Monday, July 26, 2021 • י״ז אב תשפ״א
כן. סדר הברייתא רות תהלים איוב משלי קהלת שיר השירים קינות דניאל אסתר דברי הימים
הסדר שלנו הוא סתם תוצאה של הדפוסים שחיברו חמש מגילות בכרך אחד כי קוראים אותם במשך השנה ומסודרים לפי סדר הקריאה שהש בפסח רות שבועות קינות בתשעה באב קהלת בסוכות אסתר בפורים. אבל אין מקור קדום לקבוצה הזו של חמש מגילות בכלל.
ידעתי שאתה תאהב 😀
מסתמא אחד כתבו אבל זה לא ראיה שזה לא בכוונה מה הוא אומר ומה היא עונה. זה לאו דווקא וויכוח, (אפילו פחות מהויכוח של איוב…) רק שזה דרך האוהבים
אז אתם אומרים המילה דוד בכלל התחילה מ״דד” ואז קיבלה את הפירוש היותר מופשט? באמת השפה עובדת ככה הרבה שמילים קונקרטיות מקבלים פירוש מופשט
אז תגיד לאשתך את כמו סוסה יפה….אני לא חושב שבשפה שלנו זה יעבוד
הנקודה 2 זה לאן דווקא ש״הוא” היה אומר ככה. כן בוודאי אלה מילים שעושים סנס במשל. אבל אפשר לצייר איזה חניוק שמעולם לא היה מדבר דברי אהבה כאלה לאשתו ובכל זאת ממציא כאלה דברים לאהבת השם. מסתמא זה לא על הרוב אבל אפשרי.
צריך להסתכל בספר חרדים שאומר שצריך לחבר שירי חשק לאלהות כדרך האוהבים. אני לא חושב שהרב אזכרי היה טיפוס שכתב פואמות של אהבה כאלה לנשים. אבל מי יודע…
אני יותר אוהב הציור המופשט. יש מישהו שכל כך אוהב את השם והוא מחפש כיצד יכול לבטא את זה הכי עז אז הוא הולך לכל שירי העגבים שיש בהם הרבה עוצמה ושואל אותם להשם.
זה לא איזה פנטזיה אני מכיר כאלה אנשים
ולמה לא לחשוב ששלמה המלך היה כזה
צריך לזכור שמשל הוא לא איזה דוחק. כל השפה כולה עומדת על מטואפורות.
הרי אפילו בפשט המשל הוא מחפש למה לדמות את אהבתו. כמו טובים דודיך מיין . האם זה אומר שהיה עושה שיר הלל ליין. לאו דווקא , אלא שהרבה שיכורים עושים כאלה שירים והוא משתמש בזה כרפרנס
למה צריכים להזדהות. זה פשוט דרך ציורית חזקה לבטא משיכה ואהבה. הוא שואל את זה.
למשל אם משורר דתי הולך לבית עבודה זרה ושואל מהם שירים וסגנונות לשיר להשם האם זה אומר שמזדהה עם האלילים? זה פשוט השאלה שהם יודעים לשורר יפה אז למה לא לקחת להשם
נכון מסתמא שמלאך היה צריך לחפש משל אחר…אבל לא זה השאלה
אפשר להגיד משהו יותר מינימלי שהמשל לא היה נחשב בעיני המחבר “מלוכלך” אבל זה סתם קטגוריה לא קוהרנטית
כי זה כמו להגיד אם היה דובר צרפתית היה צריך לעשות אידיום צרפתי ולא עברי. זה לא מעניין.
כל השיחות האלה על המשל הם קצת כמו הפירושים (שישנם באמת! ראה פליקס) שאומרים אם שיר השירים מדבר על חבצלת השרון אז סימן שזה חשוב בוא נטייל בשרון לחפש את החבצלת, וזה נעשה כל הלימוד של שיר השירים..
