Sunday, September 17, 2017 • כ״ו אלול תשע״ז
אפשר לחבר כמה שרוצים.. כמו שמי שחיבר זה חיבר עוד
Wednesday, April 14, 2021 • ב׳ אייר תשפ״א
ידעתם שכי אורך ימים זה לא ברכה לראש הישיבה…
פרק ג אני לא יודע כיצד לסדר. זה כמו קריאה אחת עם התחלה של בני, כמו בערך עשר הפרקים הראשונים. אבל זה מחולק לכמה פרשיות.
אולי יגיד לי..
אני כנראה אחלק
משום מה קשה למפרשים המושג בני פה. רשי אומר כל מי שקיים את זה יהיה נחשב כמו בן לתורה..רדק גם טורח. למה הם לא מבינים בפשטות, זה סגנון מוסר, כמו הקונטרסים של מהראש…
כאילו החכמה או הזקן שקנה חכמה מלמד לבנים , בנים ממש או תלמידים צעירים, לא יודע מה קשה בזה
Thursday, April 15, 2021 • ג׳ אייר תשפ״א
הגעתי למשהו, כל חלוקת העמודים זה לפי הפרשיות חוץ מהקטע ה׳ בחכמה שאין שם פרשה אבל נראה לי שצריך להיות.. ותודה לבן
עכשיו אפשר לראות כל מיני דברים..
בערך כל קטע זה מוסר מה לעשות והבטחת שכר כמה טוב יהיה מזה
וגם הוא חוזר על עצמו אותם דימוים אותם פסוקים כמעט
יכול להיות שהקטע הראשון פה הוא סיכום טוב לכל המהלך שלו
א. תאחוז את החכמה ותייקר אותו.
ב. ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. – גם בעולם הזה בעיני אדם זה טוב להתנהג בחכמה וגם בעיני אלהים.
בטח אל ה׳ – לפי דעתי אין הכוונה למה שמכונה מידת הבטחון. הכוונה פה הוא לעומת גישת נערי הגנבים שלמעלה שהם חושבים שיהיו מאד חכמים ויתפסו את התמימים ברשתם וכו׳ אבל הם לא יותר חכמים מסדר העולם ובסוף כציפורים הנאחזים בפח וכו׳. אז אל תהיה חכם בעיניך תירא את ה׳ תתפרנס באמונה וזה יהיה הכי טוב יהיה לך כסף וכו׳ אדם נאמן הכל עושים איתו ביזנס זה טוב גם בעולם הזה.
טוב אולי זה בערך מידת הבטחון..
אני מתכוון לא כמו שמפרשים את זה המשגיחים..
אני כל הזמן רואה בפסוקים שבטחון זה ההיפך מגנבים, לא ההיפך מאנשי עסקים שעושים השתדלות
בקטע מוסר ה׳ פתאום הוא אומר המוסר הוא לא שלי הוא של ה׳.. זה לא אותי שאתה צריך להקשיב למוסר אביך כמו קודם אני בעצם מוסר לך מוסר ה׳, וזה לא רע ה׳ מוכיח למי שאוהב הרי המוסר זה ללמד דרך חיים,
ואז הוא חוזר על השיר שלו אשרי אדם מצא חכמה אורך ימים וכו׳
יש מפרשים פה כל הזמן מוסר דהיינו ענישה או כמו התוכחה של בחקותי וכו׳, וגם המדרש בתוכחה אומר על זה מוסר ה׳ בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו. אבל בפשטות לא מדובר פה על ענישה אלא שילד לא נוח שאומרים לו אל תגנוב אל תחרוש על רעך וכו׳ זה מעצבן, אז אומרים לו שזה אהבה כי זה מלמדו איך לחיות.
