Monday, September 18, 2017 • כ״ז אלול תשע״ז
אבל באמת, אם חושבים על זה. יש כאן משהו. הפסוק מתאר חבורת outlaws שחלק מהפיתוי שלהם זה כיס אחד וכו׳. שזה פשוט שהוא יקבל חלקו הראוי לו בגניבה. אבל הוא כאילו הוא מתאר אחווה שנמצאת רק אצל גנבים. כי כשיש חבורה שעובדים ביחד בביזנס לגיטימי אין כיס אחד לכולם. לכאלה שחיים מחוץ לחוק יש לפעמים נאמנות שנראה יותר בסיסי מאשר בתוך החוק.
הסיבה לזה הוא בגלל שאינם יכולים להסתמך על המשטרה וכו׳. אם אתה אזרח טוב אז אתה לא צריך לרצוח מי שבוגד בך כי אתה סומך שאם יגנוב אותך תלך לבית משפט. אם אתה מוכר דראגז אתה צריך שיהיה לך gang שיש שם נאמנות כמו כת ממש, כי אין סדר ציבורי שאתה יכול להסתמך עליו שלא יגנבו אותך, אז נהיה סוג של אחווה או נאמנות רדיקלית.
כמובן אין הרבה קשר לקומוניסמוס
כמובן אני גם מסכים, רק הערתי כי עוד איני לומד כסדרו ויש לנו יותר מדי חגים ודברים..
לגבי המקרה שלך, זה לא רק מקרה. זה כי בגלל שלמדת את זה שמת לב שהוא משתמש בבפסוק הזה ככה, אילו לא היית לומד היית קורא אותו דבר אבל לא היית שם לב לזה בכלל.
וזה אפשר הפשט של הרמב״ם שהשגחה תלויה בדעת וד״ל.
איך באמת קוראים כל המשלי הזה? מי מדבר פה?
אבל מה ההבדל, תורה היא לכאורה בסך הכל פרט של החכמה.
בעל התניא אומר שזה שאדם מתמיד לא מחייב שהוא עובד השם שהרי יש הרבה גוים חכמים מתמידים גדולים בחכמות שהוגים בה יומם ולילה וכו׳.
אבל לפי משלי אפשר באמת אותם גוים הם כן עובדי השם.. כאילו הם חכמים וזה העיקר.
my arguement would be that we continually bump into large amounts of things, it is only when something makes us aware that we draw a pattern.
for example when I study a particular question I see references to it in many places, and sometimes I can have a notebook or document to write down all the marei mekomos I find randomly and its a significant amount. Now ordinarily I also see all these references but I don’t connect them to the subject.
so maybe you don’t run into commuism-proverbs thinngs all the time, but you run into things relevant to other things you happen to have discussed all the time, only when you have an appropiate context like there is a whatsap group and etc. that you make the connection and say it’s a miracle.
גם שני הדרכים האלה אפשר להבין על התורה.
אבל גם החכמה אפשר לקרוא מיסטי ולא מיסטי כאילו
אבל צריך להסביר מה הכוונה בזה. כלומר זה סתם המרה או ראו או מצאו המעלה של חכמה בתורה או תירגמו את זה או כללו את זה
גם חכמה זה לא חכמה פה
בקיצור צריך יותר לעיין פה
ומה כזה טוב בחכמה
פה זה נראה שזה ניגוד להיות גנב ונואף
Sunday, April 18, 2021 • ו׳ אייר תשפ״א
אפשר לומר שיש הבדל בנמען של השירה . תהלים הוא כביכול לה ותפקידו לשכנע אותו שהוא טוב.. משלי הנמען שלו זה האדם ותפקידו לשכנע אותו להיות טוב.
זה הכל דומה או קשור לשאלה שלנו על המילים הנרדפות. חשבתי בשבת לדייק יותר אולי מה שאמרנו.
יש פירושים כמו לדוגמא וורט ידוע כי לה המלוכה ומושל בגוים שמלוכה ברצון על ישראל וממשלה בהכרח על האומות. עכשיו יכול להיות שבאמת החילוק בין מלוכה וממשלה נכון (הפירוש על הגוים פה בוודאי לא נכון כי גוים בפסוקים כאלה כולל ישראל הכוונה השם מושל על תהלוכות העמים, אבל עדיין אפשר לדחוק משהו).
הבעיה הוא שהניגון של פסוק זה הוא לא להגיד את החילוק הזה לא בשביל זה בא הפסוק. הפסוק כתוב בסימני קריאה! בתוף וכינור! כי לה המלוכה! ומושל בגוים! וזה פירושו הישיר.
עכשיו יכול להיות נכון לדייק הניואנס למה מלוכה הולך טוב עם הניואנס של כי לה ומושל הולך טוב עם הניואנס של בגוים, אבל לפעמים חוזרים יותר מדאי פירושים כאלה וחושבים שזה מה שהפסוק בא להגיד, החילוק הזה בין מלוכה וממשלה ובין ישראל לגויים, וזה הופך האמת.
אני לא יודע אם המלבים ממש חושב ככה, יש אכן לפעמים תחושה כזו בפירושיו, אבל קשה לי להאמין שהוא לא הבין את זה. .