אני לא אומר שהחבצלת לא יפה, או שלא כדאי לברר מהו כדי להבין את המשל, אבל להגיד שזה ראיה שיש לזה חשיבות זה לא לעניין
אבל קצת קשה למה שהספר יתחיל עם ה״אף על פי הזה” של החסרון
אפשר על דרך “הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבוני”. אני כל כך יפה אל תסתכלו ככה…
בני אמי וכו׳ אני חושב שזה משל שלא טיפלה בעצמה ששימרה את הכרם שלה כלומר גופה לאהוב וזה לא מקושט אולי כי לטפל ביופי זה עבור אחרים, שהבנות האחרות יתקשטו,
נכון. אני רק מצביע כי נזכרתי עוד מקור של יאה עניותא לישראל
אבל זה כל הכיף שהפשט מכריח כאלה דברים הזוים😀
בחזרה לענין החלוקה של שיר השירים או אחדותו. דבר מעניין שהביקורת הראשונה של רש״י על המדרש הוא שהמדרש לא שם לב לפרש פרשיות ולפעמים גם פסוקים בצורה קוהירנטית. זה בהקדמה לשה״ש פה ובעצם בהרבה מקומות בחומש. רש״י אומר שהוא בסדר עם מדרש אבל המדרש צריך לפחות להיות ‘מיושב אחר לשון המקרא׳, ולא לחלק אותו לכל מיני קטעים לא קשורים. אפילו שגם על זה הוא אומר שזה בסדר ‘כפטיש יפוצץ סלע׳ אבל זה לא הפשט.
ולכן רש״י בשה״ש משתדל לפרש כל הספר כתהליך אחד. לפי ההיסטוריה של עם ישראל.
מעניין שדווקא חכמי הפשט האחרונים סוברים שהמדרש יותר צודק פה.. שדוחק לפרש הכל כהמשך אחד ועדיף שזה קטעים שונים אולי אפילו פסוקים שונים. ובאמת ייתכן אפילו אם שובצו בהמשך אחד שבמקור היה להם משמעות קצרה למשפט או חצי פסוק, כמו שרואים בספר משלי מאד ברור, וגם בספר איוב לפעמים. היו כל מיני משלים ופתגמים קצרים שגורים בפי הכל ואחרי זה שיבצו אותם במאמרים יותר ארוכים לפי הענין. ונמצא המדרש המחפש פירוש לקטע בפני עצמו יש לו יותר הבנה היסטורית כיצד נוצר הטקסט מחכמי ימי הביניים שקוראים אותו כאילו הוא טקסט מודרני עם התחלה ואמצע וסוף וכו׳. \
זה רק אחד מרוב התהפוכות בין פשט לדרש.
אם הכל אלוהות אז השאלה לא מתחילה 🙂
אני חבצלת השרון
גם אני
שושנת העמקים
כן את כשושנה בין החוחים
כתפוח בעצי היער.. הביאני אל בית היין. בכל השירים פה יש אותו רעיון הם מוצאים זה את זה בשדה או ביער ואז נכנסים אל הבית, או שזה מין משל על שלב החיזור לעומת שלב הנישואין ובנין הבית
צריכים לחזר הרבה עד שהקדושה תשכון אצלך כמו בית
מעניין שהיא כמו פרח והוא כמו תפוח, הוא הרבה יותר תקיף ממנה, היא כמו פרח עדין
ואחרי זה צריך לרפד אותה בתפוחים כי היא חולת אהבה
אם זוכרים את הדימוי שהוא כתפוח אז מובן..
אבל מתי חולת אהבה? כשהוא עדיין לא בא לכאורה
ומה התפוח והאשישות
ואיך פתאום שמאלו תחת לראשי
אני חושב שמאלו זה האשישות וימינו זה התפוחים
לעורר את האהבה משמעותו לכאורה כמו לעורר על השדה, כלומר להתנגד
כמו המנהג של הסרטים להכריז בחופה אם מישהו מתנגד..
היא דוחה את שאר הבנות אל תעוררו אני חטפתי אותו הוא שלי
עד כאן הוא המשך אחד כנראה עם השיר שמתחיל באמצע פרק א לסוסתי, כך נראה לי. קול דודי מתחיך סיפור חדש. כל ההמשך לסוסתי ועד שם זה חילופי דברים עליה ועליו כמה הם יפים עד שמגיע לשיא בהשבעתי אתכם
אני אלך פחות או יותר לפי הפרשיות
פסוק ח קול דודי עד פסוק יג הוא קריאה אחת של הדוד הבא בתחילת האביב וקורא לאהובה לבוא. בצדק פירשו חכמים על יציאת מצרים בחודש האביב.
וזה איכשהו מתחבר עם הפרשיות הקודמות שבו היתה קריאה רק מצידה הוא רק אמר לה איזה דברי שבח אבל פה בפעם הראשונה הוא כבר בא אליה,
ובוודאי הסתיו והגשם זה גם משל לכל סוגי מניעות שיכולים להיות
הוא דומה לצבי שככה רגע אתה רואה אותו ואם הוא שם לב שאתה מסתכל הוא בורח מהר. זה משחקי הגילוי והסתר
ופתאום הוא כבר עונה ואומר לה קומי ולכי
האמת לא ברור, מהו לכי לך
לאיפה תלך
לא כתוב בואי אלי
אחר כתלנו – שוב לשון רבים. אולי היא רוצה לומר הכותל שלי ושלך הרעיה והדוד, או שוב החברות שלה
קצת מעניין שמייחסים חיבור הספר לשלמה ובכל מקום שנזכר שלמה בספר הוא האוהב לא המחבר, מוזר שיחבר שיר אהבה לעצמו..