הקטע ה׳ בחכמה זה כבר תיאור קוסמי של החכמה, יש עוד כמה קטעים כאלה בספר
נראה לי סדר הספר הזה כמון הרבה ספרי תנך יש איזה מבנה שהוא חוזר חלילה, אם רוצים להבין הקשר הקוסמי של החכמה אז צריך ללקט התחלות כאלה מכל מיני דרשות מוסר שונות. וכן אם רוצים לסדר רק המוסר שלו אז צריך ללקט מכל מיני מקומות שונים. כל קטע או כמה קטעים זה חטיבה שלימה עם פתיחה וסוף ואמונה ותורה ומוסר וכו׳, זה עשוי כדי שיוכלו ללמוד בפעם אחת משהו שלם. לא כמו ספרים מודרנים שהפתיחה זה ספר שלם ואז כל פרק מנסים לסדר הכל לפי הענין
הקטע האחרון פה זה כבר סוג עשרת הדברות שלו. כל מיני רשימות של דברים פשוטים מה לעשות ומה לא לעשות. מעורב עם הרבה הבטחות שזה טוב כי ה׳ אוהב צדיקים כאלה.
והמוסר שלו מאד פשוט הוא לא נתלה בערכים נעלים מאד, הוא נתלה במין שכל ישר של סבתות. למה למנוע טוב מבעליו אם אתה יכול לעזור למה להיות סדומניק
למה לומר לך ושוב אם יש לך לשלם
למה לחרוש רעה על החבר היושב לידך וחושב שהוא חבר שלך
למה לריב חינם, מילא אם גמלך רע אבל סתם ככה מה אתה מרוויח מזה
אה, אתה חושב שהאיש חמס מאד מוצלח. לפעמים רואים איזה עסקן רשע שנראה שהוא תמיד חורש רעה ותמיד אומר לך ושוב פשוט כי הוא יכול (יש ממש מחלה כזאת של אנשים, מין אגואיסם או סתם מחלה הוא יודע שיש לו ויודע שבסוף ישלם אבל דוחה אותך סתם כי הוא יכול למה ישלם היום אם יכל לשלם מחר) ותמיד מונע טוב מבעליו כי תפקידו זה להשתלט על הכל. ואז הצעירים מקנאים בהם זה נראה שאלה יש להם הרכבים הטובים וכו׳. אומר משלי אני כבר זקנתי אני אומר לך אל תקנא. תראה מה קרה למשי זהב עם הרכב הישן שלו. תחשוב האם יש לו שלום בית וכו׳. אני אומר לך מארת ה׳ בבית רשע ונוה צדיקים יברך.
צ״ל הרכב היפה
זה בשביל המוסר העתיק הוא תמיד כמעט תועלתני.. הוא מבטיח לך חיים טובים, הוא לא אומר יש אידיאל גדול לעשות את חובת המוסר כמו שקאנט אומר, אפילו המוסר הפילוסופי העתיק של היונים מבוסס על מה הם החיים הטובים. לא על מסירת נפש או משהו. אולי יש ערך דתי של מסירות נפש אבל המוסר השכל הוא לא מסירות אף פעם, וצריך עיון לגבי הערך הדתי. פה זה מוסר קטן ופשוט כזה.
רציתי להגיד שלום עליכם לכל החברים חדשים גם ישנים התקבצו ובאו לכאן, תרגישו חפשי להרים קולכם לתבונה..
ואלה שלא רשום לי שמותם בבקשה תכתבו לי שאדע לכבדכם כרום ערככם…
כן כתבתי כמעט כי המושג תועלתני בעייתי פה כי זה בעצמו קטגוריה של מוסר מודרני מסוים ולא חשבו ככה פעם. אבל באמת לא נראה שפעם חשבו שמוסר צריך להיות אלטרואיסטי, לא חשבו בקטגוריה זו. אפילו המושג לשמה ושלא לשמה לא נראה לי בדיוק מקביל לזה.