אותו דבר ספר משלי הוא אומר אם תחפש חכמה תמצא חכמה וזה טוב מכסף.. זה לא איזה פשעטל שמסביר למה כסף ככה ולמה חיפוש ככה.. זה הכל להגיד החכמה טובה! הכי טובהז! חכמה וטובה! עושה אותך לאדם טוב! חכם הוא טוב טוב הוא חכם!
וואו מקור נהדר!
אבל אפשר לפרש שגם טענת שאול הוא לא באמת על הדיוק… זה רק לתפארת המליצה כתוב ככה…הוא כועס ששמו אותו ליד דוד ושיבחו אותם בשורה אחת.. מי שמכיר אנשים עם בעיה של תסמין רדיפה כזאת על הכבוד שלהם מבין מה שאול אומר… אולי הוא באמת חיפש את הדיוק הזה אבל תאמין לי אם היו מהפכים הסדר הוא לא היה מרוצה…
המלבים פה עושה גג על גג של השיטה שלו.. בגלל שכל כפילות הוא בדיוק אז יוצא שחייב להיות הבדל בין משחקות למשוררות וממילא יוצא משוררות לא היו טועות לא ללכת בשיטת המלבים…
פרק ד מחולק ל2 פרשיות, אני הייתי רוצה לחלק ל3 כי פסוק י יש בו עוד התחלה שמע בני, מה דעתכם
פסוק ג נראה כמו תגובת הבן או האב מספר שגם הוא היה פעם בן..
שמעו בנים מוסר אב, זה כמו ‘מוסר אב׳ כללי, לא בגוף ראשון. האב אומר פה מה שאני אומר לכם הוא ‘מוסר אב׳ לא רק ‘מוסר שלי׳. הרי כשאני הייתי קטן ככה בדיוק אבי אמר לי..
שמע בני וקח אמרי זה קטע שלם שהולך על הדימוי של הדרך, תלך בדרך חכמה ומעגלי יושר, ואל תלך באורח רשעים, ואז אומר התוצאה, כי אורח צדיקים כאור נגה ודרך רשעים כאפלה
בני לדברי הקשיבה הוא הכל פירוט של הכותרת שלו, לכל בשרו מרפא. כלומר בכל אברי הגוף יש דרך חכמה ומוסר, ואז מפרט הלב והפה העיניים והרגלים, ועל ידי הרגלים חוזר לדימוי הדרך כי הם הולכים בדרך, אל תט ימין ושמאל
https://zoom.us/j/98259829963
סיום בזום
בלינק הנל
Sunday, November 10, 2024 • ט׳ חשון תשפ״ה
לא רואה ציון.., אבל זה בבירור אותו הרעיון שההשגחה כפי הדעת
הראשון זה שאמת ראשי תיבות אמת מארץ תצמח
מעניין אני רואה שעשיתי דברים יפים אבל לפי המסגרת שאני עושה עכשיו אני צריך לוותר על דברים פה כנראה
כתיב עניים קרי ענווים
אני חושב שפעם לא היה כזה הבחנה בין שפלים מכל מיני סוגים, כולם נקראו עניים אחר כך נעשה מין הבחנה בין שפלים מרצון ובחירה כאילו לא מתגאים ולא רשעים כוחניים, ובין שפלים לא בבחירה סתם אין להם כסף אבל לא באמת יותר טובים, ואז הראשונים נקראו ענווים והשניים עניים
למשל תפלה לעני היה צריך להגיה בעצם תפלה לעניו
אחר כך נעשה משהו שלישי שנדמה לנו שעניו הוא רק שם של מידה טובה מסוימת
אבל זה בטח לא הפשט במקרא אף פעם
וגם במובן שזה מידה טובה מסוימת זה לא בדיוק המידה שמנוגדת לגאות כהרגלנו, אלא יותר להתנהג כזה בגובה עיניים בישרות
כן אז המצאתי תיאוריה למה
יכול להיות בעצם פירוש יותר פשוט שזה קשור למתי שהתחילו לשים יוד בשביל נקודת חיריק ופה היה כנראה יוד בשרש
אבל באמת מעולם לא שמעתי שיש מידה טובה שנקראה עניות..
למרוחת שזה אולי אותו מילה במקור
פתאום השיר הזה ‘כי אורך ימים ושנות חיים׳ לא עושה לי סנס, זה אמור להתחיל תורתי אל תשכח..
האמת אני מנסה להבין את קו המחשבה של רשי
שהתורה מצילה מאשה זרה (כלומר משהו שמוסכם מחוץ לתורה כבר שזה רע) לא טוב לו כי זה טריוויאלי
אוקיי אז מה הפתרון, שהתורה מצילה מלא לעשות את כל התורה? שהתורה מצילה מלא להאמין בתורה? זה עוד יותר טאוטולוגיה ולא אומר כלום
ככה נשמע, זה לא circle כנראה
Monday, November 11, 2024 • י׳ חשון תשפ״ה
אולי רשי מבין שמינות זה איום יותר גדול על התורה מזנות. התורה יכולה לשרוד כמה זונים אבל לא מינים. וזה גם פיתוי שהוא לוקח ברצינות לא נראה לו שיש צד רציני לזנות שצריך כזה להזהיר נגדה, זה החלק עדיין איני מבין כ״כ, כמה חכמים גדולים נפלו בזנות..
מינות פה = כת כמו נוצרים וכדו׳, שחכמים מאד חששו מהם היה להם כנראה רעיונות מוצלחים
הפסוק שיש מעלה בכסילים הוא להלן כו׳
ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו