – זה הזיהוי של חכמה עם יראת ה׳ או מוסר. מי שאוהב מוסר הוא החכם לא הפרומער. ולהיפך שונא תוכחות הוא טיפש לא סתם רשע או קול גיי.
טוב יפיק רצון מה׳ – בפשטות עוד פסוק שהטוב מקבל שכר והרע להיפך. ויש בו עוד משהו שמביא כאן הפקת רצון מה׳, אין הפירוש שמקיים רצון ה׳ אלא שמביא את הריצוי של ה׳ אליו, השם רוצה טובים, ואיש מזימות ירשיע כלומר השם לא רוצה אותו אלא להיפך דן אותו כרשע. זה בעצמו דבר רע שהשם לא מרוצה ממך וזה כבר סיבה להיות טוב.
לא יכון אדם ברשע. זה אחד היסודות הכי מרכזיים שלו. בן הסביר לי מאד יפה. הצדיק יש לו דברים של קיימא. כי למשל הצדיק בונה ביזנס אז הוא בונה משהו אמיתי ביושר, שבאמת יש איזה מוצר שמשפרים ומעסיק אנשים וכו׳, ולכן אפילו אם הוא ימות יישאר לנצח, אבל ברשע בונים שקרים כמו ברני מיידוף, ברגע שהוא מת אין איזה ביזנס לבניו להמשיך כי כל הביזנס שהוא שקרן טוב שעובד על אנשים והוא לא בונה שום דבר של קיימא שיש לו יכון. וזה בנוי על כך שהצדיק יש לו שורש, כלומר נוטע שורש שמביא ענפים. ואפשר גם לפי שהצדיק מושרש בדברים של קיימא לכן הוא פועל דברים של קיימא. יש פה משהו מאד עמוק שהיושר הוא קשור באמת של מציאות. כלומר מי שלא שקרן הוא לא סתם איש בעל מוסר יותר טוב, הוא גם איש שקשור לעולם יותר טוב, שהוא מבין שהוא נתון אל המציאות מה קיים באמת ולא ממציא דברים לב, וממילא גם לא ממציא דברים בעצמו. הרי השקרן הוא מחדש באמת הצדיק אומר אמת ולא מחדש כלום ולכן הוא לא חכם בעיניו יש לו ענווה. בקיצור הצדיק היסוד שלו זה צדק או אמת כלומר שהוא מתקשר בדברים של קיימא ומתעסק בדברים של קיימא ויש לו קיום.
אשת חיל עטרת בעלה – יש כל מיני דברים בקבלה שהאשה יכולה להיות מעל בעלה כמו עטרה מעל הראש.. עכפ הדימוי הוא פשוט אשה טובה היא יופי לבעלה ואשה רעה כמו רקב בעצמות. הדימוי מאד גופני. אשת חיל הוא כמו קישוט הכי גבוה לאדם. אשה מבישה (אחד השמות הנרדפים פה לרע, בן מביש) היא לא רק לא כתר יפה או אפילו בגד יפה, היא כמו רקב בתוך העצמות, מרקיב את הכל מבפנים.
מאד פטריארכי שהאשה הטובה כמו הבן הטוב היא פרס לבעלה, כמו עטרת זקנים בני בנים, אשה עטרת בעלה
דווקא מוזר שעשו מפסוק זה ההיפך…
אבל הכוונה לא פרס אלא כמו שמדברים פה כל הזמן, הטוב הוא המשכיות וקיום וכן אשה טובה עוזרת לבעלה ואשה מבישה היא מרקיבה לו את העצמות ושום דבר לא נשאר
מחשבות צדיקים משפט – זה אחד הדברים המעסיקים מאד את המוסר שלו. היושר הפנימי. אין הכוונה פה שהוא חושב מחשבות טובות בתפלה או משהו. הכוונה שהוא פיו ולבו שווים. שהוא לא אומר דבר אחד וחושב דבר אחר. שזה הוא מכנה תחבולות. וכן מכנה את זה תהפוכות הרבה פעמים. שזה ממש ההיפך מישר. הפוך. הרשע הוא תמיד הפוך והצדיק ישר.
דברי רשעים ארב דם- כמו המשך לזה. הרשע מדבר אתך בחלקלקות אבל זה מארב.. הוא אורב לדם (כמו בתיאור בתחילת הספר נארבה לנקי). פי ישרים יצילם (לאותם הנארבים לדם, הם עוזרים להם מן הרשעים או בכלל עוזרים להם ומצילים)
הפוך רשעים ואינם – זה ממש כפי שהרשע הוא איש תהפוכות, רגע אחד נהפך עוד והוא אינו. ובית צדיקים יעמוד – אין הכוונה שיהיה פסקו לשים בשלט של שמחות של אדמורים… הכונה שהצדיק בונה משהו שעומד. כנזכר. שיש לו יסודות שהוא לא מתאיין ברגע שהופכים בו קצת מסתכלים מה למטה.