לכאורה אשר לשלמה אין פירושו אשר חיבר שלמה אלא אשר הושרו לשלמה
כעת נראה לי ככה. אולי זה יותר קרוב לפשט שיחזקאל לא יסכים.
יש בעל כרם ויש רועה. הם סגנונות חיים שונים כרם זה מאד מיושב איש תחת גפנו. אולי אפילו יותר מיושב מתבואה, אולי לא.
רועה זה איש רומנטי מסתובב עם הצאן לאן שצריך. כמו האבות ומשה ודוד.
הנערה הזאת באה ממשפחה מיושבת, היתה אמורה להיות עוסקת בשדה וכרם.
אבל היא התאהבה ברועה צאן. וכל היום במקום לשבת בצל אצל הכרם היא רודפת את הרועה שלה בהרים, מחפשת אותו בצהריים כאשר הם באים לבאר לשתות כמו יעקב ומשה. והרועה מבין אומר אולי תחכי קצת וכו׳.
ולכן היא אומרת טובים דודיך מיין. יותר טוב להיות אתך מאשר בכרם של הורים שלי
פונה לחברות שלה אומרת למה אני שחרחורת כן יש לי כרם לשמור אבל מה אני חושב שזה הכל כעס, עדיף ללכת על משכנות הרועים. לכן לא שמרתי הכבוד של הכרם שלי.
אהלי קדר של הרועים שלך הם טובים לי כיריעות שלמה. אהלי קדר זה מילולי אהלות של העם קדר שהיו נוודים.
התשובה שלו רעי את גדיותיך מוזר מאיפה לה גדיים פתאום
ויש קשר לכל זה בשיר הבא שמדבר על כרמי עין גדי. לא יודע איך
ויש לכל זה נמשל למי שמבין. למה לא למדתי גמרא תוספות כי אני רציתי ללמוד זוהר.
אה שכחתי סוסי פרעה לא קשורים למצרים של יציאת מצרים רק שפרעה היה לו סוסים הכי יפים
Monday, February 17, 2025 • י״ט שבט תשפ״ה
לא קראתם את ספרי האוהבים האמיתיים זה כואב יותר מאיוב
חולי אהבה
אז יכול להיות שזה פשוט דרך יותר חסידית להגיד את אותו טענה איפה אלוהים או איפה האהוב
אה נו אתה כן מכיר אז מה
אז אולי זאת תשובה לאיוב כאילו איזה שירים יפים של אהבה היה לנו עם כל האהבות היו ישרות וטובות צריך את המרחק בשביל ליצור את השיר היפה ולכן גם זה תשובת שיר השירים לאיוב
אני לא כזה מבין את ההתלהבות הזאת וגם שיר מוחשי הכוונה היא לא למוחשות אלא לאהבה או משהו יותר מופשט כלום אז כך גם באהבה גשמית זה רק שככה השירה עובדת שהיא לוקחת דימויים מוחשים. הרי מי שהולך הכי מוחשי אז יש גם את המאמר של חמת מלא צואה וכולי
לא יודע אם זה בדיוק נקרא הפשטה, משהו של מליצל השיר שתמיד אוהב הכי פרטי בגופניות,
כל השפה שלנו הוא הפשטה על בסיס דברים קונקרטיים יותר, רק שפה יומיומית לא מספיק מדויקת אבל שירה הולכת לפרטים עושה הפשטות יותר מדויקו שהם בדיוק ההבדל בין נשיקה בפה או במצח
למשל להגיד “אני נמשך לך” זה גם דימוי גשמי של משיכה פיזית או משהו, אבל זה לא מדויק יש כל מיני משיכה אנושית, אז המשורר אומר בדיוק איזה לפי מה ששואל מן השפה הגופנית,
כן למה שיצנזר הרי הוא צריך את כל הדיוק הזה
אבל זה לא משנה מה השני ש**** זה נמשל למשה ואהרון או לאיזשהו דיוק באהבה שהוא משהו שנמצא בזה
אני כתבתי דיברתי נורמלי אבל הגוגל צנזר לי כוכביות פה
הוא יותר אדוק משלמה השכתוב האוטומטי של גוגל 😀