אני חושב אולי זה כמו סימן שזה טוב שהעולם נהיה טוב. כאילו טוב במובן של טוב לי וטוב במובן של טוב מוסרי לא חלוקים כל כך אצל ספר משלי. ואפשר בכלל בתורה. כל הזמן אתה רואה בספר זה ‘כי׳. ואפשר גם בתורה תהיו טוב כי ככה יהיה גשם וכו׳. לאו דווקא שאפשר ללמוד מזה שזה סיבה טובה להיות טוב *בכדי* שיהיה גשם. יכול להיות שזה כמו עוד ראיה שלהיות טוב זה טוב כי אפילו הגשם נשמע לזה. כמו שאתה אומר הוליסטי אבל אולי גם יותר מעגליות מאשר סיבה ותוצאה
Friday, April 16, 2021 • ד׳ אייר תשפ״א
חשבתי שזה הסבר יסודי לכל המהלכים שלו. בגלל שהעולם נברא בחכמה ולא באופן אקראי לכן יש בו חוקים קבועים ואחד החוקים זה שה׳ מברך צדיקים ושונא רשעים. כלומר זה מהותי למבנה של העולם שהוא בחכמה. אני קורא את זה לא שזה שבח שה׳ כזה חכם שברא העולם אלא שזה אמירה על העולם שהוא נוסד על ידי חכמת ה׳, וממילא בני אדם צריכים ללכת בדרכי חכמה זו כי אחרת הם לא מסונכרנים עם הנהגת העולם הקבועים על ידי חכמת הבריאה וייענשו על ידי זה.
Saturday, April 17, 2021 • ה׳ אייר תשפ״א
משהו על פרשת תזריע.
מה הלוגיקה של 33 ו66 יום ימי טהרה?
לכאורה רוב חישובי הימים של התורה הם חישובי שבע, גם בדברים טבעיים כמו נדה וזבה מסתכלים על שבוע. וגם לנתק מצורע מהמחלה שלו מחכים שבוע וכו׳. כלומר זה פרק הזמן הטבעי לחשב בו דברים.
אבל כנראה לא הכל הולך לפי שבועות. טומאת לידה זה סוג של טומאת נדה כמפורש בכתוב וגם הוא שבוע או שבועיים. אבל דם טוהר זה כנראה שייך לתהליך העיבור. כנראה הסברא הוא שהדם היוצא בלידה או אולי הלידה עצמה לפי ההלכה שלידה מטמא גם בלי דם כמובן שזה לא באמת אפשרי, עכ״פ אפשר להסתכל על זה כסוג של מחזור גדול של הנדה.
ואילו דם טוהר הוא שיש גם דם שיוצא מהפצע של הלידה ולא קשור לדם המחזור.
ותהליך זה קשרו איכשהו לזמן העיבור, שהוא נחשב בחדשים מלאים ולא בשבועות. (בימינו מחשבים דרך כלל עיבור על ידי שבועות אבל במקרא וחזל הוא תמיד חישוב של ירחים שלמים). ולכן הדם טוהר הוא כמו חודש או חודשיים של עיבור . ומה שהוא לג יום זה כאילו השלמה של חודש שהוא ל יום, אז זה מכפלה של 3*10, ועוד 3 בודדים ליתר בטיחות. על דרך ששמונה הוא שבוע ועוד יחיד בודד ליתר בטיחות.
ולגבי החילוק בין זכר לנקבה ההנחה כנראה שתהליך העיבור של נקבה יש בו משהו כפול של זכר, אולי כי נקבה עתידה בעצמה להתעבר ולהוליד אז זה צריך גם כח לזה, ולכן הוא חודשיים
רעיונות
מסתמא ספר יובלים היה רוצה שהעיבור יקח בדיוק איזה מכפלה של שבע ימים או שבועות… מה לעשות שזה לא נכנס לפרדיגמה של היובלים וכו׳. מסתמא זה קושיא עבורו…
Sunday, April 18, 2021 • ו׳ אייר תשפ״א
אני רוצה לדבר עוד על שאלה זו..אבל קודם כל תסביר, למה אתה חושב שעץ חיים וכו׳ מוכיח שזה לא חכמה אלא תורה? לא יכול להיות שהחכמה היא עץ חיים למחזיקים בה? על מה בעצם מדברים בכלל ה
בחילוק הזה חכמה או תורה?
אבל מה הכוונה בכלל? ההבטחה זה שנבין?
אתה יכול להגיד המחשבה שלך בלי קשר…או תכתוב פסוק חדש..או שזה כן כתוב..