לפי שכלו יהולל איש – יש לשבח את האיש שיש לו שכל, אבל שכל אין ברור לי שפירושו מה שאנו קוראים שכל, אולי הצלחה או שוב סוג של ישרות. שהרי ההיפך פה הוא נעוה לב – שפירושו אולי לב זונה כמו בן נעות המרדות. כלומר לב שלא מסודר עם מעשיו ופיו. ואותו יש לבזות.
Thursday, April 29, 2021 • י״ז אייר תשפ״א
טוב נקלה ועבד לו – פסוק של חכמה פרקטית. עדיף להיות איש קל עם עבד ממתכבד וחסר לחם. אם הוא נקלה איך יש לו עבד? הכוונה הוא כמו טוב פת חרבה ושלווה בה. יש לפעמים מישהו שחוסך ויש לו בית משל עצמו ורכב ישן, זה עדיף ממתכבד שלוקח משכנתא יותר ממה שיכול להרשות לעצמו ושוכר רכב יקר מאד, ובסוף חסר לחם (לחם הוא דוגמא טבוה כי קשה לעשות איתם משחקים, טוב היום יש קרדיט קרדס אבל עדיין צריך לקנות כל יום.. לפעמים יש בני אדם כאלה מוזרים שהם גרים בארמון על פי המשחקים האלה אבל אין להם לחם לקנות אוכל צריכים תומכי שבת)
יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי – לא יודע קשר ב החלקים. אולי הצדיק נותן עול על בהמתו כי יודע שזה מה שצריך והרשע משחק את זה יפה נפש אבל הוא אכזרי כי לא מחנך את הבהמות שלו או את בניו. משהו כזה. שוב זה פסוק של התחכמות שלא מה שנראה הוא תמיד האמת.. הצדיק מתעסק עם בהמות ונראה קטן אבל הוא יודע מה הוא עושה והרשע נראה רחמן והוא אכזרי.
עובד אדמתו ישב לחם ומרדף ריקים חסר לב – משל בשבח עבודת האדמה, כמו טולסטוי. כמו יגיע כפיך כי תאכל וכו׳. עדיף לגדל הלחם שלך לבד יהיה לך לאכול. עדיף מלרדוף השקעות באוויר שזה עושה טיפש (חסר לב הוא אחד השמות הנרדפים שלו לטיפש, לב שם נרדף לחכמה)
חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן – על שרש צדיקים כבר למדנו למעלה. ופה הכוונה לגבי היחסי ידידות שלו. הצדיק הוא איש מושרש. rooted. הוא אוהב את החברים שלו. הרשע לפעמים יש לו הרבה חברים אבל הוא צד אותם. הוא מאד כריזמטי אבל רק משתמש עם בני אדם הוא לא נותן להם וזה לא שורש טוב להתאחז בו.
יותר מדי פסוקים שמו בפרק אחד.. תבינו לבד…
אדלג לסוף. בא נראה אם זה משנה ללכת הפוך.. בארח צדקה חיים ודרך נתיבה אל-מות. שכר ועונש. צריך לזכור שהשכר ועונש בספר זה גם כשהוא מיוחס ישירות לה׳ הוא לא ניסי. הוא עובד על דרך של חכמה של סיבה ומסובב. אורח צדקה מביא לחיים ולא למות.
דרך אויל ישר בעיניו ושומע לעצה חכם – אחד הדברים החכמים ביותר. מי שתמיד יודע הכל הוא כנראה אויל. חכם שומע לעצות.
שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר – היסוד הנזכר. האמת קיימת והשקר לרגע. שהרי הוא שקר וקיומו רק בדיבורו הוא לא מראה אל שום דבר מעבר לדיבור עצמו.
כך אם אני אומר לך דיבור של אמת אתה נהיה חופשי. כי אתה מגלה את האמת הזאת במציאות ואתה כבר לא צריך אותי האמת מכוננת לעד.
אם אני אומר לך דיבור של שקר אני עושה אותך תלוי בי. כמו תרפיסט שקרן שמוודא שתמיד יצטרכו לחזור שבוע הבא לשלם לו על חמישים הדקות שלו. זה לשון שקר לא גיליתי לך שום אמת אלא קישרתי אותך למילים שלי עצמם ולפי שאין להם קיום מעבר לעצמם אתה צריך כל הזמן לחזור לעוד.
לא יאונה לצדיק כל און – באמת לא קורה לצדיק רע? אבל למעשה רוב המשקיעים של ברני מיידוף בעצמם לא היו האנשים הכי ישרים. משום מה אנשים ישרים באמת פחות קונים כל מיני סקאמס. כי הם מיד שואלים זה לא מסתדר. מי שחושב שיהיה חכם ויעבוד על כל העולם נהיה דווקא יותר קונה של אחרים שרוצים למכור לו את העולם באיזה שקר. הוא חושב אולי לפחות בשבילי זה יצליח. זה קצת היפך האינטואיציה ראשונית אבל אני רואה זאת כל הזמן. היה ניתן לחשוב שאנשים ישרים ותמימים הם יותר gullible וקונים כל לוקש אבל למעשה זה להיפך. רמאים בדרך כלל מוכרים לרמאים אחריםץ
אדם ערום כוסה דעת ולב כסילים יקרא אולת – אני לא בטוח אם הנגוד של כוסה ויקרא מכוון פה. אולי סתם הכוונה בלב הערום יש דעת ובלב הכסיל אוולת. אבל אם זה דווקא אז הוא אומר שהערום יש לו הרבה דעת אבל הוא לא צריך תמיד לפרסם את זה. לכן הוא נאמן רוח מכסה דבר. הוא יש לו בעצמו ריווח מן האמת שבליבו ואין לו צורך למכור את זה הלאה תמיד. הכסיל משום מה תמיד צריך לפרסם שהוא כסיל. הרבה יותר קל לגלות מי הכסיל מאשר לגלות מי החכם.. אלא אם יודעים טריק הזה שעל פי רוב החכם לא מכריז על עצמו אבל זה לא מאה אחוז.. והסיבה כנ״ל האולת והשקר לא עובדים לבד הם צריכים אנשים אחרים לקנות את השקר אז הם חייבים לפרסם את עצמם..
יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס – זה אחד החוקים של העולם שהוא נשלט על ידי החרוצים. שאלה נפרדת אם כל חרוץ הוא תמיד חרוץ לטבוה אבל הרמאי שלא אוהב לעבוד כמעט אף פעם לא שולט בשום דבר, פשוט כי בשביל לשלוט צריך לעבוד..
דאגה בלב איש ישחנה – הדרש ידוע ישיחנה לאחרים אבל הפשט הוא ניגוד סופו – ודבר טוב ישמחנה. זה עצה של חיזוק פשוט. אם אתה בדאגה תמצא דרך להתעלם מזה תיזכר באיזה דבר טוב לשמח אותו. משלי אוחז שלא טוב לאדם להיות דואג ועצב זה לא יעיל לבנין העולם וגם לא ליושר וצדק. אז יש לך דאגה יש לו כל מיני עצות כיצד לבטל את זה.
יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם – האנגלית מפרש טוב אבל איני יודע איך זה נכנס למילה יתר מרעהו. שהצדיק נותן לך את הדיירעקשינס הטובים (לחיים, וגם בכביש..( והרשע סתם מתעה אותך
לא יחרך רמיה צידו – גם פה יש לאנגלי פירוש טוב שאיני יודע מה הקשר לעברית.. אבל בקיצור המסר הוא שחריצות משתלמת ולא רמאות.
טוב בא נראה אם מישהו יוכל לדעת איזה פסוקים דילגתי.. לילה טוב
אתה מתכוון שרצו לבזות מלשון לא תהיה קדשה?
אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום – מאד רלבנטי בזמננו. אויל אם מישהו פגע בו מיד מספר לכולם כמה הוא כועס עליו. אבל הוא לא שם לב שבזה הוא גם מבזה את עצמו. שהרי מי שמספר בבית מדרש אתם ידועים אתמול הרשע ההוא קרא לי חמור וטיפש וכו׳, אז נו כן הוא חושב שכולם יגידו איזה רשע ההוא, אבל לפחות בסתר הלב אם לא יותר יש כאלה שחושבים אה מעניין, לא חשבתי באמת יש לההוא פוינט הרי אתה באמת קצת חמור… זה למה הרבה לשון הרע על אחרים הוא בסוף גם לשון הרע על עצמו.. הערום לא נופל בזה. אם מישהו מבזה אותו הוא שותק לא עושה מזה עסק וכך כולם מכירים אותו כחזק ולא רק כמסכן שצריך להתבכיין שההוא רשע..
Wednesday, November 20, 2024 • י״ט חשון תשפ״ה
אוי צריך להשתדל לכתוב…
ככה בעלי המוסר בטח
בכלל צריך ללמוד הרבה יותר איטי אני כבר לא מצליח הקצב פה הוא בשביל פעם ראשונה בקיאות..
אבל מה אם נאריך לא נתקדם אף פעם
אני צריך ללכת על הסדר
החטיבה הראשונה של הספר יש לה כותרת ובסיומה ‘ישמע חכם ויוסף לקח׳, כלומר אי אפשר לומר הכל זה דוגמאות החכם יבין לבד. ובסיומת של החטיבה חוזר לאותו דבר ‘תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח׳,
זה משהו שאריסטו אומר שאין יכולים לתת כללים חתוכים לכל מצבי החכמה המעשית
כן, כי עוסק בהגדרות חתוכות. העולם הזה מדי מעורבב ומלא פרטים משתנים
לכן הלכה יותר ארוך מקבלה…
אבל אם היו חכמים אז לא היו צריכים הלכה ארוכה
והרבה פעמים מקשים אם העיקר זה יראת השם למה יש כל כך אריכות בפרטי קרבנות בתורה וגמרא ולא בעיקרים, התשובה פשוטה כי יש הרבה קרבנות אבל רק השם אחד.
מה עוד אתה מבקש
אה. זה הכל בעיה כי עכשיו אני צריך לעשות לפי התבנית החדשה שלי ושם אין את הבעיה הזו (רק חדשות..)