וודאי שיש לומדות ביראת שמים זה הוורט של מסילת ישרים בהקדמה שלו..
שחסידות זה לא משהו טיפשי
שזה חכמה שצריך ללמוד באקדמיה
אני עוד לא מבין מה משלי מתכון.. כנראה שצריך לחפש יותר ככסף…
זה עובד להפך שרשבם מוכיח מכאן שעל פי פשט תפילין זה משל…
כמו קמיע? אולי קעקוע…
Bumper sticker
זה הפירוש כתבם .. וכו׳בתרגום מודרני
תעשה מליקוטי מהרן סטיקרים לאוטובוס
נו תפלין כבר פירוש יותר טוב ..
זה הכל בפסוק הראשון שלו. יראת ה׳ ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו.
הפשט קשרן וכו׳ אבל הוא באמת להכניס את זה לזכרון
Memorize it
למדתי שהדרך הנכונה להבין שירים זה להכיר אותם בעל פה
לחזור שוב ושוב הלשון בלב
עד שזה פשוט עושה מה שזה צריך לעשות
מישהו אמר שיר אין לזה משמעות יש לזה פעולה
ככה ספר זה הוא לא של משמעות הוא רוצה לעשות אותך חכם
וכיצד עושים את זה? חוזרים כמו מנטרה בלב. יראת השם ראשית דעת
ראשית דעת=עיקר הדעת. לא שזה קודם לדעת
אני חושב משהו כמו שמנחם אמר הוליסטי, גם הקשבה גם נתינת מקום לחכמה גם שצריך לדעת מה טוב וכו׳
אני עייף ננסה להסביר מחר
זה לא תאוריה סוקרטית שצריך לגלות על ידי הדעת מהו הטוב
וגם לא תאוריה לוצאטית שצריך רק לצעוק עליך עד שתזכור להיות טוב
אולי ארגון החיים סביב עקרונות טובים
זה נקרא יראת השם
אני צריך פעם אחת להסביר מה אני חושב שמצוות הם.. יש חוסר הבנה ענקי…מצוה זה פשוט הדרכה מהשם מהמסורת מה טוב זה לא קטגוריה אחרת
מצווה=הציווי או צוואה
צריך לחשוב על מצוה כפועל לא כשם דבר
מצוותי נצור לבך אין תרגומו תניח תפילין כי כתוב שזה מצוה. הכוונה הוא תשמור על מה אני מצווה אותך, אל תשכח
Thursday, November 07, 2024 • ו׳ חשון תשפ״ה
הבעיה של הילד אברם השובר פסילים…
Saturday, November 09, 2024 • ח׳ חשון תשפ״ה
יש עוד כזו רשימה של פסוקים שהם כאשי תיבות של עצמם, אני זוכר למשל, תבי״א ב׳ית י׳י א׳להיך, לא יודע אם זה קשור
כלומר קומוניסטים הם גנבים 😀
דרשה זו נראה ככה
שהחברה חטאים מפתים סך הכל הם מחפשים כסף, לא באמת משנה לעשירים יש מספיק
יש להם דימוי של עדת קרח יורדים חיים שאולה, שזה נראה בדווקא פה, כלומר לא רוצחים חלילה, רק מפשיטים מנכסיהם, מה זה משנה, זה חינם.
אבל האבא אומר תיזהר, זה תמיד מוביל לשפיכת דמים בסוף.
את נפש בעליו יקח – בסוף מי שחומד כסף רוצח את הבעלים של הכסף.
כמו שנאמר על הבא במחתרת.
וההנחה הוא שהבן פה הוא עוד נאיבי הוא בוודאי יזדעזע אם יאמרו לו שהוא מצטרף לרוצחים, הוא בסך הכל רצה קצת כסף קל.
אבל זה לא באמת פה (גם לא אצל הקומוניסטים הממשיים..) , זה כזה דברי פיתוי גוזמה. בטח ראש השודדים בסוף איכשהו יש לו יותר…
(וגם הקומוניסטים לא התכוונו לרצוח רק איכשהו זה יצא ..כסף זה משהו רצחני בסוף
יש פה תקבולת מעניינת , חכמה ומוסר אווילים בזו.
נראה שהאוויל הוא הניגוד של הירא השם פה
הנמשל זה רשת האינטרנט 😇? חשבו שהטוויטר בעלי כנף זה בחינם עד שבא החכם ואמר זה יעלה לכם…
זה בהנחה שכבר היה אז סוג של סתירה ..אבל אולי משהו כמו הפתרון המקובל בימה״ב היה ברור לכל בזמן ספר משלי. או סוג של פתרון אחר. שפשוט שיש דרך להוכיח של שכר ועונש נגיד של התורה. ויש דרך של ברית של מתן תורה ומצרים וכו׳. ויש גם דרך כזו של חכמה. לא ברור למה זה אמור להיות כזה סתירה לכתחילה.
אני צריך להגיד הקדמה לגבי פירושים המחקרים לכאורה ופירושי ראשונים.
כל הראשונים שהכירו את הקטגוריות האלה של מסורת החכמה/מוסר כפי שהגיע אליהם דרך אריסטו ושות׳ ראו בספר משלי ספר מקביל לספר המידות של אריסטו…
ומי שחשב בקטגוריות קצת אחרות כמו רשי הבין את זה..
זה שהמחקרים לא כזו משתכנעים מזה זה די חלש כי הם לכתחילה לא חושבים במונחים האלה, או שלא כל כך חושבים על אופני מוסר של חכמה כדבר שהוא אופציה חיה בכלל. לכן זה קשה להתרשם שזה פשוט אובייקטיבי השתכנעו שזה לא פשט רק משהו כזה יותר פשוט. הרי באמת מדובר באנשים שבאמת אין להם תפיסה מאד מפותחת של המוסר/החכמה. רק נדמה להם יש להם כלים אובייקטיביים להגיד לנו מה הפסוק אומר, כביכול יש כזה דבר מבלי לטפל בצורה מושגית בכלל…
ודווקא אלה המפרשים גם של היום שבמקרה חושבים קצת או נזכרו איך המוסר הישן עובד (כלומר למשל אלה שקראו את מקינתייר) , קופצים מיד ואומרים אה אריסטו לא המציא את זה זה כתוב במשלי..
כוונתי לומר שכאשר אני קורא איך הפירוש הוא כמעט בהכרח למי שחושב בצורה יסודית משהו, אני ממש לא משוכנע שהפירושים האריסטוטלים הם איזשהו הלבשה. הם די הפשט הפשוט.
והאמת ההיסטורית הוא גם שיש מין מסורת רציפה של חשיבה על מוסר וחכמה שיש לה דגשים שונים אבל היא רצופה מימות חכמי מצרים וקדם העתיקים דרך היוונים ועד בערך העת החדשה שזה נשבר במפורש. למרות כל מיני מחלוקות פנימיות לאותו המסורת. זה שהראשונים פירשו לפי אריסטו זה פשוט הגירסא הספציפית של המוסר האוניברסלי המקובל מימות מתושלח כפי שהגיע אליהם, אבל רוב היסודות העמוקים משותפים לכל.
וזה לא מין מקרה שאלה שלא מאמינים במוסר הזה גם לא חושבים שזה כתוב בתורה… לא כמו שהם אומרים לנו כאילו קודם ראו שזה לא הפשט ואז חלקו על אריסטו…זה במפורש הפוך קודם חלקו על אריסטו ואז טענו שזה לא הפשט..
העניין של האב והבן מאד יסודי פה. זה מה שאריסטו אומר שמוסר מעשי נובע רק מניסיון חיים ולא מעניין מה הצעירים אומרים ..
זה אומר האב פשוט למד בניסיון חיים ארוך מה הם החיים הטובים, ומה מוביל אליהם ומה לא. זה פשוט לימוד של סיבה תוצאה ברמה של חיי אנוש, רק שצריכים אורך זמן לראות את התוצאות.
(המוסר הדאונטולוגי כולו הוא ניסיון לחמוק מההכרח הזה כאילו יש דבר שאפשר להגיד עליו ישירות היום אם הוא טוב או רע, מתוך איזה הכרח שכלי או אינטואיטיבי, ולא צריכים לחכמת הזקנים)
וזה דרך אגב יסוד המוסר של שכר ועונש של התורה…רק שזה עוד יותר ארוך זה לוקח בחשבון כמה דורות
כי היסוד שהשם תמיד אומר למה צריכים להקשיב לו, כי הוא פוקד עוון אבות על בנים וכו׳.
אריסטו מדבר על זה בסוף הספר הראשון אם שייך לדבר על חיים טובים ארוכים יותר מדור אחד
כנראה שהקטע היותר תיאולוגי/אמוני הוא שאפשר
ויכול להיות שזה כאילו הסיבה לכל מיני דברים שהם אולי אפילו טובים עבור דור אחד אבל בסוף דור רביעי משלם את המחיר שלהם…ועבור זה כבר צריכים לא רק אב אלא משהו יותר רחב, סיפור גדול של נביאים וזוכרים
זה נושא מעניין בקבלה כי השמות הידועים בלימוד הקבלה לספירות כתר חכמה וכו׳ לא נחשבים דרך כלל שמות האל…שזה בכלל צריך עיון למה.
יכול להיות שיראת השם זה משהו של ענווה כזו, של לשמוע לזקנים
פתאים זה מילולית אנשים שמתפתים יותר מדי בקלות.
לא יודע אם לגבי אמיתות יכול להיות גם לגבי תוכניות כמו של הגנבים
אבל המידה אותו מידה. וזה אולי הכי ברור בעד המידה של ביקורתיות
זה שלות כסילים, לא חושב יותר מדאי
ולעומת זה יש שאנן של השומע לי
מה הכוונה , שזה לא באמת כזה סוד כל החכמה. זה דברים די גלויים תפתחו עיתון תחזיקו קצת ראש תראו את זה. זה לא חכמה של דיעבד אחרי הכישלון, היה אפשר לצפות את זה בקלות מראש
,כוונתי שהקריאה ברחובות גם לא היה דבר שהיו צריכים להאמין. כפי הפשט הפשוט לכאורה. אלא שזה ,עצמו קריאה של החכמה שזה לא קריאה בשופר אלא קריאה שמי שקורא את המציאות יראה
זה היה פירוש לזה
כל הקטע של החכמה זה שהיא לא סוד
שהיא ברורה למתבונן במציאות כי חכמה הוא פשוט המציאות
רק שאנשים כאלה נהנים להתפתות או אוהבים ליצנות, פיקציה במקום הקיים
מה שאנחנו רגילים לכנות התגלות לאפוקי חכמה זה סוד בהגדרה, דבר שלא יכולים להשיג רק מי שבמקרה היה במקום הנכון או משהו
ואני בכלל לא בטוח שיש לתפיסה זו מקור בתורה או בדברי חכמים
יש כל מיני פסוקים ודרשות על זה שגם התורה במובן של התגלות לכאורה זמינה לכל מי שרוצה לשמוע..
חוץ מהרב יהודה הלוי ז״ל נו שיהיה לו א לעכטיגע גן עדן אבל מה הוא רוצה מאתנו
כלומר למשל פסוקים אלה, לפי הפירוש המדרשי שזה התורה בבתי מדרשות….
פרק ב
הנה תקבולת יראת השם – דעת אלהים.
הוא צודק. אפשר לחשוב שכל הפילוסופים הגדולים כבר נמלטו מהפשט הפשוט של אשה זרה שהם כבר לא מבינים למה צריך את המוסר הזה
אבל נראה שהוא מזהיר נגד סופיסטים או רטוריקה שיכולה להצדיק גם האשה רעה,נגיד ברטרנד ראסל כתב ספר למה זה מוסרי לבגוד…זה לא הנמשל של האשה זרה זה הפשט הפשוט של איש מדבר תהפוכות
סיכום,: תקשיב לי היטב, עד שתפנים את החכמה שלי. ואז לא תשתכנע מכל מיני חכמולוגים שסופם להגיע לאשה זרה וסופה מות וכרת
יפה לפירושי זה שהוא כבר רוצה שהבן יתחיל ללמוד ולהבין מעצמו ורק זה יציל אותו באמת ממה שהוא רוצה להזהיר אותו
זה פירוש ר נחמן…
וְעַל קֹטֶב מָשָׁל זֶה סוֹבֵב רֹב סֵפֶר מִשְׁלֵי. וְכָל מָקוֹם שֶׁקּוֹרֵא “כְּסִיל וּפֶתִי הַמְהַפְּכִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר” (מִשְׁלֵי ב) וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כָּל כַּוָּנָתוֹ עַל אֵלּוּ הַחֲכָמִים לְהָרַע, שֶׁנִּקְרְאוּ “כְּסִילִים וּפְתָאִים” כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כו): “רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ” וּכְתִיב (יְשַׁעְיָה ה־כא): “הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם”.
https://www.sefaria.org/Sichot_HaRan.216.4
שזה יפה שהוא תפס את הוויכוח שלו עם המשכילים/פילוסופים בפריזמה של הפרשנות הנכונה לספר משלי
מה פירוש כי השם יתן חכמה? זה משהו
זה המקור ש״חכמה” = התגלות
השאלה מה הבטחון פה
אולי זה קשור לשאר הפרשה
שיתן צדקה או מעשר ולא יחשוב שיוכל להסתדר הכל לבד
לא ברור לי כל הפרשה
או שזה הכל הקדמה לא למאוס מוסר השם.
העיקר שלא יחשוב שיוכל ללמוד הכל לבד, יקשיב למלמדים
ככה רשי אומר בטח בהשם לפזר ממון על מלמדים ..כ
הרעיון החיקוי נאורות הזה של בחורי ישיבה שחכם זה מישהו שאף פעם לא צריך ללמוד ממישהו אחר דבר זה באמת הזוי
אז על זה אמר שלמה אל בינתך אל תישען
וכך המשנה
רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר, הֱוֵי גוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה, וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָבֹא אַחֲרֶיךָ, שֶׁחֲבֵרֶיךָ יְקַיְּמוּהָ בְיָדֶךָ. וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן (משלי ג):
https://www.sefaria.org/Pirkei_Avot.4.14
אני אגיד רק הפירוש של אפלטון
כיצד נברא העולם? בראשית אומר השם ציווה לעולם להיברא והעולם ציית…
אפלטון מסביר השם הסביר לעולם שזה כדאי לו להיברא אז הוא נברא .
וזה השם בחכמה יסד ארץ..
בדעתו תהומות נבקעו = בקע את התהום בין מים עליונים ומים תחתונים
אני צריך לדעת איך זה עובד אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתך
זה החלום שלי
נראה לי הפילוסופית חיים שמצליח בזה הוא מנצח
כמו שהובטח לאברהם תיקבר בשיבה טובה
קשה לי להפריז עד כמה כל מה שלימדו אותי לא היה מכוון לזה בכלל
אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך
כמה צדיקים מפורסמים אני מחכה ליום כיפור שבו הם יחליטו להתחזק בפסוק זה
משהו, שהוא רגוע הוא יודע מה הוא חי ואין לו מה לפחד,
למה, תמיד היו רשעים, הנקודה הוא שהצדיק של משלי ותהלים הוא לא איש של השגיות אחרת, נגיד שהוא דואג שידע כל החכמות או משהו, מסתמא הוא גם לומד אבל זה משהו אחר
חשבתי… חכם היה משל שלי. החינוך שלי לא חינך לשלווה, לא רק כי חטאו, משהו,
כלומר, הדאגה שחטאו זה לא משהו בעולם הזה של משלי
זה בעצמו איזה התחכמות או שטות או רשע
Sunday, November 10, 2024 • ט׳ חשון תשפ״ה
אני לא יודע להסביר כרגע.. רק מחדד את השאלה שאף אחד לא היה מתאר את הרבי ממישהו או הראש ישיבה ממשהו שהוא שוכב ברוגע
כיוונת לרלב״ג